SHENHAN נ' די.אן.איי בייקס בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשת המבקשת לחייב את הנתבע 3 להמציא לעיונה מסמכים ספציפיים ולמענה על שאלון.

רקע

ראשיתו של ההליך הוא בתביעה שהגישה המבקשת כנגד הנתבעת 1 בטענה להפרת הסכם ואי תשלום בגין 100 יחידות אופניים חשמליות בעלות כוללת של 29,800 $, אשר סופקו לנתבעת 1 על ידי התובעת. הנתבעת 1 הגישה בר"ל נתמך בתצהירו של הנתבע 2. אלא שבא כוח הנתבעת הודיע על התפטרות מיצוג וניתוק הקשר עם מרשתו.

התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן בו צורפו נתבעים נוספים. כנגד המשיב – הנתבע 3 נטען כי יש לחייבו בחובות הנתבעת 1 באמצעות הרמת מסך ההתאגדות מכח סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 וכן יש להטיל עליו אחריות אישית מכח סעיף 54 לחוק החברות, סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג ומכח פקודת הנזיקין.

בבקשה המקורית עתרה המבקשת למסמכים בהיקף רב (סעיף 24 לבקשה). המבקשת טענה כי מסמכים רבים הדרושים לתביעתה לא גולו על ידי המשיב;

כי מדובר במסמכים הקשורים אליו ו/או לנתבעות האחרות שהינן חברות בבעלותו ובניהולו; כי מדובר במסמכים רלבנטיים;

כי המשיב התעלם מדרישותיה ותצהירו אינו עונה על הנדרש כמצוות תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984;

כי מסמכים הנמצאים ברשותה ובשליטתה של חברה הנמצאת בבעלותו של בעל דין, נחשבים כמסמכים הנמצאים ברשותו או בשליטתו;

המבקשת מוסיפה וטוענת כי לגבי המסמכים אותם התנגד המשיב להמציא בטענה כי מדובר בצנעת הפרט, מדובר בטענה שנטענה בעלמא.

בדיון מיום 18.3.14 צמצמה המבקשת את דרישתה לסעיפים 24.1-24.15 לבקשה וביחס לסעיפים 24.1-24.6 צמצמה הדרישות ביחס לנתבעת 1 בלבד ולשנים 2010-2012. המבקשת אינה עומדת על הדרישות כמפורט בסעיפים 24.7, 24.10-24.12. ו-24.16 ואילך.

בתצהירו נספח 5 לתגובה, הצהיר המשיב כי גילה במסגרת תצהיר קודם את מלוא המסמכים המצויים בחזקתו ו/או ברשותו ו/או בשליטתו וכי בהתייחס למסמכים המפורטים בסעיף 24 לבקשה והצהיר כי למיטב ידיעתו ואמונתו ולאחר חקירה ודרישה שערך, אין ולא היו בחזקתו ובשליטתו או בחזקו או בשליטתו של כל אדם אחר מטעמו כל מסמך לרבות מסמך הנוגע לעניינים הנוגעים למחלוקת בהליך זה.

המשיב הביע הסכמתו במהלך הדיון להמציא למבקשת את תלושי שכר בנתבעת 1 ככל שקיימים, וכן תלושי שכר ממקום עבודתו הנוכחית (עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 24-26).

המשיב טוען כי מדובר בבקשה בהיקף ניכר המהווה מסע דיג של מסמכים ופרטים, תוך שלא ברור כלל על מה מבססת המבקשת את טענותיה כלפיו. לשיטתו, מנסה המבקשת לייצר עילה כנגדו יש מאין. המשיב טוען כי התובעת נמנעה מלפרט מה הרלבנטיות של המסמכים להוכחת טענותיה;

המשיב טוען כי הנתבע 2 (שלא אותר) הוא אשר היה הרוח החיה מאחורי התנהלות הנתבעות, הוא אשר הביא לקריסתן והוא אחראי להתנהלות מול התובעת. המשיב טוען כי ציין בתצהירו, כי אין בשליטתו מסמכים למעט אלה שהומצאו על ידו;

דיון

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, ולאחר ששמעתי טענות הצדדים בדיון מיום 18/3/14 נקבע כדלקמן:

הלכה היא כי צו לגילוי ועיון במסמכים יינתן כדי לאפשר דיון הוגן, וככל שהמסמכים הנדרשים רלוונטיים להליך המשפטי ולחתירה לאמת. יחד עם זאת, הוטלו מגבלות מסוימות על היקף תחולת הליכי הגילוי והעיון במסמכים, בין היתר נקבע כי אין להתיר בקשה לגילוי ועיון במסמכים אשר הינה בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל דין יתר על המידה (ר' רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג [פורסם בנבו, 1.11.05]).

ברע"א 5482/11 חולית מחצבים 2004 בע"מ נ' הבינלאומי ליסינג בע"מ (מיום 27/11/11), סיכמה כב' הש' א. חיות את ההלכה לעניין חובת הגילוי כדלקמן:

"חובת גילוי המסמכים המוטלת על בעל דין פורשה בפסיקה בהרחבה ונקבע כי זו משתרעת על כל אותם מסמכים "אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60 (1995)), ועוד נפסק כי בשלב גילוי המסמכים מבקש הגילוי אינו נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים נדרש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 ([פורסם בנבו], 15.10.2008))."