עמ"נ 24312-11-15

רקע

1. לפני ערעור על החלטת ועדת ערר לענייני ארנונה של עיריית תל אביב יפו מיום 14.10.15 בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976, בתיק ערר מס' 140011393.

    

2. נושא הערעור הוא נכס ברחוב XXX בתל אביב, בשטח 690 מ"ר (להלן: "הנכס"), אשר המערערת רשומה כמחזיק בו. המערערת עושה שימוש בנכס במסגרת פעילות הוצאה לאור של כתבי עת שונים. הנכס סווג לצרכי ארנונה בסיווג הכללי "בניינים שאינם משמשים למגורים, לרבות משרדים שירותים ומסחר", בהתאם לסעיף 3.2 לצו הארנונה של עיריית תל אביב יפו (להלן: "צו הארנונה"). המערערת השיגה ביום 21.5.14 על סיווג הנכס וטענה כי יש לסווג את הנכס בסיווג "בתי מלאכה, מפעלי תעשיה", בהתאם לסעיף 3.3.1 לצו הארנונה. השגת המערערת נדחתה על ידי המשיב ביום 29.6.14 לאחר שערך ביום 24.6.14 ביקורת בנכס. על החלטה זו הגישה המערערת החלטה לוועדת הערר. ועדת הערר דחתה את הערר, לאחר שמיעת ראיות. מכאן הערעור.

    

3. ועדת הערר קבעה כי השימוש בנכס אינו עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין סיווג נכס כמפעל תעשיה ועמדה על הפסיקה העוסקת באופן ספציפי בנכס, בו נעשה שימוש במסגרת פעילות של הוצאה לאור. הוועדה ציינה כי מדובר בנכס בו מועסקים בין 80 ל – 100 עובדים, אשר עוסקים בהוצאה לאור של מספר עיתונים: "מעריב לנוער", "מעריב לילדים", "נשיונל גיאוגרפיק קידס", "עיצוב", "דרך האוכל", "קו למושב" ו"דף ירוק". לכל עיתון יש עורך, עורך משנה, גרפיקאי, מתרגם, מנהל כספים ומנכ"ל. עורך ראשי יושב בחדר משלו, הכתבים ועורכי המשנה יושבים במתחם אחד. בשטח נוסף נמצאים עובדים שנותנים שירות ללקוחות ומבצעים עבודות שיווק. בנוסף יש במקום מנהל כספים, מנהלת חשבונות ומנהל תפעול. לוועדה הוצג תשריט שנלווה לדו"ח הביקורת שנערך מטעם המשיב בנכס, ממנו למדה כיצד מחולק הנכס. הוועדה ציינה כי אין מחלוקת שעבודת הדפוס אינה מתבצעת בנכס. היא קבעה כי פעולות העריכה, הכתיבה והגרפיקה המבוצעות בנכס אינן מהוות פעילות תעשייתית אלא פעילות השייכת לסיווג הכללי, כפי שקבע המשיב. הדברים מקבלים משנה תוקף, ציינה הוועדה, נוכח פעילויות שונות נוספות אשר מבוצעות בנכס, לרבות פעילות של שיווק העיתונים והמגזינים, מכירת שטחי פרסום, שימור לקוחות ועוד. הוועדה ציינה כי, אמנם, בנכס מתבצעות פעולות כתיבה וגרפיקה, אשר יש בהן משום יצירה, אך אין בכך כדי להפוך את הפעילות כולה לתעשייתית. בניגוד לפעולות של הדפסה וכריכה, אשר מובילות בסופו של דבר ליצירת המוצר, הפעילות של העריכה והגרפיקה אינן הופכות את מהות הפעילות אשר מתבצעת בנכס לכזו, שיש לראות בה תעשייה, במיוחד כאשר בנכס מבוצעות פעולות עסקיות רבות אחרות, כמו שיווק ומכירת שטחי פרסום. הוועדה הוסיפה וציינה כי, אמנם, שטח הנכס אינו קטן, אך עדיין אין די בכך לעניין קביעת סיווג הנכס בסיווג של תעשייה. הוועדה התייחסה לטענת המערערת כי יש לסווג פעילותה כמו פעילות הוצאת מודיעין בע"מ, המוציאה לאור את העיתון "מעריב", לגביה נקבע בעבר על ידי ועדת ערר כי מדובר בתעשייה, וקבעה כי באותו העניין הוכח כי המהות העיקרית וליבת העסק היו תעשייה, אך לא כך במקרה דנן.

    

   טענות הצדדים

    

4. המערערת אינה משלימה עם החלטת הוועדה. במסגרת טענותיה בערעור דנן טוענת המערערת כי מדובר בנכס ולו תכלית אחת: עריכה, הפקה והוצאת עיתונים. פעילות זו התבצעה בעבר על ידי "מעריב" מאותו הנכס, כאשר ועדת ערר קבעה בזמנו כי כלל פעילות "מעריב" נכללת בסיווג תעשיה. המערערת טוענת כי היא נכנסה לנעלי "מעריב". המערערת טוענת כי יש לסווג הפעילות בסיווג תעשיה וכי יש להעדיף סיווג ספציפי על זה השיורי. עוד מפנה המערערת לכך שמדובר במוצר המשווק לציבור הרחב ולא ללקוח ספציפי על פי הזמנה, ויש בכך משום התקיימות אחד ממאפייני פעילות תעשייתית, לעומת מתן שירותים. נטען כי הפעילות בנכס חורגת משלב הרעיון והיצירה המחשבתית. נטען כי פעילות השיווק ושירות הלקוחות טפלה לפעילות העיקרית הנעשית בנכס.

    

5. המשיב טוען כי יש לאמץ החלטת ועדת הערר וכי אין מדובר בהחלטה לא סבירה, בה יש להתערב. הפעילות המתבצעת בנכס היא פעילות רעיונית ומסחרית להפקת מספר מגזינים על ידי עובדים בעלי ידע, מומחיות וכישרון, אך לא מדובר ביצירת "יש מוחשי", בשים לב לכך שפעולות הדפוס והכריכה מתבצעות מחוץ לנכס. לכל היותר מדובר בפעילות שבגדר יצירה רוחנית, הגיית רעיון לכדי כתיבה, אך לא בייצור מוחשי ובמוצר חדש מבחינה מהותית. הפיכת התוצר הרעיוני למוצר מוגמר אינה מתבצעת בנכס. לא ניתן לסווג כל נכס בו מתבצעת פעילות רעיונית או עסקית, כמו עורך דין המייצר כתבי בי-דין או אדריכל המייצר תכניות - כתעשייה. ההחלטה בנושא "מעריב" התייחסה לעובדות אחרות ובכל מקרה, גם בעניין "מעריב" ניתנו החלטות אחרות ושונות של ועדות ערר, אשר קבעו כי אין לסווג הפעילות שנעשתה באותו הנכס כתעשייה. בסופו של דבר הנושא הסתיים בפשרה. עוד מציין המשיב כי אין ללמוד מהסכמי פשרה שנערכו עם מערכות העיתונים הגדולות, המוציאות עיתונים יומיים, למקרה הנדון, בו מדובר בפעילות של עריכה, גרפיקה, עיצוב, שיווק ואדמיניסטרציה של מספר מגזינים בלבד.