פלונית נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

לפניי עניינה של היחידה, כאשר בעלי הדין בתיק מחזיקים בעמדות שונות ביחס לתוצאה הרצויה.

רקע

היחידה כבת 47, נשואה ואם לארבעה ילדים, מתוכם שניים בגירים אך עדיין סמוכים על שולחן הוריהם (לאחר תיכון ולפני שירות צבאי). בן זוגה של היחידה מנהל שכיר בסופרמרקט, משתכר כ-11,000 ₪. הוא נמצא בהליך חדלות פירעון נפרד לפניי. היחידה עובדת כסייעת לרופא שיניים בשכר משתנה בהתאם להיקף העבודה, בין 3,500 ₪ ל-6,500 ₪ לחודש.

נגד היחידה הוגשו 6 תביעות חוב בהיקף העומד על כ-1.3 מיליון ₪, כאשר עד עתה הכריע הנאמן בשתי תביעות חוב בלבד של חברות אשראי, וקיבל אותן בגובה של 268,000 ₪ בקירוב. 5 תביעות חוב הן מטעם גופים פיננסיים, ואחת של רשות מקומית בגין חובות ארנונה.

עמדות הצדדים

הנאמן סבור, כי יש להורות על ביטול ההליכים מחמת יצירת חובות בחוסר תום לב. הוא תומך את עמדתו בממצאי הכרעות החוב שערך, מהן עולה כי בעת שהגישה היחידה בקשה לקבלת כרטיסי אשראי מכא"ל ומישרכארט, הצהירה הצהרות כוזבות בדבר השכלתה (תואר שני ודוקטורט), בדבר גובה השתכרותה (מעל 10,000 ₪) ובדבר קיומה של דירה ללא משכנתא, הצהרות שמן הסתם, השפיעו על ההחלטה לתת לה כרטיס אשראי ולהקצות לה קו אשראי. הנאמן צירף לבקשתו גם את פרוטוקול חקירתה של היחידה לפניו, ממנו עלה כי היא אינה מתכחשת לחתימה על המסמכים, אך אינה זוכרת את נסיבות החתימה, ואין בפיה מענים לתהיות שהעלה הנאמן. הנאמן סבור, כי בסמכותו לקבוע את שקבע במסגרת בירור תביעת החוב, ובהקשר זה היפנה לפש"ר (מחוזי חיפשה) 50825-10-12 דר נ' הכונ"ר (מיום 1.1.2023) (עניין דר) ולקביעות בית המשפט שם.

מנגד, סבור ב"כ היחידה כי הנאמן חרג מסמכותו שעה שהחליט כי החובות נוצרו בחוסר תום לב, ושעה שלא הכריע ביתר תביעות החוב מבלי שקיבל היתר לך מכך הממונה. לדברי ב"כ היחידה, גם לגופו של עניין לא הוכח חוסר תום לב, היחידה עמדה בכל הנדרש ממנה, נסיבות חייה אינן פשוטות, ועל פי כל חישוב, אין למשק הבית יתרה פנויה, ולכן יש מקם לתת לה הפטר. עם זאת, הכיר ב"כ היחידה במצב הדברים ועתר לצו תשלומים נמוך של 500 ₪ לחודש, תוך שהותיר לבית המשפט שיקול דעת לגבי משך התקופה. יצוין, כי היחידה טוענת, כי החובות נוצרו בעיקר ע"י בן זוגה וללא ידיעתה, שכן הוא ניהל את העניינים הפיננסיים של המשפחה.

ב"כ הממונה סבורה, כי יש לקבוע תוכנית שיקום כלכלי ליחידה, ומצטרפת לדעת ב"כ היחידה, כי לנאמן לא הייתה סמכות להכריע כפי שהכריע בשאלת חוסר תום הלב בעת יצירת החובות. אשר לתוכנית השיקום הכלכלי, עותרת ב"כ הממונה להטיל תשלום חודשי שבי 1,600 ₪ ל-1,800 ₪ ל-72 חודשים ובסה"כ לחייב את היחידה בסך של 123,200 ₪.

דיון והכרעה

שאלת סמכות הנאמן להכריע כפי שהכריע

ראשית עלי להכריע, האם היה הנאמן מוסמך לקבוע את שקבע ולפעול פי שפעל?

סעיף 211 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק), שכותרתו "הכרעה בתביעות חוב" קובע כך:

"(א) הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה.

(ב) הנאמן רשאי, באישור בית המשפט, לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן לגביו פסק דין, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1) פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה;

(2) התקיימו נסיבות אחרות שבהן פסק הדין ניתן בלא בירור לגופו של עניין ובשל כך יש חשש ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד.

(ג) הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על ההכרעה בתביעת החוב; היה החייב יחיד – יודיע הנאמן על ההכרעה גם ליחיד.

(ד) תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל בהליך מינהלי או בהליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תאושר בידי הנאמן אלא אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש לפי סעיף 210(ו).

(ה) הממונה רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי אין די בנכסי קופת הנשייה כדי לבצע חלוקה לנושה מגיש תביעת החוב ולשאר הנושים באותה דרגה בסדר הפירעון" (ההדגשה שלי).

לשון החוק ברורה, ובסעיף קטן (א) היא מקנה לנאמן סמכות "לברר" את תביעות החוב ולהחליט "אם לאשרה או לדחותה". דהיינו, יכולות להיות שתי תוצאות לבירור שעורך הנאמן – קבלה או דחייה של הכרעת חוב. אם מתעורר חשדו של הנאמן בדבר כשרות הנסיבות של תביעת חוב שיש בעניינה פסק דין, הוא רשאי לפנות לבית המשפט של חדלות פירעון על-מנת שזה ייתן לו היתר "להציץ מאחורי" ההכרעה שבפסק הדין כדי לברר את החשדות האמורים (סעיף קטן (ב) לחוק). בהקשר זה ראו: ע"א 7753/21 בן דוד נ' הכונ"ר (מיום 24.8.2022) בפסקה 15 לפסק דינו של כב' השופט מינץ, וכן פסק דיני בעחדל"פ 57540-01-24 לנג נ' הממונה ואח' (מיום 28.7.2024), לא הוגש ערעור.

לכן, למקרא סעיף 211 לא ניתן לקרוא לתוכו סמכות שאינה קיימת. הנאמן יכול לאשר תביעת חוב או לדחותה, זאת ולא יותר. חריגה מכך היא רק במקרים בהם מדובר בתביעת חוב המבוססת על פסק דין, אשר לנאמן חשדות לגבי כשרות ההכרעה. במקרה שכזה, הוא רשאי לבחון את התביעה "מעבר למסך" פסק הדין, וזאת אך ורק באישורו של בית המשפט. במקרנו, הנאמן קיבל את שתי תביעות החוב, וקבע כי החוב נוצר בחוסר תום לב. אלא שקביעה זו, שהיא רלבנטית להתנהלות היחידה בהליך, מקומה בדו"ח ממצאי הבדיקה ולאחר מכן בהמלצות הממונה, אך מקומה אינו בהכרעת החוב לגופה, משעה שזו אושרה.

משעה שסעיף קטן (א) ברור, סעיף קטן (ב) לחוק ברור אף הוא שבעתים. סעיף זה מאפשר באופן חריג, ובאישור בית המשפט בלבד, להעמיק חקר במקרה שבו ניתן פסק דין וקיים חשד של הנאמן לכשרות הנסיבות. אין זה המקרה שלפנינו, ומשכך הדבר, לנאמן לא הייתה סמכות לפעול כפי שפעל, ואף שעה שהחליט ללא אישור הממונה, שלא להשלים את בדיקת יתר תביעות החוב.

הנאמן היפנה לעניין דר, אך פסיקה זו אינה מועילה לו נוכח השוני בנסיבות. שם, היה חייב הנאמן לברר את טיב מערכת היחסים בין הנושה לחייב ולסווגה – שמא מדובר בהלוואה או במערכת יחסים אחרת. שם נדרשה הכרעה זו, ודברי בית המשפט שם נכונים לאותה סיטואציה. אלא שבענייננו אין ספק בדבר מערכת היחסים שבין הנושות (חברות האשראי) ליחידה (מקבלת האשראי). גם ההפניה בדיון לעחדל"פ (מחוזי ת"א) 13583-09-22 מוגרבי נ' עו"ד הנדל ואח' (מיום 2.10.2023) כלל אינו רלבנטי לענייננו.

נוכח האמור, אני קובע כי לנאמן לא הייתה סמכות לקבוע במסגרת תביעת החוב את שקבע. לצד כל זאת, לממצאיו של הנאמן ביחס לנסיבות יצירת החוב ולחוסר תום ליבה של היחידה, יש גם יש רלבנטיות רבה לענייננו. השאלה היא, האם ההתנהלות האמורה מצדיקה ביטול ההליכים מחמת חוסר תום לב, או שמא ניתן לתת בעניינה של היחידה צו לשיקום כלכלי כמוצע ע"י ב"כ הממונה וב"כ היחידה.

הכרעה בשאלת הביטול או צו השיקום

ממכלול כתבי הטענות בתיק, והטענות ששמעתי במהלך הדיון, ניתן לקבוע כי יש קושי משמעותי בהתנהלות היחידה, הן במסגרת יצירת החובות, הן במסגרת התנהלותה בהליך.

עמדתה העקבית של היחידה היא, כי לא ידעה על התנהלותו הכלכלית של בן זוגה וכי למעשה נקלעה להליכים שלא בטובתה בשל התנהלותו של בן זוגה. בעת חקירתה לפני הנאמן, טענה היחידה כי "אינה זוכרת" ו"אינה יודעת" כיצד נוצרו החובות כשנשאלה ספציפית לגבי החובות השונים. עמדה זו אין לא ניתן לקבל.

ראשית, בני הזוג נשואים שנים רבות, מנהלים יחד משק בית משותף, הורים לארבעה ילדים ושניהם עובדים כשכירים. חזקה שבני זוג בנסיבות שכאלה מתנהלים יחד ומודעים היטב למצבם. גרסת היחידה כי אינה יודעת מה גובה שכר הדירה וכיצד הוא משולם וכי הדברים הם באחריות הבלעדית של בן זוגה היא בלתי סבירה בעליל.

שנית, היחידה לא התכחשה לכך שהיא זו שחתמה על מסמכי העמדת כרטיס האשראי לשתי חברות האשראי שתביעות החוב שלהן הוכרעו ע"י הנאמן, ולצד זאת "לא זכרה" את הנסיבות ותלתה את הדברים בבן זוגה.

שלישית, אשר לנסיבות יצירת החובות לכא"ל ולישרכארט, היחידה לא מסרה כל תשובה הגיונית לתשובות שהשיבה בשאלון שאת החתימה עליו אישרה – היא לא הסבירה כיצד נרשם שהשתכרותה גבוהה מזו שבפועל, כיצד רמת השכלתה גבוהה בהרבה מזו שהיא בפועל וכיצד נרשם שבבעלותה דירה. 

רביעית, עיון בדו"ח ממצאי הבדיקה מלמד, כי החובות הגבוהים הצטברו בתוך פרק זמן קצר יחסית בין ינואר 2020 לינואר 2022. בהיעדר מחלוקת על נסיבותיהם הכלכליות של היחידים ורמת השתכרותם, יצירת היקף כה גבוה של חובות בפרק זמן כה קצר מעורר אף הוא תחושה של אי-נוחות לגבי תום לבם של בני הזוג.

פועל יוצא מהאמור לעיל הוא שניתן לקבוע כי לפחות חלק מחובות בני הזוג נוצרו בנסיבות המעוררות שאלות משמעותיות ביחס לתום לבם, ובוודאי ביחס לתום לבה של היחידה בנוגע ליצירת החובות לכא"ל ולישראכרט.

ומה בדבר תום לבה של היחידה ביחס להתנהלותה בהליך מאז פתיחת ההליכים?

מהמלצת הממונה עולה, כי הגם שהיחידה צברה מחדלים מסוימים מבחינת תשלום והמצאת מסמכים, היא הסירה את מרבים אגב ההליך ולפני הדיון. במכלול הנסיבות הצטרפה ב"כ הממונה לבקשת הנאמן להחריג את החוב לכא"ל ולישראכרט נוכח יצירתו בחוסר תום לב, ולחייב את היחידה בתוכנית להתנהלות כלכלית.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות עליהן עמדתי, מצאתי שלא לבטל את ההליכים וכן מצאתי שאין מקום להחריג את החוב לכא"ל ולישראכרט. הטעם העיקרי הוא שניתן לאזן את אי-ביטול ההליכים בתוכנית כלכלית ממושכת נוכח מעשיה ומחדליה של היחידה ביצירת החובות ובמסגרת ההליכים. דרך זו תפתח פתח לשיקום כלכלי ארוך טווח ליחידה ולמשפחתה, מבלי "לשבור את הכלים", כאשר היא תידרש להשתתף בהכשרה כלכלית.

סעיף 163 לחוק קובע את הדברים הבאים:

(א) תקופת התשלומים תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.

...

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי לקבוע, בצו לשיקום כלכלי, תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

(א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

(ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

(ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

(2) ליחיד חוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(א)ההוא נוצר מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

(ב) הוא נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

(ג)מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;

(3)היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

(4)ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

(ד)מצא בית המשפט כי מתקיים תנאי מהתנאים להארכת תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ג)(1) עד (3), בשל מעשה של היחיד שנעשה בנסיבות חמורות או בחוסר תום לב, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן.

(ה)מצא בית המשפט כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות וחריגות שבשלהן אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי בין זכות הנושים לפירעון חובם ובין הצורך בשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג)" (ההדגשות הוספו).

עינינו הרואות, כי סעיף 163 מאפשר לבית המשפט לחרוג מתקופת ברירת המחדל של שלוש שנים בנסיבות המתקיימות בענייננו:

• סעיף 163(ג)(1) עוסק בהתנהלות היחיד בחוסר תום לב – אין ספק כי התנהלות היחידה מול הנאמן ותשובותיה בעת חקירה הייתה בלתי מספקת בלשון המעטה וזו מגיעה לחוסר תום לב;

• סעיף 163(ג)(2) עוסק בהתנהלות היחיד שלא שיתף פעולה עם הנאמן והממונה – כאמור, תשובות היחידה לגבי מכלול נסיבותיה הכלכליות הן בגדר חוסר שיתוף פעולה עם בעלי התפקיד, לרבות אי המצאה של מסמכים והגשת דו"חות חלקיים.

• סעיף 163(ג)(2)(ב) עוסק בהתנהלות כלכלית רשלנית של היחיד – בענייננו, נסיבות יצירת החובות לכא"ל וישראכרט כפי שפורטו לעיל הן חסרות תום לב, ולכל הפחות רשלניות במידה ניכרת. כך או אחרת, לא יכולה להיות מחלוקת שהצהרה כוזבת לחברת האשראי חסרת תום לב.

   

נוכח האמור לעיל, אני קובע כי התקופה הראויה בנסיבות העניין תעמוד על 72 חודשים.

אשר לגובה התשלום החודשי, נוכח העובדה שמדובר בבני זוג נשואים והורים לארבעה, כולם סמוכים על שולחנם, ונוכח השתכרות בן הזוג בגובה 11,000 ₪ והשתכרות היחידה בממוצע של 4,800 ₪, מצאתי שסכום של 1,000 ₪ הולם את יכולותיו הכלכליות של התא המשפחתי. יוצא אפוא, כי הסכום הכולל לתשלום יעמוד על 72,000 ₪.

בהעדר התנגדות מטעם מי מהנושים, בנסיבותיה האישיות של היחידה, בהתחשב במצבת נכסיה וביכולת השתכרותה כמפורט בהצעת הממונה, שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (החוק), ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאםלסעיף 161לחוק בתנאים המפורטים להלן:

• תשלומים לקופת הנשייה – על היחידה להוסיף לקופת הנשייה סך של 72,000 ₪ , שישולמו ב-72 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 1,000 ₪ כל אחד החל מחודש יולי 2026.

   

• נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם להצעת הממונה, ליחידה אין נכסים למימוש. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק המורה כי נכס שיוקנה ליחידה במהלך תקופת התשלומים, לרבות נכס פיננסי שיהפוך לנזיל בתוך תקופת התשלומים, ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

   

• הדרכה להתנהלות כלכלית נכונה – בהתאם להמלצת הנאמן ונוכח הערכתו כי חובותיה של היחידה נוצרו מהתנהלות כלכלית שגויה וכי היא ממשיכה גם כעת בהתנהלות זו, מחייב את היחידה להשתתף בהכשרה כאמור, כאשר עליה להירשם להכשרה בתוך 30 יום מהיום באתר האינטרנט של הממונה, בהתאם להוראות תקנה 4(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה), התשפ"ג-2023.

   

תחולת ההגבלות– ההגבלות אשר הוטלו על היחידה במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

בכפוף למילוי ההוראות שלעיל, תהיה היחידה פטורה מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק. ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

הפרת תנאי תכנית הפירעון– ככל שהיחידה תפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, תהיה חשופה לסנקציות הבאות מכוח החוק:

• הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

  1. היחידה לא קיימה תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינה עומדת בחובת התשלומים הקבועה בצו;

  2. היחידה נהגה בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

  3. היחידה לא שיתפה פעולה עם הנאמן או הממונה;

  4. היחידה הפרה את ההגבלות שהוטלו עליה באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

  5. ליחידה חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

     • מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצעה היחידה בעת שידעה או שהיה עליה לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה;

     • החוב נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניה הכלכליים של היחידה, שנעשתה בחוסר תום לב;

     • מקורו של החוב בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

  6. היחידה ביצעה פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

  7. ניתן לגבי היחידה צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

      

• הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

   

• הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

   

• ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחידה, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

   

• הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחידה, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או לביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

   

• הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאית היחידה מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה, או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

   

הנאמן יכריע ביתר תביעות החוב בתוך 30 ימים ממתן פסק הדין, ויפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של היחידה בתנאיה.

בהתאם לתקנה 109(ב) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט – 2019, היחידה תגיש דו"חות אחת לששה חודשים.

הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחידה. לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים כחוק.

נא לשלוח לצדדים.

ניתן היום, ו' תמוז תשפ"ו, 21 יוני 2026, בהעדר הצדדים.