גזר דין 1502-08, 1869/08, 1500/08

רקע וטענות הצדדים

1.הנאשמים 1 ו-2 הורשעו בעבירה של העסקת עובדים זרים ללא היתר וזאת בניגוד לסעיפים 2(א)(1), ו-2(א)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"ה-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

2.במסגרת הכרעת הדין הורשעה הנאשמת 1 (להלן - "הנאשמת") על שהעסיקה בשלוש הזדמנויות שונות עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושביה ושלא היה בידיהם רישיון עבודה בתוקף במועד ובמקום שבו נתפסו עובדים, כמפורט בשלושת כתבי האישום (פ 1500/08, פ 1869/08, פ 1502/08) בכל אחת מהפעמים הועסקו בין שלושה לארבעה עובדים ללא היתר; הנאשם 2 (להלן - "הנאשם") הורשע באחריות נושא משרה לביצוע עבירה של העסקת ארבעה עובדים ללא היתר כדין, בניגוד לסעיפים 5, 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק עובדים זרים (פ 1869/08) וזאת בגין אחד האירועים נשוא כתבי האישום.

3.המאשימה טענה לעניין העונש כי מדובר בכתב אישום אשר הוגש באופן יזום ומבלי שהוטל על הנאשמים קנס מנהלי בטרם הגשתו, וזאת לאור ריבוי העבירות שעמדו לחובת הנאשמת. כמו כן טענה המאשימה כי העבירות בהן הורשעו הנאשמים בוצעו במסגרת עיסוקם, ובמטרה ליצור רווח כלכלי.

לטענת המאשימה, לנאשמת עבירות קודמות לפי חוק עובדים זרים שדווחו בביקורות שונות שנערכו על ידי מפקחי משרד הכלכלה ומשטרת ההגירה. חמש מהביקורות נערכו טרם ביצוע העבירות נשוא כתבי האישום שבענייננו ובגינן שילמה הנאשמת קנס מנהלי, ואילו בשלושת כתבי האישום נשוא גזר הדין הורשעה הנאשמת בתום ההליך הפלילי. באשר לנאשם, טענה המאשימה כי אין לו הרשעות קודמות.

המאשימה טוענת כי מדובר בנאשמים שאינם נרתעים מקנסות קודמים אשר הוטלו עליהם בגין עבירות קודמות שביצעו ולכן יש להטיל עליהם עונש מרתיע אשר ימנע מהם לשוב ולבצע עבירות לפי חוק עובדים זרים. התרעה שכזו תביא לטענתה אף להרתעת עבריינים פוטנציאליים. טענות נוספות בידי המאשימה נוגעות לנזק שנגרם מביצוע העבירה, אותו היא מגדירה כנזק כפול, הן לעובדים הישראליים שאינם יכולים להתחרות בכוח עבודה זול הן לעובדים הזרים אשר לא מקבלים את מלוא זכויותיהם. המאשימה סבורה כי מניעים כלכליים גרידא הם שהביאו את הנאשמים לביצוע העבירה ומשכך יש להטיל עליהם קנס משמעותי ומרתיע.

4.באשר להיקף הקנס שיש להטיל על הנאשמים, סבורה המאשימה כי טווח הענישה הראוי בגין כל אחד מהאירועים הוא פי ארבעה מן הקנס המקורי שהיה מוטל על הנאשמת, לו היה מוטל, לבין הקנס המרבי על פי דין, דהיינו, 160,000 ₪ - 467,000 ₪. ואילו על הנאשם מבקשת היא להטיל קנס בטווח שבין 80,000 ₪ - 233,600 ₪.

בסך הכל, לטענת המאשימה, יש להשית על הנאשמת קנס שבין 480,000 ₪ (הקנס המנהלי בשלושת התיקים יחד) לבין 1,401,600 ₪ (גובה הקנס המירבי בשלושת התיקים יחד) ואילו על הנאשם קנס בטווח שבין 80,000 ₪ - 233,600 ₪.

5.לטענת הנאשמים, מדובר בעבירות שבוצעו לפני כ-11 שנים, ומאז לא העסיקה עוד הנאשמת עובדים זרים. הנאשמים סבורים כי העובדה שלא ביצעו עבירה נוספת לפי חוק עובדים זרים מאז העבירות נשוא כתבי האישום מעידה על כך שהפנימו את חומרת העבירות וכי יימנעו מביצוען שוב.

הנאשמים טוענים כי הנאשמת התרסקה מבחינה כלכלית ורק כיום מתחילה לעשות צעדים ראשונים להבראתה. לטענתם, אין ביכולתם לעמוד כיום בתשלום קנסות כה גבוהים כפי שמבקשת המאשימה להשית עליהם, אף אם יהיה מדובר ברף התחתון. עוד טענו כי הטלת קנסות כבדים תחטיא את מטרת ההרתעה, אשר כבר הושגה, ותביא לקריסתה של הנאשמת.