פסק דין
ערעור על החלטת הפוסקת בקניין רוחני, יערה שושני כספי, להלן: "הפוסקת"), בתיק התנגדות לסימן מסחר מס' 218503 (מעוצב), מיום 1.7.2012 (להלן: "ההחלטה"). בהחלטה זו קיבלה הפוסקת את בקשת המשיבה, האחים וייס (י.ש.י.) ייצור ושיווק בע"מ (להלן: "האחים וייס") לרישום סימן מסחרי על שמה ודחתה את התנגדות המערערת, חברת WRANGLER APPAREL CORP. (להלן: "רנגלר") לרישום סימן מסחר זה.
עיקרי העובדות:
2.האחים וייס היא חברה ישראלית העוסקת בענף הטקסטיל מזה כ– 20 שנים, המשווקת את מוצריה תחת מספר סימני מסחר שחלקם אף רשומים על שמה.
ביום 25.1.2009 היא הגישה בקשה לרישום סימן מסחר בסוג 25 "דברי הלבשה", על סימן המכיל דמות מושחרת כולה של בוקר רכוב על סוס ומניף פלצור, ומחוברת אליה המילה האנגלית – "rodeo" (להלן: "הסימן המבוקש" או "הסימן").
ביום 30.6.2009 הגישה רנגלר, חברה אמריקאית לייצור ושיווק מוצרי הלבשה, את התנגדותה המקוצרת לרישום הסימן המבוקש על שם האחים וייס בשל סימן מסחר רשום המכונה על ידה "דמות הבוקר והלאסו" שנרשם על שמה בארה"ב עוד משנת 1978, אך אינו רשום בישראל נכון למועד הגשת התנגדותה.
ביום 30.8.2009 הגישה רנגלר התנגדות מפורטת יותר לבקשת האחים וייס לרישום הסימן, ושם ציינה כי דמות הבוקר המשליך לאסו מופיעה על גבי מוצריה במספר עיצובים (מוצג 5 למוצגיה), וצירפה בנוסף לתמונת הבוקר והלאסו שהופיעה בהתנגדותה המקוצרת גם תמונה של בוקר דוהר על סוס ומניף לאסו לעבר חיה הנמלטת מפניו (להלן: "שני הסימנים" או "שני סימני רנגלר"). שני סימנים אלו לא היו רשומים על שם רנגלר כסימני מסחר בישראל, ורק לאחר הגשת בקשת האחים וייס לרישום הסימן המבוקש, הגישה המתנגדת בקשה לרישום סימנים אלו. הסימן הראשון, שמספרו 221207, הוגש לרישום ע"י רנגלר ביום 9.6.2009, כארבעה וחצי חודשים לאחר שהגישה האחים וייס בקשתה לרישום סימנה, ונרשם ביום 3.11.2010. בסימן זה נראה בוקר עומד על רגליו, ללא סוס לצידו, כשהוא אוחז בחבל שבקצהו קשור עגל בצווארו. הסימן השני, שמספרו 223243, הוגש לרישום בישראל ע"י רנגלר רק ביום 2.9.2009, מעל שבעה חודשים לאחר הגשת בקשת האחים וייס לרישום סימנה, ונרשם ביום 5.12.2010. בסימן זה נראה בוקר רכוב על סוס ומניף פלצור תוך כדי דהירה לעבר חיה קטנה יחסית, (ככל הנראה עגל).
לטענת רנגלר האחים וייס הפרו את סימני הבוקרים שלה בשל דמיון מטעה של הסימן המבוקש לשני סימניה. רנגלר טענה כי שנים רבות היא עושה שימוש בסימני בוקרים בוריאציות שונות, ולפיכך טענה לבלעדיות על כל סימניה הכוללים בוקר האוחז פלצור. לטענתה, בחלק ממוצריה מופיעה המילה "רודאו" לצד סימני הבוקרים שלה. עוד טענה כי גם לפני שרשמה בישראל את שני הסימנים היתה זכאית להגנה על סימניה בהיותם סימן מוכר היטב.
ביום 22.3.2011 הושג בין הצדדים הסדר דיוני בערכאה קמא שקיבל תוקף של החלטה לפיו לא יתקיימו דיוני הוכחות בהליך ההתנגדות והחלטת הפוסקת תינתן על סמך החומר שהוגש ע"י הצדדים ועל סמך סיכומיהם.
בשלב הסיכומים בערכאה קמא ביקשה רנגלר להוסיף ראיות לטענתה כי היא עושה שימוש בסימני הבוקרים שלה בישראל, הפוסקת דחתה את בקשתה, ועל כך הגישה רנגלר בר"ע לבימ"ש זה (רע"א 7584-09-11).
ביום 1.4.2012 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים להסדר דיוני לפיו הפוסקת תכריע תחילה בשאלת הדמיון המטעה בלבד בין הסימן המבוקש לסימני רנגלר, ואם תמצא הפוסקת כי יש דמיון מטעה, היא תאפשר לרנגלר להגיש את הראיות הנוספות באשר לשימוש שהיא עושה, לטענתה, בסימניה בישראל.
הפוסקת בקניין רוחני דחתה את טענות רנגלר, וקיבלה את בקשת האחים וייס לרישום הסימן המבוקש על שמה.
הפוסקת קבעה בהחלטתה כי סימני רנגלר אינם סימן מוכר היטב, וכי לאור יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה, הסימן המבוקש איננו דומה עד כדי להטעות לשני הסימנים של רנגלר. מכאן הערעור שלפנינו על החלטת הפוסקת.
דיון
3.השאלה העיקרית העומדת להכרעה, בהתאם למתווה הדיוני שהוסכם על ידי הצדדים וקיבל תוקף של פס"ד דין בבר"ע, היא האם יש דמיון עד כדי להטעות בין הסימן המבוקש לשני סימני רנגלר שאותם הציגה בהנגדותה.
הפסיקה התייחסה לרציונאל החקיקתי העומד בבסיס מתן בלעדיות לבעל סימן מסחר וקבעה:
"מוסד סימני המסחר נולד בשל הצורך להבדיל בין מוצריו של סוחר אחד למוצריו של סוחר אחר המתחרה בו ועל מנת להגן בהקשר זה הן על האינטרסים של הסוחר הן על אלה של הצרכן. הסוחר - נהנה מהגנה על המוניטין שלו ומקטין את החשש שהצרכן יטעה בין תוצרתו שלו לזו של סוחר אחר. הצרכן - יכול לאתר בקלות רבה יותר את המוצרים המסוימים שברצונו לרכוש ומוגן מפני הטעיה באשר למקור הטובין".
(ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.G נ' ג'לאל יאסין (לא פורסם) (להלן: "פס"ד אדידס" או "פרשת אדידס"), סע' 8 לפסה"ד של כב' השופטת א. חיות).
לצורך הבהרת גבולות הבחינה של טענות הצדדים אציין מיד שמקובלת עלי מסקנת הפוסקת בקביעתה (בסע' 36 להחלטתה) כי יש לבחון רק את הסימן המבוקש מול שני הסימנים הספציפיים שאותם הזכירה והציגה רנגלר באופן ספציפי בהתנגדותה. לא ניתן להתייחס לטענה ערטילאית של רנגלר שדורשת בלעדיות על כלל דמויות הבוקרים שבהם היא נוהגת לטענתה לעשות שימוש, מבלי שהציגה באופן קונקרטי את כל סימני הבוקרים להם היא טוענת להגנה.
סע' 11 לפקודת סימני המסחר {נוסח חדש], התשל"ב – 1972 (להלן: "פקודת סימני המסחר" או "הפקודה"), שכותרתו "סימנים שאינם כשרים לרישום" קובע, בין היתר: