תא"מ 7707-12-13 הררי נ' אדרי ואח'

1.בתיק זה נדונה תביעה על יסוד שטר חוב שאוחזת התובעת, שנעשה ע"י הנתבעת 1 (להלן: "מיכל") ונחתם בערבות אוואל ע"י הנתבעות 2 ו- 3 (להלן: "הנתבעת 2" ו"הנתבעת 3" בהתאמה, או יחד "הנתבעות"). הסכום הנקוב בשטר החוב הוא 50,000 ₪, אך התביעה הוגשה ע"ס 31,469 ₪.

2.מיכל שכרה, יחד עם בן זוגה, את דירת התובעת ברחוב הרב גורן בראשון לציון, מכוח הסכם שכירות שנחתם לראשונה בשנת 2001 או סמוך לשנה זו. מאז, נחתמו הסכמי שכירות מפעם לפעם, כאשר מיכל ובן זוגה שכרו את הדירה במשך למעלה מעשר שנים.

3.התביעה הוגשה כנגד מיכל וכנגד הנתבעות.

ההליכים נגד מיכל עוכבו, לפי צו בית המשפט המחוזי בהליך פש"ר.

טרם עוכבו ההליכים, הגישה מיכל התנגדות לביצוע שטר החוב וטענה, כי שטר החוב פקע, משום שנמסר עם חתימת הסכם השכירות הראשון, שתוקפו לשנה בלבד.

הוסיפה מיכל וטענה, כי השטר ניתן להבטחת ההתחייבויות עפ"י הסכם השכירות הראשון בלבד, כי מעולם לא דרשה התובעת בטחונות אחרים או נוספים, להבטיח את הסכמי השכירות שבאו לאחריו. עוד טענה, כי לא הפרה את הסכם השכירות, אלא היתה זו התובעת שהפרה את התחייבויותיה כלפיה.

4.הנתבעת 2 היא אחותה של מיכל, והנתבעת 3 היא ידידתה בעבר הרחוק. הנתבעות התגוננו אף הן.

ראשית דבר, הצטרפו ונשענו על טענתה של מיכל, כי תוקף שטר החוב הינו למשך שנה אחת, בהתאם להסכם השכירות הראשון. לפיכך פקע.

הנתבעות טוענות, כי חרף פרק הזמן הארוך מאז נחתם השטר ומאז הסתיימה תקופת השכירות נשוא הסכם השכירות הראשון, התובעת לא פנתה אליהן, לא טענה להפרת הסכם השכירות הראשון, או להפרת ההסכמים שבאו אחריו.

5.לאור האמור, טוענות הנתבעות כי התביעה נגדן התיישנה, ככל ועילתה באירועים שהתגבשו בשנת השכירות הראשונה או סמוך לה.

כן נטען, כי הקשר בין עילות התביעה שהתגבשו מכח חוזה השכירות האחרון, לבין השטר, ניתק, משום שהשטר לא נערך בשנת 2011 כטענת המשיבה, כי אם בשנת 2001.