ע"א
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
|
7102-12,7671-12
11/09/2017
|
בפני הרכב השופטים:
1. כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן 2. כבוד השופטת ד' ברק-ארז 3. כבוד השופטת ע' ברון
|
- נגד - |
המערערים:
1. ב-ע"א 7102/12: JKV BETEILIGUNEGES GmbH 2. ב-ע"א 7671/12: יהודה כהן 3. דניאל זבולוני
עו"ד ניר שוסטר עו"ד יוני חרש עו"ד רות צביאל
|
המשיבים:
1. מונלייט אלחוט בע"מ (בפירוק) 2. עו"ד רון גזית -מפרק 3. הכונס הרשמי 4. עירא דביר 5. מיכאל בהגן 6. ד"ר ניצן רבינוביץ 7. עירא דביר טק בע"מ 8. אבן גב בע"מ 9. תמנון עבודות ימיות בע"מ 10. נאור קפיטל בע"מ 11. אליהו גורלן
עו"ד מוטי ארד עו"ד יואב נבון עו"ד טובה פריש עו"ד יוסף רוזנבוים עו"ד יואלה-הרשפי עו"ד אלון פומרנץ עו"ד גלי אופינסקי
|
פסק-דין |
ערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כב' סגנית הנשיאה ו' אלשיך) ב-פר"ק 1279/05 מיום 19.7.2012.
השופטת ע' ברון:
- האם רשאי מפרק חברה להמחות זכות תביעה נטענת של החברה לקבוצה מסוימת מבין בעלי מניותיה, בנסיבות שבהן קיימות טענות הדדיות בין שתי קבוצות של בעלי מניות? זו השאלה המרכזית הטעונה הכרעה בענייננו.
עסקינן בשני ערעורים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) מיום 19.7.2012 שניתנה במסגרת הליכי פירוק של המשיבה 1 (להלן: מונלייט או החברה) (פר"ק 1279/05). בית המשפט התיר למפרק החברה להמחות זכות תביעה נטענת של החברה לקבוצת בעלי מניות מסוימת, כשהנתבעים הם בעיקרם בעלי מניות אחרים; ובתמורה להמחאה תקבל קופת הפירוק אחוזים מסוימים מפירות התביעה, ככל שזו תתקבל. המערערים הם אלה שהומחתה זכות התביעה נגדם, לטענתם שלא כדין.
רקע
- מונלייט נוסדה בשנת 1999 כחברת הזנק שעסקה בפיתוח תוכנות ומוצרים בתחום דחיסת וידיאו (Video Compression). החברה נכנסה להליך של פירוק מרצון ביום 14.3.2005, וזאת לאחר שנתגלע סכסוך בין בעלי המניות, בין היתר בקשר לניהול החברה וקניינה הרוחני. כמפרק החברה מונה המשיב 2, עו"ד רון גזית, תחילה כמפרק זמני ומנהל מיוחד ולאחר מכן כמפרק קבוע (להלן: המפרק).
ביום 15.1.2009 הורה בית המשפט למפרק לערוך חקירה בהתאם לסעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות או הפקודה). זאת לאחר שנטען מטעם המשיבים 4 ו-5 (להלן: דביר, בהגן), בעלי מניות מיעוט בחברה שהיו ממייסדיה ובעבר בעלי תפקידים בהנהלתה, כי יש בידיהם ראיות המצביעות על כך שבעלי מניות הרוב בחברה ונושאי המשרה מטעמם הפרו את חובותיהם כלפי החברה, גרמו בזדון לקריסתה והביאו לנישולה מקניינה הרוחני; והמפרק אף הוא ביקש לערוך חקירה באשר לנסיבות כניסת החברה לפירוק (בקשות מס' 22, 30). דביר התחייב להעמיד מימון חיצוני לחקירה, ובסופו של יום שילם לשם כך סכום של 174,000 ש"ח.
המפרק פתח בחקירה בהתאם להוראת בית המשפט המחוזי. חקירת המפרק ארכה קרוב לשלוש שנים, ובמהלכה נחקרו כ-20 עדים ונבחנו חומרים רבים; וביום 3.10.2011 הגיש המפרק לבית המשפט דו"ח חקירה (להלן: דו"ח החקירה).
- כפי שפורט בדו"ח החקירה, הון המניות של החברה כולל מניות רגילות ומניות בכורה, כשמניות הבכורה מעניקות בין היתר עדיפות להחזר ההשקעה בחברה במקרה של פירוק. ככלל, מניות הבכורה הוקצו לגורמים שהשקיעו סכומי כסף במונלייט, בתמורה להשקעתם; ועוד הוענקו לאותם משקיעים זכויות ביחס למינוי דירקטורים. המערערת ב-ע"א 7102/12 (להלן: JKV) היא חברה גרמנית המחזיקה בכ-88% ממניות הבכורה במונלייט, ומצויה בבעלותו של מר אויגן פיהוף (להלן: פיהוף), איש עסקים גרמני (כמפורט בסעיף 18.3 לדו"ח החקירה). בעל מניות בכורה נוסף הוא מר עמוס מיכלסון (להלן: מיכלסון), שמחזיק במניות באמצעות חברות שבבעלותו. בדו"ח החקירה פורט עוד כי בעלי המניות משתייכים לקבוצת מיעוט ולקבוצת רוב, כשלחברי כל קבוצה יש אינטרסים משותפים, המנוגדים לאלה של חברי הקבוצה השנייה. קבוצת הרוב כוללת את פיהוף ומיכלסון וכן בעלי מניות רגילות המקורבים להם, ובהם מר מנפרד רוגמן (להלן: רוגמן), איש עסקים גרמני נוסף שהשקיע במונלייט; המערער 2 ב-ע"א 7671/12 (להלן: זבולוני); והמשיבים 10 ו-11. קבוצת המיעוט כוללת את דביר ובהגן וכן את המשיבים 9-6, המחזיקים אף הם במניות רגילות (המשיבים 9-4 להלן: קבוצת המיעוט). חברי קבוצת המיעוט מחזיקים בידיהם כ-30% מהמניות הרגילות של החברה.
במועצת המנהלים של מונלייט חברים 8 דירקטורים המחזיקים ב-10 קולות הצבעה, ובמועד פירוקה היו 8 מהקולות שייכים לקבוצת הרוב – רוגמן, ש"פעל כעושה דברו של פיהוף", החזיק ב-3 קולות, ויתר החברים החזיקו בקול אחד לכל אחד. שלושה דירקטורים ובהם זבולוני פעלו לפי דו"ח החקירה לטובת המשקיעים הגרמנים; והמערער 1 ב-ע"א 7671/12 (להלן: כהן) ודירקטור נוסף פעלו מטעם מיכלסון. שני קולות בדירקטוריון היו שייכים לדביר ובהגן, מטעם קבוצת המיעוט (סעיף 19 לדו"ח החקירה).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת