ת"פ
בית משפט השלום רמלה
|
15/01/2015
|
בפני השופט:
הישאם אבו שחאדה
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד הילה כהן
|
הנאשמת:
רונית אברזל
עו"ד אורן שפקמן
|
| גזר דין |
א.כתב האישום
1.כתב האישום ייחס לנאשמת ביצוען של העבירות הבאות: הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפת שוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק העונשין וכן נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: פקודת התעבורה) יחד עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 (להלן: תקנות התעבורה). על פי עובדות האישום הראשון, ביום 5.12.10 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, הגיעה הנאשמת כאשר היא רכובה על אופנוע ולאחר ששתתה אלכוהול לנמל התעופה בן גוריון (להלן: נמל התעופה). בהתקרב הנאשמת למחסום הכניסה לנמל התעופה, הורו לה המאבטחים, אשר הוסמכו לכך כדין, לעצור. הנאשמת לא נשמעה להוראת המאבטחים, לא עצרה והמשיכה בנסיעה עד לאזור טרמינל 3 בנמל התעופה. בעקבות המתואר לעיל, הגיע בין היתר, השוטר ניסים אריאל (להלן: ניסים) למקום בו עצרה הנאשמת. לאחר שביקש לעכבה הנאשמת סטרה בפניו.
2.כתב האישום כלל גם אישום שני שנמחק עוד בטרם מתן הכרעת הדין. הנאשמת כפרה בעובדות שפורטו לעיל. לאחר שמיעת הראיות, הנאשמת זוכתה מהעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים והורשעה בביצוע העבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו.
ב.טענות הצדדים
3.המאשימה הגישה את הרישום הפלילי של הנאשמת הכולל הרשעה אחת משנת 2002 של בית המשפט השלום בתל אביב בביצוען של העבירות הבאות: תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו לפי סעיף 274 לחוק העונשין, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין והעלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין. כמו כן, המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בעבירות שבוצעו ע"י הנאשמת נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד תשעה חודשי מאסר בפועל וכן עמדה על החומרה שבביצוע עבירות כנגד גורמים האמונים על אכיפת החוק, כגון שוטרים.
4.ב"כ הנאשמת טען שהרשעתה הנ"ל משנת 2002 מתייחסת לעבירה שבוצעה בשנת 1999, ומאז אין לה הרשעות נוספות. כמו כן, הדגיש כי הנאשמת למדה רפואה סינית והשתתפה בפרויקטים חברתיים שונים. הוגש בפני אישור מלשכת ההוצאה לפועל לפיו סך חובותיה מסתכמים בלמעלה מ-200,000 ₪. על כן, טען כי יש להסתפק במאסר על תנאי וזאת לא כל שכן לאור חלוף הזמן מאז האירוע נשוא כתב האישום.
ג.מתחם העונש ההולם
5.במקרה שבפני, הנאשמת הורשעה בשתי עבירות: תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית. בעיני, מדובר ב-"אירוע אחד" המהווה מסכת עובדתית אחת. העבירה של תקיפת שוטר באה מיד לאחר האירוע של הפרת הוראה חוקית. על כן, מדובר ב-"אירוע אחד" שכולל בתוכו שתי עבירות ולא ב-"שני אירועים" נפרדים. לפיכך, יש לקבוע מתחם עונש אחד לאירוע כולו ולא שני מתחמים נפרדים לכל אחת מהעבירות (ראו בעניין זה סעיף 40יג(א) לחוק העונשין). לגבי אופן ההבחנה בין "אירוע אחד" ל-"מספר אירועים" ראו פסקאות 18-15 לפסק דינו של כבוד השופט ג'ובראן ב-ע"פ 1605/13 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (27.8.14).
6.על מנת ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת לצורך קביעת מתחם העונש ההולם לאירוע שבו הורשעה הנאשמת, אביא את הפסיקה שלהלן:
א.רע"פ 6544/08 ברדוגו נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.7.08). המבקש הועמד לדין בבית המשפט השלום בחדרה בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור ותקיפת שוטר. על פי עובדות כתב האישום, בתוך תחנת המשטרה התנהג המבקש באופן פרוע, לאחר שהחל, לצעוק, להעליב ולגדף מספר שוטרים שנכחו במקום. אחד השוטרים ניגש אליו וביקש ממנו להירגע. המבקש סירב לעזוב את התחנה והשוטר הודיע לו שאם לא יעזוב את שטח היומן יאלץ לעכב אותו. המבקש בתגובה לכך, התקרב לכיוון השוטר, נופף בידיו ותוך כדי נפנוף בידיו הכניס את אצבעו לעינו של השוטר. המבקש נדון לשישה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 3,000 ₪. המבקש הגיש ערעור על חומרת העונש והמדינה הגישה ערעור על קולת העונש, כל צד על פי טענותיו. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של המבקש וקיבל את ערעור המדינה והשית עליו 15 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון נדחתה.