בית משפט השלום חיפה
|
08/07/2014
|
בפני השופט:
שלמה בנג'ו
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל עו"ד בטי עובד
|
נאשם:
יעקב כהן עו"ד ניר בוכמן מטעם ס. ציבורית
|
גזר דין |
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המפורטות בתיק שבפני והן נהיגה בזמן פסילה, ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה תקף וללא רישיון רכב תקף.
כמו כן, צירף הנאשם את תיק מס' 2796-11-13 במסגרתו הודה והורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ללא רישיון רכב תקף וללא ביטוח.
העבירות אותן עבר הנאשם משקפות יחס של זלזול בחוק ופגיעה בשלטון החוק, שעה שהנאשם מפר ברגל גסה את הוראות החוק, וצו בית המשפט אשר אסר עליו לנהוג ברכב. הנאשם הגדיל חטא על פשע ונהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף שפקע שנים רבות, וכן נהג ברכב שלא עבר מבחן רישוי.
מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה הינה הטלת עונשים הנעים בין פסילה ממושכת ועד לעונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת (ראו: 2221/11 הראל נ' מ"י), לצד עונשים נלווים, מתוך מגמה להטמיע בקרב הנהגים, את חשיבות כיבוד צווי בית המשפט, כיבוד שלטון החוק, והאיסור החמור שבאחיזת ההגה שעה שהנהג נפסל מנהיגה.
באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, עובדות כתב האישום מדברות בעד עצמן. מדובר בנהג אשר נוהג פעם אחר פעם ללא רישיון נהיגה תקף, ובתיק העיקרי, נהג חרף צו פסילה שהוטל עליו ע"י שופט.
יחד עם זאת, ומבלי להמעיט בחומרת הדברים, מדובר בצו פסילה שניתן בהעדרו, לאחר שהוזמן לדיון ולא התייצב אליו. מהות האיסור לא חודדה בפניו, ויתכן כי הנאשם לא היה ער לסנקציות האפשריות של הפרת הצו הכוללות מאסר.
באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, מדובר בנאשם בן 50, נשוי ואב ל- 3 ילדים, ילד בצבא ושני ילדים נוספים בני 15 ו- 16 וחצי, שסמוכים על שולחנו. מצבו הבריאותי של הנאשם בכי רע, הוא אובחן כמי שסובל מסרטן במעי הגס, סוכרת ומחלות נוספות. הנאשם הציג בפני מסמכים רפואיים בשבתי כשופט מעצרים שדן במעצרו.
נסיבות נוספות שלקחתי בחשבון לענין העונש המתאים לנאשם שבפני, היא העובדה שמדובר במי שנוהג בפעם הראשונה בזמן פסילה, ואת הכלל הגדול בשיטתנו המשפטית לפיו אין עונשין בטרם מזהירין.
לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הצריכים לענין, את העובדה שמדובר במי שחטא בפעם הראשונה בהפרת צו שיפוטי של איסור נהיגה בזמן פסילה, העובדה שרישיונו לא היה תקף בשל חובות שצבר, העדר מאסר מותנה, גילו של הנאשם, מצבו הבריאותי, ההודאה והחיסכון בזמן שיפוטי, העובדה שהיה נתון במעצר ואח"כ במעצר בית במשך כחודשיים, סבורני כי העונש ההולם והראוי הוא השתת פסילה ועונשים צופי פני עתיד משמעותיים על מנת להרתיע את הנאשם מלעבור עבירות אלה שוב.