בדרך להפטר התגלה: החייב הסתיר חשבון בנק בתאילנד

החייב לא דיווח לנאמן על פעילות כלכלית בחו"ל, וביצע העדפת נושים אסורה. אחרי שהשלים כמחצית מהדרך לפטור מחובות, בית המשפט ביטל את תכנית השיקום הכלכלי

בית משפט השלום בחיפה ביטל לאחרונה הליך חדלות פירעון של חייב, מכיוון שנמנע מלדווח לנאמן על פעילות כלכלית במזרח הרחוק. הנאמן הוסיף שגילה כי האיש ביצע העדפת נושים אסורה, ואף הסתיר הכנסות מעבודה. השופטת תמי לוי ייחסה לחייב "חוסר תום לב אקוטי" והורתה על סגירת תכנית השיקום הכלכלי בעניינו - כשנתיים וחצי לאחר שגובשה ויצאה אל הפועל.

מדובר בהליך חדלות פירעון שנפתח לפני כארבע שנים, כאשר בינואר 2024 גובשה הסכמה לתכנית שיקום במסגרתה ישלם החייב לקופת הנשייה 29,400 שקל ב-60 תשלומים שווים, בסך 490 שקל כל אחד, ויקבל הפטר. כשנתיים וחצי חלפו, ובחודש מאי האחרון פנה הנאמן בתיק בבקשה דרמטית לביטול ההליך, בשל חוסר תום לב מצד החייב.

לדברי הנאמן, גילה שהאיש השתמש בתקופת ניהול ההליך בחשבון בנק פעיל בתאילנד, עליו לא דיווח. עוד מצא הנאמן, לטענתו, שהחייב נמנע מלהצהיר על חוב לנושה מסוים, ואף פעל להחזיר לו הלוואה שלקח ממנו, תוך ביצוע העדפת נושים פסולה. בנוסף יוחסו לאיש הסתרת הכנסות מעבודות נוספות, ומסירת מידע כוזב.

החייב, מצדו, הכחיש כי בבעלותו חשבון בנק פעיל בתאילנד, ואף כפר בכך שהסתיר מהנאמן הכנסות. אשר להיעדר הדיווח על הנושה, סיפר שלא עשה זאת מחוסר ידיעה ובתום לב, וכי שילם לאותו נושה בסך הכול שש מאות שקל – "תשלום זניח שבוצע מתוך חשש מהנושה, ובהיעדר ייצוג", כטענתו. החייב עתר לדחות את בקשת הנאמן ולהמשיך בתכנית השיקום הכלכלי שנקבעה לו.

רב הנסתר על הגלוי

אבל השופטת לוי הציבה בפני החייב תמרור עצור אדום בוהק: היא קיבלה את בקשת הנאמן, דחתה את טענות החייב, וקבעה שהליך חדלות הפירעון בעניינו יבוטל – כארבע שנים לאחר היפתחו, ובחלוף כשנתיים וחצי ממועד גיבוש תכנית השיקום – זאת בשל "חוסר תום לב אקוטי" מצדו, כלשונה, שלמסקנתה אינו מאפשר את המשך ניהולו.

"היחיד היה מיוצג בהליך ולא תתקבל כל טענה בדבר אי-הבנה / ידיעה מצידו. קל וחומר שעה שהיחיד לא הצהיר אודות החוב לנושה, על אף שנשאל על כך במפורש במסגרת הבירור בפני הנאמן. היחיד שילם תשלומים לנושה הנ"ל מחוץ להליך ובמהלך תקופת ההליך באמצעות חשבון בנק שלא דיווח אודותיו ו/או כספים שלא ברור מה מקורם", נכתב.

הובהר כי התנהלות בשקיפות הינה מאבני היסוד של הליך חדלות פירעון, כאשר הסתרת המידע מצד החייב במקרה זה, כמוה כזניחת ההליך על-ידו. השופטת התרשמה ש"רב הנסתר על הגלוי" בהתנהלותו, תוך שהאשימה אותו כי "אינו בוחל בהצגת גרסאות עובדתיות סותרות, הסתרת עובדות מהותיות מהנאמן וחמור מכך – הסתרת פעילות כלכלית שאינה מדווחת ותשלומים לנושה שלא הוצהר ומחוץ להליך".

בפסק הדין הוסבר כי זכותם של חייבים לחסות בצל הליך חדלות פירעון הוגדרה כ"חסד" מטעם המחוקק, כאשר היד המושטת אליהם מלווה במקביל בדרישה נוקשה להתנהגות בתום-לב מצדם - שאחרת הפגיעה בנושים תהא בלתי מוצדקת – התנהגות שלמסקנתה השופטת במקרה שלפניה, החייב לא עמד בה.

בנסיבות אלה הורתה השופטת על ביטול הליך חדלות הפירעון, לרבות תכנית השיקום הכלכלי שגובשה. היא קבעה כי הכספים שהצטברו בקופת הנשייה ישמשו לתשלום הוצאות ההליך, וכי אם תישאר יתרה - היא תחולק בין הנושים. לבסוף נקבע שכתנאי להגשת בקשה חדשה, ובהתאם לפסיקה, יהא על החייב להמתין תקופת צינון מסוימת ולשלם מקדמה בסך 4,000 שקל.  

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.