ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
29960-06,31070-06
16/01/2012
|
בפני השופט:
רונית פינצ'וק אלט
|
| - נגד - |
התובע:
1. ITMI בע"מ
2. יריב כהן
3. ITMI בע"מ
4. יריב כהן
|
הנתבע:
1. סקאל ספורט בע"מ
2. פלאנט אי בע"מ
|
| פסק-דין |
נתבעים בתביעה הנגדית1. ITMI בע"מ
2. יריב כהן
ע"י ב"כ עו"ד יגאל חברוני
פסק דין
בין התובעת 1 (להלן: "התובעת") והתובע, שהוא בעל השליטה בה ומנהלה (להלן: "התובע"), לבין הנתבעות נכרתו הסכמים למתן שירותי ניהול. בעקבות הודעת הנתבעות על הפסקת ההתקשרות, הגישו התובעים תביעה מכח ההסכם שבין הצדדים, לתשלום יתרת תמורה המגיעה להם, לטענתם, ואילו הנתבעות הגישו תביעה שכנגד שעיקרה לסכומים שונים המגיעים להם מהתובעים, לטענתן, שעיקרם השבת מקדמות על חשבון בונוס ששולמו לתובעים ואשר, בסופו של דבר התובעים אינם זכאים לו.
העובדות העיקריות הצריכות לעניין.
ביום 15.6.04 התקשרו התובעים והנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" או "סקאל") בהסכם (להלן: "ההסכם") לפיו יתנו התובעים, באמצעות התובע בעצמו, שירותי ניהול לפעילות המותג "ריבוק". כן נקבע בהסכם כי תוקפו לשנה מיום 15.4.05, וכי הוא יתחדש מאליו בכל פעם לתקופה נוספת של שנה. כן נקבע כי כל צד רשאי להביא את ההתקשרות לקיצה בכל עת, בהודעה של 60 יום מראש (להלן: "תקופת ההודעה המוקדמת") וכי במקרה של הפרה יסודית של ההסכם על ידי מי מהצדדים יוכל הצד השני להביא את ההסכם לסיומו המיידי (סעיף 8.2). כן נקבע כי הנתבעת תוכל להמיר את ההודעה המוקדמת בתשלום חלף תמורתה, וכי אם סיום ההתקשרות יהיה בנסיבות בהן אם היו מתקיימים יחסי עובד ומעביד ניתן היה להפסיק את ההתקשרות לאלתר, ללא הודעה מראש וללא תשלום חלף תמורתה (סעיף 8.4 להסכם), לא תצטרך לשלם חלף ההודעה המוקדמת. כן נקבע בהסכם כי יחסי הצדדים הם יחסי קבלן – מזמין, וכי שלושת החודשים הראשונים יחשבו כחודשי ניסיון (להלן: "תקופת ההכשרה").
על פי ההסכם, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעים (לאחר תקופת ההכשרה) 22,000 ש"ח לחודש, וכן תגמול נוסף (להלן: "העמלה") שיסוכם במהלך תקופת ההכשרה (סעיף 9 להסכם). בנוסף נקבע כי התובעים יהיו זכאים ל- 18 ימים בשנה בהם לא יעניקו שירותים לנתבעת, בתיאום עם הנתבעת, וכי התובעים יהיו זכאים להחזר הוצאות כמקובל, לרבות אש"ל בחו"ל כנגד חשבוניות שיוצגו לנתבעת (סעיף 9.6 להסכם)
ביום 12.10.04 חתמו התובעת והנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת 2" או "פלאנט אי") על תוספת להסכם (להלן: "התוספת להסכם"). מה"הואיל" השני לתוספת להסכם עולה כי בהסכמת התובעת, המחתה סקאל לפלאנט אי את מלוא זכויותיה וחובותיה על פי ההסכם ופלאנט אי הסכימה לקבל על עצמה את מלא זכויות וחובות סקאל על פי ההסכם .
כמו כן מסדירה התוספת להסכם את העמלה שהתובעים זכאים לה וקובעת כי הם זכאים ל- 10% מהגידול ברווח הנקי השנתי, ככל שיהיה, בתוספת מע"מ (להלן: "הבונוס השנתי") (סעיף 2.1 לתוספת להסכם). כן נקבע כי פלאנט אי תשלם לתובעת מקדמות על חשבון הבונוס השנתי באמצעות תשלום 10% מהגידול ברווח הרבעוני הנקי, ככל שיהיה, בתוספת מע"מ (להלן: "המקדמות"), תוך 40 יום מתום כל רבעון, וכי:
"מובהר בזאת כי תשלום המקדמות הינו על חשבון הבונוס השנתי וכי במידה ובתום השנה יתברר כי לא חל גידול ברווח הנקי השנתי או כי הגידול ברווח השנתי הינו נמוך מסכומי המקדמות ששולמו לחברת הייעוץ בגיל אותה שנה (להלן "הסכומים ששולמו ביתר"), תשיב חברת הייעוץ לחברה את הכספים ששולמו ביתר בתוך 15 (כך במקור – ר.פ.א.) מעת קבלת דרישת החברה" (סעיף 2.3 לסעיף 2 לתוספת להסכם).
ביום 13.2.06 הודיעו הנתבעות לתובעים על הפסקת ההתקשרות איתם.
טענות הצדדים.
התובעים טוענים כי תחילה הודיעו להם הנתבעות על הפסקת ההתקשרות תוך מתן הודעה מוקדמת, היינו מתוך כוונה כי במשך 60 הימים הבאים הוא ימשיך לתת להן שירותים. ביום 13.2.06 הודיעו לו כי עליו לסיים את עבודתו באופן מיידי.
התובעים טוענים כי הנתבעות נותרו חייבות 96,724 ₪ כדלקמן:
דמי הניהול לתקופה שמיום 1.2.06 ועד יום 13.2.06, סה"כ בגין 13 הימים האמורים, נותרו הנתבעות חייבות סך של 10,215 ₪ בתוספת מע"מ, סה"כ 11,900 ₪.
תשלום חלף הודעה מוקדמת, 22,000 ש"ח בתוספת מע"מ לכל חודש, משך חודשיים, סה"כ 51,260 ₪.
לזכות התובעים עמדו, בסיום ההתקשרות 24 ימי חופשה בתשלום ששוויים, 26,000 ₪ בתוספת מע"מ, ובסה"כ 30,290 ₪.
הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה בסך 2,359 ₪.
הנתבעות הגישו כתב הגנה (במקורו – בקשת רשות להתגונן) וכן תביעה נגדית.