פסק דין בעניין חלוקת רכוש ומזונות ילדי בני זוג לשעבר

‏הצדדים הינם יהודים, אזרחי ותושבי ישראל, אשר נישאו כדת משה וישראל ביום 2010.xx.xx. מנישואים אלו נולדו חמישה ילדים קטינים: י"א (ילידת 2014), ימ"א (יליד 2016), ר"א (ילידת 2017), נ"א (ילידת 2020) וש"א (ילידת 2021). מיום פרידת הצדדים בחודש מאי 2024, חמשת הקטינים מתגוררים עם האם והיא ממשיכה לשאת בכל הוצאותיהם מכל מין וסוג שהוא לבדה.

בין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים מאוחדים: תביעת האב (שיכונה להלן גם "הנתבע" ו"האיש") להחזקת הקטינים ואחריות הורית (תלה"מ 285-08-24), תביעה לרכוש ואיזון משאבים (תלה"מ 290-08-24), תביעת האב למזונות בן זוג וקטינים (תלה"מ 274-08-24) ותביעת האם למזונות ומדור הקטינים (תלה"מ 66796-11-24). במהלך בירור התביעות נעלם הנתבע, לא התייצב לדיון ההוכחות מבלי שהודיע על כך לבאת כוחו דאז מטעם הסיוע המשפטי וניתק איתה כל קשר, דבר שהוביל להפסקת הייצוג. האב אינו מצוי בקשר עם הקטינים, לא משוחח עמם טלפונית ולא פוגש בהם, ואף הודיע לעו"ס כי הוא משעה את הסדרי הקשר ואינו חפץ לפגוש בהם עוד. בנוסף, האב אינו משלם את המזונות הזמניים שנפסקו.

ביום 17.02.2026 ניתן פסק דין בתביעה בנושא החזקת הילדים (תלה"מ 285-08-24). ‏בפסק הדין הוכרעו ענייני הקטינים כדלקמן:

1. האם הינה ההורה האחראי הבלעדי לקטינים ומקום מגוריהם עמה.

2. האם הינה בעלת סמכויות בלעדיות בכל הנוגע לצרכיהם הבריאותיים, ההתפתחותיים, הרגשיים והחינוכיים של הקטינים, ועל כן רשאית לחתום לבדה על כל מסמך לרבות שאלונים, טפסים, הסכמה ועוד ללא צורך בחתימת המשיב ו/או הסכמתו.

3. נוכח התנהלות המשיב לא יתקיימו זמני שהות בינו לבין הקטינים כלל, וככל ויחפוץ המשיב בחידוש הקשר עם הקטינים יהיה עליו לפנות בהליך ו/או בקשה מתאימה לבית המשפט.

כעת נותרו להכרעה יתר התביעות הכספיות והרכושיות שבין הצדדים.

תביעת הרכוש – תלה"מ 290-08-24

קיימת הסכמה בין הצדדים, לפיה מועד הקרע הוא 01.01.2022. האשה עותרת לאיזון משאבים בלתי שוויוני לטובתה לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973. היא טוענת כי האיש חי על חשבונה לאורך כל הנישואין, הסתיר ממנה את הכנסותיו כעצמאי, והבריח כספים משותפים. בנוסף, היא טוענת כי האיש נטל ללא רשות ציוד משרדי השייך לה מעבודתה הקודמת ומבקשת לחייבו להשיבו.

עוד טוענת האישה, כי האיש שכר משרד בסתר למשך שנתיים מאחורי גבה וחתם כערב על חוזה השכירות, דבר המעיד על כושר השתכרותו הגבוה. היא מוסיפה כי הוא הבריח כספים באמצעות נטילת הלוואות של מעל 200,000 ₪ מחברת כאל ו-60,000 ₪ מחברת מקס (אשר נפרעה באמצעות 60,000 ₪ שנטל בעורמה מהחשבון המשותף ביום 17.05.24), וכן באמצעות משיכות מזומנים והעברות לעמותות.

עוד טוענת האשה, כי האיש מכר את הרכב המשותף של הצדדים לחברו ב-15,000 ₪ ללא ידיעתה ונטל את מלוא התמורה לכיסו, ומבקשת לחייבו להשיב לה מחצית משווי הרכב שעמד על כ-20,000 ₪. בנוסף, היא דורשת לחייב את התובע להשיב את חלקו בהלוואה בסך 100,000 ₪ שנתנו הוריה לצורך שיפוץ הבית. כמו כן היא דורשת כי התובע יפנה את חפציו ממחסן הדירה השכורה שבה היא מתגוררת ונושאת בתשלומיה באופן בלעדי מאז עזיבתו ביום 12.05.2024.

להוכחת טענותיה, הציגה האישה תעודות רבות של האיש המעידות על הכשרותיו כמגשר, טוען רבני, יועץ משכנתאות וקואצ'ר שנרכשו במימונה. היא הציגה תיעוד מדגמי של תשלום הוצאותיו של האיש מהחשבון המשותף וממסמכים המעידים על משיכת כספי ההלוואות במזומן והעברת סכומים גדולים לעמותות, כגון 48,900 ₪ ביום 10.04.24 ו-48,200 ₪ ביום 16.04.24 לעמותת "קרן וסיוע למשפחות נזקקות".

כמו כן, הציגה האישה אסמכתא להעברת סך של 7,720 ₪ ביום 14.04.21 לקרן בניין הישיבות של נהר שלום והודעה רשמית מחברת מקס על נטילת ההלוואה. היא צירפה מסמכים המעידים כי התובע ניהל בפועל את הפן הכלכלי המשפחתי על מנת לסתור את טענתו כי מודר על ידה. בנוסף, הציגה האישה אסמכתא על מכירת הרכב שנותר ברשותה בסך של 80,000 ₪.

בסיכומיה עותרת האישה לדחיית כל עתירותיו של הבעל וקבלת גרסתה העובדתית במלואה, מאחר שהבעל ויתר הלכה למעשה על תביעותיו והפסיד את זכותו להעיד עקב היעדרותו. לעניין הרכוש, היא עותרת לאיזון משאבים בלתי שוויוני לטובתה לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, שכן הבעל פעל בעורמה, ניצל אותה כלכלית והבריח והסתיר את כל הכנסותיו בחשבונות פרטיים, בעוד היא נשאה לבדה בעול הפרנסה והעבירה את משכורתה לחשבון המשותף שבו הוא שלט ביד רמה. היא דורשת כי הבעל ישיב לה מחצית מסך 60,000 ₪ שנטל מהחשבון המשותף בעורמה, מחצית מתמורת הרכב המשותף שמכר ללא ידיעתה, את הציוד המשרדי שלקח ממנה ללא רשות, ומחצית מהלוואה בסך 100,000 ₪ שנתנו להם הוריה.

תביעות המזונות – תלה"מ 66797-11-24, 274-08-24

בעניין המזונות, מבקשת האישה לדחות על הסף את תביעת האב למזונותיו ולמזונות הקטינים, אותה הגיש בחוסר תום לב קיצוני תוך הצגת מצג שווא שקרי לפיו הוא נעדר הכנסות. היא עותרת לקבלת תביעתה למזונות ומדור הקטינים, ומציינת כי האב הוא אדם בעל הכשרות רבות (כיועץ משכנתאות, מגשר, קואצ'ר וטוען רבני) שפוטנציאל השתכרותו גבוה ועומד על לפחות ₪ 25,000 נטו לחודש. כמו כן, היא מדגישה כי הכנסתו הפנויה של האיש גבוהה במיוחד מאחר שהוא מתגורר בבית הוריו ללא תשלום שכר דירה או הוצאות מחיה, בעוד היא עובדת ימים כלילות ונושאת לבדה בכל הוצאותיהם הגבוהות של חמשת הקטינים.

‏בתביעתה המקורית ובבקשה למזונות זמניים מנובמבר 2024, עתרה האישה למזונות בסך של 2,699 ₪ עבור כל קטין (ובסך הכל 13,495 ₪ לחודש עבור חמשת הקטינים), הכוללים מדור ואחזקתו.

בנוסף, היא ביקשה כי מתום תקופה זו ועד לתום שירות החובה בצה"ל או גיל 21 (לפי המאוחר), ישלם האב דמי מזונות בגובה 1/3 מהחיוב עד אז.

בתצהירה המאוחר יותר מנובמבר 2025, עדכנה האישה את דרישתה וביקשה להעמיד את דמי המזונות, המדור והוצאות המדור על סך של כ- 2,729 ₪ בחודש עבור כל אחד מהקטינים, ובסך הכל 13,645 ₪ לחודש עבור חמשת הקטינים.

לצד סכומים אלו, היא עותרת לחייב את האב לשאת ב-50% מהוצאות החינוך השונות וב-50% מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים (לרבות טיפולים רגשיים, רפואת שיניים ועוד).

כמו כן, האישה עותרת לחייב את הנתבע במזונות עבר רטרואקטיביים החל מיום עזיבתו את בית הצדדים ביום 12.05.24 ועד ליום מתן פסק הדין.

להוכחת טענותיה, הציגה האישה שורת ראיות מקיפה ובהן תלושי שכר מחברת "xxx ישראל בע"מ" המראים כי היא המפרנסת העיקרית, כגון תלוש מאי 2023 המציג שכר נטו של 45,042.50 ₪ וברוטו בסך 74,770.50 ₪. כמו כן, צורפו מכתבים ממוסדות החינוך של הקטינים, שבהם העידו הגננות כי האם היא זו שמביאה ולוקחת את הילדים ומעורבת מאוד בחייהם, בעוד האב אינו מוכר להן כלל ולא הראה כל התעניינות בילדים. בנוסף, הוגש הסכם השידוכין של הצדדים המעיד כי הנתבע נהג לבצע עסקאות והשקעות נדל"ן בסך מאות אלפי שקלים עוד בהיותו בחור ישיבה.

עוד הציגה האישה קבלות המעידות על הכנסות הנתבע כקואצ'ר ויועץ משכנתאות וכן תמליל הקלטות רשמי שנערך על ידי המומחה עמיר אביקסיס. תמליל ההקלטה מיום 1.10.2025 מתעד את הבעל מקלל את האישה ומכנה אותה "חתיכת זבל", ובהמשך מטיח בה: "אני המלך... ואת השפחה של המלך". האישה הגישה גם תדפיסי כרטיסי אשראי של הנתבע המעידים על הברחת כספים, תמצית חשבוניות על הוצאות ששולמו על ידה ותסקיר עו"ס מיום 10.11.2025 התומך בגרסתה.

עדותה של האישה בבית המשפט

בעדותה בבית המשפט, תיארה האישה בהרחבה את מסכת ההתעללות הנפשית שעברה לאורך השנים, לצד עבודתה המאומצת יומם וליל כדי לפרנס את חמשת ילדיהם. האישה העידה על דברי הבעל ואמרה: "עברתי התעללות נפש... והיה אומר 'תראו את הזנות הזאת, אני המלך ואת השפחה, אני אזרוק אותך לפח'." היא הוסיפה כי נלחמה בכל כוחה לשקם את הבית וללכת למטפלים ולמגשרים, בעוד הבעל פתח משרד בחשאי והכין את הקרקע לגירושין.

כן היא תיארה את סדר היום שלה ואת הנטל הכבד שמוטל על כתפיה:

" ... אני עובדת, קמה בארבע בבוקר, עובדת עד שבע, מעירה אותם, מטפלת בילדים מקלחת אותם, מגיעה לבית בשמונה וחצי תשע, עובדת עד שהילדים שלי מגיעים, יושבת איתם, שיעורים, מבחנים, כל מה שצריך, חוגים, מכינה להם, קניות, כלכלה, הכל, רק עם הילדים שלי, לשמוע אותם ולהקשיב להם ... אני דואגת שיהיה להם בית יציב, בית תקין, בית שמח, אני כל כולי להם ואחר כך אני ממשיכה לשעות עבודה, אחר כך אני עושה את זה, משלימה את השעות עבודה, למה? כדי לפרנס את הילדים האלה ." (עמ' 43, שורות 16-22) לפרוטוקול.

וכך, לדבריה, נראה סדר יומו של האיש:

" ... הבן אדם קם בבוקר, מתארגן, יוצא, יוצא מהבית ולא חוזר. בכלל .לא חוזר בלילות, לא חוזר בבוקר, ואני לבד... "

האשה הוסיפה, כי גם באירועים חריגים בהם התקשרה אליו על מנת שיסייע לה, הוא ענה וטען שהוא במשמרת, לאחר מכן ענה וטען כי אין לו קליטה ובמילים אחרות השאיר אותה גם במקרים שכאלה לבדה. (עמ' 41, ש' 29-34)

דיון והכרעה

כאמור, האיש לא התייצב לדיון ההוכחות ולא הגיש סיכומים.

על פי סעיף 23 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020:

בדיון בתובענה לרבות בקדם משפט, יתייצבו בעלי הדין זולת אם בית המשפט הורה אחרת; דין אי-התייצבות של בעל דין כדין אי-התייצבות לפי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי.

ועל פי סעיף 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:

לא התייצב בעל דין ולא ניתן טעם סביר לאי-ההתייצבות, יחולו הוראות אלה:

לא התייצב התובע, ימחק בית המשפט את כתב התביעה או ידחה את התביעה אם מצא טעמים מיוחדים לדחייה;

לא התייצב הנתבע והתובע התייצב, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, ויהיה זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו.

בנוסף, על פי סעיף 74(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, דין אי-הגשת סיכומי הטענות בכתב במועד, כדין אי-התייצבות לדיון.

האיש לא מסר הסבר לאי התייצבותו, לאי הגשת סיכומים מטעמו ולניתוק הקשר שלו עם באת-כוחו. בנסיבות אלה המסקנה המתבקשת היא, כי נטישת ההליכים נעשתה על ידו באופן מודע ותוך הבעת זלזול וחוסר אכפתיות כלפי בית המשפט, האשה, ילדיו ובאת-כוחו.

משכך, תביעותיו של האיש למזונות ולסעדים רכושיים נדחות. תביעות האשה בנושאים אלה ייבחנו, והיא תהא זכאית לסעדים המבוקשים על ידה, ככל שאלה הוכחו.

תביעת הרכוש

‏

הפסיקה מכירה בחלוקה לא שוויונית לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973 במקרים חריגים שבהם הוכחו פערים כלכליים מהותיים, תרומה לא שווה למאמץ המשפחתי, התנהלות כלכלית פסולה או פגיעה באוטונומיה הכלכלית.

כך למשל, ב-עמ"ש (מחוזי מרכז) 55308-09-22 ד. ח נ' א. ח (12.7.2023) הובהר, כי בחינת התרומה המשפחתית אינה מוגבלת להכנסה או למימון ישיר של נכסים; גם היקף הטיפול בבית ובילדים ומילוי החובות המשפחתיות עשויים להילקח בחשבון במסגרת סעיף 8(2), אם הפער ביניהם משמעותי ומוכח.

כן ראו את עמ"ש (מחוזי מרכז) 45248-10-21 ח. ו נ' ח. ו (1.5.2022), בו אושרה חלוקה לא שוויונית של הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות לאחר שהוכח כי הבעל לא עבד במשך שנים, לא מיצה את כושר השתכרותו ולא שימש בפועל כבן זוג ביתי, בעוד האישה נשאה בנטל הפרנסה, גידול הילדים ועבודות הבית.

לכך מתווספת התנהגותו הפוגענית, המבזה והמקוממת של האיש, שבאה לידי ביטוי, בין השאר באמירות משפילות כגון:

"אני המלך... ואת השפחה של המלך" (הקלטה); "תראו את הזנות הזאת, אני המלך ואת השפחה, אני אזרוק אותך לפח." (עדות האשה).

לאור התנהלותו של האיש והיעדר תרומתו הכלכלית למשק הבית המשותף מול עבודתה המאומצת של האישה, מתקבלת הבקשה לחלוקה שאינה שוויונית של נכסי הצדדים בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. המימוש של המסקנה הזו יהיה בכך שכל אחד מהצדדים יישאר הבעלים הבלעדי של מלוא הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות הרשומות על שמו, ללא ביצוע איזון כלשהו ביניהם.

בין השאר נלקחה בחשבון היעלמותו של האיש מחיי ילדיו ואי-תשלום המזונות הזמניים בהם הוא חוייב. בכך מעמיס האיש עוד על כתפי האשה, הן בכך שהיא נדרשת, כהורה יחידני, לטפל בילדים בעצמה מסביב לשעון, והן בכך שהיא נאלצת לממן את כל צורכי הילדים מכיסה, ללא כל השתתפות מצד האיש.

בעניין הרכב המשותף שנמכר על ידי האיש ללא ידיעת האישה, אני מחייב את האיש לשלם לאישה סך של 10,000 ₪, המהווה מחצית משווי הרכב שנמכר ותמורתו נשארה אצלו. זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (1.8.2024) ועד להשבה בפועל. יצויין, כי בסעיף 31 לכתב התביעה הודה האיש בכך שמכר את את הרכב, ששוויו לדבריו 20,000 ₪, ב-15,000 ₪ בלבד. כמו כן, על האיש לפנות את חפציו ממחסן הדירה בה מתגוררת האישה. ככל שלא יעשה כן בתוך 21 ימים, תהא האישה רשאית לזרוק חפצים אלו או לנהוג בהם כפי ראות עיניה.

האשה הצהירה כי מכרה את הרכב המשפחתי תמורת 80,000 ₪, והיא אף צירפה אסמכתא לכך (נספח כ"ט לתצהירה). משכך, מהכספים שהאיש מחוייב לשלם לאשה יופחת סך של 40,000 ₪, (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה) חלקו בתמורת מכירת המכונית.

בנוגע לכספים בסך 60,000 ₪ שמשך האיש מהחשבון המשותף בסמוך לעזיבתו את הבית, עליו להשיב את מחציתם – 30,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום המשיכה (17.05.2024) ועד להשבה בפועל.

התביעה להשבת הלוואה להורי האישה נדחית. לא הוצגו בפני בית המשפט ראיות כלשהן לקיומה של הלוואה או לכך שלא מדובר במתנה של ההורים, ואף ההורים עצמם לא מסרו עדות בעניין זה.

תביעת המזונות

‏מדובר במזונות לחמישה קטינים. בית המשפט מקבל את תביעת האישה וקובע כי על האב לשאת במזונות ילדיו כמפורט להלן.

בשלב זה אין זמני שהות של הקטינים עם האב, והם שוהים באופן מלא ובלעדי בבית האם הנושאת בנטל גידולם היומיומי.

לאור כישוריו של האב, בית המשפט מעריך את הכנסתו הפנויה הפוטנציאלית בסך של 15,000 ₪ נטו לחודש, כאשר יחס ההכנסות הפנויות נקבע על 60% לאם ו-40% לאב.

צורכי כל קטין מוערכים, כפי טענת האם, בסך של 2,729 ₪ לחודש (הכולל מדור ואחזקתו), כאשר עבור הבנות נ. (ילידת 2020) וש. (ילידת 2021) חלה על האב חובה אבסולוטית לשאת במלוא צורכיהן ההכרחיים עד הגיען לגיל 6.

לפיכך, מיום 3.7.2024 ועד ליום 2026.xx.xx (גיל 6 של נ.), ישלם האב סך של 2,729 ₪ עבור נ', 2,729 ₪ עבור ש., ובתוספת 40% עבור י., י. ו-ר. (סך של 1,091.6 ₪ לכל אחד), ובסה"כ 8,732.8 ₪ לחודש.

החל מיום 2026.xx.xx ועד ליום 2027.xx.xx (גיל 6 של ש.), ישלם האב סך של 2,729 ₪ עבור ש. ו-40% עבור נ., י., י. ו-ר.ות (סך של 1,091.6 ₪ לקטין), ובסה"כ 7,095.4 ₪ לחודש.

החל מיום 2027.xx.xx, עת תגיע גם הבת ש. לגיל 6, היא תושווה ליתר הקטינים והאב יישא ב-40% ממזונותיה, כך שסך החיוב החודשי עבור חמשת הקטינים יעמוד על 5,458 ₪ (לפי 1,091.6 ₪ לכל קטין).

חיוב המזונות יעמוד בתוקפו עד הגיע כל קטין לגיל 18 או סיום לימודי התיכון או הישיבה, לפי המאוחר, ובתקופת השירות הצבאי או השירות הלאומי ישלם האב שליש (1/3) מהסכום האמור עד לשחרור או סיום השירות.

קצבת הילדים, מענקי הלימודים וכל הטבה אחרת המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי יועברו במלואם לידי האם בנוסף לדמי המזונות.

הצדדים יישאו בחלקים שווים (50% כל אחד) בהוצאות הרפואיות החריגות והחינוכיות של חמשת הקטינים. האב ישיב את חלקו לאם כנגד הצגת אסמכתא לתשלום ובתוך 7 ימים ממועד הצגת האסמכתא.

דמי המזונות השוטפים ישולמו ישירות לחשבון הבנק של האם עד ל-10 לכל חודש עבור אותו חודש.

המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע היום, ויתעדכנו בכל 3 חודשים לפי שינויי המדד, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין עדכון לעדכון.

חוב העבר שהצטבר מיום תחילת החיוב (3.7.2024) ועד למועד מתן פסק הדין, ישולם ב-6 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, וזאת החל מיום 1.9.2026.

תחילת החיוב נקבעת מיום פתיחת תיק יישוב סכסוך ב-3.7.2024. לעניין זה נדחית בקשת האם לקבוע תשלום מזונות ממועד עזיבת הבית ע"י האב, שכן פסיקת מזונות נעשית ממועד הגשת התביעה ומזונות שקדמו לכך הינם בגדר תביעה כספית להשבה אותה יש להגיש בנפרד.

בנסיבות העניין, האב ישלם לאם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪.

ניתן היום, ד' אלול תשפ"ו, 17 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.