ל' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

הנתבעת עותרת לאסור על המומחים הרפואיים שמונו לעיין ב- 4 מסמכים שהועברו לעיונם מטעם התובע.

עת נדרשתי לבקשה הוריתי לתובע למסור תגובתו ולעת הזו, מונחות בפניי תגובת התובע ותשובת הנתבעת.

בבורי להכריע בעתירה נתתי דעתי לסייגים הכלולים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים והתקנות שהותקנו מכוחו בכל הקשור לאופיים ולמהותם של המסמכים אותם ניתן להעמיד לעיון המומחים שמונו ובפרט לזה שענינו " מסמך בדבר הטיפול הרפואי שניתן".

עוד נתתי דעתי למעמדו המיוחד של המומחה המתמנה מטעם בית המשפט בפרט בהליך הנתון לשליטת חוק הפיצויים האוסר כידוע על הצדדים להציג חוות דעת מומחים, מטעמם.

לאחר עיון במסמכים שבמחלוקת ובכתבי הטענות, סברתי כי יש לקבל בקשת הנתבעת ולאסור הצגתם של המסמכים בפני המומחים וכל שכן, לאסור על המומחים לעשות שימוש במסמכים אלו לצורך גיבוש חוות הדעת. להלן תובא הנמקתי.

באשר למסמך בחתימת דר' שניר –

עיון במסמך הנזכר מעלה כי המסמך מתוארך ליום 2.11.15. אין ללמוד מהמסמך כי מדובר בסיכום של טיפול רפואי ולמצער, מעקב רפואי שקיים התובע, אם בכלל, במרפאתו של דר' שניר.

כמו כן עולה החשש כי המדובר במסמך "מוזמן" הנושא צורה ותוכן של חוות דעת, הגם שאינו כולל קביעה מפורשת בדבר נכותו הצמיתה של התובע.

אכן לתובע זכות להתייעץ מעת לעת עם רופאים מקצועיים ולו במטרה להיטיב את מצבו הרפואי ואולם, ספק רב אם זו היתה תכלית פנייתו של התובע לדר' שניר ובעיקר כאשר המסמך, על פי תוכנו, אינו מלמד על נסיבות עריכתו וכל שכן אל האפשרות כי נערך לרגל ובמהלך מעקב רפואי שקיים אצלו התובע.