HUSEIN נ' ג'וב פלייס ואח'

בפניי תביעתו של מר HUSEIN ISSA ABAKAR (להלן – התובע) לתשלום זכויות הנובעות מיחסי העבודה עם חברת ג'וב פלייס בע"מ וחברת אבשלום הראל ובניו 1992 בע"מ (להלן יחד– הנתבעות), וניתוקם.

עיקרי ההליך:

במסגרת כתב התביעה עתר התובע לקבלת פיצוי בסך של 23,890 ₪ וזאת בגין אי תשלום פיצוי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, קרן פנסיה ואי מתן הודעה לעובד.

יחד עם זאת, בשלב הסיכומים המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים היא לעניין מועד תחילת זכאות התובע להפרשות לקרן הפנסיה שמסתכמת ב-3,241 ₪ (ראו סעיף 15 לסיכומי התובע). ייאמר כבר עתה כי הצדדים חלוקים באשר לסיבה בגינה הצטמצמה המחלוקת לעניין הפנסיה בלבד, כאשר לטענת הנתבעות, התביעה הייתה "מנופחת" מלכתחילה, ואילו לטענת התובע הוא קיבל כספים מהנתבעות לאחר הגשת התביעה, ועל כן הצטמצמה גדר המחלוקת.

היות ומדובר במחלוקת משפטית, הצדדים ביקשו כי יינתן פסק דין ללא שמיעת ראיות וכל אחד מהם הגיש את סיכומיו בכתב. על כן, השאלה שבה עלי להכריע, היא האם התובע זכאי להפרשות פנסיוניות החל מיום עבודתו הראשון, או שמא רק בחלוף 6 חודשים עבודה.

טענות התובע בתמצית

לטענת התובע, עיסוקה של הנתבעת 2 הוא בתחום המזון ועל כן חל עליה צו ההרחבה בענף התעשייה. בהתאם, מכוח סעיף 13(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן- החוק), יש להחיל על התובע את צו ההרחבה החל בחצרי המשתמש, קרי צו ההרחבה בענף התעשייה. סעיף 13(א) לחוק קובע כדלקמן –

"תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי - הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי הענין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולותק בעבודה אצל המעסיק בפועל."

עוד טוען התובע, כי יש להחיל עליו את צו ההרחבה בענף התעשייה גם מכוח סעיף 12(א) לחוק קבלני כוח אדם, הקובע כי בתום 9 חודשים העסקה ייחשב עובד הקבלן כעובד המשתמש.

באשר לאחריות הנתבעת 2, טוען התובע כי הנתבעת 2 התקשרה עם הנתבעת 1 - חברת כוח אדם, בחוזה הפסד ועל כן יש לחייב גם אותה.. באותו הקשר טען, כי הנתבעת 2 לא פיקחה על הנתבעת 1, וגם מכוח כך יש לחייבה.