עפ"גשי תמר נ' מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מרדכי כדורי) מיום 16.7.15 בת"פ 35555-09-11.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירות של מעשה פזיזות ורשלנות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון ונהיגת רכב במהירות בלתי סבירה. על המערער הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.ואלה המעשים: ביום 21.3.11 בעקבות פניה של חברתו, נטל המערער את מכוניתה של אימו ללא רשותה ונסע לסייע לחברתו. כל זאת, בעת שלא החזיק ברישיון נהיגה בתוקף. בהגיעו למחסום משטרתי, לא נענה המערער להוראת שוטר לעצור וברח מהמקום בנסיעה מסוכנת ומהירה. במרדף שהתפתח אחריו, התעלם המערער מהוראות השוטר לעצור בצד, וחצה שני צמתים באור אדום, תוך שסיכן רכבים אחרים שנאלצו לבלום בפתאומיות. לבסוף, נמלט המערער מרכבו והתחבא. משניסה השוטר לעוצרו, דחף המערער את השוטר והתחיל להשתולל, ולא חדל ממעשיו אלה אלא לאחר שהשוטר השתמש בגז פלפל.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערער טען, בין היתר, כי העבירות בהן הורשע המערער הינן מסוג עוון ומתחם הענישה הראוי נע בין מאסר על תנאי לבין כמה חודשי מאסר בפועל. לטענתו, בית משפט קמא קבע מתחם ענישה ההולם לעבירה מסוג פשע, ולפיכך אינו מתאים לעניינו של המערער. נטען כי נשקל שיקול זר של הרתעה שאינו שיקול בקביעת המתחם אלא שיקול בתוך המתחם, וכתוצאה מכך נקבע מתחם מוטה. הסנגור טען עוד כי במקרה דנן ישנן נסיבות מקלות שמצדיקות גזירת העונש ברף התחתון של מתחם הענישה, כדלקמן: ממועד ביצוע העבירה ועד למועד מתן גזר הדין חלפה תקופה של כ – 4.5 שנים. במהלך תקופה זו, ההליכים התמשכו והתארכו בעיקר כתוצאה מהתנהלות המאשימה, באופן שגרם למערער עינוי דין, ופגם באפקטיביות הענישה; שיקולים אישיים הנוגעים למערער, שהתחתן וכיום הינו אב לשני ילדים פעוטים. נטען כי כיום המערער מנהל חיים נורמטיביים וכל מרצו מופנה לכלכלת משפחתו. דהיינו, חלוף הזמן, כך נטען, משמעו שיקומו של המערער. הסנגור טען כי נסיבות אלה גוברות על עברו הפלילי והתעבורתי של המערער ומצדיקות הקלה בעונשו. האמור בתסקיר שירות המבחן אף הוא תומך בהקלה בעונשו של המערער. נטען כי הרתעה וגמול יכולים להצדיק מאסר ואין בין זה ובין מעשי המערער בנסיבות המפורטות. בענייננו, שיקול השיקום הנו משמעותי ביותר. באה גם הפניה למכתבה של אשת המערער ולמצבה הרפואי. אשת המערער עומדת לפני כריתת רחם וכיום קיימת הזדמנות אחרונה להבאת ילד נוסף לעולם. מאסר בפועל ימנע זאת.

מנגד, לטענת המשיבה קיים צורך ממשי להרתעת המערער הספציפי. המערער לא שיתף פעולה עם שירות המבחן לאחר ההגעה להסדר ודחיות שנגרמו בעקבות כך גרמו להארכת ההליך עד לשנת 2016. באה הפניה לרישום הפלילי והתעבורתי של המערער כאשר עברו התעבורתי חמור במיוחד. נטען כי פסק דינו של בית משפט קמא הביא בחשבון כל הנתונים הצריכים לעניין ושקל כל השיקולים הנדרשים. מדובר, על כן, בפסק דין סביר ואין להתערב בו.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו יליד 1981, נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר באילת. המערער הודה בביצוע העבירות ונטל אחריות מלאה, אך שירות המבחן התרשם כי אינו מודע לחומרת מעשיו והשלכותיהם האפשריות, וכי הוא מתקשה בקבלת גבולות חיצוניים ובהצבת גבולות פנימיים להתנהלותו. המערער לא הגיע לפגישות עם שירות המבחן ולבדיקות השתן לגילוי שרידי סם. הומלץ על השתת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

דיון