ת"א 734-09 אליהו עמאר נ' עמותת לבנות ולהבנות

1.זוהי תביעה כספית נזיקית, בה עותר התובע לחייב את הנתבעת, עמותת לבנות ולהבנות, לפצותו בגין נזקים שגרמה לו, לטענתו, עקב עבודות בנייה שהיא מבצעת בחלקות סמוכות לחלקתו.

הרקע:

2.התובע הוא הבעלים של חלקה 88 בגוש 13056 בעיר העתיקה בצפת (להלן: "חלקה 88" או "חלקת התובע"). הנתבעת הינה עמותה, שבבעלותה מספר חלקות הגובלות בחלקת התובע, והמבצעת במהלך השנים האחרונות, עבודות במקרקעין הגובלים. על רקע עבודות אלה, נתגלע סכסוך בין הצדדים, אשר הוליד תלונות במשטרה, התנגדויות בוועדות התכנון והליכים משפטיים, שהליך זה הינו אחד מהם.

3.בטרם הוגשה התביעה כאן, הגיש התובע תביעה לבית משפט השלום בנצרת (ת.א. 5959/04 - להלן: "ההליך בבית משפט השלום"), בו עתר לכך שיוצאו צווי מניעה וצווי עשה כנגד הנתבעת. במסגרת תובענה זו מונה מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' אלישע טצה, אשר הגיש לבית משפט השלום חוות דעת, בהן המלצות לגבי אופן המשך פעילותה של הנתבעת. בעקבות האמור, ולאחר שהוגשה התביעה שבפני, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (ת/12), במסגרתו הוסכם כי הנתבעת לא תבצע עבודות בנייה בחלקה 88 ובמרחק של מגבולותיה. צו המניעה יעמוד בתוקפו כל עוד אין בידי הנתבעת היתר כחוק. הנתבעת התחייבה ליידע את התובע על כל היתר בניה שתקבל, בנוגע לעבודות הגובלות בחלקה 88 ולהעביר לעיון ב"כ התובע מראש כל בקשה להיתר. עוד התחייבה הנתבעת לבצע את כל עבודות הבנייה, על פי היתר שיינתן, תחת פיקוח מהנדס מורשה. הסכם זה הושג, כאמור, לאחר שהוגשה התביעה שבפני, כשכל צד שמר על טענותיו וזכויותיו.

4.המקרקעין המדוברים מצויים באזור ייחודי, המאפיין את העיר העתיקה בצפת, רווי מבנים היסטוריים, שאין חולק על חשיבות שימורם והבטחת בטיחותם. מעבר לאינטרס שיש לתובע בשמירה על קניינו האישי, קיים עניין לשמר ולהבטיח את שלמות המבנה שבבעלותו, שגם אם קיימת מחלוקת לגבי גילו, אין חולק כי הוא מהווה, בחלקו, מבנה היסטורי עתיק.

5.על אופי הבנייה באזור ניתן ללמוד בצורה ברורה יותר מתוך הסקר הנדסי שימורי שביצע מר יעקב שפר, מהנדס קונסטרוקציה, המועסק על ידי הנתבעת, בעל ניסיון וידע בשימור מבנים עתיקים ומתוך חוות דעתו נ/19, המתארת היטב את מבנה הקרקע והבעייתיות הסבוכה.

6.השטח המוחזק על ידי הנתבעת, המכונה על ידו ה"מחתק", הוא מבנן של קמרונות, בחלקם בקומת הקרקע ובחלקם בקומה התחתונה לקומת הכניסה. הקמרונות בנויים על פני 4 מפלסים המהווים את המתחם. הקמרונות בנויים אבן גיר צפתית בחוזק בינוני ומבססים את יסודותיהם על גבי קמרונות הקומה מתחת. הקמרונות התחתונים ביותר במתחם מבוססים על סלע. המצב שנתגלה במחתק הוא שבחלק מן החללים חסר הקמרון כלל והיקפו מוגדר על ידי קירות וגדמי קירות. בקומה העליונה ביותר קיימות רק רצפות החדרים וקירות סביבן. המחתק גובל במבנים תת קרקעיים נוספים, שחלקם הגדול לא חפורים ומהווים את קומות המרתפים המקומרות שהיוו חדרים ומרתפים וכנראה שרדו, אך התמלאו עפר, בעקבות רעידת האדמה.

7.בגבול המחתך, במפלס גבוה יותר, בנוי ביתו של התובע. ביתו של התובע עבר שיפוצים מאז שנת 1995 ועד 2003, בשלבים שונים, בין היתר, הוספה לו קומה נוספת. הבית מכיל 5 יחידות דיור, המושכרות על ידי התובע לדיירים קבועים או כצימרים.

8.לפי חוות דעתו של מר נחום פרמינגר, מומחה התובע, (ת/14), תכנית המתאר החלה במקום הינה תכנית ג/1697 שימור ופיתוח העיר העתיקה בצפת, אשר קובעת מרווחי -0- בחזית ו-0- עד בצדדים ומאחור. הוראות התוכנית, מתנות כל הריסה של קמרונים או קשתות באישור של הוועדה הארכיטקטונית.