Okbhanes(אסיר) נ' זסלר יציקות בע"מ

פסק דין

בפני כתב ערעור על החלטת כבוד הרשם אמיר צ'כנוביץ' מיום 26-01-12 בה דחה את בקשת המערער לבטל פסק-דין על-סך של 849,750 שניתן בהעדר הגנה מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

כללי:

המערער (להלן: "המבקש") עבד במפעל של חברת זסלר יציקות בע"מ (להלן: "המשיבה") העוסקת בייצור ובמכירת תכשיטים. המערער הורשע ביום 28-11-11 בגניבת זהב ממעבידו, ונידון ל-15 חודשי מאסר בפועל. המערער הסכים, במסגרת עסקת הטיעון, להעביר סך של 55,000 דולר מתוך הכספים שנמצאו אצלו לידי המשיבה.

המשיבה הגישה נגד המערער תביעה בסך של 849,750 ₪ שהוא שווי הזהב אשר לטענתה נגנב מן הכספת על פי ספירת מלאי שנערכה על-ידה. בנוסף, ביקשה וקיבלה המשיבה עיקול זמני על הכספים שנתפסו בבית המערער בסך של כ-224,250 דולר.

כתב התביעה נמסר למערער בבית מעצר באבו-כביר ביום 12-07-2011. משלא הוגש על ידי המערער כתב-הגנה נתן בית המשפט פסק דין בהעדר הגנה כנגד המערער ביום 09-10-11, כ-3 חודשים לאחר מסירת כתב התביעה.

ביום 23-10-11 הוגשה על-ידי המערער בקשה לביטול פסק-דין על-פי שיקול דעתו של בית המשפט.

החלטת הרשם:

כב' הרשם קבע כי לא עומדת עילה לביטול פסק דין מחובת הצדק שכן הוא לא סבור שנפל פגם בביצוע ההמצאה של כתב התביעה שכן כפי שעולה מהחקירה שנערכה למבקש במעמד הדיון בפני כב' הרשם הוא היה מיוצג בתביעתו באותה העת ע"י עו"ד שייצג אותו בהליך הפלילי ואף אישר בחתימתו כי מסר לו את כתב התביעה או הודיע לו על קבלת כתב התביעה כשבועיים לאחר קבלת המסמכים בעוד שפסק הדין בהיעדר הגנה, ניתן רק בחלוף כשלושה חודשים לאחר המסירה של התביעה כך שהיה למבקש את יומו ואפשרות לקבל ייעוץ משפטי לצורך הגשת כתב הגנה במועד, דבר שלא נעשה.

הרשם ציין בהחלטתו כי בהכרעת הדין הודה המבקש כי גנב כמות זהב העולה באופן משמעותי על שווי של 16,000 דולר, סכום הזהב אשר נמצא בביתו על ידי המשטרה. כב' הרשם קבע כי המערער לא פירט בתצהירו ולא נתן כל הסבר שהוא מה עלה בגורלו של כמות הזהב הנוספת שגנב על פי הודאתו בבית המשפט.

כב' הרשם קבע כי על המבקש רשות להתגונן החובה לפרט פרטי טענות הגנתו, אולם המבקש כשל לעשות כן כשלא פירט פרטים כלשהם לעניין טענתו בדבר חיסכון סכום של 170,000 דולר שנתפסו במזומן בביתו. בנוסף, לא צירף תצהיר מטעם העד אשר טוען כי הכספים שייכים לו (להלן: "מר גילאי"), אשר יסביר כיצד הצליח לחסוך במשך שנות עבודתו בארץ סכום כה ניכר, ואף לא פירט בתצהירו שלו (של המערער) פירוט עובדתי מינימאלי אשר מימנו ניתן ללמוד כיצד חסך מר גילאי סכום זה. הרשם גם הוסיף כי אין בשכר המינימום בו השתכר מר גילאי כדי להסביר חסכון של סכום כה גבוה.

הרשם ציין בהחלטתו כי המבקש הציג עדויות סותרות בנוגע לשקילת הזהב ובנוגע למספר הפעמים בהם ביצע את הגניבות.

הרשם קבע כי המבקש לא סיפק בתצהירו כל גרסה לעניין כמויות הזהב שגנב, וגרסתו לעניין כמות הזהב שגנב הינה גרסה נטולת כל בסיס העולה כדי הגנת בדים.

המבקש ציין בתצהירו כי 50,000 ₪ נוספים שייכים לבחור אריתראי נוסף בשם דויד דניאל אבטום ברהה אשר נתן תצהיר לפיו העביר למר גילאי סכום של 50,000 דולר, 30,000 דולר חסכונות שלו ו-20,000 דולר של צד שלישי אחר. כב' הרשם סבר כי התצהיר נעדר כל פירוט מינימאלי בלב הסוגיה של עצם הטענה בדבר מסירת סך של 50,000 דולר לידיו של מר גילאי.

כב' הרשם כתב בהחלטתו כי לא פורט בתצהיר מדוע נדרשו המצהיר וחברו להעביר למר גילאי סכומים כה ניכרים, כיצד הועברו סכומים אלו, האם הועברו בשקלים בשיקים, בדולרים, באיזה שטרות הועברו, היכן נרכשו הסכומים האלה על-ידי אותם צדדים וכיצד הצליחו לחסוך סכומים כה ניכרים אותם החזיקו.

הרשם הנכבד סבר כי בהעדר פירוט מינימאלי וגרסה עובדתית אזי יש לראות בהעלאת טענת בדבר מסירת 50,000 דולר משום הגנת בדים.

כב' הרשם סבר כי יש לראות בהגנתו של המבקש לפיה לא גנב את כמות הזהב בשווי הנתבע בכתב התביעה ואשר נתפסה בדירתו משום הגנת בדים אשר אין לקבלה ואין לבטל בנסיבות אלה את פסק הדין.

טיעוני המערער:

המערער טוען כי פסק הדין ניתן בהעדר הגנה, תוך שלילת זכותו של המבקש לערכאות, מבלי לאפשר בירור לגופם של דברים.

לטענת המערער, קביעתו של כב' הרשם עומדת בניגוד להלכה הפסוקה אשר לפיה די למבקש אם יראה כי הגנתו ולו בדוחק וכי ביטול פסק הדין יצמיח לו תועלת.