9 חודשי מאסר וקנס של 500,000 ש"ח במסגרת הסדר טיעון בגין ייצור כסף מזוייף

בפני נאשם יליד 1959, ללא עבר פלילי, הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכל שיוחס לו בכתב האישום:

הרקע העובדתי הצריך לעניינו בקצרה כדלקמן:

הנאשם הורשע בשתי עבירות:

1.         זיוף שטר כסף - עבירה על הוראת סעיף 462 (2) לחוק העונשין התשל"ז 1977 2.     והחזקת חומר לזיוף שטרי כסף עבירה על סעיפים 464 (1) + (2) + (5) + (6) ו- 462.

כך באישום מס' 1.

באישום שני הורשע הנאשם בעבירה של שימוש במסמך מזויף עבירה על הוראת סעיף 418 לחוק. והתחזות לאדם אחר.

נקבע כי כך הווה:

א.         ביום 12/6/2006 או בסמוך לכך החזיק הנאשם יחד עם אחר, לא בביתם אלא במקום שנסתר לצורך כך, שטרות כסף מזויפים של 50 ש"ח כל אחד בסכום כולל של 1,100,000 ש"ח. כמו כן, שטרות מזויפים נוספים בסך של מאה דולר כל אחד בסכום כולל של 114,000 דולר, כל אלה ביודעו שהשטרות הנ"ל מזוייפים.

ב.         בנוסף באותה כתובת החזיק הנאשם יחד עם אחר, חומרים וציוד לזיוף שטרי כסף, סורק, מקלדת, גלופות מפלסטיק צהוב, גלופות מתכת, אבקות בצבעים שונים מחשבים מדפסות ותשלילים המכילים תמונות של סימני בטחון של שטרי כסף.

ג.          בהמשך, ובכתובת אחרת, סמוכה לכתובת הקודמת, החזיק הנאשם יחד עם אותו אחר 30 שטרות כסף מזויפים של חמישים דולר כל אחד, בסכום כולל של 1,500 דולר ביודעו שהכסף מזויף. כמו כן באותו מקום נמצא חומר לזיוף שטרי כסף כולל פחיות צבע ונייר להדפסה ומדפסות.

עד כאן עובדות אישום מס' 1.

אשר לאישום השני:

כאן הנאשם עזב את המדינה ביום 22/5/2006 שעה שידע שהוא דרוש לחקירה בגין עובדות אישום ראשון. בתאריך כלשהו עובר לחודש נובמבר, 2008 שב הנאשם ארצה ומתי שהוא עובר לחודש מאי 2009 קיבל הנאשם לידיו תעודת זהות מזויפת הנושאת את דיוקנו אך את פרטי אחיו של הנאשם. כמו כן הצטייד ברישיון נהיגה זמני כוזב על שם אותו אח, הנושא את תמונת הנאשם.

חלפו ועברו להם הימים, וביום 10/5/2009 בשעה 19:40 בחולון במועדון סנוקר, בעת פשיטה משטרתית התחזה הנאשם בפני השוטרים כאחיו , במצג זה השתמש הנאשם במסמך מזויף והתחזה לאחר.

עד כאן הרקע העובדתי.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון והסדרים כידוע יש לקיים כיון ש:"

א.         מדובר בהבטחה שלטונית.

ב.         הבטחה שלטונית שניתנה כדין על ידי רשות ממלכתית ששקלה דנה בדקה והחליטה ומצאה כי אלו התנאים והנסיבות שראוי להגיע בהם להסדר.

ג.          קיימת פסיקה מחייבת של בימ"ש עליון המחייבת את הערכאה המבררת להעתר להסדרי טיעון ולכבדם למעט מיקרים קיצוניים.