ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
21186-03-13
16/03/2014
|
בפני השופט:
תומר סילורה
|
- נגד - |
התובע:
ASTER BESHAW
|
הנתבע:
אבי כהן
|
|
החלטה
1.בפני בקשת התובעת להבהרת פסק הדין שניתן ביום 7.1.2014 (להלן – "פסק הדין").
רקע כללי
2.ביום 25.12.2013 התקיים דיון הוכחות בתיק במהלכו הצדדים הסמיכו את ביה"ד לפסוק לפשרה בלא הנמקה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כאשר הוסכם שהפסיקה תהיה על בסיס כתבי הטענות שבתיק וסיכומים בעל-פה.
3.ביום 7.1.2014 ניתן פסק הדין ולפיו על הנתבע לשלם לתובעת סכום כולל בסך 11,500 ₪.
4.ביום 7.2.2014 פנה ב"כ התובעת לבית הדין בבקשה להבהרת פסק הדין, שכן לטענתו לא ניתן להבין בגין אילו רכיבים נפסק הסכום האמור. עוד ציין ב"כ התובעת כי לא יתכן שמהסכום שנפסק ינוכה מס ואין ספק שפסק הדין הוא בגין רכיב "פיצויי פיטורים".
5.הנתבע התנגד לבקשה.
6.ביום 12.3.2014 התקיים דיון במעמד ב"כ הצדדים אולם למצער לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה ומכאן נדרש בית הדין למתן החלטה.
דיון והכרעה
7.המקובל ביחסי עבודה בישראל הוא נקיבת סכומי שכר ורכיבי שכר על בסיס "ברוטו", דהיינו, דרך המלך בקביעת שכר עבודה היא נקיבת סכום ה"ברוטו" (ע"ע 254/99 סופרשוק גרינברג נ' רמי מאנה, סעיף 5 לפסק הדין מיום 20.12.99). מותר לצדדים להסכים על סטייה מדרך זו, כלומר לנקוב בשכר "נטו", אולם על הטוען לכך מוטל נטל הראיה. צד המבקש, איפוא, לטעון כי סכומי שכר מדברים על "שכר נטו", צריך להתכבד ולהביא ראיות של ממש לקיום התניה כזאת, שהרי יש בכוחה להטיל נטל כספי נוסף על המעביד (דב"ע מז/16-3 זייבלד נ' עוף העמק, פד"ע טז 185).ו
8.לאור ההלכה הפסוקה לעיל לעניין נקיבת סכומי שכר על דרך "הברוטו" - הריני קובע שהסכום שנפסק בפסק הדין הינו במונחי ברוטו, שכן אילו הסכום היה במונחי "נטו" היה בית הדין קובע זאת במפורש כבר בפסק הדין.
מעבר לצריך לעניין: הערות נוספות
9.בית הדין מבקש להוסיף ולציין כי הצדדים הסמיכו את בית הדין לפסוק לפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט ובנסיבות אלה בית הדין נמנע במכוון מלייחס את הסכום שנפסק לרכיב כזה או אחר ומקביעות עובדתיות כלשהן למי מהצדדים.
10.הנתבע לא ניכה את המס מהתובעת באופן חד צדדי, אלא בטרם עשה כן שלח ביום 16.1.2014 מכתב המבקש מהתובעת להמציא אישור מפקיד שומה. ב"כ התובעת לא הגיב למכתב (לחיוב או לשלילה) ולפיכך הנתבע ניכה את המס המתחייב על פי דין. יוער, כי תלוש השכר הונפק לתובעת ביום 4.2.2014, דהיינו: היה לתובעת כשבועיים ימים להמציא לנתבע את האישור ו/או לחלופין להודיע לנתבע כי הוא מתנגד לכוונה לנכות מס ומשהתובעת לא עשתה כן אין לה, למרבה הצער, להלין אלא על עצמה.
11.מעבר לכך, אין ספק שיש באפשרות התובעת לקבל החזר מס (בין אם החזר מלא ובין אם החזר חלקי) באמצעות הגשת בקשה להחזר מס לרשויות המס ובית הדין ממליץ לתובעת לעשות כן.
סוף דבר:
12.הסכום שנפסק בפסק הדין הינו במונחי "ברוטו".
13.אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"ד, (16 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.