תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
4635-08
18/10/2010
|
בפני השופט:
חנה בן יוסף
|
- נגד - |
התובע:
VASILKA DAVKOVA KURTEVA ע"י ב"כ עו"ד מנאל מרון
|
הנתבע:
1. עזבון המנוחים ליפסטמן ריבה וכץ יעקב 2. לריסה כץ 3. עמית שירותי סיעוד בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
התובעת בתיק זה הועסקה כעובדת סיעודית בביתם של המנוחים, ליפסטמן ריבה וכץ יעקב ז"ל ,ובתביעתה זו היא דורשת פיצויי פיטורין, דמי חופשה שנתית ,דמי הבראה ,השלמת שכר שעות נוספות ,בסכום כולל של 62,955 ₪ .
על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת הועסקה בביתם של המנוחים עד פטירתה של המנוחה ריבה ליפסטמן כאשר תקופת ההעסקה היתה מ 5.10.03 ועד 1.6.07 .
התובעת השתכרה סכום של 600 $ בשנה הראשונה לעבודתה, 650$ בשנה השנייה לעבודתה ו-700 $ בשנה השלישית. כן קיבלה מידי שבוע 70 ₪ דמי כיס.
התובעת דורשת בתביעה זו פיצויי פיטורין בסך 13,603 ₪ על בסיס שכר מינימום של 3,710 ₪, היא דורשת 8 ימי חופשה בגין 8 חודשים אחרונים לעבודתה לפי שכר יומי של 148.4 ₪, סה"כ 1,187 ₪. דמי הבראה ל-8 חודשים אחרונים להעסקתה בסך 1,590 ₪ לפי תעריף של 318 ₪.תשלום עבור 4 שעות נוספות מידי יום , בסכום של 48,972 ₪,בהתאם לפסיקת בית הדין ,לפיה יש לשלם תוספת של 30% מערך השעות הנוספות
בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים 1 ו-2 נאמר כי התובעת כלל לא עבדה שעות נוספות. במשך היום יצאה, מידי יום ,מהבית לשעות רבות לענייניה.
את הקניות לבית ערכה המטפלת,מטעם ביטוח לאומי, של המנוח מר יעקב כץ . התובעת קיבלה לדרישתה, בשנתיים האחרונות ,מעבר ליום המנוחה השבועי ביום ראשון, יום חופשי נוסף מידי שבוע וכך ניצלה 106 ימי חופשה נוספים בשנתיים האחרונות.
התובעת קיבלה את שכרה עבור טיפול במנוחה מחב' "עמית",הנתבעת 3 ואת השכר עבור שעות טיפול במנוח מטעם המוסד לביטוח לאומי קיבל מחברת "דנאל",כשהשכר לווה בתלושי משכורת.משפחתם של המנוחים שילמה רק השלמה לפי תנודות שער הדולר בסכום השווה לכ-80$ דולר מידי חודש ועוד-70 ₪ דמי כיס מידי שבוע.
לטענת הנתבעים 1-ו2 ,נכדתה של המנוחה נתנה מרצונה הטוב ובונוס של 400 ₪ לתובעת כהכרת תודה על טיפולה במנוחה שהיתה במצב סיעודי קשה וכדי להבטיח טיפול מסור.
לאור כל זאת נטען כי הנתבעים 1 ו-2 אינם חבים בתשלום פ"פ מעבר לסכום שאותו הם הוסיפו לתובעת עבור שכר וכי הנתבעת 3 היא החייבת בתשלום פיצויי פיטורין ביחס לשכר ששילמה .
התובעת עבדה בעבודה נוספת מטעם חברת "דנאל" בזמן שעבדה בטיפול במנוחים וגם מטעם זה אין לה זכאות לשכר שעות נוספות.
לתובעת שולמו חופשה והבראה, כעולה מתלושי המשכורת ,שניתנו לה ע"י
הנתבעת 3.
על פי ייעוץ שקיבלה הנתבעת 2 ,היא הציעה לתובעת לאחר פטירת המנוחים פ"פ בסך 1,840 ₪ דמי הבראה ופדיון חופשה ואף העבירו את הסך 2,397 ₪ אך הנתבעת 2 סירבה לקבל ההצעה ודרשה את מלוא פיצויי הפיטורין מהנתבעת 2 בטענה כי הנתבעת 3 מסרבת לשלם לה,מאחר לא פוטרה מהנתבעת 3 וכיון שמוצעת לה עבודה בסיעוד אצל מטופל אחר.
לתובעת נמסר שיק ע"ס 2,397 ₪ מהנתבעת 2 אך היא לא פדתה אותו.
הנתבעת 3 בכתב ההגנה שהוגש מטעמה דחתה את הטענה כאילו התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין התובעת . הנתבעת 3 אישרה כי היא זו שדאגה להשמתה של התובעת כעובדת סיעודית זרה ,אצל המנוחים וכי העבירה לתובעת את התשלום בגין 16 שעות שבועיות אותם קיבלה המנוחה מהמוסד לביטוח לאומי וכן את תוספת הקצבה מקרן ניצולי השואה.
הנתבעת 3 הוסיפה כי אין היא חייבת בתשלום פ"פ לתובעת כי הציעה לתובעת לתווך בינה לבין מטופל סיעוד אחר לאחר פטירת המנוחים וזו סירבה להצעה.
כמו כן אינה חייבת בתשלום חופשה או הבראה וכי אלה שולמו לה במלואם. כן דחתה הטענות באשר לתביעה לשכר שעות נוספות.
ביום הדיון המוקדם ביקשה ב"כ התובעת לתקן את סכום התביעה בגין פדיון חופשה ודמי הבראה ל-8 חודשים אחרונים כך שבגין חופשה נתבע סך 400 ₪ ובגין הבראה סך 820 ₪ בלבד.
לתיק בית הדין הוגשו תצהירי עדות של התובעת , מטעם הנתבעים 1-ן2 תצהירי לריסה כץ ריבה יעקובוביץ’ צחי צוק- רמון, קפלן רומן,אנה קפלן,וכן הוגש מטעם הנתבעת 3 תצהיר מר חיים מרטון.