תע"א
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
3203-09
03/02/2011
|
בפני השופט:
אילן סופר
|
| - נגד - |
התובע:
CUPI
|
הנתבע:
הלפמן עומריע"י ב"כ עו"ד עינת כנפו-לוי
|
| פסק-דין |
פסק דין
מבוא
1.בפנינו תביעה של עובד זר לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה ודמי חגים.
2.התובע הינו עובד זר, אזרח נפאל, אשר הגיע לארץ במהלך חודש אוגוסט 2004. הנתבע מתגורר במושב כמהין ובעלים של משק חקלאי לגידול עגבניות ליצוא. בזמנים הרלוונטיים הנתבע העסיק עובדים זרים בחקלאות. אשרת העבודה של התובע היתה רשומה ע"ש הנתבע בתקופה שבין 31.12.04 – 8.8.04 ובין 24.3.05 עד 31.12.05 (צילומי האשרות צורפו כנספח א' לכתב התביעה).
משך ההעסקה
3.עיקר המחלוקות בתיק זה הינו משך ההעסקה של התובע אצל הנתבע. הצדדים מסכימים כי התובע החל לעבוד אצל הנתבע ב- 9.8.04, אך חלוקים בנוגע למועד סיום ההעסקה. התובע טוען כי עבד ברציפות אצל הנתבע עד 7.5.06 ואילו הנתבע טוען כי התובע עבד במשך שלושה חודשים בלבד.
4.התובע מסר בתצהירו והעיד כי במשך כל התקופה שמ- 9.8.04 עד 7.5.06, עבד אצל הנתבע, הוא הכחיש כי הביא אותו לארץ סוכן בשם נרי. התובע אישר כי הנתבע שלח אותו לעבוד אצל מעסיק אחר, אך עדיין את המשכורת קיבל מהנתבע. בהמשך עדותו אישר התובע כי עבד אצל מעביד אחר "שתיל נטו" כתשעה חודשים ומדצמבר 2005 חזר לעבוד אצל הנתבע. (עמ' 6-8-9 לעדות המוקדמת – 6.12.09).
5.הנתבע טען כי העסיק את התובע רק במשך שלושה חודשים מ- 8/04 עד 10/04, כאשר התובע הודיע יחד עם חבריו כי אינו מעוניין להמשיך לעבוד אצל הנתבע. לאחר מכן התובע המשיך לעבוד אצל "שתיל נטו בע"מ" בחודשים 5-11/05. הנתבע חתם על הסכם ניוד וזאת לבקשתו של סוכן בשם נרי, ולאחר מכן לא ראה עוד את התובע. בחלוף שנים, פנה התובע אל הנתבע טלפונית וביקש ממנו כי יסדיר את המשך שהייתו בארץ, שאז הנתבע החליף את ויזת העובד לויזת תייר (סעיפים 8/15 לתצהיר הנתבע).
לתמיכה בטענות הנתבע הציג טופס 106 ובו אישור על העסקת התובע בחודשים 5-11/05 ב"שתיל נטו בע"מ". כמו כן הוגש תצהיר של אריאל פורת, מנכ"ל שתיל נטו בע"מ, אשר ציין כי הנתבע עבד אצלו בתקופה שבין 5-11/05.
6.בבואנו לשקול את עדויות הצדדים וראיותיהם, הבאנו בחשבון מחד את עדות התובע בקשר לתקופת העסקתו אצל הנתבע ו כן אשרות העבודה בקשר לתקופה זו שהן ע"ש הנתבע ומנגד עדויות הנתבע ומר פורת יחד עם טופס 106 בקשר לעבודת התובע ב"שתיל נטו בע"מ". דעתנו היא כי אשרת העבודה ע"ש הנתבע הינה ראיה לכאורה המעידה על תקופת העסקה שבין 8.8.04 עד 31/12/04 ובין 24.3.05 עד 31.12.05. ראיה זו ניתנת לסתירה והנתבע עמד בנטל הראיה לסתור זאת. הנתבע הראה כי בתקופה שבין 5-11/05 התובע לא עבד אצלו, וביקש להטיל ספק בגרסת התובע. ספק זה נותר בעינו מקום בו התובע לא הביא כל ראיה על עבודתו בפועל אצל הנתבע מעבר לתקופה בה הודה הנתבע.
על כן, הנתבע לא הוכיח את תקופת עבודתו כנטען על ידו בכתב התביעה ובתצהיר וכן לא הוכיח את נסיבות סיום עבודתו.
7.על כן, מקום בו הוכח כי התובע עבד רק שלושה חודשים אצל הנתבע התביעה לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ודמי הבראה נדחית.
גמול בגין עבודה בשעות נוספות
8.התובע טען בתצהירו כי עבד בכל יום 12 שעות לפחות ולא קיבל על כך גמול על פי חוק. לתמיכה בכך צורף רישום חלקי שהתובע ערך (נספחים ב 1 – ב – 20 לכתב התביעה).
הנתבע טען כי בתקופת עבודתו הקצרה של הנתבע אצלו, מדובר היה בחודשי הקיץ החמים. בהם העבודה מתבצעת בחממות, בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחה"צ עד רדת החשיכה. בהתחשב בזמני המנוחה והפסקות הצהריים, התובע לא עבד בשעות נוספות.
9.עיינו בעדות התובע, בחנו את רישומיו, כמו גם שמענו עדות הנתבע, ונחה דעתנו כי התביעה לגמול בגין עבודה בשעות נוספות לא הוכחה. התובע צרף לכתב התביעה רישום של שעות העבודה. מדובר בהעתק של מסמך שמקורו לא הוגש לתיק. על פניו נראה המסמך כזה שנכתב במועד אחד ולא באופן אותנטי כל יום. כלומר יתכן ומדובר במסמך שהעתיק רישומים ממקום אחר, אך המקור כאמור לא הוגש.
על כן, משנטל הראיה להוכיח גמול עבודה בשעות נוספות, הוא על התובע, והתובע לא עמד בכך, התביעה בראש זה נדחית.
פדיון חופשה, דמי חגים, הפרשי שכר מינימום
10.התובע טען כי לא שולמו לו פדיון חופשה שנתית , דמי חגים ושכר מינימום במשך כל תקופת עבודתו.
מאחר וקבענו כי התובע עבד שלושה חודשים אצל הנתבע הוא זכאי לרכיבים באופן יחסי לתקופת העבודה הנ"ל.