RAYMAJHI נ' גויטע מזל ואח'

פסק דין

פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב'Raymajhi Tara (להלן: "התובעת"), עובדת זרה מנפאל, לשכר עבודה, גמול בגין העסקה בשעות נוספות, תמורת הודעה מוקדמת ודמי פדיון חופשה; תביעה המתייחסת לעבודתה כמטפלת סיעודית עבור המנוחה גויטע מזל ז"ל (להלן: "המנוחה"), מחודש דצמבר 2006 ועד לחודש מאי 2007.

התביעה במקורה הוגשה נגד המנוחה ונגד מר גבעתי שלמה (להלן: "הנתבע"), בנה של המנוחה. במסגרת ההליכים נשוא התביעה נפטרה המנוחה והודעה על כך נמסרה לבית הדין. בעקבות ההודעה מסר ב"כ התובעת הודעה לפרוטוקול לפיה: "אני מבקש להמשיך את ההליך נגד הנתבע 2, ולאור פטירת הנתבעת 1, ההליך בשלב זה יימחק".

בכתב ההגנה ובהליכים בפני טען הנתבע, כי התובעת הועסקה על ידי המנוחה ישירות ולפיכך, משלא התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין התובעת, דין התביעה להידחות. בשאלה זו, שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובעת לנתבע, יתמקד הדיון בפסק דין זה.

שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד:

1.בפסק דין ע"ע 660/06, ישי בירגר נ' ג'ונל קטיבוג, נצטרך בית הדין הארצי לשאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין בן משפחה של מטופל סיעודי למטפל סיעודי. בפסק הדין נקבע:

"... במקרים הדומים למקרה העומד בפנינו, כאשר עולה השאלה האם התקיימו יחסי עבודה בין בן משפחתו של מטופל סיעודי למטפל הסיעודי, לא ניתן לקבוע מראש הלכה כללית בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עבודה. הכרעה בכל תיק ותיק היא תמיד נגזרת של הערכה כוללת של הממצאים העובדתיים העומדים בפני בית הדין. יתכנו מקרים בהם ממצאים אלה יובילו למסקנה, כי מעורבותו של קרוב המשפחה איננה חורגת מפעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת יחסים בין בני משפחה ויתכנו מקרים אשר יובילו למסקנה, כי גם בין קרוב המשפחה למטפל הסיעודי התקיימו יחסי עבודה. יחד עם זה, מן ראוי להדגיש, כי נקודת המוצא במקרים מעין אלה היא כי המטופל, עימו בדר"כ נקשר חוזה העבודה, הוא מעבידו של המטפל, ולכן תביעה למימוש זכויות הנובעות מתקופת עבודתו של המטפל ומסיומה, יש להגיש כנגד המטופל או העיזבון במידה שהמטופל הלך לעולמו (הדגשה במקור-ט.מ.)" פסקה 14 לפסה"ד.

2.יוצא מכאן כי ככל שיוכח שמידת מעורבותו של הנתבע בהעסקת התובעת איננה חורגת ממידת המעורבות שהיא טבעית למערכת היחסים שבין בני משפחה – המסקנה המתבקשת היא כי הצדדים לחוזה העבודה הם המנוחה (המטופלת) והתובעת (המטפלת); ולפיכך אין להכיר בקיומם של יחסי עובד מעביד בין הנתבע לתובעת.

3.כאן המקום להוסיף כי בפסק הדין ישי בירגר נקבע עוד כי במציאות שבה המטופל איננו כשיר לקבל החלטות הנוגעות לענייניו; העובדה שבן המשפחה היה מעורב באופן פעיל בתנאי העסקה של המטפל, כמו גם העובדה שהמטפל ראה בבן המשפחה כתובת לכל פניה הקשורה ביחסי העבודה – בהן לכשעצמן אין כדי להכריע את הכף לצד קיומם של יחסי עבודה בין בן המשפחה לבין המטפל (פסקה 16 לפס"ד בירגר).

4.לאור ההלכה שנקבעה בפסק הדין בירגר תיבחן שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובעת לנתבע, על רקע העובדות שתפורטנה להלן.

העובדות:

5.הנתבע הינו בנה הצעיר של המנוחה והיה איתה בקשר עד לפטירתה. לעניין זה נשאל הנתבע והשיב:

"ש.הקשר בינך לבין אמך היה טוב?

ת.קשר אמא לבן, אמא שלי הייתה מאור עיני. אני הצעיר מ-10." עמ' 25 לפרוטוקול מיום 30.12.2010 שורות 28-29.

6.בתקופה הרלוונטית לתביעה, תקופת העסקתה של התובעת בשירות המנוחה, התגורר הנתבע במרכז והיה מגיע לבקר את אמו אשר התגוררה באשקלון, בסופי שבוע. עובדה שאישרה התובעת בעדותה, בעת שנשאלה והשיבה:

"ש.מתי אני הייתי בא?

ת.בימי שישי באת קבוע." עמ' 8 לפרוטוקול מיום 18.4.2010 שורות 20-21.

7.ביצירת הקשר בין התובעת לבין המנוחה לא היה הנתבע מעורב. כך סיפרה התובעת בעדותה כי פנתה מיוזמתה לגב' סופיה ממשרד ההשמה אדיב (ראה: עדות התובעת עמ' 3 לפרוטוקול מיום 18.4.2010 שם היא מספרת כי פנתה ל"משרד של סופי" באמצעות חברה שלה מתל-אביב "החברה שלי בתל-אביב, היא גם נפאלית, היא לקחה אותי לאשקלון"); וזו הפנתה אותה לעבודה אצל המנוחה (ראה: עדות התובעת עמ' 3 לפרוטוקול מיום 18.4.2010 שורות 16-17). העדה סופיה ממשרד אדיב היא שהבהירה לתובעת את דרישות התפקיד (ראה עדות התובעת: "ש. לפני שבאת לאמא שלי, המעביד הסביר לך כמה את צריכה לעבוד, מה העבודה? ת. אדיב אמרו לי לבוא לבית הדין. ש. הם הסבירו לך מה תצטרכי לעשות בבית הדין? ת. כן. יש אישה אחת, צריך לעשות ניקיון, כל מה שאני צריכה לעשות. יש אישה זקנה ואת צריכה לעשות ככה וככה." עמ' 9 לפרוטוקול מיום 18.4.2010 שורות 16-20).

8.הטיפול בקבלת ההיתר להעסקתה של התובעת בשירות המנוחה, נעשה בידי אחות הנתבע. גם כאן אפנה לעדות התובעת אשר נשאלה והשיבה:

"ש.מי סידר לך את הויזה?