ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
11423-02-11
13/01/2014
|
בפני השופט:
משה טוינהנציג ציבור עובדים- משה גולדפרב
|
- נגד - |
התובע:
THIRAP SRISOPA
|
הנתבע:
1. מנחם ציון ממן 2. ()
|
פסק-דין |
פסק דין
1.פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר THIRAP SRISOPA (להלן: "התובע") מהגר עבודה אזרח תאילנד, המתייחסת לשנים 2002- 2007 בהן עבד בשירותו של מר מנחם ציון ממן (להלן: "הנתבע") במשק שבבעלות האחרון במושב מבטחים.
בתביעה התבקש בית הדין לחייב את הנתבע לשלם לתובע הפרשי שכר (הפרשי שכר מינימום וגמול בגין העסקה בשעות נוספות), פיצויי פיטורים וזכויות נלוות בסכום כולל של כ-100,000 ₪.
התביעה:
2.על פי התביעה, נכנס התובע לישראל בחודש יולי 2002 לעבודה בחקלאות בשירות הנתבע. בחודש מרץ 2007, עם פקיעת תוקף אשרת השהייה והעבודה שברשותו חזר התובע לתאילנד.
3.הגרסה בכתב התביעה מספרת, כי התובע הועסק בשירות הנתבע במתכונת העסקה קבועה: שישה ימים בשבוע, 11 שעות ביום.
בכתב התביעה נטען עוד, כי לתובע שולם שכר בסך של 97 ₪ ליום עבודה בן 8 שעות ו-13 ₪ עבור כל שעה נוספת.
בנסיבות אלה טען התובע, כי הועסק בשכר שהוא נמוך משכר המינימום והוא זכאי להפרשי שכר מינימום וגמול בגין העסקה בשעות נוספות.
4.בתביעתו טען התובע, כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בעקבות סיום עבודתו בשירות הנתבעת אשר לא שולמו, מכאן התביעה בפנינו לפיצויי פיטורים.
5.כן ביקש התובע בתביעה שבפנינו, זכויות נלוות הקבועות בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה בענף החקלאות ופיצוי על אי הסדרת ביטוח פנסיוני, כמתחייב מכוח הוראות ההסכם הקיבוצי בענף החקלאות וצו ההרחבה.
לפיכך התבקש בית הדין לחייב את הנתבע לשלם לתובע קצובת הבראה, דמי כלכלה, מענק שנתי ופיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה.
6.כאמור בפתיח לפסק הדין, התבקש בית הדין לחייב את הנתבע לשלם לתובע את רכיבי התביעה השונים, בסכום כולל של 100,128 ₪.
טענות הנתבע:
7.הנתבע מודה בקיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, כאמור בתביעה - מחודש יולי 2002 ועד חודש מרץ 2007.
8.לטענתו, במהלך תקופת העבודה עבד התובע שישה ימים בשבוע, כרגיל 8 שעות ביום בשכר מינימום ושעות נוספות בהתאם לצורך – עליהן קיבל גמול על העסקה בשעות נוספות.
על פי כתב התביעה, שכרו של התובע שולם על בסיס דוחות נוכחות (כרטיסי עבודה אשר מולאו מידי יום על ידי התובע); והוא מקבל ביטוי בתלושי השכר. לפיכך ביקש הנתבע לדחות את תביעת התובע לשכר – התביעה להפרשי שכר מינימום וגמול בגין העסקה בשעות נוספות.
9.לטענת הנתבע יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בהתפטרות התובע אשר ביקש לעזוב את העבודה ולחזור לתאילנד – ובהתאם ביקש לדחות את התביעה לפיצויי פיטורים.
10.הנתבע הוסיף כי אין התובע זכאי לזכויות הנלוות הקבועות בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה בענף החקלאות – ומכאן שיש לדחות את התביעה לזכויות נלוות ובפרט התביעה לפיצוי על אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, משלא ניתן להסדיר את זכויותיו של העובד הזר בקרן פנסיה.
דיון והכרעה:
11.בשים לב למחלוקות בין הצדדים, נפתח בבירור המחלוקת העובדתית לעניין מתכונת העסקתו של התובע ולנסיבות סיום העבודה. משם נפנה לדיון והכרעה בתביעת התובע לשכר, פיצויי פיטורים ולזכויות נלוות.