הע"ז
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
32801-04-12
20/06/2016
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל/רשות האוכלוסין וההגירה
|
הנאשמים:
1. א.פ.י. בע"מ
2. א' ע'
|
| הכרעת דין |
1.את הכרעת הדין אפתח בהתאם להוראת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשנ"ב-1982, בהחלטתי לזכות את הנאשמים א.פ.י בע"מ (להלן: "הנאשמת" ) ואת מר ע' א' ע' א' (להלן: "הנאשם") מהעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, כמפורט להלן.
2.בחודש אפריל 2012 הגישה מדינת ישראל רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "המאשימה"), את כתב האישום מושא הכרעת דין זו נגד הנאשמת שהיא קבלן כוח אדם בענף הבניין המעסיק עובדים זרים, ונגד הנאשם שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום נושא משרה בחברה הנאשמת.
3.כתב האישום ייחס לנאשמת עבירה של אי העמדת מגורים הולמים -עבירה לפי סעיף 2ב(4) לחוק עובדים זרים תשנ"א-1991 (להלן: "חוק עובדים זרים") - שנעברה ביחס לשלושה עובדים, אזרחי סין, ששמותיהם נקובים בכתב האישום (להלן: "העובדים"). עובדים – שעל פי כתב האישום - הועסקו בשירות הנאשמת במועד עריכת הביקורת, 1.9.2010, באתר הבניה בבאר יעקב.
4.בהקשר זה נטען בכתב האישום כי במגורים שהעמידה הנאשמת לרשות העובדים נמצאו הליקויים הבאים: "אין גישה נאותה למבנה; אין הפרדה למבנה – חלק קטן בלבד; אין ארונות אישיים; אין חימום; אין תאורה מספקת ושקע בכל חדר; אין מטבח-הכל מאולתר; אין שירותים; אין מקלחות; אין סידור כביסה; אין מקום מי שתייה; אין ביוב; אין תברואה מספקת; אין סידור איסוף וסילוק אשפה; אין אמצעי כיבוי אש; אין הוראות שימוש והדרכה בשפת העובדים".
5.בהתאם נטען בכתב האישום, כי המגורים שהעמידה הנאשמת לרשות העובדים, אינם עומדים בדרישת החוק ל"מגורים הולמים"; ולפיכך מייחסת המאשימה לנאשמת את העבירה של "אי העמדת מגורים הולמים" ביחס לעובדים מושא כתב האישום.
6.על רקע זה כתב האישום מייחס לנאשם, נושא משרה בנאשמת, עבירה של אחריות נושא משרה לעבירה של אי העמדת מגורים הולמים לעובדים הזרים, שנעברה על פי הנטען בכתב האישום בידי הנאשמת.
7.בעקבות הגשת כתב האישום, הגישו הנאשמים בקשה למחיקת כתב האישום, בטענה של הגנה מן הצדק. אקצר ואומר כי בהחלטה מיום 12.11.2013 נדחתה בקשת הנאשמים למחיקת כתב האישום בטענה זו. בהתאם התקיימה ביום 28.11.2013 ישיבת הקראה במסגרתה הנאשמים נתנו תשובתם לכתב האישום כדלקמן:
"אנו כופרים בעובדות, למעט האמור בסעיפים 1, 2, 3 ו-6, בכל השאר אנו כופרים הן בעובדות והן באשמה" עמ' 1 לפרוטוקול שורות 16-17.
למען הסדר הטוב יצוין כי הסעיפים בהם הודו הנאשמים, הם סעיפי כתב אישום הנוגעים להיותה של הנאשמת תאגיד כוח אדם בענף הבניין המעסיק עובדים זרים; בנטען בכתב האישום לפיו במועד הרלוונטי לכתב האישום התקשרה הנאשמת בחוזה לאספקת עובדים לחברת פרץ בוני הנגב לביצוע עבודות בניין בפרויקט בבאר יעקב; בעובדה כי הנאשם היה מנהל הנאשמת; ובעובדה כי העובדים ששמותיהם מופיעים בכתב האישום, לא היו נכון למועד הנקוב בכתב האישום, "אזרחי ישראל או תושביה".