-
לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה לפי סעיף 9(ג) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
רקע והשתלשלות האירועים
-
ביום 1.12.14 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה להשבת כספים שנגבו ביתר בגין חיוב ב"אגרת טיפול בהחזרי נסיעות" שלא כדין (להלן: "בקשת האישור" ו"אגרת החזר נסיעות" או "האגרה", בהתאמה).
-
תמצית בקשת האישור - המבקשים, תושבי המשיבה, הם הורים לילדים הזכאים להחזרי הוצאות נסיעה מביתם אל מוסדות החינוך בהם הם לומדים, וזאת מכוח הוראות פרק 3.3 בחוזר מנהלת הכללית למשרד החינוך, עד/1(ב) אלול התשע"ג-ספטמבר 2003 (נספח 1 לבקשת האישור).
המבקשים פנו אל מחלקת הסעות באגף החינוך במשיבה לשם קבלת החזרים בגין עלות נסיעת ילדיהם בתחבורה ציבורית למוסדות חינוך המרוחקים ממקום מגוריהם. לצורך הטיפול בבקשה או אגב טיפול בבקשה, דרשה המשיבה מהמבקשים לשלם אגרה בסכום של 100 ₪ עבור "תשלום לנסיעות". התשלום נגבה על ידי מחלקת הסעות במשיבה במזומן (קבלות בגין התשלום צורפו כנספחים 2א' ו-2ב' לבקשת האישור).
פניות המבקשים למשיבה לבירור המקור החוקי לגביית האגרה לא הועילו שכן התקבלו תשובות סותרות אשר גם לא הצביעו על מקור חוקי לגביה.
הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור היא "כל מי ששילם בשנתיים שקדמו להגשת תובענה זו למשיבה ו/או למי מטעמה, כל תשלום לשם טיפול המשיבה בהחזרי נסיעות תלמידים להן הוא או ילדו זכאי" (סעיף 103 בבקשת האישור).
הסעד שנתבע – למשך שנתיים סכום של כ-332,222 ₪ (מכפלה של 100 ₪ לשנה במספר ההורים – כ-1,500 הורים מידי שנה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
עילות התובענה הן – עשיית עושר ולא במשפט, רשלנות והפרת חובה חקוקה (הפרת סעיף 1 בחוק יסוד: משק המדינה וסעיפים 3 ו-8 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) והפרת חובת תום הלב וההגינות.
-
ביום 25.2.15 הגישה המשיבה בקשה לסילוק התובענה על הסף ולחילופין הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "הודעה החדילה" ו"חוק תובענות ייצוגיות", בהתאמה).
-
הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר יהודה בן עזרא, מנהל מחלקת היסעים באגף החינוך במשיבה (להלן: "בן עזרא"), שהצהיר כי בעקבות פניית המבקשת 2 (להלן: "המבקשת") למשיבה, הודיעה המשיבה למבקשת על חדילה מגביית האגרה וכן על השבת האגרה במלואה למבקשת. ביום 13.1.15 הוחזרה האגרה למשפחת המבקשת בגין המחצית הראשונה לשנת הלימודים. העיכוב בהחזר נבע מהעובדה שהנתונים העדכניים לשנת הלימודים מוזנים למערכת ניהול ההיסעים הממוחשבת של משרד החינוך רק בחודש דצמבר בכל שנה. כמו כן ונוכח החדילה נענתה המשיבה גם לפניית מבקש 1 (להלן: "המבקש") להשבת האגרה. השבה זו תצא לפועל במהלך חודש מרץ 2015, מכיוון שמשרד החינוך טרם הגדיר סמל מוסד עדכני לבית הספר בו לומדת בתו של המבקש.
בן עזרא הצהיר עוד כך: "כבר בסוף חודש אוקטובר 2014, וללא כל קשר לבקשה ולתביעה נשוא הליכים אלו, החליטה העירייה לחדול לחלוטין מגביית האגרה. כמו כן, העירייה חדלה גם מגביית 'חובות עבר', ככל שקיימים. החלטת העירייה יושמה באופן מיידי, למן החודש הראשון, על-ידי מחלקת היסעים שבראשותי, כאשר החל מחודש נובמבר 2014 לא נגבתה אגרה ולו במקרה בודד" (ההדגשות במקור) (סעיף 8 לתצהיר בן עזרא).
כמו כן ציין בן עזרא כי בניגוד לנטען בבקשת האישור, היקף הגבייה ב-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור עומד על 1,144 תלמידים בלבד, בין חודש דצמבר 2012 לחודש דצמבר 2014 (בחודש נובמבר כבר לא הייתה גבייה). (צורפו טבלאות המצגיות את מספר התלמידים ששילמו אגרה ב-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור).