נאמן עתר לבטל הליך חדל"פ. השופט: "חרגת מסמכותך"
הנאמן ייחס לחייבת פעולות מרמה, אך בית המשפט חידד כי "העמקת חקר" בנסיבות היווצרות החוב תיעשה באישורו בלבד. ההחלטה: לשקם כלכלית את בת ה-47
דרמה בבית משפט השלום בירושלים: השופט דוד שאול גבאי ריכטר קבע לאחרונה כי נאמן בהליך חדלות פירעון של אם ל-4, השקועה בחובות של 1.3 מיליון שקל, חרג מסמכותו עת העמיק חקר בנסיבות היווצרות חובותיה ללא אישור בית המשפט וביקש, על בסיס ממצאיו, לבטל את ההליך. הוחלט לקבוע לחייבת תכנית שיקום המגלמת פירעון כ-5.5% בלבד מחובותיה, בפריסה ל-6 שנים.
מדובר בסייעת לרופא שיניים שנקלעה לחובות עתק לחברות האשראי "כאל" ו"ישראכרט", בגינם נפתח הליך חדלות פירעון. אלא שהנאמן בהליך, עו"ד אופק עיני, היה בדעה כי יש לבטלו מחמת יצירת החובות שלא בתום לב. לטענתו בדק ומצא כי בעת הגשת בקשתה לקבלת כרטיסי האשראי, מסרה החייבת הצהרות כוזבות בדבר השכלתה, גובה השתכרותה וקיום דירה ללא משכנתה.
מנגד טענה החייבת, באמצעות עו"ד זאב פרל, כי הנאמן חרג מסמכותו עת החליט כי חובותיה נוצרו בחוסר תום-לב. עוד טענה כי אף לגופו של עניין - לא הוכח היעדר תום לב מצדה. לשיטתה היא עמדה בכל הנדרש ממנה, ולכן זכאית להפטר נוכח מצבה הכלכלי הרעוע. החייבת סיפרה שחובותיה נוצרו בעיקר על-ידי בעלה, ללא ידיעתה, שכן הוא זה ניהל את העניינים הפיננסיים של המשפחה.
הממונה, שיוצג על-ידי עו"ד בת אל אדרי אשוש, הצטרף, בצעד חריג, לעמדת החייבת שלפיה אין מקום לביטול ההליך וכי הנאמן חרג מסמכותו בסוגיית חוסר תום-הלב בהיווצרות החובות. הצעת הממונה הייתה לקבוע תכנית שיקום כלכלי לחייבת, לתשלום של כ-123 אלף שקל בפריסה ל-6 שנים.
החוק ברור
השופט גבאי ריכטר קיבל את טענת החייבת לחריגת הנאמן מסמכותו. הוא ציטט מהסעיף הרלוונטי בחוק שמאפשר לבעל התפקיד רק "לברר" תביעת חוב ולהחליט אם לאשרה או לדחותה, כאשר באישור בית המשפט בלבד - הוא אף רשאי לדחות תביעת חוב מכוח פסק דין אם מצא, בין היתר, תרמית או קנוניה מצד בעלי הדין.
"הנאמן יכול לאשר תביעת חוב או לדחותה, זאת ולא יותר. חריגה מכך היא רק במקרים בהם מדובר בתביעת חוב המבוססת על פסק דין, אשר לנאמן חשדות לגבי כשרות ההכרעה", הובהר. אכן, ציין השופט, החוק מאפשר להעמיק חקר במקרה שבו ניתן פסק דין וקיים חשד לכשרות הנסיבות, אולם לדבריו "אין זה המקרה שלפנינו, ומשכך הדבר - לנאמן לא הייתה סמכות לפעול כפי שפעל".
לצד זאת קבע השופט כי נסיבות יצירת החובות לחברות האשראי הן "חסרות תום לב ולכל הפחות רשלניות במידה ניכרת", תוך שדחה את טענת החייבת כי לא ידעה עליהן מאחר ובעלה הוא האמון הבלעדי על כלכלת המשפחה. על הרקע הזה, נקבע שאומנם אין מקום לביטול ההליך כבקשת הנאמן, אך כן מוצדק להאריך את תקופת השיקום הכלכלי אל מעבר לברירת המחדל שבחוק, העומדת על שלוש שנים.
ברמת התוצאה נקבע שכתנאי לקבלת הפטר, תישא החייבת בתשלום אלף שקל בחודש למשך שש שנים, ובסך הכול תעביר לקופת הנשייה 72 אלף שקל – סכום המהווה כ-5.5% בלבד מסך חובותיה. לסיום קבע השופט, לבקשת הנאמן, כי החייבת אף תשתתף בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.
- ב"כ החייבת: עו"ד זאב פרל ממשרד פרל-טביב
- ב"כ הממונה: עו"ד בת אל אדרי אשוש
- הנאמן: עו"ד אופק עיני
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
