החלטה
1.בפניי בקשה של הנתבעות לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד ( LIS ALIBI PENDENS).
2.עסקינן בתביעה בגין כתב ערבות עליו חתמו הנתבעות ביום 1.4.2009, בו התחייבו לשלם לתובעת סכומי כסף מסויימים היה ואלה לא ישולמו לתובעת על ידי צד שלישי, חברה זרה בשם DTH (להלן: "החברה הזרה"). מדובר בתשלומים בגין זכויות שידור ברומניה, שהתובעת הקנתה לחברה הזרה במסגרת הסכם מחודש פברואר 2007 (להלן: "ההסכם").
3.אין חולק שהחברה הזרה לא שילמה לתובעת תשלומים מסויימים שחלו עליה לפי ההסכם, וקיימת מחלוקת חוזית בין התובעת לבין החברה הזרה האם אכן החברה הזרה היתה פטורה מתשלום בהתאם לתנאי ההסכם. לטענתה של החברה הזרה, הואיל והיו לה 150,000 מנויים, הרי שהחל מיום 3.4.2008 היא היתה פטורה מתשלום לפי ההסכם. בעקבות כך, הודיעה התובעת לחברה הזרה ביום 17.8.2009 על ביטול ההסכם מחמת הפרתו, ובתגובה, הגישה החברה הזרה בחודש ספטמבר 2009 תביעה ברומניה נגד התובעת, שטרם התבררה לגופו של ענין (להלן: "התביעה ברומניה").
4.חודשיים לאחר הגשת התביעה ברומניה, הוגשה התביעה הנוכחית. יצויין כי החברה הזרה אינה נתבעת בתביעה הנוכחית, אלא רק הערבים לחובה.
5.הנתבעות ביקשו לעכב את ההליכים מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד ברומניה. התובעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי התחייבותן של הנתבעות אינה ערבות רגילה אלא ערבות אוטונומית ולכן חובתן לשלם לתובעת את סכום התביעה אינה מותנית בשאלה האם תתקבלנה טענותיה של החברה הזרה בבית המשפט ברומניה. עוד טוענת התובעת כי אין זהות בין הסוגיות המתעוררות בתביעה הנוכחית לבין הסוגיות המתעוררות בבית המשפט ברומניה. לבסוף טוענת התובעת כי טענותיה של החברה הזרה מופרכות על פניהן, וממילא אין לנתבעות הגנה אמיתית מפני התביעה, וכך גם סבר בית המשפט ברומניה שסרב ליתן סעד זמני שביקשה החברה הזרה נגד ביטולו של ההסכם.
6.לאחר שעיינתי בבקשות, בתשובה ובתגובות, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להעתר לבקשה ולהורות בשלב זה על עיכוב ההליכים בתיק עד להכרעה בתביעתה של החברה הזרה שהוגשה ברומניה.
7.מבלי לקבוע מסמרות בדבר, לא שוכנעתי כי הערבות עליה חתמו הנתבעות היא אכן ערבות אוטונומית. בגוף הערבות אין למצוא ביטוי לטענה זו של התובעת וגם בכתב התביעה לא נטען שמדובר בערבות אוטונומית. עצם העובדה שמדובר בערבות לתשלומו של סכום קצוב וידוע מראש, אינה הופכת את הערבות לאוטונומית. על כן, ככל שמדובר בערבות רגילה, אזיי נודעת חשיבות רבה לפסק הדין שיינתן בתביעה ברומניה, שכן במסגרת פסק דין זה ייקבע האם אכן קיים חוב כספי של החברה הזרה כלפי התובעת, אם לאו. אכן, התביעה ברומניה אינה תביעה לתשלום כסף, אלא שעל מנת להכריע בשאלה האם בדין ביטלה התובעת את ההסכם עם החברה הזרה, יידרש בית המשפט ברומניה להכריע גם בשאלה האם החברה הזרה אכן חייבת לתובעת כסף על פי ההסכם. הכרעה זו היא למעשה הכרעה בשאלה האם אכן קיים החיוב העיקרי, שהנתבעות כאן ערבו לפרעונו. לו היה מדובר בערבות אוטונומית, כפי שטוענת התובעת, אזיי לא היתה חשיבות לשאלה האם קיים חוב עיקרי, אלא שכאמור לעיל, לא שוכנעתי בשלב זה כי אכן מדובר בערבות אוטונומית.
גם העובדה שכתב הערבות כפוף לדין הישראלי ולשיפוט הישראלי, אינה משנה דבר, שכן גם לפי הדין הישראלי, מקום שלא קיים חוב עיקרי, ממילא לא ניתן לתבוע את הערבים (בהנחה שלא מדובר בערבות אוטונומית).
8.התובעת טוענת כי לא קיימת זהות בין הסוגיות הנדונות בבית המשפט ברומניה לבין הסוגיות הטעונות הכרעה בתביעה הנוכחית, אלא שגם אם כך הוא הדבר, די בכך שקיימת זהות בשאלה המרכזית בשני התיקים- האם לפי פירושו הנכון של ההסכם, החברה הזרה חבה בתשלום אם לאו, בשים לב למספר המנויים שצברה.
9.גם העובדה שהחברה הזרה כלל אינה נתבעת בתביעה הנוכחית, ואילו הנתבעות בתביעה הנוכחית אינן צד לתביעה ברומניה, אינה משנה, שכן הכלל הוא שלא נדרשת זהות מוחלטת בין הצדדים בשני ההליכים, ובלבד ששאלה מהותית דומה עומדת להכרעה בשניהם:
"על פי הלכה זו, תכלית עיכוב ההליכים היא מניעת כפל התדיינות, העלול להכביד על בית המשפט ועל הצדדים ולגרום לבזבוז זמן ומשאבים ולהכרעות סותרות, ושיקולים אלו יפים ביתר שאת כאשר מדובר בהליכי תובענות ייצוגיות. לצורך עיכוב ההליכים אין צורך בזהות מוחלטת בין שני ההליכים ואף אין צורך בזהות בין הצדדים. הגשמתה של תכלית הדוקטרינה עשויה להצדיק עיכוב הליכים גם כאשר קיימת בין שני ההליכים חפיפה חלקית בלבד, וגם כאשר פסק הדין בהליך האחד לא יכריע בכל השאלות העומדות על הפרק בהליך השני, אך יהא בו כדי לצמצמן ולסייע בהכרעה בהן ..."
בש"א (י-ם) 4561/08 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' רות ריי יסעור , בעמ' 4 - פורסם בנבו.
במקרה דנן, התובעת כאן היא הנתבעת ברומניה, והנתבעות כאן הן הערבות לחיוביה של החברה הזרה התובעת ברומניה. קיימת איפוא זהות של בעל דין אחד בשני ההליכים (התובעת כאן), וזיקה קרובה בין בעלי הדין האחרים בשני ההליכים (החברה הזרה והערבות לחובותיה). די בכך על מנת שניתן יהיה להיזקק לדוקטרינה של הליך תלוי ועומד.
10.התובעת מוסיפה וטוענת כי טענותיה של החברה הזרה הן טענות סרק ואין כל סיכוי שיתקבלו על ידי בית המשפט ברומניה. זו גם הסיבה שבית המשפט ברומניה סירב ליתן סעד זמני לחברה הזרה.
סבורני כי בשלב זה אין מקום לבדוק לגופו של עניין את סיכויי ההצלחה של טענות החברה הזרה. בית המשפט ברומניה הוא שיעשה כן במסגרת פסק הדין שייתן בתביעה. הכלל בדבר הליך תלוי ועומד מצדיק בשלב זה המנעות מבחינת טענות הצדדים לגופו של ענין.
11.אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה על עיכוב ההליכים בתיק עד למתן פסק דין בתביעה ברומניה.
12.הוצאות הבקשה, בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ, תהיינה לפי התוצאות בתיק העיקרי.
ניתנה היום, כ"ח ניסן תש"ע, 12 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.