בפניי בקשה לקציבת מזונות מטעמה של גרושת החייב, הגב' ש' ס' (להלן: "המבקשת"), עבור בנה הקטין. הבקשה מוגשת בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), ועל יסוד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 4.5.2008, במסגרתו אושרו הסכמות הצדדים כי החל ממועד הגיע הקטין לגיל 3 שנים, יישא החייב בדמי מזונות בסך 2,200 ₪ לחודש (צמוד למדד), בצירוף תשלום הוצאות כמפורט בסעיף 25 להסכם.
במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחה המבקשת כנגד החייב, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה מעסיקו של החייב, תיאטרון הבימה, (להלן: "המחזיק") ישלם למבקשת סך של 2,500 ₪ מידי חודש, אשר ינוכו ממשכורתו של החייב. ביום 8.9.2015 הודיע המחזיק למנהל המיוחד כי שעה שניתן צו כינוס כנגד החייב, הכספים המגיעים לפי ההסדר למבקשת, יוחזקו בידיו עד אשר יכריע ביהמ"ש בעניין.
המבקשת עותרת בבקשתה לאשר את ההסדר שנחתם מול התיאטרון ולאשר את העברת הסכום לידיה. מתצהירי המבקשת ומן האסמכתאות שצורפו אליהם, עולה כי המבקשת משתכרת בסך חודשי של 13,470 ₪ נטו. מנגד, הוצאותיה נאמדות על סך כולל של 13,579 ש"ח וכוללות משכנתא, כלכלה, הוצאות רכב ונסיעות, חשבונות חשמל, מים וארנונה, חוגים, ביגוד והנעלה, מנוי בקאנטרי וכן הוצאות רפואיות. לטענת המבקשת, היא נושאת לבדה בנטל גידול הקטין ובהוצאות השוטפות הכרוכות בחינוכו, וכי החייב מזניח חובתו לשאת בנטל המשותף מזה שנתיים.
מתגובתו של המנהל המיוחד עולה, כי החייב הינו גבר גרוש, בן 46, המתגורר בגפו בדירה שכורה בהרצליה ועובד כשחקן בתיאטרון הבימה, בסדרות ופרסומות. מחקירת החייב ומן הדו"חות שהוגשו על ידו, עולה כי החייב משתכר סך ממוצע של 9,736 ₪ לחודש. מנגד, הוצאותיו החודשיות מסתכמות בסך ממוצע של 8,424 ₪ וכוללות דמי שכירות בסך 3,000 ₪ , וכן הוצאות שונות עבור הקטין, שלהן לא צירף אסמכתאות מתאימות.
עוד טוען המנהל המיוחד, כי המבקשת לא פירטה האם היא מנהלת משק בית משותף עם בן זוג, ולא התייחסה לטענות החייב בעניין זה. עוד מוסיף המנהל המיוחד, כי המבקשת לא צרפה אסמכתאות מספקות לתמיכה ברשימת הוצאותיה והוצאות הקטין, אלא אסמכתאות חלקיות בלבד.
לאור האמור, סבור המנהל המיוחד כי יש להעמיד את סכום המזונות החודשי על סך 1,600 ₪. בנוסף, יש להורות כי התשלום יתבצע ע"י מעסיקו של החייב, תיאטרון הבימה, (להלן: "המחזיק") רטרואקטיבית, ממועד מתן צו הכינוס, ישירות למבקשת, וככל ויהיה הפרש בין סכום המזונות שייקבע לבין הסכום ששולם למבקשת ע"י המחזיק ומעוכב על ידו, סכום זה יועבר לקופת הפש"ר של החייב.
במסגרת תגובותיו, טוען החייב כי בקשתה של המבקשת הוגשה בחוסר תום לב, תוך ניסיון לפגוע בהליך פשיטת הרגל בו הוא מצוי, שכן בניגוד לטענותיה של המבקשת, מניעת קצבת המזונות לא תביא לפגיעה בקטין, זאת נוכח הכנסתה הגבוהה של המבקשת, שהינה אף גבוהה מן מהשכר הממוצע במשק, שהינה מספיקה על מנת לספק כל צרכיו של הקטין ולמחייתו בכבוד, וכי על המנהל המיוחד היה להתחשב בהכנסתה הגבוהה של המבקשת בתגובתו.
עוד טוען החייב, כי הכנסתה של המבקשת הינה גבוהה יותר משכר הנטו אליו היא טוענת, שכן מעיון בתלוש השכר אותו צירפה המבקשת, עולה כי הוצאותיה בגין הרכב עולים על סך של 3,000 ש"ח מידי חודש. החייב מוסיף וטוען, כי המסמכים אותם הגישה המבקשת הינם חסרים, שכן מלבד אסמכתאות בנוגע לחשבונות חשמל, מים וארנונה, לא צורפו אסמכתאות נוספות להוכחת יתר ההוצאות להם טענה.
טענה נוספת של החייב, הינה כי המבקשת מנהלת משק בית משותף עם בן זוג, שכן מעיון בחשבון החשמל עולה כי החיוב הינו על שם בן זוגה. משכך, יש להתחשב גם בגובה הכנסתו של בן זוגה של המבקשת, כחלק מהכנסות משק הבית המשותף. לאור האמור, טוען החייב כי אין המבקשת זקוקה לתשלום המזונות.
בתשובתה לתגובות המנהל המיוחד והחייב, חוזרת המבקשת על טענותיה, ומוסיפה כי החייב אינו מתגורר בגפו אלא גר אצל אימו. עוד טוענת המבקשת, כי היא איננה מנהלת משק בית משותף עם בן זוגה, שכן לכל אחד מהם חשבון בנק משלו ואין הם מנהלים יחד חשבון בנק משותף. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי כל הוצאותיו של הקטין הינן מחשבון הבנק הפרטי שלה.
לאחר שהתקבלו התגובות המפורטות לעיל, הוריתי ביום 7/7/16 שהמזונות יועמדו על סך של 1,600 ₪ כמוצע בתגובת המנהל המיוחד, והגובה הסופי יתקבל לאחר שתתקבל עמדת כנ"ר. כן ניתנו הוראות להבימה לערות את התחשיב כנדרש.
כעת הוגשה תגובת הכנ"ר וזה האחרון מצטרף לעמדתו של המנהל המיוחד, וטוען כי בשים לב להכנסותיה של המבקשת, הכנסותיו של החייב וכן גובה חובותיו, סבור הוא כי האיזון הראוי בין צרכי הקטין לבין אינטרס הנושים, הינו קציבת המזונות על סך של 1,600 ₪. בנוסף, אף לדעת הכנ"ר, אין מניעה להעביר את סכום המזונות החודשי ישירות ממעסיקו של החייב לידי המבקשת, אך ככל שהועברו על ידי המעסיק כספים ביתר, יושבו אלה לקופת הכינוס.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בנתונים שהועלו, לאור מצבו הכלכלי של החייב ובהינתן הדעת כי הסך שנקבע בביהמ"ש לענייני משפחה באשר לגובה המזונות, מהווה בהליך פשיטת רגל נקודת מוצא ממנה יקצוב בית משפט של פש"ר מזונות בהתאם לסעיף 128 לפקודה, תוך עריכת איזון ראוי בין הקטין הזכאי למזונות, נושי החייב והחייב עצמו, סבורה אני כי יש לאמץ את דעת המנהל המיוחד והכנ"ר ולפסוק מזונות בסך 1,600 עבור הקטין, כך שהחלטתי מיום 7/7/16 נשארת על כנה.
החייב לא טרח לפרט בתגובותיו הלקוניות מהן הכנסותיו והוצאותיו, ואף לא ציין מה הסכום אותו הוא מציע כדמי מזונות. מבדיקת המנהל המיוחד עולה כי משכורתו של החייב הינה 9,736 ₪ בחודש, והוא נושא בדמי שכירות בסך 3,000 ₪ לחודש. בנוסף, במסגרת צו הכינוס שניתן כנגד החייב ביום 26.8.2015 הושת עליו צו תשלומים בסך של כ-400 ₪ לחודש. החייב טוען להוצאות נוספות בגין הקטין, אך לא תומך אותן באסמכתאות הנדרשות.
איני מוצאת לנכון לקבל את טענותיו של החייב, כי לנוכח משכורתה הגבוהה של המבקשת אין היא זכאית כלל לתשלומי מזונות. מאידך, לא ברור באם המבקשת מנהלת משק בית משותף עם בן זוגה, ואם אכן כך הדבר, מהו החלק בו נושא בן זוגה של המבקשת בתשלומי משק הבית.
לפיכך, בשים לב למפורט בבקשת המבקשת והאסמכתאות שצורפו אליה, ובייחוד בהתחשב בהכנסתו המדווחת של החייב העומדת על כ- 9,736 ₪ בחודש, למול הוצאותיו שאינן מגובות לרוב באסמכתאות, כמו גם בשים לב לגילו, פוטנציאל השתכרותו וגובה חובותיו, ובשים לב לגובה צו התשלומים החודשי העומד על 400 ₪, סבורה אני כי האיזון הראוי הוא העמדת צו המזונות על סך של 1,600 ₪ בחודש. סכום זה מהווה איזון ראוי בין חובתו של החייב לשאת בתשלום מזונות ילדו מחד, לבין אינטרס יתר הנושים בהליך דנן.
במקרה דנן, איני רואה מניעה כי תשלום המזונות החודשי יתבצע ישירות לידי המבקשת ע"י מעסיקו של החייב, תיאטרון הבימה, אשר ינוכה ממשכורתו של החייב. על המחזיק להעביר את הסך הנדרש שהצטבר עד כה (1,600 ₪ במכפלת החודשים ממועד מתן צו הכינוס) לידי המבקשת. את היתרה יש להעביר לקופת הכינוס
מעתה ועד החלטה אחרת על הבימה לנכות ממשכורתו של החייב סך של 1,600 ₪ ולהעבירם ישירות לידי המבקשת.