ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1649-09, 1649.1-09
24/03/2015
|
בפני השופט:
יהושע גייפמן
|
| - נגד - |
התובעים: הנתבעים:
1. לוקי בניה ופיתוח בע"מ
2. אנגלו ישראל 1987 י.נ. בניה בע"מ
3. שרון נבו
4. ישראל נבו
עו"ד רנה שבולת
|
הנתבע: התובע :
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
עו"ד ישראל בכר
עו"ד ענת מרום
|
| פסק דין |
1.התובעת [להלן: "לוקי"] הייתה הקבלן המבצע של פרויקט בניית יחידות
דיור בשכונת הרקפות בקרית ביאליק [להלן: "הפרויקט"].
המקרקעין נרכשו ע"י 5 חברות יזמיות [להלן: "היזמים"], לאחר שכל חברה יזמית זכתה בנפרד במכרז שהוצא ע"י רשות מקרקעי ישראל, ורכשה את המגרש. היזמים החליטו לבנות יחד את הפרויקט.
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ [להלן: "הבנק"] היה הבנק שנתן ליווי פיננסי לפרויקט. במסגרת הליווי הפיננסי נחתם הסכם העמדת אשראי בין לוקי לבין הבנק, בנוסף להסכם הליווי שנחתם בין הבנק לבין היזמים. הבנק העמיד אשראי ליזמים לצורך רכישת המקרקעין, ואשראי ללוקי - הקבלן המבצע - לצורך הבניה. ללוקי הייתה מסגרת אשראי נפרדת מזו של היזמים.
ישראל נבו [להלן: "ישראל"] היה מבעליה של לוקי, וערב למילוי התחייבויותיה כלפי הבנק, עפ"י הסכם העמדת האשראי שנחתם בין לוקי לבין הבנק.
במסגרת הבטוחות שנתנה לוקי לבנק, שועבדו 3 דירות בהן נעשה שימוש כנכסים מסחריים [להלן: "המשכנתאות"]: שתי דירות בבעלות אנגלו ישראל 1987 י.נ. בניה בע"מ [להלן: "אנגלו ישראל"], שהיתה חברה בבעלות ישראל, ודירה אחת שכיום בבעלות שרון נבו [להלן: "שרון"] – בתו של ישראל [ שרון ירשה את הדירה מהסבא, ששעבד את הדירה לטובת הבנק לבקשת ישראל].
היזמים הסכימו, שהשעבוד לטובת הבנק על המקרקעין של הפרויקט שבבעלותם, יהיה להבטחת תשלום האשראי שניתן להם, וגם להבטחת תשלום האשראי שניתן ללוקי - בסייגים שנדון בהם בהמשך.
ב-5.9.07 הבנק הגיש בקשה להוצאה לפועל למימוש המשכנתאות על מנת לגבות את החוב שחבה לוקי לבנק , ועקב כך הוגשה התובענה ע"י לוקי.
2.לוקי החלה לבנות את שלב א' של הפרויקט בדצמ' 01'. לוקי בנתה 114 יחידות דיור מתוך 298 יחידות דיור שבפרויקט, וסיימה את בניית שלב א' של הפרויקט.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת