פש"ר 1329-08-11 ז' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפני בקשה לקציבת מזונות לקטין בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 ועל בסיס מזונות בסך 1,200 ₪ לחודש, בהתאם להסכם גירושין מים 21.6.09 אשר קבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני.

לאחר שנתתי דעתי לבקשת המבקשת, תגובת המנהל המיוחד ותגובת החייב ותוך שנתתי דעתי גם לשיקולים הצריכים לעניין, לרבות צרכי הקטין, חובותיו של החייב כלפי נושיו וצו התשלומים שהושת עליו, מצאתי לקבל את עמדת המנהל המיוחד ולפסוק לטובת הקטין מזונות בסך 700 ₪, ואפרט.

על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 20.9.2007), רע"א 7568/13 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 31.12.2013) ורע"א 7677/14 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 19.4.2015).

במסגרת איזון זה, על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, והוצאותיו.

בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות.

בבקשתה, מבקשת המבקשת לקצוב את תשלום מזונות הקטין על סך של 1,200 ש"ח. המבקשת מציינת בבקשה כי היא משתכרת הסך של 6,800 ₪ לחודש. המבקשת משלמת דמי שכירות בסך של 3,300 ₪ לחודש ומשלמת הוצאות עבור אחזקת הבית, אחזקת רכב, הוצאות חינוך לקטין ומחיה.

המבקשת טוענת כי יש לקצוב את מזונות הקטין על הסכום שנקבע בפסק דינו של בית הדין הרבני, שהינו לשיטתה סכום מינימלי. לטענתה, החייב עובד באופן בלתי מוצהר.

מנגד, טוען החייב, כי המבקשת אינה מאפשרת לו להיפגש עם הקטין וכי היא מקבלת מזונות מהביטוח הלאומי.

באשר לטענה זו , השיבה המבקשת כי נעשו פניות לחייב ליצור קשר עם בנו, לשווא. כמו כן, צירפה המבקשת אישור מהביטוח הלאומי בדבר הפסקת תשלום מזונות.