בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
54055-08-15
02/09/2015
|
בפני השופטת:
יעל פרדלסקי
|
| - נגד - |
מבקשת:
יולי פרודוקשיין בע"מ
|
משיבה:
בנק הפועלים
|
| החלטה |
הבקשה הועברה לעיוני בהיותי שופטת תורנית מחוץ לשעות העבודה בסמוך לשעה 14:00 וזאת לאחר שהוגשה בגדרי התיק תגובת המשיבה לבקשה הבהולה לסעד זמני שהגישה המבקשת,לעיכוב הליכי ההתמחרות בתיק.
כיוון שההתמחרות אמורה להתקיים היום, כך עולה מן הבקשה, הרי שאפשר שלבקשה לסעד זמני אין עוד תוחלת. ככל שיש בה עדיין תוחלת, שכן ההתמחרות טרם הושלמה, הרי שתינתן החלטתי זו. יוער, כי כאשר אין סד זמנים הדוק, הרי שסדר הדברים הדיוני הנכון הוא כמובן קבלת תשובה לתשובת המשיבה קודם להכרעה. דבר זה אינו אפשרי כאן, חרף ניסיונה של כב' סגנית הנשיא הש' דליה אבי-גיא להאיץ את מהלך העניינים במידת הניתן, דבר הנובע מכך שהמבקשת החליטה להגיש את בקשתה דנן לא פחות משלושה שבועות מאז קיבלה את ההחלטה מושא הבר"ע, ושלושה ימים בלבד קודם לעריכת ההתמחרות, דבר שמנע אפשרות מעשית לבירור סדור של בקשתה. במובן זה ניתן לראות בהחלטתי משום הכרעה ארעית, תוך ששמורה למבקשת הזכות להשלים טענותיה או לחלופין להגיש בקשה חדשה לסעד זמני, ככל שתהיה בכך תוחלת. אקדים ואומר כי דומה שלא תהיה בכך תוחלת, אולם זה עניינה של המבקשת.
ועתה, לגוף הדברים: בקשה זו לוקה במגוון נרחב של אספקטים.
ראש וראשון הוא השיהוי הרב שבו לקתה, והעיתוי המאוחר ביותר כאמור שבו הוגשה. שיהוי זה יכול להביא לבדו לדחיית הבקשה (רע"א 1864/13 אשכנזי נ' ש.נ. דרור אחזקות בע"מ (10.4.2013) . ניסיונה של המבקשת להתלות בבקשה שהגישה ביום 20.8.15 בעניין המטלטלין שברכב וטרם נתבררה, נטול עוצמה ואינו יכול לבאר מדוע הגישה את הבקשה הנסבה על ההחלטה מיום 6.8.15 רק עתה.
קושי שני טמון במאזן הנוחות. אין עסקינן במכירת דירת מגורים, כדוגמה. עסקינן במכירת רכב יוקרה. אם לא יינתן צו, אפשר שהליך ההתמחרות הנוכחי יוביל אכן למכירת הרכב בסופם של דברים (ככל שההליך יצלח ולא תינתן הכרעה בהליך העיקרי קודם להשלמת המכר). אם כך יארע, הרי שהרכב יימכר. ואם יימכר, ובדיעבד יתברר כי לא הייתה עילה למימוש השעבוד ככלל או בדרך שבה נעשה הדבר והמבקשת תוכיח זכותה לפיצוי ואת היקף נזקיה, ברי כי תוכל להפרע מן המשיב, הוא בנק הפועלים בע"מ. למעשה בבקשתה הלאקונית של המבקשת, האמורה לעמוד על רגליה שלה (בכל הקשור לעמידתה באמות המידה של בקשות לסעדים זמניים), ולא על יסוד ההליך העיקרי העוסק כמובן בהליך לגופו בלבד, אין התמודדות של ממש עם סוגיה זו של מאזן הנוחות. הטענה לפגיעה בערך הרכב בעת עריכת ההתמחרות נטולת פירוט. אני מניחה כאן לעובדה שבין התמחרות לבין מכירה קיים פער, כך שכעקרון גם כאשר מורה בית המשפט על עיכוב הליכי הוצל"פ רצוי ככלל לעשות כן במקרים מהסוג האמור בשלב המתקדם ביותר, כך שאם ההליך העיקרי יידחה ניתן יהיה להשלים את הליכי ההוצל"פ בהקדם. ודאי כך כאשר החזקת הרכב כרוכה בעלויות של החסנתו ואובדן ערכו ההדרגתי.
אחרונה, לסיכויי התביעה. שוב, בדוחק הזמנים שכפתה המבקשת הרי שלא אפרט. אולם בסופם של דברים, כמפורט בתגובת המשיב שהוגשה בבהילות, הרי שקיימים סימני שאלה של ממש באשר לסיכויי הצלחתה של המבקשת בהליך העיקרי, אף שמובן שאיני נוטעת מסמרות לגוף ההליך. בתמצית שבתמצית, הרי שחוב קיים, יהיה הוא קטן (כשיטת המבקשת) או גדול (כשיטת המשיב). עילה למימוש המשכון לכאורה קיימת. ספק אם מימוש המשכון מכוח אגרת החוב מותנה בקיום כללי תיקון 19 לחוק הבנקאות לעניין העמדת מלוא החוב לפרעון מיידי. גם אם ייקבע שכעקרון הייתה חובת מסירת הודעה, הרי שבהחלט אפשר שיש בנסיבות שתוארו קיום לחריג שבסעיף 5א1 לחוק הבנקאות, בשים לב למצבה של המבקשת והשינויים לכאורה במצבה כפי שסקר הבנק (ושוב – איני נוטעת מסמרות). לנתונים אלה מצטרפות ההנמקות המפורטות בהחלטתו של כב' הרשם, אשר נסמכו גם על קביעות באשר לאמינותו של המצהיר מטעם המבקשת. יודגש: מובן שאפשר שלבסוף הבקשה והערעור יתקבלו, אולם לעת הזו קשה לזהות סיכויים גבוהים בצורה יוצאת דופן להתרחשות זו, עד כדי כך שבשילוב עם יתר הנתונים שעליהם עמדתי לעיל, יהא צורך בהתערבות מיידית בדרך של מתן הסעד הזמני המבוקש.
ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ה, 02 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.
