ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
220202-02
07/03/2016
|
בפני השופטת הבכירה:
ריבה ניב
|
- נגד - |
תובעת:
עדה נאי
|
נתבעים:
1. אורנה דנון 2. יהודית בורסי 3. כרמי מיקי (מרסה מרים) 4. יונתן קינן רפאל 5. ירון דיסקין 6. דניאל הולדינג קורפוריישן חברה זרה 7. שחר מזרחי 8. טיטאן בניה בע"מ
|
החלטה |
לפני בקשת הנתבע 5 להורות על ביטול הסכם מכר שאושר ע"י בית המשפט שענינו ביצוע פרויקט שימור ברחוב יהודה הלוי 123 בתל אביב, בקשה להיתר בניה שהוגשה בעקבותיו, עיכוב בצוע בניית מעלית בדרך המתוכננת ובנייתה בדרך המוצעת ע"י המבקש.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובות להן, לרבות תכנית הבצוע (נספח ד' )- נדחית הבקשה.
בשנת 208 ניתן פסק דין לפירוק שיתוף בבניין בכתובת הנ"ל. כחצי שנה לאחר מכן חתמו כונסי הנכסים שמונו לצורך ביצוע פסק הדין, אשר בהם גם ב"כ המבקש, על הבקשה לאישור ההסכם עם הקבלן מזרחי, אחד המשיבים בבקשה זו.
על פי ההסכם, התחייב הקבלן לפעול להתקנת מעלית חיצונית בבניין. עוד נקבע כי אם לא תתאפשר התקנה כזו, תותקן מעלית פנימית ששטחה יגרע חלק משטח הדירות הדרומיות.
לטענת המבקש, לא עמד הקבלן במועדים שנקבעו בהסכם, ובעת שהגיש בקשה להיתר בנייה, ביקש אישור התקנת מעלית פנימית העוברת במרכז דירתו, ששטחה כ-38 מ"ר בלבד, ובכך נפגעת באופן אנוש זכותו הקנינית של המבקש.
המשיבים הכונסים טענו כי מונו כנציגי כל הדיירים, קיבלו לעיונם את בקשת ההיתר, לרבות הבקשה המתוקנת, נוכחו כי הקבלן עשה כמיטב יכולתו לעמוד בלוחות הזמנים ובקשיי התכנון של הבניין לשימור, וכי אופציית המעלית החיצונית ירדה מהפרק עקב מגבלות התכנון מטעם הרשויות, וכי מיקומה החלופי של המעלית , הינו המיטבי, בנסיבות העניין. עוד נטען כי המעלית גוזלת כ-2 מ"ר משטח דירתו של המבקש, שאינה דירה אלא מחסן, המושכרת על ידו כדירת מגורים. לטענתם, ההתייחסות ליחידה זו כאל דירת מגורים, גרעה מהאפשרות לבנות תוספת קומה על הגג, ובכך נפגעו כל בעלי הזכויות פגיעה כלכלית של ממש.
גם הקבלן טען כי נבדקה היתכנות למעלית חיצונית, ונשללה. עוד טען כי המבקש היה מודע לכל צעד ושעל מהמסמכים, הדיונים וההחלטות שהתקבלו, וכי מיקום המעלית היה בידיעתו כחצי שנה לפני הגשת הבקשה. עוד נטען לנזק העצום שיגרם אם תתקבל הבקשה או תעוכב הבניה, ועל אפשרותו של המבקש להיפרע כספית בגין ירידת הערך , בתום הבנייה. עוד טענו כי כל הצעה אחרת שהציע המבקש גורמת אבדן שטח גדול יותר ולנזק לדיירים האחרים. בנוסף נטען כי המעלית אינה מוצבת במרכז המחסן /דירה אלא בצמוד אליו.
כאמור, עיינתי במלוא טענות הצדדים ואף בתכנית שהוגשה המצביעה על כך שהמעלית אינה מתוכננת לעמוד במרכז דירתו של המבקש- כפי שטען.
עוד שוכנעתי כי אין עילה לחזור ולשנות מהוראות ההסכם, אליו הגיעו הצדדים בעמל רב, והינו המיטבי לכל בעלי הזכויות. עוד הנני מקבלת את הטענה כי המבקש, בעמדו על זכויותיו, גרם נזק לאחרים, וכי גם בבקשתו זו, אם תתקבל, הנזק שייגרם יעלה על התועלת.
המבקש היה מיוצג ובא כוחו אף מונה להיות כונס נכסים ביחד עם באי כוח הבעלים האחרים, פעולתם המשותפת הייתה והינה למקסם רווחי כלל הדיירים. מתוקף המינוי, עקבו אחר בקשת הקבלן להיתר הבנייה ואף אישרוה, דבר לא נעשה בהסתר, בין כאשר הוגש לאישורו של בית המשפט ובין אם לאו. זאת ועוד, ככל שתיגרם למבקש ירידת ערך עקב הבניה המתוכננת, בשל קיומם של תשלומי איזון בסוף ההליך, יוכל להיפרע בפיצוי כספי. שווי המרתף/דירה הוערך בסכומים לא גבוהים, ופיצוי כזה, ככל שיהא המבקש זכאי לו, נמוך לאין שעור מכל שינוי, עיכוב או ביטול- הסעדים המבוקשים בבקשה.