חקמון ואח' נ' גרופית נכסים והנדסה (1993) בע"מ ואח'

1.התובעים רכשו דירה מהנתבעת והגישו תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה. המחלוקת העיקרית נוגעת לנחיצות החלפת הריצוף בבית לאור הצורך בהרחבת משקופי הדלתות. מעבר למחלוקת ביחס להיקף הליקויים וזכות הנתבעת לבצע התיקונים, יש להכריע בנפקות "כתב סילוק וויתור בלתי חוזר" עליו חתמו התובעים עם קבלת החזקה ובו ויתרו לכאורה על זכויותיהם וסעדים כלפי הנתבעת, והתחייבו להשיב הנחה שקיבלו במידה שיפרו התחייבותם, בגינו הוגשה תביעה שכנגד.

רקע וטענות הצדדים

2.ביום 29.7.18 התקשרו התובעים עם הנתבעת בהסכם מכר לרכישת דירה בבניין ברחוב מפל התנור 10 באשקלון. הדירה נמסרה לתובעים ביום 15.12.21, וסמוך לאחר מכן נבדקה על ידם ביום 25.12.21 על ידי מומחה מטעם "דור ליקויי בניה", אשר בחוות דעת המחזיקה 90 עמודים מצא ליקויים בעלות של 75,070 ₪, עלות לקבלן.

נטען כי התובעים פנו לנתבעת לביצוע התיקונים וניסו לתאם ביצוע התיקונים עם השוכרים שגרו בדירה, אולם הנתבעת לא ביצעה את התיקונים. עם חלוף הזמן פנו התובעים למומחה נוסף, המהנדס סטניסלב גולוד מ"פלס בדק בית", אשר בדק את הדירה ביום 3.5.23 ואמד את שיעור הליקויים בה בסך של 179,794 ₪, עלות קבלן, כאשר הליקוי העיקרי הוא הצורך להרחיב את פתחי דלתות הפנים וכפועל יוצא מכך להחליף את הריצוף בדירה. לאור מסקנה זו קבע כי יש לפנות את הדיירים למשך כחודש מהדירה. נטען כי הנתבעת איבדה את זכותה לבצע תיקונים הואיל והתעלמה מהפניות, וביצעה תיקונים חלקיים אשר רק החמירו את הליקויים.

על בסיס חוות הדעת האחרונה הוגשה התביעה, אשר כוללת דרישה לפיצוי בסך של כ- 230,000 ₪ בגין תיקון הליקויים וסך נוסף של 50,000 ₪ בגין דיור חלוף ו- 50,000 ₪ נוספים בעיקר בגין נזק לא ממוני.

טענות הנתבעת והתביעה שכנגד

3.הנתבעת הדגישה כי התובעים לא נתנו הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים ואף לא מסרו לה את חוות הדעת האחרונה טרם הגשת התביעה. עוד טענה כי הדירה מושכרת ויש להניח כי הליקויים נגרמו על ידי השוכר והפנתה לפרוטוקול המסירה כבסיס לשלילת הליקויים. בנוסף נסמכת הנתבעת על סעיף 8.9 להסכם המכר מכוחו עותרת לבצע תיקונים וכבסיס לשלול זכותם של התובעים לסעד כספי במקום תיקון בעין.

עוד טענה כי ביצעה תיקונים של מרבית הליקויים לפי חוות הדעת הראשונה והתובעים פנו לעריכת חוות דעת נוספת כדי לנפח תביעתם.

הנתבעת טוענת כי התובעים ביקשו וקיבלו הנחה בסך 55,000 ₪ ממחיר הרכישה, המותנית בהעדר תביעות, כאמור בכתב סילוק וויתור בלתי חוזר ממועד המסירה , 15.12.21, על בסיסו היא תובעת השבה בתביעה שכנגד. לשיטתה נתנה לתובעים הנחות משמעותיות תמורתן חתמו במועד המסירה על כתב וויתור בלתי חוזר על כל טענה כנגד הנתבעת.

התביעה שכנגד

4.בתביעה שכנגד עותרת הנתבעת לחייב את התובעים להשיב לה את ההנחה שקיבלו בסך 55,000 ₪ בצירוף מע"מ וריבית חריגה, סכום המגיע לסך של 90,681 ₪ נכון למועד הגשת התביעה שכנגד. נטען כי לאור הגשת תביעה זו התגבשה זכותה של הנתבעת לעתור להשבת ההנחה שקיבלו התובעים, כאמור בסעיף 22 להסכם המכר וכתב הסילוק עליו חתמו.