רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
|
9711-17
01/02/2018
|
בפני השופט:
מ' מזוז
|
- נגד - |
המבקשת:
Chain Stores of Izhiman Coffee עו"ד נרדה בן צבי עו"ד דניאלה סקלר
|
המשיבים:
1. מאזן אזחמיאן 2. שפיק אזחמיאן
עו"ד מיכאל שטיינר
|
החלטה |
- מקורו של ההליך בסכסוך משפחתי-עסקי בנוגע לרישומו של לוגו המשמש את שני הצדדים בעסקיהם לקליית קפה, הכנת תערובות ומכירה. המבקשת, שבעליה הוא בן דודם של המשיבים, היא בעלת סימן המסחר שנרשם בשנת 2012. בשנת 2014 הגישו המשיבים - המשתמשים בלוגו דומה עד מאוד - בקשה למחוק את סימן המסחר. בין יתר טענותיהם, טענו המשיבים כי סימן המסחר של המבקשת הוגש לרישום בחוסר תום לב.
- הפוסקת בקנין רוחני (י' שושני כספי) דחתה את בקשת המשיבים על שלל הטענות, לרבות הטענה כי סימן המסחר הוגש לרישום בחוסר תום לב. בענין זה קבעה הפוסקת כי ככלל לא מוטלת חובה על מי שמבקש לרשום סימן מסחר ליידע את רשם סימני המסחר באשר לשימוש שנעשה בסימן המסחר על ידי מתחרים, זאת משום שקיומם של משתמשים נוספים באותו סימן מסחר הוא מצב שכיח וכן משום שלעתים עצם השימוש על ידי אחרים הוא שמתמרץ להגיש בקשה לרישום הסימן. אשר לנסיבות הענין קבעה הפוסקת כי לא הייתה מוטלת חובה על המבקשת ליידע את רשם סימני המסחר בעת הגשת הבקשה לרישום בדבר השימוש שנעשה בסימן המסחר על ידי המשיבים.
- ערעור שהגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי התקבל. בית המשפט (השופט א' רומנוב) קבע כי גם אם ככלל לא מוטלת חובת יידוע לגבי השימוש של מתחרים בסימן המסחר, אזי במקרה דנן לנוכח ה"היסטוריה" בין הצדדים - בני משפחה שעסקיהם התחילו מאותו שורש משפחתי - הייתה חובה להציג בפני רשם סימני המסחר תמונה מלאה לגבי השימוש בלוגו בטרם החלטתו בדבר רישום סימן המסחר. בית המשפט הוסיף כי השאלה לאיזה ענף מענפי המשפחה נתונה זכות השימוש בסימן המסחר איננה קלה, ואין מקום להכריע בה במסגרת ההליך הנוכחי.
- בבקשת רשות הערעור נטען כי בית המשפט המחוזי יצר, שלא בצדק, חובת גילוי חדשה ומרחיקת לכת המהווה למעשה עילת מחיקה חדשה נוספת על העילות הקיימות בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה). הודגש כי הכרה בעילה זו תיצור חוסר ודאות ואף תכביד על המבקשים לרשום סימני מסחר שכן אלה יידרשו להשקיע משאבים רבים באיתור משתמשים נוספים על מנת לעמוד בחובת תום הלב. כן הודגש כי הדבר אף איננו רצוי מנקודת המבט של לשכת רשם סימני המסחר, שכן הכרה בעילה האמורה תחייב שינוי של סדרי הדין להגשת בקשות לרישום סימני מסחר. אשר למקרה הקונקרטי נטען כי המשיבים היו מנועים ומושתקים מלטעון למחיקה בשל התנהלותם בעבר בנוגע לרישום סימן המסחר, וכן כי ממילא התנהלות זו הייתה ידועה לרשם סימני המסחר באשר הדברים מופיעים במאגר סימני המסחר.
- המשיבים בתשובתם טענו כי בית המשפט המחוזי לא יצר עילה חדשה, והרחיבו את הטיעון לגבי עילות נוספות בהן לא עסק בית המשפט המחוזי משהגיע לתוצאה כי הגשת הבקשה נעשתה בחוסר תום לב.
דיון והכרעה
- לאחר עיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
- סעיף 39 לפקודה, שכותרתו "מחיקת סימן", קובע כך:
(א) בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7 עד 11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת