פש"ר 36532-12-13 ע' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

הצדדים הגישו בקשות בקשר למכירת נכס על ידי המנהל המיוחד, כפי שיפורט להלן. הבקשות וההחלטות היו מפוזרות על מספר תהליכים ורוכזו כולן לתהליך 11.

בקשת המנהל המיוחד מיום 5/11/15

ביום 5/11/15 הודיע המנהל המיוחד כי מכר את הדירה, שהייתה בבעלות החייב והגרושה.

המנהל המיוחד ביקש (המספרים כפי מספרי הסעיף בבקשת המנהל המיוחד):

9.1להשיב לו הוצאות ההליך.

9.2לפסוק לו את שכרו.

9.3לאשר להעביר לגרושה סך של כ- 122,000 ₪.

9.4לאשר לו לשלם לעירייה את התשלומים הנדרשים לשם קבלת אישור עירייה לצורך קבלת אישור עירייה לטאבו.

בהחלטת כב' השופט חזק מיום 1/12/15 הוא הכריע בבקשות שפורטו בסעיפים 9.1 ו- 9.2.

לעניין סעיף 9.4- בהחלטתי מיום 5/3/16 התרתי למנהל המיוחד לשלם לעירייה את הסכום הנדרש לשם קבלת אישור עירייה להעברת הזכויות על שם הקונים. אולם, כפי שיפורט להלן, מסתבר שאין די בכך, משום שקיימים חובות נוספים לעירייה.

לעניין סעיף 9.3- קבעתי בהחלטתי מיום 5/3/16 כי אין לעכב את חלוקת חלקה של הגרושה עד אשר החייב יוכרז כפושט רגל אך לא ניתן לשחרר את הכספים לגרושה בטרם נרשמו הזכויות על שם הקונים.

נוכח בקשת הגרושה מיום 10/3/16, ממנה עולה שהחלטתי מיום 5/3/16 לא הובנה על ידה נכון, אני מוצא להבהיר כבר עתה שאמנם אינני סבור שיש לעכב את חלוקת הכספים לגרושה עד אשר יוכרז החייב כפושט רגל, אולם מאחר והגרושה אינה חלק מהליך פשיטת הרגל, מכירת הנכס בהליך זה אינה מבטלת עיקולים על חלקה של הגרושה בנכס ועל כן, ככל שקיימים עיקולים על חלקה של האישה, יירשמו הם על הכספים המגיעים לאישה והמוחזקים על ידי המנהל המיוחד. כאשר ניתן יהיה לחלק את התמורה (לאחר רישום הזכויות על שם הקונים), יהיה על המנהל המיוחד לפעול בעניין חלוקת חלקה של הגרושה בתמורה בהתאם להוראות הרשויות הרלוונטיות אשר הטילו את העיקולים והוראות הדין. המנהל המיוחד יהיה רשאי להגיש בקשה למתן הוראות לבית משפט זה.

בקשת המנהל המיוחד מיום 9/3/16

ביום 9/3/16 ביקש המנהל המיוחד להורות לעירייה להנפיק אישור עירייה לצורך העברת הזכויות על שם הקונים. המנהל המיוחד פירט כי הוא שילם את חוב הארנונה ממועד צו הכינוס ואילך, וטען שעל העירייה להנפיק אישור למרות שקיימים חובות עבור התקופה לפני צו הכינוס, מאחר ועל העירייה להגיש תביעת חוב עבור חובות קודמים לצו הכינוס, ולהסתפק בכספים שתקבל מקופת הכינוס.

המנהל המיוחד סבור שככל שמדובר בחוב משותף לחייב ולגרושה, חלה על הגרושה חובה לשלם את החוב, אולם הוא אינו יכול לחייבה לעשות זאת. בכל מקרה, כך לטענת המנהל המיוחד, תוכל העירייה לתבוע את הגרושה על מלוא גובה החוב שנותר על הדירה.

עוד הוסיף המנהל המיוחד שהעירייה לא הגישה תביעת חוב, ולכן אין הוא יכול להכריע בה.

נוכח זאת ביקש המנהל המיוחד שבית המשפט ייתן צו המורה לעירייה להנפיק אישור לרשם המקרקעין, תוך שיצוין בצו שאין בהנפקת האישור כדי למחוק את חוב הגרושה כלפי העירייה.

ביום 22/3/16 השיבה הגרושה וטענה כי היא עזבה את הדירה ביום 1/11/13 וכי אין לה חובות כלשהם לעירייה.