פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום  31.10.22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 10.1.24 גובשה הסכמה לתוכנית שיקום, לפיה על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך 29,400 ₪ באמצעות 60 תשלומים חודשיים בסך 490 ₪ כל אחד.

ביום 11.5.26 הנאמן הגיש בקשה לביטול ההליך. מהבקשה עולה כי היחיד לכאורה משתף פעולה בהליך שעה שהוא משלם את התשלום החודשי ומגיש דוחות חצי שנתיים. ברם, מתביעת חוב נוספת שהוגשה ע"י הנושה ערן מזרחי, התברר כי היחיד התנהל בחוסר תום לב בהליך, שעה שהשתמש בתקופת ניהול ההליך בחשבון בנק פעיל בתאילנד שלא דווח, לא הצהיר על החוב לנושה ערן מזרחי, ביצע העדפת נושים בכך ששילם כספים עבור הלוואה שנטל מהנושה הנ"ל, הסתיר הכנסות מעבודות נוספות ומסר לנאמן מידע כוזב.

בהתאם להחלטה מתאריך 12.5.26 היה על היחיד להגיש תגובה לאמור בבקשת הנאמן תוך 20 ימים והובהר כי ככל שלא תוגש תגובה תוך המועד לעיל, ההליך יבוטל.

ביום 28.5.26 הגיש היחיד תגובה לתיק, ממנה עולה כי אי צירוף הנושה להליך נבע לטענתו מחוסר ידיעה כי ניתן לכלול בהליך חובות שנוצרו בחו"ל. עוד טען היחיד, כי עם היוודע לו הדבר, הוא פעל להוספת הנושה לתיק. היחיד אישר כי שילם לנושה סך של 600 ₪, וכי מדובר בתשלום זניח שבוצע מתוך חשש מהנושה ובהיעדר ייצוג. אין ליחיד חשבון בנק פעיל בתאילנד, הוא לא הסתיר חוב או הכנסות, והוא מועסק כשכיר, מאז יום 3.4.24, ללא מקורות הכנסה נוספים.

בהתאם להחלטה מתאריך 28.5.26 היה על הנאמן להגיש תגובה משלימה לתיק תוך 20 ימים.

ביום 16.6.26 הגיש הנאמן תגובה משלימה לתיק, ממנה עולה כי אין לקבל את טענת היחיד לחוסר ידיעה, בהיותו מיוצג ובהינתן המידע שנמסר לו. עוד הוסיף הנאמן, כי היחיד מסר גרסאות סותרות ביחס לחשבון הבנק בתאילנד ולשימוש בו. פעם טען כי אין לו חשבון, פעם אחרת כי יש לו חשבון אך הוא אינו פעיל ופעם נוספת כי יש לו חשבון ואולם הוא בשימוש פרודתו. בפועל היחיד מאשר כי נעשה שימוש בחשבון באמצעות פרודתו שנמצאת בתאילנד. כן הובאו נתונים בדבר פעילות כלכלית לאחר פתיחת ההליך אודותיה לא דווח. לפיכך, סבר הנאמן כי אין בטענות היחיד כדי לשנות מעמדתו ויש להורות על ביטול ההליך.

התנהלות היחיד בשקיפות בהליך הינה חלק מהותי בחובתו של היחיד לנהוג בתום לב בהליך.

במקרה דנן, היחיד פעל בחוסר תום לב אקוטי שאינו מאפשר את המשך ניהול ההליך.

ודוק, היחיד היה מיוצג בהליך ולא תתקבל כל טענה בדבר אי הבנה / ידיעה מצידו. קל וחומר שעה שהיחיד לא הצהיר אודות החוב לנושה, ערן מזרחי, על אף שנשאל על כך המפורש במסגרת הבירור בפני הנאמן. היחיד שילם תשלומים לנושה הנ"ל מחוץ להליך ובמהלך תקופת ההליך באמצעות חשבון בנק שלא דווח אודותיו ו/או כספים שלא ברור מה מקורם. מהתכתבויות שבין היחיד והנושה, ישנן אינדקציות לפעילות כלכלית שאינה מדווחת.

ניכר איפוא כי "רב הנסתר על הגלוי" בהתנהלות היחיד, אשר אינו בוחל בהצגת גרסאות עובדתיות סותרות, הסתרת עובדות מהותיות מהנאמן וחמור מכך, הסתרת פעילות כלכלית שאינה מדווחת ותשלומים לנושה שלא הוצהר ומחוץ להליך.

חוסר השקיפות וחוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד בהצגת המצג העובדתי לאשורו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

כחלק מחובת תום הלב בהליך חדלות הפירעון, על היחיד לעמוד בחובת גילוי מוגברת ולחשוף את מלוא המידע הנדרש אל נוכח מאפייני ההליך; לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לרבות, עמידה במלוא התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בענייננו. ראה בע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29.8.2018); ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, (23.2.2020); וכן בע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד, (18.12.2019)); ובע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2021) אשר עמדו על כך שהאמור רלבנטי גם להליכים המתנהלים לאחר כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשס"ח-2018 לתוקף.

כב' השופט ד. מינץ מבית המשפט העליון קבע בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן (מנהל מיוחד) (18.12.19) כי: "אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב (סעיף 1(1) לחוק; וראו גם: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, [פורסם בנבו] פסקה 47 (19.3.2018); רע"א 4067/18 פיינשטיין נ' עו"ד אופיר יצחק, [פורסם בנבו] פסקה 19 (30.6.2019)). עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג". (ה.ש. הח"מ).

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן  בעניינו של היחיד וכמו כן, מורה כי כי תוכנית השיקום של היחיד לא תיכנס לתוקפה ו/או תבוטל, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה. למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א –  1985 ו/או נהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות ההליך, היא תחולק בין נושי היחיד, בהתאם להוראות פרק ה' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ז' תמוז תשפ"ו, 22 יוני 2026, בהעדר הצדדים.