בקשה לעיכוב הליכים שהינה למעשה בקשה לסעד זמני בערעור בה מבוקש להורות שהמבקשים 2-3 יישארו בארץ עד לסיום הדיון בערעור שהגישו על החלטת בית הדין לעררים בתל-אביב (החלטה שהינה למעשה פסק דין) שניתנה ביום 30/6/15 על ידי כבוד הדיין דותן ברגמן בערר (ת"א) 2304-15.
בהחלטה זו הורה בית הדין לעררים שעל המבקשים 2-3 לעזוב את הארץ בתוך 7 ימים, כאשר בעקבות הערעור שהוגש לבית משפט זה ניתן צו ארעי לעיכוב החזרתם וזאת עד להכרעה בבקשה.
אין מחלוקת שהמערער 1 (להלן גם "המערער") שהינו אזרח ישראלי הכיר את המערערת 2 (להלן גם "המערערת") ביום 18/3/15 דרך אתר באינטרנט כאשר ביום 28/4/15 הגיעה המערערת לישראל לביקור של שבועיים אצל המערער.
ביום 24/5/15 בזמן שהמערערת אינה בארץ הגיש המערער בקשה דרך האינטרנט למשרד הפנים לזימון תור להתחיל הליך מדורג עם המערערת וביום 26/5/15 קיבל הודעה לזימון לצורך פתיחת תיק והגשת מסמכי הבקשה להליך מדורג וזאת ליום 2/8/15.
ביום 1/6/15 נישאו המערער והמערערת ברוסיה וביום 14/6/15 נחתו המערער, המערערת ובנה של המערערת (המערער 3 ,להלן "הבן") והצהירו כי באו להשתקע בישראל. כל זאת, בלא שהוגשה בקשה מראש קודם לכניסתם לישראל .
כניסתם לישראל של המערערים סורבה עקב חשש להשתקעות ואי פעולה על פי נוהלי המשיב . לאחר החלטת הסירוב אושרה הפקדת ערבות על סך 50,000 ₪ (להלן "הערבות") לשבועיים ללא אופציה להארכת שהות או פנייה ללשכה להסדרת מעמד ,כאשר המערערים הפקידו את הערבות והתחייבו בהתאם למוסכם שיסדירו מעמד/יעזבו את הארץ עד לתאריך 28/6/15 .
בערר שהגישו המערערים על החלטת המשיב שעליהם לעזוב את הארץ עד ליום 28/6/15 נטען שאינם יכולים להסדיר את המעמד עד ליום 28/6/15 באשר התור להגשת הבקשה נקבע ליום 2/8/15 ושמדובר בהחלטה בלתי סבירה המורה על הגבלת זמן שאינה יכולה להתקיים ושיש לאפשר להם למצות את ההליך ולכן התבקש בערר להורות על הארכת אשרת השהייה של המערערת לפחות עד ליום 2/8/15.
בית הדין לעררים דחה את הערר וזאת לאור העובדה שהמערערים הגיעו לישראל לצורך השתקעות בה ללא שקיבלו היתר שהייה בארץ וללא שהגישו בקשה מוקדמת מראש לאפשר את כניסת המערערת ולכן היה רשאי המשיב לסרב את כניסתם לישראל של המערערת ובנה. כן קבע בית הדין, שהעובדה שהמשיב הפעיל שיקול דעת ואיפשר את הגעת המערערים לישראל כתיירים לתקופה של שבועיים בלבד בכפוף להפקדת ערבות כבדה והתחייבות שלא תתבקש הארכת האשרה לא מביאה לקבלת הערר ושיש לאפשר למערערים לשהות בישראל עד לקבלת החלטה בבקשה להליך המדורג ואין עילה להתערבות בהחלטה הסבירה של המשיב ולכן נדחה הערר ונקבע שעל המערערים לצאת מן הארץ בתוך 7 ימים ממתן ההחלטה ועל כך הגישו המערערים את הערעור לבית משפט זה.
בבקשה לסעד זמני בערעור חזרו המערערים על טענותיהם שאם הוחלט לאפשר את כניסתם לישראל להסדרת מעמדם יש לאפשר להם לעשות כן כאשר התאריך שנקבע להגשת מסמכי הבקשה הינו 2/8/15 ויש לאפשר להם למצות את ההליך שיהיה בר ביצוע ואם המשיב סטה מן הנוהלים ואיפשר את כניסתם לישראל לא היה מקום להגביל את שהייתם בארץ לשבועיים ימים אלא יש לאפשר להם להגיע לראיון שנקבע להם על ידי המשיב ביום 2/8/15 ולהאריך את שהייתם של המבקשים בארץ, לכל הפחות עד ליום 2/8/15 .
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.