ת"ק 61931-10-15 ק' נ' הגב' י' ק' ואח'

לפני בקשה למתן ארכה להגשת בקשה להכרה בחסינות עובד ציבור וכן בקשה להורות כי מתקיימים תנאי החסינות של מר מ' ק' ז"ל לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

הרקע להגשת התביעה

1. המשיב 1 (להלן: "התובע") הגיש כנגד המבקש, המוסד לביטוח לאומי, וכנגד מר מ' ק' ז"ל תביעה כספית בסכום של 10,000 ₪ לפיצוי בגין נזקים, אשר נגרמו לו, לטענתו, בשל הפרת הוראה חוקית המורה לנתבעים לעכב הליכי גבייה מינהליים כנגד התובע.

2. מר מ' ק' ז"ל (להלן: "מר מ' ק'" או "המנוח") היה במועדים הרלבנטיים לתביעה הממונה על הגבייה במוסד לביטוח לאומי.

3. בכתב התביעה נטען, כי במסגרת הליך משפטי שהתנהל עם המבקש לפי חוק הביטוח הלאומי, שעניינו חוב אשר היה שנוי במחלוקת, נתן בית הדין האזורי לעבודה ביום 9.1.14, לבקשת התובע, צו עשה המורה למוסד לביטוח לאומי לעכב את הליכי הגבייה שננקטו נגד התובע. חרף צו זה, שלחו הנתבעים ביום 5.3.14 צו עיקול לבנק מזרחי טפחות, המופנה כנגד התובע, לפי פקודת המסים (גבייה).

4. התובע, אשר הופתע מקבלת צו העיקול, פנה לנתבעים בדרישה לבטל לאלתר את צו העיקול המינהלי ולכבד את החלטת בית הדין האזורי לעבודה. הנתבעים קיבלו את דרישת התובע ביום 17.3.14, אך לא מיהרו לבטל את צו העיקול המינהלי ולכבד את החלטת בית הדין האזורי לעבודה.

5. ביום 25.3.14 שלח התובע מכתב דרישה נוסף לביטול העיקול בדואר רשום עם אישור מסירה. בהתאם למכתב התשובה שקיבל התובע מהנתבעים, העיקול בוטל רק בחלוף 10 ימים לאחר הדרישה לביטולו, כאשר במשך 21 יום הופר הצו השיפוטי.

6. התובע טוען, כי הנתבעים הפרו הוראה חוקית המורה להם לעכב הליכי גבייה ופעלו ברשלנות. הנתבעים אף לא מצאו מקום להתנצל, חרף דרישתו המפורשת של התובע. אף לאחר שהנתבעים קיבלו דרישה לבטל את צו העיקול, לא פעלו לביטולו. התובע טוען לפגיעה בפרטיות ופגיעה בשמו הטוב.

7. בכתב התביעה נטען, כי המנוח מ' ק', אחראי באופן אישי לנזקי התובע, כי הוא שלח את הודעת העיקול לתאגיד הבנקאי, שכן פרטיו הם שמופיעים על צו העיקול, והמעשה שעשה נעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק, או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.