פס"ד בתביעה לסעד הצהרתי בדבר היקף עיזבון, פירוק שיתוף וקביעת זכויות במשק במושב ובעסק המנוהל בו

 מבוא ומהות התביעה

1. לפניי תביעה לסעד הצהרתי בדבר היקף עיזבון, פירוק שיתוף וקביעת זכויות במשק מס' 53 במושב ... (להלן: "המשק") ובעסק ה... המנוהל בו.

2. פסק הדין יעסוק בשתי שאלות ליבה: ראשית, האם המנוח י.ד ז"ל (להלן: "האב המנוח"( היה בסטטוס של "בן ממשיך" במשק ערב פטירתו בשנת 2008, או שמא מינויו בוטל כדין בשנת 1991. שנית, האם התקיימה שותפות עסקית קניינית בעסק ה... בין האב המנוח לבין אביו, הסב המנוח ס' ז"ל, באופן המקנה לתובעות זכויות במחצית מעסק זה הכולל את מכסות החלב.

   פירוט הצדדים והמחלוקת בתיק

3. המחלוקת בתיק הינה בקשר לירושת המנוחים נ.ד (להלן: "הסבתא המנוחה") שנפטרה ביום 14.1.14 וס.ד (להלן: "הסב המנוח") אשר נפטר ביום 22.2.20. הסבתא המנוחה והסב המנוח ייקראו להלן: "הסבים המנוחים".

4. הסבים המנוחים היו הוריהם של שישה בנים ובת והם: ע', י', י', ש', ב', ג' וא'. אביהם של התובעות 1-7 (להלן: "הבנות") ובעלה המנוח של התובעת 8 (להלן: "האלמנה") הוא י', האב המנוח, בנם של הסבים המנוחים, אשר נפטר ביום 4.9.08. בעת פטירת האב המנוח היו הבנות קטינות בנות 17 עד שנה. האב המנוח נפטר לאחר מאבק של חודשים ספורים במחלה קשה. למרות סדר בעלי הדין בכתב התביעה, ההתייחסות אליהם בכתבי הטענות היתה אחרת, ולכן בפסק הדין יכונו לפי הכותרת שהותאמה לעיל.

5. הנתבע 3, ע', הוא בנם של הסבים המנוחים, אחיו של האב המנוח ודודן של הבנות ויכונה בפסק דין זה למען הנוחות "הנתבע".

6. התובעות הינן יורשותיו של האב המנוח בהתאם לצו ירושה שניתן ביום 4.1.09 (להלן: "צו הירושה של האב המנוח"). בהתאם לצו הירושה של האב המנוח, לתובעות זכויות בירושתו ולפי צווי הירושה של הסבים המנוחים לבנות זכויות בירושת הסבים המנוחים בשל היותן צאצאותיו של האב המנוח.

7. בהתאם לצו הירושה של האב המנוח, האלמנה יורשת 7/14 מהעיזבון וכל אחת מהבנות יורשת 1/14 מהעיזבון.

8. ביום 18.2.16 ניתנו צווי ירושה בעניין הסבים המנוחים, לפיהם היורש היחיד של הסבים המנוחים הוא הנתבע כאשר יתר האחים, למעט האב המנוח, הסתלקו מהירושה. כפי שיפורט להלן, צווי הירושה של הסבים המנוחים תוקנו באופן בו הבנות נוספו לצווי הירושה כיורשות חלקו של האב המנוח בירושת הסבים המנוחים.

9. לתובעות טענות כנגד הנתבע בקשר לירושת הסבים המנוחים. לטענתן הנתבע נישל אותן מירושת הסבים המנוחים וכן מירושת אביהן המנוח.

10. בהקשר ירושת האב המנוח והסבים המנוחים מבקשות התובעות מחצית מעסק ה... של משק ... במושב ..., בהיותו שייך בשותפות לאב המנוח, וכן ביקשו לקבוע כי התובעות 1-7 זכאיות ל-1/56 ממחצית עסק ה... השניה של המשק במושב מכוח ירושתן את הסב המנוח לפי צו הירושה המתוקן.

    השתלשלות האירועים בתיקי הצדדים

11. כתב התביעה הוגש ביום 30.1.22. כתב הגנה הוגש.

12. בתחילת חודש 2/22 הגישו התובעות בקשה לתיקון צווי הירושה של הסבים המנוחים לרשם הירושות, במסגרת הבקשות ביקשו לתקן את צווי הירושה לפיהם הנתבע יורש את כל עזבון הסבים המנוחים וביקשו להוסיף לצווי הירושה את יורשי הבן המנוח (ת"ע 23977-02-22, ת"ע 24343-02-22 ות"ע 24868-02-22). בהתאם להחלטת הרשם, הבקשות עברו להתנהל בפני בית משפט זה.

13. ביום 4.7.22, במסגרת קדם משפט שהתנהל בתיקי הצדדים, הסכימו הצדדים כי צווי הירושה של הסבים המנוחים יתוקנו, והתיקים שעוסקים בבקשות התיקון יימחקו. על כן, ביום 13.7.22 נחתמה פסיקתה, לפיה יורשי הסבתא המנוחה הם הסב המנוח שיירש – 105/112 מהירושה ושבע בנותיו של האב המנוח תירשנה, כל אחת, 1/112 מהירושה. בהקשר ירושת הסב המנוח הוסכם כי היורשים הם הנתבע, אשר יירש 49/56 מהירושה, וכל אחת משבע הבנות של האב המנוח יירשו 1/56 מהירושה.

14. ביום 24.11.22 הגישו התובעות בקשה לתיקון כתב התביעה, הנתבע התנגד למבוקש, וביום 17.8.23, דחיתי הבקשה. בקשות רשות ערעור שהגישו התובעות בהקשר החלטתי נדחתה (רמ"ש 23687-12-23).

15. ביום 18.9.23 הגיש הנתבע תיק מוצגים (להלן: "ת.מ"). ת.מ מטעם התובעות הוגש ביום 26.9.23.

16. תצהירי עדות ראשית (להלן: "תע"ר") מטעם הצדדים הוגשו לאחר מכן.

17. ביום 25.1.24 דחיתי בקשת התובעות למנות מומחים בתיק זה, וקבעתי כי התביעה הוגשה לקביעת היקף העיזבון ובהתאם לתוצאות פסק הדין יהיה ניתן לשום את שווי הזכויות.

18. ביום 13.3.24 וביום 14.3.24 הוגשו תעודות עובד ציבור (להלן: "תע"צ") מטעם הסוכנות היהודית והמועצה לענף החלב. ביום 25.3.24 הוגשה תע"צ מטעם רשות מקרקעי ישראל ושלושת הנציגים הופטרו מהתייצבות לבקשתם ובהעדר התנגדות.

19. ביום 26.3.24 התקיימה בהקלטה ישיבת הוכחות ראשונה במסגרתה נחקרו בחקירה ראשית ונגדית העד י.ש, מזכיר האגודה והעדה א.ד מי שהייתה מזכירה באגודה השיתופית. התובעת 2 והאלמנה נחקרו על התע"ר מטעמן. תמליל ישיבת ההוכחות נסרק לתיק בית המשפט ביום 8.4.24 (להלן: "תמליל 1").

20. ביום 1.4.24 התקיימה ישיבת הוכחות שנייה בהקלטה, במסגרתה נחקרו נגדית התובעת 1, התובעת 3 והנתבע. כן נחקר על תע"ר מטעמו מר י.ד, אחיו של הנתבע ושל האב המנוח ועוה"ד ס.ע, מי שאימת את חתימת הסב המנוח על יפוי כח ומסמכי העברה ללא תמורה מהסב המנוח לנתבע של הזכויות במשק ..., וכן הזכויות החקלאיות הנלוות (נספחים י"ג-י"ד לת.מ הנתבע). תמליל ישיבת ההוכחות נסרק לתיק בימ"ש ביום 16.4.24 (להלן: "תמליל 2").

21. ביום 21.6.24 קיבלתי באופן חלקי את בקשת התובעות לגילוי מסמכי חשבון בנק של המנוחים והגבלתי את תקופת הגילוי ל-7 שנים טרם פטירתם.

22. ביום 17.11.24 התרתי לתובעות לצרף מסמכים בנקאים של הסבים המנוחים, ודחיתי בקשתם לחקור את הנתבע על מסמכים אלה.

23. הצדדים הגישו סיכומיהם. לאחר הגשת בקשה ותגובה, התובעות הגישו סיכומי תשובה ברשות.

    העובדות בהתאם למסמכים

24. הסבים המנוחים היו בעלי משק ... ב... וניהלו רפת במשך עשרות שנים. תיק העוסק מורשה היה ע"ש הסב המנוח (נספח ד' לת.מ הנתבע עמ' 135).

25. ביום 21.6.90 הוכר האב המנוח כבן ממשיך ע"י הסוכנות היהודית, בטרם נישא לאלמנה (נספח 6 לת.מ התובעות).

26. ביום 13.11.91 חתמו האב המנוח והאלמנה על כתב ביטול בן ממשיך בפני מזכיר האגודה (להלן: "מסמך הביטול") וביום 14.11.91 חתמו הסבים המנוחים על כתב ביטול בן ממשיך בפני אותו מזכיר (נספח א' לת.מ הנתבע, עמ' 7 לנספחי תע"צ מטעם הסוכנות ועמ' 20 לנספחי תע"צ מטעם רמ"י).

27. האב המנוח נפטר במפתיע ביום 4.9.08. כשנה לאחר מכן, ביום 18.11.09, מינו הסבים את בנם, הנתבע ורעייתו, כ"בן ממשיך" במשק (נספח ה' לת.מ הנתבע, עמ' 9 לנספחי תע"צ הסוכנות, עמ' 12 נספח 4 לתע"צ רמ"י). בתאריך 13.4.10 המליצה האגודה בפני הסוכנות ומינהל מקרקעי ישראל לאשר את הנתבע ורעייתו כבן ממשיך במשק ובתאריך 30.5.10 אושרו הנתבע ואשתו ע"י הסוכנות כבן ממשיך בהתאם לסעיף 20ה(1) להסכם המשולש (נספח ה' לת.מ הנתבע). ביום 13.4.10 נתקבלה החלטה בוועד ההנהלה של האגודה על פיה הוחלט לאשר את הנתבע ורעייתו כבן ממשיך (נספח ח' לת.מ הנתבע). ביום 6.6.20 הודיעה הסוכנות למנהל מקרקעי ישראל על קביעת הנתבע ורעייתו כבן ממשיך (נספח ט' לת.מ הנתבע) וביום 30.6.10 הודיע מנהל מקרקעי ישראל על היות הנתבע ורעייתו "בן ממשיך" במשק (נספח ט' לת.מ הנתבע). ביום 23.11.10 התקבלה החלטה בוועד האגודה בדבר קבלת הנתבע ורעייתו כחברי אגודה. במהלך השנים 2011-2013 בנו הנתבע ורעייתו את ביתם במשק.

28. הסבתא המנוחה נפטרה ביום 14.1.14, כל יורשיה לפי דין (דהיינו ילדיהם של הסבים המנוחים), למעט הבנות של י', הסתלקו מירושתה לטובת הסב המנוח (ראו נספח כ"ג לת.מ הנתבע). הסב המנוח נפטר ביום 22.2.20, מלוא יורשיו למעט הבנות של האב המנוח, הסתלקו מהירושה לטובת הנתבע (נספח כ"ד לת.מ הנתבע).

29. בעקבות תיקי עזבונות קודמים שהתנהלו בפניי כאמור, תוקנו ביום 4.7.22, בהסכמה, צווי הירושה של הסבים המנוחים כך שהתובעות הוכרו כיורשות של חלקים בעיזבון מכוח זכות הייצוג של האב המנוח (לפי סעיף 14 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").

30. כיום, בהתאם לצווי הירושה העדכנית, לפי צו ירושה המתוקן של הסבתא המנוחה הסב המנוח ירש 105/112 מהירושה וכל אחת מ-7 הבנות ירשה 1/112 מהירושה (נספח 19 לת.מ התובעות). לפי צו הירושה המתוקן של הסב המנוח, הנתבע ירש 49/56 מהירושה, ואילו כל אחת מ-7 הבנות יורשת 1/56 מהירושה (נספח 21 לת.מ התובעות). האלמנה אינה יורשת.

31. לאחר פטירת המנוחים, בהתאם לפרוטוקול ועד הנהלת המושב, עברו הזכויות במגזר החקלאי מהסב המנוח לנתבע ואשתו (נספח טו לת.מ הנתבע) וביום 7.9.20 אישרה רמ"י את העברת הזכויות במשק משם הסב המנוח לשם הנתבע ורעייתו מכוח היותם "בן ממשיך" בהתאם לאישור ע"י כל המוסדות, כך שהליך הרישום והעברת הזכויות הושלם.

32. ביום 14.10.20 אישרה מועצת החלב מכוח חוק החלב את דבר העברת מכסת החלב משם המנוח – היצרן שנפטר – לשם הנתבע ורעייתו (עמ' 5-6 לתע"צ מועצת החלב).

    תמצית טענות התובעות

33. התובעות זכאיות למחצית הזכויות מעסק ה... שהיה שייך לאביהן המנוח, מכח שותפותו עם הסב המנוח וכן הבנות זכאיות ל-1/56 ממחצית עסק ה... השניה, כתוצאה מירושה.

34. משק ... שייך לתובעות בהיות אביהן ובעלה של האלמנה, האב המנוח, בן ממשיך במשק, והזכות נלקחה מהן שלא כדין ע"י הנתבע.

35. הנתבע הודה כי בחשבונות הבנק של המנוחים היו מאות אלפי שקלים (כמיליון ₪) ועל הנתבע להחזיר הכספים לחשבון.

36. האב המנוח הוא בן ממשיך בנחלה ... במושב, וביטולו כבן ממשיך נעשה לאחר פטירתו ללא הסכמתו ומאחורי גבן של התובעות.

37. לאחר פטירת האב המנוח, הסבים המנוחים והנתבע פעלו במהלך מתמשך על מנת לקחת מהבן המנוח שלא כדין את זכויותיו, לא נתנו את הזכויות לתובעות שהן היורשות של האב המנוח, ונטלו ממנו את הזכות ל"בן ממשיך".

    • האלמנה הצהירה ועדותה לא נסתרה בחקירתה כי לאחר פטירת האב המנוח, משפחת האב המנוח ניתקו בהדרגה את הקשר מתוך חשיבה פסולה כי האב המנוח לא השאיר בן זכר. נישואיה השניים של האלמנה כשנתיים לאחר שהאב המנוח נפטר רק הגבירו את ניתוק הקשר, הניכור והדחיה.

    • הניתוק והדחיה מצד משפחת האב המנוח הגיע לשיא כאשר הסב המנוח תבע את התובעות בבימ"ש לענייני משפחה בקריות, בתביעה לפירוק שיתוף בשתי חנויות לשם קבלת מחצית מדמי השכירות בשתי החנויות, הנתבע ליווה את הסב המנוח בתביעה והגיש בה תצהיר (התביעה נוהלה בתמ"ש 43498-01-11, להלן: "עניין החנויות", ונדחתה). ערעור שהגיש הסב המנוח על פסק הדין נדחה.

38. הסב המנוח והנתבע לקחו שלא כדין את עסק ה..., שהיה שייך לאב המנוח ולסב המנוח, ביטלו שלא כדין את רישומו של האב המנוח כבן ממשיך ורשמו את הנתבע כבן ממשיך.

39. לאחר שהסבים המנוחים נפטרו, הוציא הנתבע צו ירושה לפיו הסב המנוח הוא היורש היחידי של הסבתא המנוחה והנתבע הוא היורש היחידי של הסב המנוח. רק לאחר שהתובעות הגישו בקשה לתיקון צו ירושה, צווי הירושה תוקנו.

    לעניין משק ה...-

40. בעניין החנויות, עתר הסב המנוח לקבל מחצית משתי חנויות שירשו התובעות מהאב המנוח בטענה כי הסב המנוח והאב המנוח היו שותפים – חצי חצי, בפסק הדין נקבעו עובדות חלוטות המתאימות לענייננו:

    • סעיפים 1-2 לפסק הדין קבעו כי האב המנוח והסב המנוח ניהלו יחד את המשק מחשבון משותף.

    • סעיף 14 לפסק הדין מציין כי הנתבע גם הגיש תצהיר בתביעה.

    • לא היה כל סכסוך בין האב המנוח, מקבל המתנה, לסב המנוח. לא הוכחה התנהגות מחפירה, וכן לא הוכחה התנהגות מחפירה מצד האלמנה כלפי הסב המנוח.

41. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש על תביעת הסב המנוח וקבע כי האב המנוח וסב המנוח ניהלו בפועל את המשק.

42. בעניין עסק ה... וזכויות התובעות בעסק ה..., נקבע בפסק הדין בעניין החנויות כי הסב המנוח והאב המנוח היו שותפים שווים בעסק ה..., כך שמחצית מעסק ה... שייך לעיזבון של האב המנוח ומחצית שייך לעיזבון של הסב המנוח.

43. התובעות הציגו ראיות לכך כי הסב המנוח והאב המנוח היו שותפים שווים בעסק ה...:

    • נספח 22 לת.מ התובעות- רשומה מוסדית, תקצירי שומות של הסב המנוח והאב המנוח לשנים 2006, 2007 ו-2008 המעידים על קיומה של שותפות שווה חצי חצי בין האב המנוח לסב המנוח. כך ניתן לראות כי בשומות לאורך שנים אלה האב המנוח והסב המנוח השתכרו שווה ממכסת החלב.

    • הנתבע טען שאכן ניתן ללמוד על שותפות מנספחים אלה, אולם טען טענה מדיחה – שהדיווחים לרשויות לא היו אמת. הנתבע לא הוכיח טענתו.

    • בנספח 10 לת.מ של התובעות האב המנוח חתם ביום 22.7.03 על "הסכם שותפות – מושב ..." כבן ממשיך של הסב המנוח, על כן, האב המנוח היה שותף והאלמנה נושלה מהירושה.

    • בנספח 11 לת.מ התובעות מאשרים עורכי הדין והסב המנוח כי הייתה שותפות בעסק ה....

    • בנספח 8 לת.מ יש רישיונות של רכבים חקלאיים וביטוחים שהונפקו ע"ש "ד' ס' וי'".

44. בנוסף לעדויות במסמכים, יש את עדויות העדים שנחקרו במסגרת ישיבת ההוכחות:

    • האלמנה העידה כי היא והאב המנוח הקימו את הרפת ועבדו בה, והסב המנוח היה שותף יחד עם האב המנוח. עדותה לא נסתרה.

    • מר י.ש, מזכיר היישוב, העיד כי האב המנוח היה עושה הכל בעסקי ה... והיה דומיננטי, אבל לא ידע מה הייתה מהות השותפות. כן העיד כי בהתחלה האלמנה נכנסה לעסק ה..., אך לאחר מספר חודשים הסב המנוח הוציא אותה מהעסק.

    • גב' א.ד העידה שהאב המנוח היה שותף עם הסב המנוח, ואף שותף דומיננטי.

    • העד י.ד, אחיהם של האב המנוח והנתבע נמצא בלתי אמין בעדותו.

45. נוכח האמור לעיל, האב המנוח היה שותף בעסק ה... יחד עם הסב המנוח, כאשר עסק ה... הינו נכס עצמאי ונפרד מהנחלה. לחלופין זכאיות התובעות לחלוקה בעין, לשווי הכספי של עסק ה....

    לעניין הזכויות של האב המנוח והאלמנה כבנים ממשיכים-

46. התובעות זכאיות לנחלה ... במושב מכוח היותו של האב המנוח "בן ממשיך" ולחלופין זכאיות לחלק של האב המנוח במשק.

47. האב המנוח היה בן ממשיך ערב פטירתו וזאת ניתן ללמוד-

    • מנספח 6 לת.מ התובעות בעמ' 17- האב המנוח היה בן ממשיך בנחלה מיום 21.6.90.

    • נספח 1 לת.מ התובעות בעמ' 6-7- פרו' האסיפה הכללית של האגודה מיום 10.10.98 לפיו הוחלט לקבל את הבנים הממשיכים – האב המנוח והאלמנה – כחברי אגודה.

    • עדותה של האלמנה.

    • עדותו של י.ש מזכיר האגודה לפיו הבין שהאב המנוח והאלמנה הם בנים ממשיכים, עמ' 10 ש' 27-30 וטען כי ההחלטה בוטלה בשנת 91, ביטול למראית עין עמ' 12 ש' 14-19.

    • א.ד העידה כי ככל הידוע לה האב המנוח היה הבן הממשיך עד לפטירתו.

    • י.ד, אחיו של האב המנוח, העיד עדות שקר בעניין זה, התובעות הצביעו בסיכומיהן על סתירות בעדותו והתחמקות מלספר בכמה פדה את חלקו בנחלה.

    • ביום 22.8.91 הסב המנוח מצהיר בכתב ידו כי הנתבע היה ונשאר בן ממשיך (נספח 2, עמ' 9 לת.מ התובעות), וכן נספחים 3,4,10 ו-11 לת.מ התובעות.

    • הנתבע הודה כי ידע על הסכם שותפות החלב, עליו חתם האב המוח כבן ממשיך משנת 2009, הנתבע לא טען כנגד ההסכם והוא מנוע מלטעון כי האב המנוח לא היה בן ממשיך ושותף בעסק ה...

    • התובעות טענו בהקשר זה ללוח הזמנים הנ"ל:

      • האב המנוח נפטר ביום 4.9.08.

      • ביום 2.11.08 הסב המנוח פונה לסוכנות לבדוק אם האב המנוח רשום כ"בן ממשיך".

      • האלמנה העידה כי היא לא זוכרת שחתמה על ביטול בן ממשיך.

      • ביום 18.11.09, נספח ד' לת.מ הנתבע, נחתם לכאורה מינויו של הנתבע כבן ממשיך. הסבתא המנוחה לא חתומה על המסמך והיא איננה חותמת "נ'". התובעות הצביעו על כך כי חתימתה הנטענת שם איננה חתימתה במקום אחר. ביטול מינוי הבן הממשיך הנטען של האב המנוח אינו תקף ואינו אמיתי.

48. התובעות זכאיות לנחלה ... במושב מכוח היותו של האב המנוח "בן ממשיך" ולחלופין זכאיות לחלק של האב המנוח במשק.

49. האלמנה העידה כי לא חתמה על מסמך ביטול הבן ממשיך.

50. מדובר במעשה עשוי – האב המנוח מונה כבן ממשיך, ניצל את זכות הבניה שלו ובנה בית במושב, ולא ניתן לבטל המינוי, כאשר לא הייתה התנהגות מחפירה.

51. לאחר פטירת האב המנוח, הסב המנוח והנתבע ביקשו לבטל את המינוי של האב המנוח כבן ממשיך ולכן הגישו תביעה בבוררות נגד האגודה, שהתנגדה לכך מהטעם שהאב המנוח בנה בית ולא ניתן לבטל המינוי. הליכי הבוררות צורפו כנספח 7 עמ' 19 ועמ' 22-24 לת.מ התובעות.

52. האלמנה והבנות שהיו קטינות, לא נטלו חלק בהליך הבוררות, ובהליך הבוררות, ללא שהן צד לעניין נטלו מהן את היות האב המנוח בן ממשיך. בפסיקה נקבע כי ככל שבעלי הנחלה מעוניינים לבטל מינוי של בן ממשיך, עליהם לפצות את האלמנה והיתומים, שאם לא כן, הם אינם רשאים לבטל, והמינוי עובר לאלמנה והיתומים. לנתבע לא היה כל הסבר לכך שהם לא יידעו את האלמנה והבנות בקיום ההליך.

53. נוכח כל האמור לעיל, מינוי האב המנוח כבן ממשיך לא בוטל בשל כך כי הסבתא המנוחה לא חתמה על מסמכי הביטול וכן בשל כך כי האלמנה לא חתמה ולא הסכימה לביטול המינוי.

54. לחלופין ולשם הזהירות בלבד, הנתבע שילם לאחיו י' סך של 300,000 ₪ - 400,000 ₪, וכן טען כי האח ב' גם קיבל (ב' לא זומן לעדות), ועל כן, על הנתבע לשלם גם לבנות בגין חלקו של האב המנוח במשק כמו לשאר האחים. יש לבקש הערכת שמאי לגבי שווי 1/7 מהמשק.

    הכספים בחשבונות הבנק

55. מעיון בדפי החשבון שהתקבלו לפי צו בימ"ש, מחודש 2/13 ועד 5/21 לא ניתן לדעת כמה כסף היה בחשבונות הבנק בהם היו שותפים הסב המנוח והאב המנוח, הכספים נלקחו ע"י הסב המנוח והנתבע והתובעות לא קיבלו מהן דבר. יחד עם זאת, ניכר כי הנתבע משך כספים רבים מהחשבונות, כאשר הסכומים מצטברים לכמיליון ₪. הנתבע העיד כי משך בשביל אביו שהיה אז אדם מבוגר, אולם חזקה כי הנתבע משך את הכסף. על כן, על הנתבע להחזיר את הכסף בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וזאת מעבר לכספים שהנתבע הודה שהיו בחשבון ערב פטירתו של האב המנוח. לשם חישוב הסכומים יש למנות מומחה.

    לבסוף ביקשו התובעות

56. לעניין מחצית עסק ה..., הנתבע טען טענת הודאה והדחה, הודה כי העסק דווח כשותפות, אולם טען כי הרישום נעשה למראית עין לשם הפחתת נטל המס. הנתבע נמנע להעיד את אחיו לשם הוכחת טענתו, והדבר עומד נגדו.

57. הנתבע הודה כי נטל את הנחלה ושילם לכל אחד מאחיו כספים, אך טען כי לא שילם להם כספים בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה אלא כמחווה, טענתו נסתרה כאשר תחילה נמנע הנתבע להעיד איזה סכום שילם, תחילה טען כי שילם 20,000 ₪ ולאחר מכן 50,000 ₪ בדיוק. אחיו העיד כי קיבל רק 20,000 ₪, ואז העיד כי קיבל 20,000 ₪ כמקדמה. לעומת זאת טען כי האח ב' קיבל 400,000 ₪ שנטען כהחזר הלוואה. הנתבע הודה בתשלום ונמנע מלהביא ראיות על גובה התשלום לכל אחד מאחיו ועל כן, עליו לפצות את התובעות 1-7 בשווי 1/8 מהנחלה, ככל וייקבע כי הנחלה אינה שייכת לתובעות.

58. הנתבע הודה כי משך כספים מחשבון הבנק של המנוחים, על הנתבע להשיב הכספים שעומדים על כמיליון ₪.

59. בנסיבות אלה בהן הנתבעות 1-7 היו קטינות, אין התיישנות לתביעה.

    תמצית טענות הנתבע

60. הנתבע ורעייתו נבחרו ע"י שני ההורים המנוחים כבן ממשיך ביום 18.11.09 במסמך בכתב, וכמי שהוכרו כבנים ממשיכים ע"י הגורם המיישב – הסוכנות היהודית לא"י ביום 30.5.10 וע"י רשות מקרקעי ישראל ביום 30.6.10, ע"י ... מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ביום 13.4.10 ונרשמו כדין בספרי כל הצדדים לחוזה התלת צדדי, כאשר לא הייתה כל מניעה לרישום.

61. יש לדחות את ניסיון התובעות להסתיר את דבר כתב ביטול המינוי מיום 13.11.91 של האב המנוח והאלמנה, החתום ע"י הסבים המנוחים, האלמנה והאב המנוח ואישור ביטול מעמד הבן ממשיך של האב המנוח מס' 1476 ע"י הסוכנות ביום 14.11.91. התובעות עושות שימוש באופן סלקטיבי ומטעה במסמכים הן בשלב של האספה הכללית ביום 10.10.98 והן בשלב הבאת הראיות בפני בית משפט זה, תוך התעלמות מכוונת בחוסר תום לב מקיומם, וקיום מסמכים מאושרים ע"י כל הצדדים להסכם התלת צדדי, אשר הוגשו לבית המשפט באמצעות תעודות עובדי ציבור.

62. טענות התובעות בדבר ביטול מינוי האב המנוח כבן ממשיך רק לאחר פטירתו, התעלמותן ממסמכים ומתן פרשנות חסרת כל בסיס משפטי למסמכים, מצביעה על כך כי התובעות מבקשות ליצור מציאות מדומה, העומדת בסתירה לעובדות ומסמכים, תוך הטעיה במודע.

63. הנתבע יוכיח כי לא הייתה כל שותפות בעסק ה... או בכל עסק אחר, כאשר סעיף 42 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 קובע כי עם מותו של שותף, פוקעת השותפות, כך שגם אם הייתה שותפות, המוכחשת, בין הסב המנוח ולאב המנוח, הרי שזו פקעה ביום 4.9.08 כ-14 שנה טרם הגשת התביעה.

64. עפ"י ההסכם התלת צדדי, עפ"י סעיף 114 לחוק הירושה, ועפ"י ההלכה הפסוקה, משק חקלאי אינו חלק מהעיזבון.

65. מכסות החלב עפ"י חוק החלב ותקנות חוק החלב, הינן מכסות התלויות במשק, לא ניתן להורישן בצוואה או בירושה אם היורש אינו עומד בכל התנאים המצטברים בתקנה 34(א) לתקנות החלב. משק החלב אינו חלק מהעיזבון.

66. מסת נכסי העיזבון של כל אחד מהמנוחים הוצהרה ע"י הנתבע ככוללת חשבונות בנק של המנוחים וכן את הכספים שנצברו בתכניות החיסכון עד למועד הקובע, מועד הפטירה.

67. האב המנוח נפטר ביום 4.9.08, 17 שנה לאחר ביטול הבן ממשיך על ידו ועל ידי האלמנה.

68. לאלמנה אין כל חלק בעיזבון הסבים המנוחים, היא אינה יורשת בהתאם לסעיף 14 לחוק הירושה.

     

     

    דין תביעת האלמנה להידחות מחמת אי היותה יורשת ומחמת התיישנות

69. האלמנה אינה יורשת בהתאם לצווי הירושה המתוקנים של הסבים המנוחים.

70. חלה התיישנות על תביעת האלמנה, משעה שחלפו 14 שנה מיום פטירת האב המנוח עפ"י סעיף 15(1) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. לאחר שחלפו 14 שנה מיום פטירת האב המנוח, הרי שאין כל עילה לאלמנה כלפי הנתבע והסב המנוח, בטענתה להיותה בעלת מחצית הזכויות בעיזבון האב המנוח.

71. עפ"י סעיף 42 לפקודת השותפויות, גם אם הייתה שותפות בין האב המנוח לסב המנוח, הרי שזו פקעה ביום פטירת האב המנוח, ומאז פטירתו ועד מועד הגשת התביעה חלפו 14 שנה. מאחר שלא נטען כי היה הסכם בין האב המנוח לסב המנוח, הרי שאין תחולה לסיפא של סעיף 42 לפקודה.

    דין תביעת התובעות מספר 1-3 מכוח עזבון האב המנוח, להידחות מחמת התיישנות

72. התביעה התיישנה כי חלפו 13 שנה מפטירת האב המנוח בנוגע לתובעות 1-2 (ילידות 1991) ולתובעת 3 (ילידת שנת 94') בעניינה חלפו 10 שנים וזאת בהתאם לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות.

    דין תביעת התובעות 1-3 מכוח עיזבון הסבתא המנוחה להידחות מחמת התיישנות/מניעות

73. לאחר פטירת הסבתא המנוחה עבר המשק לסב המנוח מכוח סעיף 20ה(1) להסכם התלת צדדי והתובעות 1-3 לא הגישו בקשה בעניין עיזבונה. הכלל הוא שכאשר אדם לא משמיע את קולו ומכריז על זכויותיו, רואים אותו כמי שהסכים עם מצב הדברים הקיים, והוא לא יישמע כאשר יבוא לאחר זמן לדרוש את זכויותיו. משעה שהסב המנוח עשה שימוש בלעדי בכספי ורכוש הסבתא המנוחה כיורש, והתובעות 1-3 לא הגישו כל בקשה לצו ירושה מכוח זכות אביהם, ללא כל קשר למנוח, קמה חזקה מנוגדת אובייקטיבית ביחס אליהן והן מנועות מלתבוע את חלקן בירושה מחמת התיישנות ומניעות.

    האם לתובעת זכות במשק ... במושב ...?

74. המשק אינו חלק מנכסי העיזבון, האב המנוח אינו בן ממשיך. התביעה הוגשה 31 שנים לאחר שבוטל מינוי האב המנוח כבן ממשיך ו-14 שנה לאחר פטירת האב המנוח. התנהלות האלמנה מצביעה על חוסר תום לב ויוצרת מניעות.

75. אי מינוי האב המנוח ע"י הסבים המנוחים מחדש לאחר ביטול "הבן ממשיך" ביום 14.11.91 בפני הסוכנות, כמתחייב בסעיף 20ה(1) להסכם המשבצת, וזאת במשך 17 שנה מיום הביטול ועד למועד פטירת האב המנוח, הינה הודאה בהסתלקות מדעת וויתור מוחלט של הסבים המנוחים, האב המנוח והאלמנה על היות אב המנוח והתובעת בנים ממשיכים. הגורם המאשר עפ"י סעיף 20ה(1) לחוזה להיות פלוני בן ממשיך הוא הסוכנות. אין קביעה פוזיטיבית על היות האב המנוח והאלמנה כבנים ממשיכים, וההודעה הינה על קביעת הנתבע ורעייתו כבנים ממשיכים.

76. בהתאם להסכם המשבצת, זכותם של הסבים המנוחים הינה זכות כברי רשות, ועל כן, היא איננה ניתנת להורשה ולא מהווה חלק מהעיזבון. הזכות כפופה לחוזה המשולש, ועל כן, האב המנוח לא יכול להוריש זכות שכלל אין לו. על כן, משקיים בן ממשיך עפ"י סעיף 20ב(1) להסכם המשבצת, אין תחולה לסעיף 114 לחוק הירושה ולמנגנון הקבוע בו.

77. התובעות נמנעו מלצרף לכתב התביעה את הסוכנות ואת רמ"י, ומבקשות לפגוע בהתחייבות חוזית כתובה שנתנו הסוכנות ורמ"י לנתבע וסבים המנוחים וזאת מבלי לשמוע את עמדתן.

78. לעניין הטלת הדופי בחתימתה של הסבתא המנוחה, הרי שלא מונה גרפולוג, ולא ניתן להוכיח טענתן הכבושה של התובעות שהועלתה בסיכומיהן.

79. התובעות לא הוכיחו כלל כי האב המנוח והאלמנה נרשמו כ"בנים ממשיכים", ולא הוכיחו כי קיים לכך אישור הסוכנות.

80. ניסיון הסתמכות האלמנה על החלטת האספה הכללית, כאשר היא איננה מגלה על ביטול "הבן ממשיך" ועושה שימוש במסמך שבוטל וחסר תוקף, הינה בחזקת תרמית והטעייה. האלמנה בעדותה ניסתה להתרחק מהמסכים בדבר ביטול "הבן ממשיך", וטענה כי איננה מכירה את הטענות וזאת חרף העובדה כי הטענות הועלו כבר בכתב ההגנה.

    לעניין מועד הגילוי

81. ביום 26.5.09 הגיש הסב המנוח לאגודה בקשה לקבלת חלקה ביישוב עבור בן ממשיך, עבור הנתבע (נספח כ"א לת.מ הנתבע) ולא כפי שנטען בסיכומי התובעות. האגודה הגישה כתב הגנה ובו התנגדה להקצאת המגרש לבן ממשיך ופרטה כיצד הולכה שולל עת הוצג בשנת 1998 בפני האסיפה הכללית כי האב המנוח והאלמנה הם בנים ממשיכים, למרות שמעמדם בוטל עוד ביום 13.11.91.

    מגרש ... ע"ש האב המנוח והאלמנה

82. האב המנוח והאלמנה בנו ביתם על מגרש ... הנמצא הרחק מהמשק, וחתמו על חוזה חכירה עם רמ"י. אילו הם היו בנים ממשיכים הם היו בונים את ביתם במשק. המגרש אינו מגרש של בן ממשיך וזאת כפי שהעיד י.ש בחקירתו.

83. מעדויות י.ש ניתן ללמוד כי האב המנוח והמנוחים ביטלו את הענקת הבן הממשיך לאב המנוח בהסכמה, וכי האלמנה הפסיקה לטפל בענייני המשק כמה חודשים לאחר פטירת האב המנוח.

84. עדותה של א.ד היא עדות נגועה וחסרת משקל בגלל שהיא כלתה של האלמנה. אם א.ד ראתה באב המנוח כבן ממשיך, אין זה אומר שזאת הייתה מציאות.

    אי קיומן של ראיות בכתב בדבר היות האב המנוח בן ממשיך

85. נספחים 2 ו-5 לת.מ התובעות, עליהם ביקשו האחרונות להסתמך, נכתבו לפני מועד ביטול הבן הממשיך ביום 14.11.91, ועל כן, המסמכים לא יכולים לשמש ראיה להישארות האב המנוח כבן ממשיך. נספחים 3 ו-4 נשלחו אל האב המנוח והאלמנה ובהם הם התבקשו להוציא אישורים על בן ממשיך, אך הם נמנעו מלהציג אישור עדכני. אין בשליחת המסמכים כדי להכשיר או להקים זכות, וזאת במיוחד כאשר לא התקיימו התנאים המצטברים.

    לעניין משק החלב

86. התובעות לא עתרו במסגרת סעדיהן בכתב התביעה להצהיר על "שותפות" בין המנוחים או מי מהם לאב המנוח, לא הגישו תצהירים לפירוק השותפות ככל והייתה, ולא התייחסו למועד פקיעת השותפות בהתאם לסעיף 42 לפקודת השותפויות. התנהלות זו מצביעה על זניחת טענת הוכחת השותפות, כאשר סיכומי התובעות אשר הוגשו בסוגיה זו מהוות הרחבת חזית אסורה.

87. למרות הרחבת החזית, הנתבע יוכיח כי לא הייתה כל שותפות בעסק ה... משעה ש"הממשיך במשק" (הנתבע) קיבל את זכויות היצרן שנפטר (הסב המנוח) במשק כדין.

88. הבעלות על כל גורמי הייצור במשק הייתה באופן מוחלט ומלא בבעלות המנוחים בלבד וזאת עד פטירת הסב המנוח ביום 22.2.20. לא הוגשה שום ראיה על ביצוע העברה או התחייבות חוזית ביחס לגורמי ייצור החלב. כל התקבולים שהתקבלו מתנובה במשך השנים עבור שיווק החלב היו ע"ש המנוח בלבד, ועל שמו נוהלה הכרטסת בספרי תנובה (נספח ל"ה לת.מ הנתבע) וכך גם התקבולים מרכבת ישראל.

89. מכסת החלב בהתאם לחוק החלב היא זכות אישית, הסב המנוח היה בעליה של המכסה ועל כן, האב המנוח לא היה שותף במכסת החלב. אין ראשית טענה בעניין זה, לא במועצת החלב ולא ברשם המשכונות.

90. בהתאם לתקנה 34(א) לתקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), נפטר יצרן שהוא יצרן יחיד, תעביר ועדת המכסות את יתרת המכסה השנתית שנקבעה לו לממשיך במשק, אשר יהיה זכאי ליצר חלב, על פי המכסות שקבעה, ובלבד שוועדת המכסות השתכנעה כי מתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 7(ג) לחוק.

91. לא ניתן להוריש את המכסה בצוואה או ירושה אם היורש לא עומד בכל התנאים המצטברים בתקנה 34(א) לתקנות החלב. מכסת החלב איננה חלק מנכסי העיזבון.

92. דין מכסת הביצים אינו זהה לדין מכסת החלב. בעוד שבמכסת הביצים ניתן לסחור או להוריש, הרי שמכסת החלב שונה ותלוייה במשק.

    מעמדו של האב המנוח במשק

93. האב המנוח עבד במשק, התפרנס ממנו, אבל לא היה שותף. הוא סייע לנהל את המשק עד למועד פטירתו. ניתן ללמוד על כי האב המנוח היה עובד במשק גם מכך שנכתב במסגרת פסק הדין שניתן בעניין החנויות כי האב המנוח "עבד" במשק, בשום מקום בפסק הדין לא נכתב כי האב המנוח היה שותף בו (סעיף 47 לפסה"ד).

94. אין בניהול חשבון משותף כדי ללמד על שותפות בנכסים ובגורמי ייצור, שהרי אלה אינם נכסי השותפות אלא נכסי המנוח בלבד. אין להסתמך על תיק החנויות מאחר ולא היה כלל חשבון משותף.

95. אין במסמכי התובעות כדי ללמד על כך כי האב המנוח היה שותף.

96. העדים – י.ש וי' – לא ידעו על השותפות.

97. ככל ובימ"ש ייקבע כי הייתה שותפות- הרי שהיא הסתיימה עם פטירת האב המנוח. אין לשותפות נכסים משותפים ומכסת החלב והרפת הם רכושו הבלעדי של הסב המנוח, ולכן אין חלוקה של נכסי השותפות.

98. עד לפטירת האב המנוח, המשק עבד עם מספר פרות מצומצם, בשנת 2010, לאחר פטירת האב המנוח, החל הסב המנוח בשותפות חלב עם משקים ... ו-..., דהיינו עד להקמת השותפות לא הוקמה הרפת המשותפת ולא הושקעו כספים להקמתה. הסב המנוח והנתבע הם מי שקידמו את הקמת הרפת החדשה והשקיעו בה כספים.

    תשלום 300,000 ₪

99. לא היה כל תשלום בגין המשק בגובה 300,000 ₪. הסך בגובה 300,000 ₪ הועלה במסגרת שאלת "דיג" של ב"כ התובעות. כמחווה של רצון טוב הנתבע שילם לכל אחיו 50,000 ₪, מעולם לא נתן לכל אחד מאחיו סך בגובה 300,000 ₪.

100. נטילת ההלוואה מהאח ב' מגובה הן באישור על הפקדת הכספים לחשבון שותפות החלב של ד' (מוצג מ' ומ"א לת.מ הנתבע) והן בהחזרים החודשיים שהנתבע מבצע לאחיו, התשלומים בוצעו ישירות מב' לחשבון שותפות "... אחים ד'".

     נכסי עיזבונות המנוחים

101. נכסי העיזבונות של כל אחד מהסבים המנוחים הם חשבונות הבנק וביטוחי החיים, ואלה צורפו כנספחים ל"ב ול"ג לת.מ הנתבע.

102. יש לדחות טענות התובעות על לקיחת כספים מהחשבונות ע"י הנתבע, הכספים יצאו לצרכי המשק, לצרכי בניית יחידת דיור בקומת הקרקע לסב המנוח, שכוחותיו עזבו אותו, ולצרכי מחייתו של המנוח.

     סיכומי תשובה של הנתבעות

103. ההפניה לסעיף 42 לפקודת השותפויות נעשתה על דרך טעות משפטית, שכן המסקנה שמסיק הנתבע בסיכומיו שגויה. בסעיף נכתב כי במות השותף, על השותף האחר לפצות את יורשי השותף שמת בגין שווי חלקו בשותפות.

104. ההפניה לסעיף 114 לחוק הירושה והמסקנה כי מי שמקיים את המשק אינו מפצה את שאר היורשים בגין שווי המשק, מנוגדת לדין.

105. ההלכות בקשר למכסת החלב אליה מפנה הנתבע אינה נכונה, היות ומכסת החלב היא זכות נפרדת מהנחלה.

106. טענות ההתיישנות רוויות בטעויות משפטיות.

107. לעניין הוכחת טענות השותפות, הנתבע הודה בקיומה של שותפות וטען טענות מדיחות שונות. בנוסף, לאחר שהתקבלו ראיות מרשויות המס לקיומה של השותפות ביקשו הנתבעות לתקן את כתב התביעה, אולם בית המשפט ובית המשפט שלערעור דחו הבקשה.

     דיון והכרעה

108. עסקינן בתביעה לקביעת היקף עיזבון, כאשר במקרה זה נוכח העובדה כי הסבים המנוחים היו בעלי זכויות בנחלה, יש לבחינה זו היבטים רבים שיש לבחון הקשורים לסוגיות המשק. בנוסף, במקרה זה מקור זכותן של התובעות לבקש חלק מעיזבון הסבים המנוחים הינו מכוח ירושת עיזבון האב המנוח, אשר נפטר עוד ביום 4.9.08, לפני הוריו, הסבים המנוחים, אשר נפטרו בשנים 2014 ו-2020.

      

     האִם האב המנוח והאלמנה היו בנים ממשיכים

     העובדות בהתאם למסמכים

109. ביום 21.6.90 אישרה הסוכנות היהודית את האב המנוח כ"בן ממשיך" בנחלה. (נספח 9 לת.מ התובעות).

110. ביום 2.8.90 ניתנה המלצת האגודה כי האב המנוח יהיה בן ממשיך בנחלה (נספח 5 לת.מ התובעות).

111. ביום 22.8.91 פנה האב המנוח לועד ההנהלה של מושב ... בכתב: "בהתאם להחלטת הוועד מיום 5.4.90, הנני מצהיר שהבן י.ד הוא יהיה בן ממשיך במשק... לפי כך אבקשכם להקצות לנו מגרש מספר מס' ..., לבניית בית בן ממשיך צמוד לנחלה" (נספח 3 עמ' 9 לת.מ התובעות).

112. ביום 14.11.91 חתמו הסבים המנוחים והאב המנוח והאלמנה על "כתב ביטול בן ממשיך" (להלן: "מסמך הביטול"), כאשר מסמך זה הוגש לסוכנות היהודית לפיה הם ביטלו את היות האב המנוח והאלמנה "בנים ממשיכים" ביום 14.11.91 (נספח ב' לת.מ הנתבע). הסוכנות היהודית חזרה על עמדתה הנ"ל גם במסגרת הודעתה מיום 2.11.08 (נספח ג' לת.מ הנתבע).

113. ביום 15.9.98 הודע לאלמנה ולאב המנוח כי ביום 24.9.98 תתכנס האסיפה הכללית, ואחד הסעיפים בהם ידונו הוא אישור בנים ממשיכים כחברי אגודה (נספחים 3 ו-4 לת.מ התובעות) (זאת חרף חתימת האב המנוח והאלמנה על מסמך הביטול).

114. אין מחלוקת כי ביום 10.10.98, בהתאם לפרוטוקול האסיפה הכללית של מושב ..., מונו האב המנוח והאלמנה כ"בנים ממשיכים" מבחינת המושב. בנוסף, נכתב בפרוטוקול כי לאב המנוח ולאלמנה יוקצה מגרש ... (ראו נספח 1 לת.מ התובעות, עמ' 6). יש לבחון את תוקף מסמך זה שאינו מתאים עם הודעת ביטול ה"בן ממשיך" ועם ההתנהלות המאוחרת.

115. האב המנוח נפטר ביום 4.9.08, ועל כן, האירועים שיפורטו מכאן והלאה התקיימו לאחר פטירתו.

116. ביום 18.9.09 ביקשו הסבים המנוחים למנות את הנתבע ואשתו כבנים ממשיכים וזאת באמצעות הודעה לסוכנות היהודית (נספח ד' לת.מ הנתבע). באותו יום חתמו הסבים המנוחים כלפי הנתבע ואשתו על "הצהרה והתחייבות המתיישבים למינוי בן ממשיך" (נספח ה' לת.מ הנתבע) והנתבע ואשתו חתמו על הצהרת "בן ממשיך" (נספח ו' לת.מ הנתבע). ביום 13.4.10 התקבל מסמך לפיו האגודה ממליצה על מינוי הנתבע ואשתו כבנים ממשיכים והסוכנות היהודית אישרה הבחירה (נספח ז' לת.מ הנתבע).

117. ביום 13.4.10 אושרו הנתבע ואשתו כבנים ממשיכים בהתאם לפרוטוקול האסיפה הכללית של המושב וביום 30.6.10 רמ"י אישרו כי הנתבע ואשתו נרשמו כבנים ממשיכים (נספח ט' לת.מ הנתבע). בהתאם ביקשו הנתבע ואשתו להירשם כחברי אגודה (נספח י' לת.מ הנתבע) וביום 23.11.10 התקבלו הנתבע ואשתו כחברי אגודה (נספח י"א לת.מ הנתבע, מרבית פרוטוקול הדיון הוסתר וניתן היה לראות רק את ההחלטה הנ"ל).

118. טרם אבחן עדויות הצדדים, אבחן הפסיקה המתייחסת "לבן ממשיך" והתנאים להכרה בבן ממשיך.

      

      

      

     האם האב המנוח הוא ה"בן ממשיך" במשק?

     החקיקה והפסיקה הרלוונטית

119. מוסד "הבן הממשיך" נוצר כפתרון למחלוקות משפחתיות עתידיות בנוגע לזהות הצאצא שיקבל את זכויות ההורים במשק חקלאי לאחר פטירתם, במטרה להבטיח את המשך תפקוד המשק כיחידה חקלאית אחת ולמנוע את פיצולה (ראו: תמ"ש ‏(‏ק' שמונה‏)‏ 20264-05-23ח'ג' נ' ד'ג'‏ (‏19.3.2026‏)‏‏; בע"מ 8132/17  פרטוש נ' שפטוש‏(‏11.12.2018‏)‏‏.

120. הגדרת "בן ממשיך" קבועה בתקנה 1(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, (להלן: "תקנות האגודות השיתופיות") המגדירה אותו כ"בן אחד בלבד... לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב; לענין זה, "הורים" – לרבות אחד מהם במקרה שהשני חדל להיות בעל זכויות במשק החקלאי או שנפטר".

121. מינוי "בן ממשיך" נחשב למתנה, והקנייתה מושלמת עם מתן אישור עקרוני של צד שלישי, שהוא הסוכנות היהודית. בהתאם לפסיקה, עסקת המתנה היא התחייבות לעסקה במקרקעין שאינה מושלמת עד להסדרת הרישום בסוכנות וברמ"י (בע"מ 3606/17פלוני נ' פלוני‏(‏23.10.2017‏)‏)‏. הליך המינוי כולל הגשת טופס התחייבות בלתי חוזרת חתום על ידי ההורים והבן המיועד, ציון עמדת האגודה, וקבלת אישור הסוכנות למינוי (ראו: תמ"ש ‏(‏ק' גת‏)‏ 27758-01-14פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל ‏(‏20.8.2017‏))‏‏. הסוכנות מעבירה את הטופס המאושר לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אשר מוודאת את המסמכים ומציינת את ההתחייבות ברישומיה. לאחר פטירת ההורים, פונה הבן הממשיך יחד עם הסוכנות לרמ"י לצורך העברת הזכויות.

122. בפסיקת בית המשפט העליון הובהר כי מינוי "בן ממשיך" הוא תהליך דו-שלבי הכולל מישור חוזי-פנימי (ההתחייבות בין ההורים לבן) ומישור מנהלי-חיצוני (אישור ורישום במוסדות המיישבים – הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל). (ראו: ע"א 1662/99  חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295 (2002); תמ"ש (י-ם) 9038-10-14 ב.ב.ש נ' מ.ש (25.2.2020).

123. מינוי "בן ממשיך" שאושר ונרשם כדין, אינו ניתן לביטול ללא הסכמת הבן הממשיך או צו שיפוטי (תמ"ש (באר שבע) 45091-05-11 מ.ט. ז"ל נ' מנהל מקרקעי ישראל (09.08.2016).

124. מערכת היחסים במושב ... מבוססת על "הסכם משולש" (רמ"י – סוכנות – אגודה) (ההסכם צורף כנספח כ' לת.מ הנתבע).

125. סעיף20 ה(1) לחוזה התלת צדדי מיום 16.12.1993 קובע כי:

     "במקרה של פטירת חבר אגודה או מתיישב ביישוב יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן/בת הזוג שנותר בחיים. באין בן/בת זוג לחבר אגודה או מתיישב ביישוב שנפטר יועברו כל זכויותיו בנחלה לבן ממשיך שנקבע יל ידי ההורים ואושר על ידי המיישבת. באין בן ממשיך כאמור יועברו כל הזכויות בנחלה בהתאם לעקרונות הקבועים בסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965".

      

     1. סעיף 19ג(7) לחוזה הדו צדדי, שחל מיום 14.12.16 קובע:

        

        

        

        בפסיקה כגון תמ"ש (צפת) 44273-01-24 פלונית נ' אלמונית‏(18.12.2025‏)‏‏‏‏ נקבע כי:

        "סע' 20 ה להסכם המשולש נועד למלא אחר מדיניות רמ"י שלא להסכים לפיצולם של משקים חקלאיים, וזאת על מנת לשמר הן את כושרם החקלאי והן את המבנה החברתי של האגודות השיתופיות (ר' ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס, פ"ד מט(2) 419). בע"מ 1813/18 פלוני נ' פלוני [נבו] (23.06.19)".

         

        דיון והכרעה

        לא הוכח כי האב המנוח והאלמנה מונו מחדש כבנים ממשיכים

         

126. אין חולק כי ביום 21.6.90 הוכר האב המנוח כבן ממשיך ע"י הסוכנות היהודית (ללא האלמנה, אשר מופיעה רק במסמך הביטול), לאחר שקיבל את המלצת האגודה (להלן: "המינוי המקורי"). יחד עם זאת, התשתית הראייתית מצביעה על מהלך שהתרחש כשנה לאחר מכן - ביום 13.11.91 חתמו האב המנוח והאלמנה על "כתב ביטול בן ממשיך" בפני מזכיר האגודה, וביום למחרת חתמו עליו גם הסבים המנוחים. ביום 14.11.91 ניתן אישור רשמי של הסוכנות היהודית (אישור מס' ...) לפיו מעמד הבן הממשיך של האב המנוח מבוטל.

127. לא מצאתי בראיות הצדדים, מינוי בכתב מחדש של האב המנוח והאלמנה. כאשר בהתאם לפסיקה, מינוי "בן ממשיך" במשק חקלאי מחייב "התחייבות בלתי חוזרת בכתב" מצד ההורים. דרישה זו מעוגנת בהגדרת "בן ממשיך" בתקנות האגודות השיתופיות הקובעות, כאמור, כי "בן ממשיך" הוא מי שמחזיק במשק "מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה". משמעות הדבר היא כי ללא מסמך כתוב, כפי שמחייבת כל עסקת מקרקעין, אין תוקף חוקי למינוי (ראו בהקשר זה: בע"מ 1119/06פלוני נ' פלוני ‏(‏ 23.11.2006‏)).‏‏יודגש בהקשר זה, כי התובעות כלל לא צרפו לכתב התביעה מטעמן את הסוכנות.

128. מהאמור לעיל עולה כי המינוי היחיד של האב המנוח והאלמנה הוא מתוקף המינוי המקורי, לא התבצע מינוי נוסף, ולא התרשמתי מעיון בחומר הראיות שהיה מינוי שכזה, ועל כן, המינוי יוכל להתקיים רק ככל והוא לא בוטל כדין באמצעות מסמך הביטול.

129. בהקשר זה, עדותו של מר י.ש, מזכיר המושב דאז (התמנה בשנת 2000), יכולה לשפוך אור על "מסמך הביטול" האם אכן היה מסמך כזה ולא זוייף, ומה הסיבות לכך. בעדותו טען מר שספי כי: "באיזשהו שלב הוא ביטל אותו, ביטלו, ס' ביטל את הבן ממשיך בהסכמה של י'" (עמ' 2 ש' 33-34 לתמליל 1) וכן טען כי הבן המנוח לא מונה מחדש (עמ' 12 ש' 32-35 לתמליל 1). יחד עם זאת, טען העד כי גילה כי האב המנוח אינו בן ממשיך של הסב המנוח רק לאחר פטירתו של האב המנוח (עמ' 3 ש' 12 ו-19 לתמליל 1).

130. בהקשר זה ראו בתיק המוצגים של הנתבע מסמכים מתיק הוועדה המרכזית המשפטית של תנועת המושבים (נספחים כ"א), מהם עולה כי הסב המנוח תבע את האגודה השיתופית בשנת 2009 (פסק הדין של הבוררות בהקשר זה ניתן ביום 31.8.09). העד תיאר כי הוא מי שכתב את כתב ההגנה בתיק הבוררות בהתאם למסמכים שלטענתו עמדו לפניו, בכתב ההגנה נכתב כי שהסב המנוח ביטל את מינוי הבן המנוח בשל כך שהוועדה לא אישרה לו לצרף את מגרש 124 למשק מכיוון שבמשק יש בית דו קומתי, וכך טען: "כשעיינתי בתיק, אז זה היה מסמך שכביכול, הביטול של הבן ממשיך נבע מכך שהם רצו את המגרש של י', ..., ולכן הם היו צריכים לעשות ביטול בן ממשיך, זה היה התנאי, כאילו אמרו אם יש לכם, אם אתם בנים ממשיכים, תבנו במשק, למה שתקבלו מגרש נוסף, ואז הם ביטלו את הבן ממשיך ב-91 וההחלטה של האספה הכללית מ-98 שכביכול קיבלה אותם כחברים באגודה כשהם כבר לא בנים ממשיכים" (עמ' 12 ש' 14-19 לתמליל 1). בהקשר זה גם בהמשך הדגיש העד כי המגרש של האב המנוח והאלמנה היה מגרש חכירה ולא מגרש של בן ממשיך שחייב להיות בתוך המשק (עמ' 15 ש' 36-39 לתמליל 1 ועמ' 16 ש' 11-13 לתמליל 1).

131. עדות זו מקבלת חיזוק מעדויות בנותיו של האב המנוח, תובעת 3, אשר הודתה כי לא ידעה אם אביה ביטל את "הבן ממשיך" כדי לקבל מגרש, וכן הודאת התובעת 4 כי הבית שלהן לא היה בתוך המשק והיה מרחק הליכה (ראו עמ' 36 ש' 8-9 ועמ' 37 ש' 14-19 לתמליל 1). בנוסף, אף האלמנה עצמה טענה כי היא לא זוכרת אם ראתה את המסמך בו הסוכנות היהודית מבטלת את רישום האב המנוח כ"בן ממשיך" (נספח ב' לת.מ הנתבע, עמ' 42 ש' 30-31 וכן עמ' 43 ש' 29-34 לתמליל 1).

132. מהאמור לעיל עולה כי לאב המנוח ולאלמנה הייתה סיבה בגינה הם וויתרו על היותם בן ממשיך והעדיפו לבנות את ביתם במגרש ... מחוץ למשק, וכך טען העד י.ש: "כשהגישו את הבקשה לקבל את המגרש הבקשה הוגשה כמגרש לבן ממשיך, אבל הסוכנות דאז לא אישרה את זה כבן ממשיך, כי אמרו אתה בן ממשיך במשק, ולכן ביטלו את הבן ממשיך ועשו להם חוזה על המגרש לבד" (עמ' 16 ש' 11-13 לתמליל 1).

133. כפי שיובהר להלן, נוכח העובדה כי לא התרשמתי כי מסמך הביטול זוייף ואינו מחייב, הרי שהסיבה ההגיונית לכך שהמסמך בוטל, היא רצונם של האלמנה והאב המנוח לבנות את ביתם על מגרש 124... חרף האמור לעיל, לאחר ביטול המינוי, בחרו האב המנוח והאלמנה להציג מצג שווא כאילו הם בנים ממשיכים בפני האגודה כפי שמעיד הפרוטוקול. אדגיש כי לא קיבלתי מהתובעות כל הסבר הגיוני אחר המתאים עם חומר הראיות.

134. יכול להיות שמי שהיה מעורב בעניין התרמית הוא האב המנוח יחד עם הסב המנוח, אולם אין זה פוטר את האלמנה והבנות אשר לאורך השנים נהנו מהמגורים בבית שמחוץ למשק. בנוסף, יודגש כי מסמך הביטול נחתם בפני מזכיר האגודה שאימת את החתימה בזמן אמת, כאשר האלמנה נכחה באותו מעמד וחתימתה אומתה (חרף העובדה כי היא כלל לא הופיעה במסמך המינוי אלא רק האב המנוח).

135. נוכח האמור לעיל, יש לדחות את טענות האלמנה גם מכוח דוקטרינת ההשתק מכוח מצג שווא והיעדר תום לב. התרשמתי כי עדותו של מר ש' הייתה קוהרנטית ומפורטת, הוא הסביר כי הביטול היה תנאי לקבלת מגרש מגורים נפרד (מגרש ...), שכן בנים ממשיכים היו מחויבים לבנות בתוך הנחלה. האב המנוח והאלמנה הציגו לכאורה מצג שווא כלפי המוסדות המיישבים לפיו האב המנוח מוותר על מעמד הבן הממשיך, ובכך זכו להטבה כלכלית משמעותית – קבלת מגרש ... ובניית בית עליו. צד שנהנה מפירותיו של מצג שיצר, מנוע מלהתכחש לו בדיעבד (לעניין טענת השתק ראו ע"א 513/89 S /interlego a נ' lines bros. S.a-exin פ"ד מח‏(‏4‏)‏ 133 ‏(‏1994((.

136. בהקשר זה יודגש כי נוכח אישור הסוכנות היהודית על ביטול היותם של האב המנוח והאלמנה כ"בן ממשיך" הרי שיש לדחות טענות התובעות גם בשל חזקת התקינות המנהלית, שהרי נספח א' לת.מ הנתבע אושר על ידי הסוכנות היהודית יום לאחר חתימתו (14.11.1991) ומופיע בתעודת עובד ציבור של רמ"י והסוכנות. המסמכים המנהליים מראים כי המינוי המקורי משנת 1990 (נספח 6 לת.מ התובעות) בוטל ברישומים הרשמיים. פסיקת ביהמ"ש העליון (למשל ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי, פ"ד נ‏(‏3‏)‏ 868 ‏(‏1996‏))‏‏ מדגישה כי אישור המוסדות המיישבים הינו קונסטיטוטיבי לצורך קביעת מעמד "בן ממשיך" לפי סעיף 20ה(1) לחוזה המשבצת.

137. התובעות טענו כי חתימת האלמנה על כתב ביטול בן ממשיך מיום 14.11.91, נספח א' לת.מ הנתבע (להלן: "מסמך הויתור") זויפה, וכן טענו כי חתימתה של הסבתא המנוחה לא מופיעה אף היא על מסמך הוויתור כפי שהסבתא המנוחה הייתה חותמת. אני דוחה את טענת זיוף המסמך מהטעמים הבאים:

     • היעדר חוות דעת מומחה ונטל ההוכחה. הלכה פסוקה היא כי טענת זיוף היא טענה חמורה במישור האזרחי, המטילה על הטוען לה נטל הוכחה כבד ביותר, מעבר למאזן ההסתברויות הרגיל (ראו תמ"ש 45091-05-11 לעיל). התובעות נמנעו מהגשת בקשה למינוי מומחה גרפולוג לצורך הוכחת הזיוף. הימנעות זו פועלת לחובתן בהתאם לחזקה הראייתית כי אילו הוגשה חוות דעת כזו, היא הייתה תומכת דווקא בגרסת הנתבע. נוכח האמור לעיל התובעות לא הוכיחו כי חתימת האלמנה או הסבתא המנוחה זויפו.

     • דוקטרינת "עדות כבושה" ושיהוי. טענת הזיוף הועלתה על ידי האלמנה לראשונה רק על דוכן העדים (עמ' 41 לתמליל 1), לשאלה למה הטענה הועלתה בשיהוי השיבה האלמנה: "כי לא עניין אותי המסמך הזה בכלל, כאילו לא הייתי עושה, [האב המנוח] היה עושה הכל, לא אני" (עמ' 41 ש' 16-17 לתמליל 1). בנוסף, האלמנה לא ידעה להגיד אם האב המנוח הוא לא מי שחתם את חתימתה וחזרה על כך מספר פעמים (עמ' 41 ש' 22-23 לתמליל 1). בנוסף, עיון בכתב התביעה ובתצהירי העדות הראשית של התובעות מעלה כי הן נמנעו מלהתייחס מפורשות לנספח א' ולטעון לזיופו, למרות שהיה ידוע להן לכל הפחות ממועד הגשת כתב ההגנה. שתיקתן של התובעות לאורך 17 השנים שחלפו ממועד הביטול ועד פטירת האב המנוח, ולחלופין במהלך ניהול ההליך עד לשלב ההוכחות, מחלישה משמעותית את אמינות הטענה.

     • התרשמתי כי מסמך הוויתור נערך בפני מזכיר המושב, ל', והדבר מקנה לחתימה תקינות מנהלית גם אם החתימה נראית שונה מהרגיל (וזאת במיוחד עת התובעות לא הרימו את נטל ההוכחה הגבוה להראות שמדובר בזיוף).

     • לעניין חתימתה של הסבתא המנוחה, הנתבע העיד כי אימו כמעט לא ידעה קרוא וכתוב, ולכן חתימתה לא הייתה עקבית – לעיתים חתמה "ק'", לעיתים "ק'" ולעיתים בשם "נ'" בעברית (עמ' 33 לחקירת הנתבע בתמליל 2). נוכח העובדה כי התובעות לא הוכיחו את טענת הזיוף, לא אוכל לקבל טענתן.

     • בנוסף לא התרשמתי ולא הוכח כי מינוי הנתבע כ"בן ממשיך" נעשתה בדרך של "מחטף", לאחר פטירת האב המנוח, על מנת לגזול מהאלמנה את מה ששייך לה, וזאת כי לא התרשמתי כי נפל פגם במסמך עצמו, וכן בשל העובדה כי על מסמך הביטול חתמו באותו מועד (שנים רבות טרם נפטר האב המנוח) גם הסבים המנוחים, החתימות אומתו, וביטול המינוי קיבל את מלוא האישורים הנדרשים עפ"י החוק (וגם זאת, טרם פטירת האב המנוח). אף היתה לו נפקות – הקצאת מגרש 124. לאחר הביטול לא מונה האב המנוח מחדש כבן ממשיך גם אם טרם מותו הייתה כוונה של הסבים המנוחים להחזיר מינויו וביטול המינוי היה רק למראית עין (טענה שגם היא לא הוכחה).

     • לא התרשמתי כי ניתן ללמוד מפניית הסב המנוח לסוכנות על מנת שתבדוק אם האב המנוח רשום כ"בן ממשיך" (נספח ג' לת.מ הנתבע) כי היה ניסיון לבצע מחטף בזכויות, וזאת כי עברו שנים מאז בוטל המינוי ומאז היה מצג לוועדה לפיה האב המנוח ואשתו הם בנים ממשיכים, ועל כן, הגיוני כי הסב המנוח רצה לוודא כי המינוי שהיה בוטל כדין בעבר.

138. חולשת פרוטוקול 1998 (נספח 1 לת.מ התובעות. העד מר י.ש העיד כי החלטת האסיפה מ-1998 להכיר באלמנה ובאב המנוח כבנים ממשיכים נבעה מהטעיה או מחוסר ידיעה על הביטול משנת 1991, כאשר אותה שנה הנתבע טרם נרשם כ"בן ממשיך" (עמ' 7 ש' 21 לתמליל 1). עוד טען כי האב המנוח והאלמנה הוליכו, כאמור, שולל את הועדה בכך שטענו כי הם בנים ממשיכים והגישו בקשה להתקבל כחברים לאגודה כאשר ידעו כי ביקשו לבטל את מעמדם כ"בן ממשיך". (ראו עמ' 10 לתמליל 1 ואת מסמכים כ"א לת.מ הנתבע). יובהר כי החלטת האסיפה אינה יכולה לגבור על רישום מנהלי בסוכנות המהווה תנאי קונסטיטוטיבי. יוזכר גם כי תקופה ממושכת התנהל המושב תחת "ועדה קרואה" עקב אי סדרים.

139. אני דוחה טענת התובעות כי המינוי של הנתבע נעשה במרמה ותוך הסתרת יורשי האב המנוח וזאת מהטעמים הבאים:

     • לסבים המנוחים הייתה הזכות למנות "בן ממשיך" חדש לאחר שהאב המנוח לא היה "בן ממשיך" במועד פטירתו, עקב ביטול המינוי בשנת 1991.

     • הליך המינוי של הנתבע היה תקין, הנתבע מונה כבן ממשיך ביום 18.11.09 בחתימת הסבים המנוחים, ובאישור עו"ד א'. המנוי אושר ע"י האגודה ביום 13.4.10 וע"י הסוכנות ביום 30.5.10 (ראו נספחים ו' עד ט' לת.מ הנתבע).

     • ביטול מינוי האב המנוח והאלמנה נעשה הרבה לפני פטירת האב המנוח.

140. לא נעלמה מעיני טענות התובעות כי כלל לא היו חלק מהליך הבוררות, ואולם גם ככל והתובעות לא ידעו על ההליך, הרי שההליך נוהל בשנת 2009 כאשר ביטול מינוי האב המנוח כבן ממשיך נעשה עוד בשנת 1991 ועוד טרם נפטר האב המנוח. בהתאם לפסק הבוררות נשמרו זכויותיה הכלליות של האלמנה כחברת אגודה (מעמד המקנה זכות הצבעה והטבות כלליות של חבר מושב), אך לא נשמרו לה זכויות כלכליות או קנייניות בנחלה ... עצמה, שכן זכויות אלו הועברו לנתבע כבן ממשיך, בעוד התובעת היא בעלת ביתה הבנוי על חלקה ....

141. יובהר כי ראיתי את המסמכים שצרפו התובעות בהקשר מינוי האב המנוח והאלמנה כבנים ממשיכים, ואולם לא התרשמתי כי מסמכים אלה מעידים על כי האב המנוח והאלמנה מונו מחדש כ"בנים ממשיכים" וכל שניתן ללמוד מהם הוא שחרף ביטול המינוי המשיכו האב המנוח והאלמנה במצג לפיו הם בנים ממשיכים, למרות שלא כך היה הדבר (ראו נספחים 2-5 ו-7 לת.מ התובעות).

142. נוכח כל האמור לעיל, התרשמתי כי ביטול האב המנוח כבן ממשיך נעשה כדין.

143. יודגש, כי גם אם הנתבע לא היה מוכיח מה הסיבה בגינה ביקשו האב המנוח והאלמנה לבטל את מינויים, הרי שבהתאם למסמכים והעדויות ביטול הבן ממשיך נעשה כדין, ועל כן, משלא מונו האחרונים מחדש, הרי שיש לדחות בקשת התובעות.

144. לאור האמור לעיל אני דוחה את טענת התובעות וקובעת כי מינויו של האב המנוח כ"בן ממשיך" בוטל מרצונו, הביטול אושר ע"י הגורמים הנדרשים כדין והוא לא מונה לאחר ביטול הזכות מחדש.

     האם הנתבע מונה כדין כבן ממשיך?

145. התרשמתי, כאמור, כי לאחר ביטול מינוי האב המנוח והאלמנה כבנים ממשיכים, לא היה בן ממשיך למשק.

146. בהתאם למסמכים שבתיק, ביום 18.9.08 חתמו הסבים המנוחים על מינוי הנתבע ורעייתו כבנים ממשיכים (נספח ד' לת.מ הנתבע). כפי שקבעתי לעיל, בהיעדר חוות דעת גרפולוגית או ראיות אחרות, לא התרשמתי ולא הוכח כי הסבתא המנוחה לא חתמה על מסמך המינוי (גם אם חתימתה נראית אחרת במקום אחר). את החתימה אימת עורך דין. מינוי זה עונה על דרישת הכתב הנדרשת. לחתימה זו צורף תצהיר הסבים המנוחים ובו התחייבותם הבלתי חוזרת, וכן תצהיר מטעם הנתבע ורעייתו. התצהירים אומתו ע"י עורך דין (נספחים ה' ו-ו' לת.מ נתבע).

147. הנתבע קיבל את המלצת האגודה ואישור הסוכנות על טופס הצהרתו כבן ממשיך וביום 6.6.10 קיבל מכתב רשמי על קביעתו כבן ממשיך (נספחים ז' לת.מ הנתבע). המינוי אושר בפרוטוקול האספה הכללית על וועד האגודה (נספח ח' לת.מ הנתבע). ביום 30.6.10 הודיעה רמ"י על קביעתם של הנתבע ורעייתו כבנים ממשיכים (נספח ט' לת.מ הנתבע). הנתבע ורעייתו התקבלו כחברי אגודה (נספח י"א לת.מ הנתבע).

148. נוכח כל כאמור לעיל, התרשמתי כי המינוי של הנתבע כ"בן ממשיך" נעשה בהתאם לתקנות והפסיקה ומיניו תקף. המינוי נעשה הרבה שנים לאחר שמינויו של האב המנוח כבן ממשיך בוטל.

     האם מגיע לתובעות פיצוי בגין כך שהנתבע הוא הבן הממשיך?

149. במערכת היחסים במושב ..., המבוססת, כאמור, על "הסכם משולש" (ההסכם צורף כנספח כ' לת.מ הנתבע), נקבע בסעיף 20ה(1) כי זכויות בר-הרשות במשק אינן חלק מהעיזבון, והן מועברות עם פטירת ההורים לבן הממשיך שנקבע על ידם ואושר ע"י הסוכנות. הלכה זו סוכמה בע"א 3836/93  ברמלי הנ"ל שם נקבע כי משק חקלאי במושב, שחל עליו ההסכם המשולש, אינו חלק מן העיזבון.

150. מנגנון הפיצוי המרכזי במקרה של העברת משק חקלאי ליורש אחד לאחר פטירת המוריש (במקרה בו לא מונה "בן ממשיך"), קבוע בסעיף 114 לחוק הירושה. סעיף 114(א) קובע כי משק חקלאי יימסר ליורש המוכן והמסוגל לקיימו, והוא "יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על חלקו בעיזבון". בבע"מ 6458/14 פלוני נ' רמ"י (22.10.2014) אושררה תחולתו של סעיף זה על ירושת משק חקלאי ונקבע כי מסירת הזכויות ליורש אחד אינה מאיינת את זכותם הכספית של שאר היורשים לקבלת שווי חלקם.

151. התובעות טענו כי עפ"י סעיף 114 לחוק הירושה שכאשר נמסר משק חקלאי לאחד היורשים, עליו לפצות את שאר היורשים. במקרה זה טענו כי הנתבע פיצה בפועל את שאר היורשים-אחיו.

152. במקרה שלפניי, התרשמתי, כי הסב המנוח מינה בחייו בן ממשיך כדין, והליך המינוי הושלם ואושר על ידי הגורמים המיישבים לפי סעיף 20ה(1) לחוזה המשולש, מינוי זה גובר על הוראות סעיף 114 לחוק הירושה (ראו בהקשר זה: עמ"ש ‏(‏מחוזי חיפה‏)‏ 43022-03-12מ'כ' נ' י'כ'‏(‏12.3.2013‏)‏‏; תמ"ש ‏(‏ירושלים‏)‏ 58998-02-21א' ש' נ' ד' ש'‏ (‏15.5.2022‏); ‏‏ תמ"ש ‏(‏ק' גת‏)‏ 27346-01-11י. א נ' עזבון המנוחה ש.א. ז"ל‏(‏23.11.2014‏); תמ"ש 44273-01-24 לעיל‏)‏‏‏‏. במצב כזה, אין צורך להידרש למנגנון הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה, שכן הזכויות בנחלה עוברות לבן הממשיך שמונה. מינוי בן ממשיך שהושלם כדין נחשב למתנה שהושלמה, והאפשרויות לבטלו מצומצמות מאוד (תמ"ש ‏(‏באר שבע‏)‏ 30962-03-14ג.כ.מ נ' ש.א.מ‏(‏20.2.2019‏)‏‏).

153. הנתבע הודה בחקירתו כי שילם לכל אחד מאחיו שחתמו לו על תצהיר הסתלקות מעיזבון הסבים המנוחים 50,000 ₪ (עמ' 52 ש' 11-22 לתמליל 2). תשלום זה הוגדר לטענתו כ"מחווה אישית". עוד טען כי לא שילם את הסך לאלמנה כי לא ידע שיש לתובעות חלק בעיזבון אביו (עמ' 53 ש' 7 לתמליל 2).

154. לא התרשמתי כי לתובעות מגיע פיצוי בגין כך שהנתבע הוא הבן הממשיך של הוריו, וזאת כי ברגע שהנתבע הוכר כ"בן ממשיך" הנחלה איננה כחלק מהעיזבון ולא מגיע לתובעות חלק ממנה או פיצוי בגינה בהתאם לחוק הירושה. בנוסף, התובעות קיבלו את מגרש ... בתמורה לביטול היות אביהן כ"בן ממשיך".

155. התובעות לא הוכיחו כי שאר יורשי הסבים המנוחים קיבלו מהנתבע סכומי כסף גבוהים בשל הוויתור על הנחלה, כאשר הנתבע טען כי התשלום היה תמורת הסתלקותם מהירושה. בהקשר זה יודגש כי התובעות לא הסתלקו מהירושה והן זכאיות לחלקן מירושת הסבים המנוחים בהתאם לצווי הירושה המתוקנים (מה ששאר אחי הנתבע וויתרו עליו).

156. יובהר כי לא למדתי מעדותו של העד י.ד כי הפיצוי שניתן לשאר היורשים היה גבוה מ-50,000 ₪, וזאת כי אכן העד י' הודה כי לא קיבל רק 20,000 ₪ פיצוי כפי שטען תחילה והודה כי סך ה-20,000 ₪ שולם כמקדמה, אולם לא ברור מה היה הסך הסופי ויכול להיות שהוא עמד ע"ס 50,000 ₪ (עמ' 69 ש' 10-11 לתמליל 1 ועמ' 86 ש' 1-3 לתמליל).

157. הטענה של התובעות כי האח ב' קיבל כ-400,000 ₪ פיצוי לא הוכחה, כאשר הנתבע הראה במסמכים מ' ומ"א לת.מ הנתבע, כי היה מדובר בהלוואה שהושבה. יודגש כי גם מועדי ההלוואה והחזריה לא מתאימים עם הזמן בו הגיוני שהנתבע ייתן פיצוי לאחיו על כי הוא נבחר להיות הבן ממשיך.

158. יודגש, כפי שיובהר בהמשך פסק הדין, כי הרכוש היחיד שיכלו האחים לרשת מהסבים המנוחים, ושעליו וויתרו, הם הכספים שהיו בחשבונות הבנק של המנוחים, ועל כן הפיצוי שניתן, ניתן להם על הפסד הכספים האלה, כספים אשר התובעות יקבלו מתוכם את חלקן בהתאם לצווי הירושה המתוקנים.

159. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה בקשת התובעות לקבל פיצוי לפי סעיף 114 לחוק הירושה.

160. יחד עם זאת, התובעות 1-7 זכאיות לחלקן היחסי בכספים שנצברו בחשבונות הבנק של הסבים המנוחים ובזכויות שאינן קשורות לזכויות "הבן הממשיך" במשק. בעקבות תיקון צווי הירושה, הבנות הוכרו כיורשות של הסבים (בנעלי אביהן המנוח), ולכן הן זכאיות לחלקן ביתרת העיזבון.

161. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה טענת התובעות כי מגיעים להן פיצויים לפי סעיף 114 לחוק הירושה.

     סוגיית עסק ה...

     העובדות העולות מהמסמכים בהקשר עסק ה...

     1972 - המנוחים (ס' ונ') תפעלו רפת עצמאית בצמוד לביתם במושב.

     22.7.03- נחתם הסכם להקמת שותפות האחים ד'. השותפות הוקמה לצורך ניהול משותף של רפתותיהם של שלושה משקים ב... במיקום חדש ("פארק החלב") (נספחי 10 לת.מ תובעות). הצדדים החתומים על הסכם השותפות הם: משק ... (הסב המנוח), משק ... (א.ד), ומשק ... (ח.ד). (בשם משק ... חתם האב המנוח, תחת הכיתוב: "אני י.ד בן ממשיך של אבי וחותם בשמו".

     2008- האב המנוח נפטר. בשלב זה השותפות טרם הקימה את הרפת המשותפת בפועל.

     2009–2010- תחילת הקמת הרפת המשותפת ב"פארק החלב" לפי המסמכים.

     2020- עם פטירת הסב המנוח, רשמה מועצת החלב את מכסת החלב על שם הנתבע ורעייתו מכוח היותם הבנים הממשיכים המאושרים.

      

     מה מהות הזכויות

162. בהקשר סוגית עסק ה... יובהר כי העסק היה רשום ע"ש הסב המנוח, ולאחר פטירתו ביום 12.10.20 ביקש הנתבע להעביר הזכויות על שמו כבן ממשיך של אביו (הסב המנוח), ביום 20.10.20 התקבלה בקשתו, והוא ואשתו נרשמו כבעלי הזכות (נספחים י"ח ו-י"ט לת.מ הנתבע).

163. דהיינו עסק ה... מעולם לא היה רשום ע"ש האב המנוח כשותף. חרף האמור לעיל, התובעות לאורך השנים וגם במועד הגשת כתב התביעה, מעולם לא ביקשו כי יוצהר כי חרף הרישום שלטענתן שגוי, האב המנוח היה שותף של אביו (הסב המנוח) בעסק ה..., כאשר בקשה זו הופיעה רק במהלך המשפט, תוך התנגדות הנתבע להרחבת חזית. חרף האמור לעיל, אדון בסוגיה זו כדלקמן.

164. עסק ה... כולל: פרות, מכסות חלב שמוקצות באופן אישי לבעל הזכות וכלי תחבורה ועבודה, כאשר הבעלות על גורמי הייצור הייתה ע"ש הסב המנוח.

165. השאלה המקדמית היא האם עסק ה... מהווה חלק בלתי נפרד מהזכויות בנחלה (הכפופות להסכם המשולש) או שמא מדובר בנכס כלכלי עצמאי.

166. הסדרת המכסות והזכויות בענף החלב מבוססת על חוק תכנון משק החלב, תשע"א-2011 (להלן: חוק משק החלב") ותקנותיו.

167. לפי חוק משק החלב, מכסת החלב זאת זכות אישית לייצור חלב שמוקצית ליצרן. סעיף 7(ו) לחוק משק החלב קובע כי המכסה אינה ניתנת להעברה אלא על פי היתר בכתב מוועדת המכסות.

168. סעיף 34(א) לתקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), תשע"ד-2014 (להלן: "תקנות החלב"), קובע כי עם פטירת יצרן יחיד, המכסה תועבר ל"ממשיך במשק" שוועדת המכסות השתכנעה כי הוא מסוגל לקיים את הייצור. דהיינו, את המכסה עצמה אי אפשר להעביר לאחר ללא אישור ככל נכס אחר.

169. בהתאם לפסיקה החלה, מכסת חלב היא זכות מעורבת הכוללת יסודות קנייניים ואישיים. למרות שהמכסה עצמה מהווה אמצעי ייצור במשק, שוויה הכלכלי נחשב לזכות עצמאית ונפרדת מהמשק (ראו בעניין זה: ע"א 3553/00  אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ, פ"ד נז‏(‏3‏)‏ 580 ‏(‏2003‏)‏‏ (להלן: "עניין אלוני"); בע"מ 4937/11  עמרם נ' עמרם‏(‏2.7.2012‏)‏‏ (להלן: "עניין עמרם").

170. בעוד שמעמד ה"בן הממשיך" עוסק בזכות המנהלית והקניינית להחזיק בקרקע הנחלה, עסק ה... נחשב לנכס כלכלי –רכושי, וגם אם לא ניתן להעבירו לאחר, ניתן להעביר את חלקו הכספי. דהיינו, במקרה של פטירת יצרן חלב יחיד, ועדת המכסות תעביר את יתרת המכסה השנתית שנקבעה לו ל"ממשיך במשק", ובלבד שמתקיימים בו התנאים הקבועים בחוק ובתקנות. "הממשיך במשק" מוגדר כמי שאליו יועברו זכויותיו במשק של היצרן שנפטר מכוח הדין, ובכלל זה בן זוגו. במקרה זה קבעתי כי הממשיך במשק הוא הנתבע. הזכות אינה עוברת בירושה כנכס רגיל.

171. ערכה הכלכלי של הזכות מתבטא, בין היתר, בזכות לנייד את המכסה לאחר בכפוף להיתר הרשות המוסמכת ולקבל תקבולי ניוד. המרכיב האישי משתקף בזכות שהיא מקנה לבעליה לייצר חלב בהיקף מוגדר מכוח הדין. סיווג זה עונה על עקרונות חוקתיים בדבר חופש העיסוק והגנה על מקור פרנסה כחלק מכבוד האדם (ראו את עניין אלוני).

172. במקרה זה, כפי שתואר בפרק העובדות, מכסת החלב עברה לידי הנתבע לאחר פטירתו של הסב המנוח כחלק מהיות הנתבע "הבן הממשיך" במשק, בהתאם לחוק והתקנות שאוזכרו לעיל.

     האִם האב המנוח והסב המנוח היו שותפים בעסק ה...?

173. עסק ה... במשק ... כולל מספר רכיבים כלכליים שונים. מתוך העדויות והמסמכים עולה תמונה לפיה האב המנוח היה דמות דומיננטית בעסק ה..., ויש לבחון אם התנהלותו נחשבת כשותפות של ממש או רק של עובד בכיר בעל תפקיד ניהולי.

174. יובהר כי בשום שלב לא נרשמה שותפות בין הסב המנוח לבן המנוח.

175. על מנת לבחון אם הייתה בין הסב המנוח לאב המנוח שותפות בעסק ה..., יש לבחון את סעיף 2 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות"). בהתאם לסעיף:

     "לשם הכרעה אם קיימים קשרי שותפות ואם לאו, יש ליתן את הדעת על כללים אלה:

     (1)שיתוף מכל צורה או הגדר בנכס או בכל זכות בו – אין בכך בלבד כדי ליצור קשרי שותפות בין בעלי הנכס או הזכות, ואפילו הם נוטלים חלק ברווחים המגיעים מן השימוש בהם;

     (2)נטילת חלק בהכנסה ברוטו מנכס, היא בלבד אינה יוצרת קשרי שותפות, בין שנוטלי החלק יש להם בנכס זכות או טובת הנאה משותפות ובין שאין להם;

     (3) הנפרע חוב או סכום קצוב אחר, בין בשיעורין ובין בצורה אחרת, מתוך רווחיו הנצמחים של עסק, איננו נעשה בשל כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו;

     (4) חוזה, שעל פיו עובדו או שלוחו של בעל עסק יקבל את גמולו בחלק מרווחיו של העסק, אין בו בלבד כדי לעשות את העובד או את השלוח שותף בעסק או חב כשותף בו;

     (5) בן זוגו או ילדו של שותף שנפטר או התלוי בנפטר, המקבל בדרך של אנונה חלק מרווחי העסק שהנפטר היה שותף בו, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו;

     (6)המלווה כסף למי שעושה עסק או עומד לעשות עסק, ועל פי החוזה שביניהם יקבל המלווה ריבית בשיעור משתנה לפי רווחי העסק, או יקבל חלק ברווחים – אין המלווה נעשה משום כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו;

     (7) המקבל, בדרך של אנונה או בדרך אחרת, חלק ברווחי עסק כתמורה בעד מכירת המוניטין של העסק, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו;

     (8) חוץ מן האמור לעיל בסעיף זה, תהא קבלת חלק ברווחי עסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק, אלא שניתן לסתור ראיה זו בשים לב לכל נסיבות העסקה שבין הצדדים".

176. התרשמתי כי עולה מהראיות בתיק שהאב המנוח היה בחייו "יד ימינו" של אביו, הסב המנוח, ואולם לא התרשמתי כי עובדה זו מקנה לאב המנוח שותפות בעסק ה..., אלא שבחייו הסב המנוח נתן לאב המנוח זכויות רבות, ביניהן מחצית מהכנסות עסק ה...

177. בנוסף, הבעלות על המשק וכל הציוד בו הייתה של הסב המנוח (ואשתו), והוא מי שקיבל אותה עת את ההרשאה לייצר חלב בהתאם למכסות וזאת בהתאם לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), תשכ"ז-1967 (להלן: "צו הפיקוח") אשר קבע מי יכול להיות "יצרן". האב המנוח לא עמד בקריטריונים של "יצרן", לא היה בעל מכסת חלב אישית ולא קיבל את אישור "המנהל" (כיום ועדת המכסות) ועל כן, יכול היה לעבוד עם אביו במשק, להיות בעל זכויות חתימה שניתנו לו מאביו, אך לא להיות שותף.

178. בנוסף, בחינת טענות הצדדים וראיותיהם מעלות כי האב המנוח היה גורם מרכזי בעבודה הרפת, עבד בה פיזית וייצג את העסק מול מוסדות החיצוניים, ואולם לא התרשמתי כי הראיות מצביעות כי מערכת היחסים בין הסב המנוח לאב המנוח היא כשל שותפים בעסק, וזאת מהטעמים באים:

     • התרשמתי מעדות העד י', אח של האב המנוח והנתבע, כי: "מי שניהל את, נכון, הוא עבד, הוא עשה, מעבר למה שהוא עשה. אני רוצה להגיד לך, אני עשיתי שם גם גידולים, אני גם עשיתי..." (עמ' 93 ש' 24-25 לתמליל 2). האח תיאר כי מעבר ליחסי העבודה הרגילים, האב המנוח סייע לאביו בשל היחסים המשפחתיים, ואף הוא סייע ברפת, וכך טען: "...איך אתה מדבר מי שהקים והתחיל את מהלך הרפת ולהגיד שאני הכל זה, עזרה לאבא, ותמיכה מלאה לאבא ואת כל הרפת, זה אני" (עמ' 94 ש' 3-5 לתמליל 2). בנוסף, תיאר האח כי כאשר השתחרר מהצבא הוא עזר לסב המנוח אפילו כאשר האב המנוח לא היה בתמונה (עמ' 94 ש' 20-24 תמליל 2).

     • כל התקבולים שהתקבלו מתנובה במשך כל השנים (גם בשנים בהן האב המנוח היה חי) בעבור שיווק החלב היו ע"ש הסב המנוח בלבד ועל שמו נוהלה הכרטסת של תנובה וכך גם התקבולים מ... (ראו ת/1).

     • כפי שפורט לעיל, הזכות של עסק משק החלב זאת זכות אישית שאיננה ניתנת להעברה אלא באישור וועדת המכסות, לא הוצג בפניי שום מסמך ממנו ניתן ללמוד על שיתוף במכסת החלב או על רצון שכזה, אלא ההפך – האב המנוח חתם על מסמך הוויתור וויתר על להיות בן ממשיך במשק אביו.

     • יובהר כי דווקא חתימתו של האב המנוח כ"בן ממשיך" ולא כבעל הזכות על הסכם השותפות עם אחרים בעסק ה..., (חתימת האב המנוח הייתה: "אני י.ד בן ממשיך של אבי וחותם בשמו"), דהיינו האב המנוח חתם כנציג של אביו ולא כשותף בעסק (נספח 10 לת.מ התובעות), פוגעת בטענת התובעות כי האב המנוח היה שותף בעסק ה... התרשמתי כי הסב המנוח התכוון כי מי שיהיה שותף איתו או לחלופין יירש את העסק יהיה ה"בן הממשיך" ונוכח העובדה כי מינויו של האב המנוח כבן ממשיך בוטל, בהסכמתו, ולא חודש (גם אם הייתה כוונה לעשות כן) הרי שבפועל לא התרשמתי כי הייתה שותפות בין הסב המנוח לאב המנוח (יובהר כי לא נעלם מעיני כי חתימת האב המנוח על המסמך הנ"ל הייתה לאחר ביטול המינוי, שבוטל שבהתאם להכרעתי מסיבותיהם של האב המנוח והסב המנוח).

     • בניגוד לנטען ע"י התובעות, לא התרשמתי כי פסק הדין בעניין החנויות (תמ"ש 43498-01-11, נספח 16 לת.מ התובעות), קובע קביעות נחרצות בנושאים שבמחלוקת בין הצדדים. עניין החנויות הוא הליך משפטי קודם שניהל הסב המנוח נגד יורשותיו של בנו (האלמנה והבנות), במסגרת ההליך תבע הסב המנוח פירוק שיתוף בשתי חנויות (ב... וב...) ובקבלת מחצית מדמי השכירות שהצטברו מהן וזאת בשל הטענה כי הוא והאב המנוח רכשו במשותף את החנויות וניהלו אותן במשותף ולכן מחצית מהן שייכות לו. בית המשפט לענייני משפחה (כב' סגנית הנשיא, השופטת שירי היימן) דחה את תביעת הסב המנוח וקבע כי החנויות ניתנו לאב המנוח במתנה שהושלמה. ערעור שהגיש הסב לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. עיון בפסק הדין מעלה כי לא נקבעו בו שום קביעות רלוונטיות למקרה שלפנינו ולא נקבע בו כי האב המנוח והסב המנוח היו שותפים בעסק ה..., כאשר גם בעניין החנויות בית המשפט לא התרשם שהייתה שותפות בין צדדים אלה. בפסק הדין נכתב כי האב המנוח והסב המנוח ניהלו חשבון משותף, ואולם האלמנה הודתה בחקירתה הנגדית כי לא כך הדבר, ולא היה לסב המנוח ולאב המנוח חשבון משותף, אלא לטענתה היה לאב המנוח ייפוי כוח מהסב המנוח לחשבונו של הסב המנוח (ראו הודאתה של האלמנה בעמ' 48, ש' 19-32 לתמליל 1).

     • בנוסף, חיזוק מסוים להתרשמותי הנ"ל, אני מוצאת מכך שלו האב המנוח היה שותף בעסק ה..., הרי שהאלמנה הייתה יודעת לדרוש את חלקו מיד עם פטירתו, או שהעניין היה מצויין בפסק הדין בעניין החנויות (באופן בו לדוגמא הסב המנוח היה נותן את עסק ה... כדוגמא לשותפות בינו לבין האב המנוח) ואולם רק לאחר שנים רבות מאז נפטר האב המנוח התעורר נושא זה. התרשמתי שהשיהוי הגדול בהעלאת הטענה הנ"ל פוגע באמינותה של הטענה.

     • לא התרשמתי כי בנישואין תקינים האלמנה יכולה ללמוד על עסקו של בעלה רק ממסמכים, כאשר עולה כי האלמנה הייתה מודעת לדברים וחתימתה מופיעה גם היא לעיתים על מסמכים הקשורים לעסק ה... (ראו נספחים 11 לת.מ התובעות). יודגש כי להתרשמות זו הגעתי גם לאחר שמיעת חקירתה הנגדית של האלמנה, לא התרשמתי כי טענתה כי הייתה עסוקה עם הילדים מתאימה למשך שנים כה רבות בהן בחרה שלא לעשות דבר (עמ' 49 ש' 8-14 לתמליל). להיפך, במצבה הכלכלי היה מצופה ממנה לפעול לקבלת כל אמצעי מחייה שלטענתה הגיע לה לטובת בנותיה.

     • כמו כן, לא התרשמתי כי ניתן ללמוד על שותפות מעדות מזכיר המושב, מר י.ש. אכן בחקירתו הנגדית טען העד כי האב המנוח היה הגורם הדומיננטי בשטח: "י' עשה הכל במשק, י' היה הכל במשק, כל מי שהגיע חיפש את י'" (עמ' 8, שורה 8 לתמליל 1) עוד העיד ש': "על פניו זה נראה שהכל היה של י'" (עמ' 9, שורה 4 לתמליל 1). יחד עם זאת, התרשמות חיצונית ונוכחות בשטח איננה לבדה הוכחה לשותפות.

     • בנוסף, לא התרשמתי כי ניתן ללמוד על שותפות מהמסמך בכתב ידו של הסב המנוח מיום 24.3.2009 (נספח 23 לת.מ התובעות), בו כתב הסב המנוח כי ללא האב המנוח העסק אינו יכול להתקיים - "מאז מות בני י' ז"ל נוצר מצב שקשה לי לתחזק את משק החלב שברשותי הן מבחינה ניהולית והן מבחינה פיזית". התרשמתי כי גם אם הסב המנוח הרגיש שהוא תלוי באב המנוח לצורך הטיפול בעסק, אין זה אומר שכוונתו הייתה לתת לאב המנוח זכות שותפות בעסק. בהקשר זה יודגש כי עזרת האב המנוח בניהול עסק ה..., איננה מקנה לו אוטומטית מעמד של שותף, אלא של עובד המועסק כמנהל, כאשר דווקא כאשר מדובר בעסק השייך לאביו של אותו עובד, האמון והסמכויות הניהוליות יכולות להיות רחבות גם ללא שותפות של ממש.

     • כמו כן, אכן הכנסות העסק חולקו באופן שווה בין האב המנוח לסב המנוח בהתאם לדיווחים רשמיים למס הכנסה (נספח 22 לת.מ התובעות). יחד עם זאת, התרשמתי כי גם אם האב המנוח קיבל את שכרו על עבודתו באופן של מחצית מההכנסות, אין זה אומר שכוונת הסב המנוח הייתה כי יהיו שותפים, התרשמותי זו נתמכת בסעיף 2 לפקודת השותפות. בנוסף, ממסמכים אלה לא ניתן ללמוד על שותפות בגורמי הייצור והרכוש אלא רק על שותפות בהכנסות שיכול להיות שנבעה, כטענת הנתבע, מסיבות של תכנון מס בתחום החקלאות.

     • בנוסף, עיינתי במסמכים נוספים שצרפו התובעות, כמו פוליסות ביטוח שרשומות ע"ש האב המנוח והסב המנוח, ואולם לא התרשמתי כי יש במסמכים אלה כדי להעיד על שותפות, כאשר ברישיון הטרקטור מופיע רק הסב המנוח כבעלים (נספחים 8 לת.מ התובעת).

179. נוכח כל האמור לעיל, אני חוזרת על התרשמותי כי האב המנוח היה יד ימינו של אביו בכל הקשור לעסק מכסות החלב. מסקנתי הינה כי האב המנוח היה עובד של אביו, ומתוקף הקרבה המשפחתית הסב המנוח נתן בו אמון, ונתן לו אחריות ושילם לו בהתאם, ואולם לא התרשמתי כי בין הצדדים הייתה שותפות או כוונה שכזאת. בנוסף, יכול להיות שהייתה לאב המנוח ציפייה שלאור עבודתו בעסק אביו, האחרון יעביר או יוריש לו את העסק, ויכול להיות שלו האב המנוח לא היה נפטר עסק זה היה עובר אליו כבן ממשיך (לאחר שהיה ממונה מחדש כ"בן ממשיך"), ואולם באותה העת לא התרשמתי כי בין הסב המנוח לאב המנוח הייתה שותפות בעסק ה..., כמו כן, האב המנוח לא היה בן ממשיך.

180. חיזוק לאמור לעיל אני מוצאת מכך כי בחלק מהראיות בהקשר עסק ה... מופיע גם שמה של האלמנה ביחד ולחוד מהאב המנוח (ראו נספחים 11 לת.מ התובעות) וגם האלמנה עצמה טענה שעבדה בעסק ה... במקביל לעבודתה כ... לאחר פטירת האב המנוח. יחד עם זאת, וחרף האמור לעיל, האלמנה לא טענה כי גם היא הייתה חלק מהשותפות. התרשמתי כי שמם של האלמנה והאב המנוח הופיע לא כשותפים אלא מסייעים לבן משפחתם – הסב המנוח, אשר שילם להם שכרם בנדיבות. זאת כאשר, כאמור, בהתאם לצו הפיקוח, כלל לא יכלו להירשם כשותפים ונושא זה כלל לא היה על הפרק. יודגש כי דווקא העובדה שהאלמנה הייתה חלק מהעסק מקרוב ולא טענה בזמן אמת שהיא או האב המנוח היו שותפים בעסק, יש בכך להעיד כי המשפחה עצמה לא ראתה בעבודת האב המנוח או האלמנה בעסק ה... שותפות.

181. בהקשר זה אוסיף כי התרשמתי כי הסבים המנוחים ראו עצמם כבעלי המשק ומפעלי הייצור שבו (עסק ה...), כאשר ידעו וציפו כי הבן הממשיך הוא מי שיירש או יקבל את העסק (דהיינו התרשמתי בשום שלב הסב המנוח לא התכוון כי מחצית מעסק ה... תהיה לאב המנוח בחייו שלו). כך לתקופה קצרה האב המנוח מונה כ"בן ממשיך" עד שבהסכמתו ומסיבותיהם שלהם הביטול בוטל. אפשר כי התכנון המשפחתי היה כי בהמשך האב המנוח ימונה שוב כבן ממשיך, לאחר שהוא כבר בעליו של מגרש ..., אך פטירתו מנעה זאת. יחד עם זאת, כל האמור לעיל אינו משנה את העובדה כי עת נפטר האב המנוח הוא לא היה בן ממשיך או בעל זכויות בעסק ה... של אביו.

182. עוד יודגש בהקשר זה כי מראיות הנתבע עולה כי האחרון היה פעיל בעסק ה... עוד משנת 2009, לאחר פטירת האב המנוח, תוך שהנתבע מעביר כספים לשותפות החלב של האחים ד' ולא רואה עצמו כשותף לעסק ה... (נספחים ל"ט לת.מ הנתבע), התרשמתי, בהקשר זה, כי ילדי הסב המנוח סייעו לו בעסק ה..., כאשר הבן שהאב שקל שיהיה הבן הממשיך במשק, סייע לאב המנוח במיוחד. אין שום תיעוד לכך כי האב המנוח השקיע כספים בעסק ה...

183. למען הסר ספק, התרשמתי כי גם אם התובעות היו מוכיחות כי נעשה "מחטף" על זכות הבן ממשיך, והזכות עברה לנתבע ללא ידיעתן, הרי שלא כך הדבר לגבי זכותן של התובעות למחצית מהזכויות במכסת החלב עם פטירת האב המנוח. בהקשר זה לא הוכח כי הנתבעות לא ידעו במה עסק האב המנוח ועל אופי עבודתו, וככל שלא בחרו לבחון את רכושו במועד פטירתו, אין להן אלא להלין על עצמן וזאת במיוחד עת נראה כי האלמנה הייתה מעורבת בעסק, בעיקר לאחר פטירתו של האב המנוח. יודגש כי לא התרשמתי כי נעשה כלפי התובעות "מחטף" (טענה זו נשללה, בין היתר, בשל כך כי מינוי האב המנוח כבן ממשיך בוטל עוד הרבה לפני פטירתו).

184. בהקשר זה אציין, למעלה מן הצורך, כי גם אם הייתי מתרשמת כי הייתה שותפות בעסק ה... בין האב המנוח לסב המנוח, הרי שזכות זאת הייתה מתיישנת כלפי האלמנה וכן כלפי התובעות 1-2 (ילידות 1991) והתובעת 3 (ילידת 1994), בעוד התביעה לא הייתה מתיישנת כלפי תובעות 4-7. (ראו: סעיף 5 לחוק ההתיישנות תשי"ח – 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"); ע"א 1135/12שרעבי נ' אזכוריה ‏(‏12.12.2013‏)‏ (ערעור ובקשה לדיון נוסף על פסק דין זה נידחו);

185. נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה טענת התובעות בקשר לשותפות בעסק ה... בין האב המנוח לסב המנוח.

     האם התובעות יורשות את חלקן מעסק ה... כחלק מירושת הסב המנוח?

186. התובעות 1-7 (בנותיו של האב המנוח) הוכרו כיורשות חוקיות של הסב המנוח בנעלי אביהן המנוח, מכוח "זכות הייצוג" הקבועה בסעיף 14 לחוק הירושה. בהתאם לצו הירושה המתוקן שניתן ביום 13.7.2022 (נספח 21 לת.מ התובעות), כל אחת מהבנות זכאית ל-1/56 מעיזבון הסב המנוח. מאחר שדחיתי את טענת השותפות הקניינית של האב המנוח ב-50% מהעסק, הרי שערב פטירתו של הסב המנוח בשנת 2020, היה הסב הבעלים של 100% מעסק ה...

187. נוכח האמור לעיל, יש לבחון אם התובעות יורשות את חלקן מעסק ה... יחד עם הירושה המגיעה להן.

188. חרף העובדה שבעניין עמרם וכן בפסיקה נוספת נקבע כי מכסת ביצים היא זכות כלכלית נפרדת מהמשק ואינה "הולכת אחרי המשק", הרי שלגבי מכסות החלב קיימות, כאמור, הוראות ספציפיות בתקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), תשע"ד-2014 (תקנות 34 ו-35). תקנות אלו, שהן מאוחרות יותר להלכת עמרם (2014 לעומת 2012) וספציפיות לעניין מכסות חלב. התקנות קובעות כי במקרה של פטירת יצרן חלב יחיד, ועדת המכסות תעביר את יתרת המכסה השנתית ל"ממשיך במשק", המוגדר כמי שאליו יועברו זכויותיו במשק של היצרן שנפטר מכוח הדין. הוראה זו קושרת את מכסת החלב באופן מובהק להמשך קיום המשק על ידי הבן הממשיך אותו ובכך מבטלת את האפשרות לראותה כזכות נפרדת הניתנת להורשה בנפרד מהמשק במקרה של מינוי בן ממשיך.

189. בהתאם לתכלית מוסד הבן הממשיך, שהיא להבטיח את המשך קיומו של המשק החקלאי כיחידה כלכלית תפקודית, עסק ה... על כל מרכיביו, לרבות מכסות החלב, מהווה חלק אינטגרלי מפעילותו החקלאית של המשק. כאשר מונה הנתבע כבן ממשיך, עסק ה... כולו, ובכלל זה המכסות, מועבר אליו, בכפוף לאישורים הרגולטוריים הנדרשים, ואין מקום להפעלת סעיף 114 לחוק הירושה לצורך פיצוי יורשים אחרים בגין רכיבים אלו.

190. נוכח כל האמור לעיל, עסק ה... אינו חלק מירושת הסבים המנוחים והוא בבעלות הנתבע אשר הסבים המנוחים מינו אתו להיות "בן ממשיך".

191. כפי שדנתי בבקשת התובעות לקבל פיצוי על העברת המשק לנתבע בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה, גם בעניין העסק, בדומה להעברת המשק, אין על הנתבע חובה לפצות את התובעות.

     ירושת הסבים המנוחים

192. בהתאם לצוואות המתוקנות, זכותן של התובעות לרשת את חלקן מעיזבונם של הסבים המנוחים. קבעתי כי המשק ועסק ה... אינם חלק מהעיזבון.

     כספים וניירות ערך של הסבים המנוחים

193. התובעות עותרות למתן סעד הצהרתי וצו עשה המורה לנתבע להשיב לעיזבון כספים שלטענתן נמשכו שלא כדין מחשבונות הסבים המנוחים. לטענתן, הנתבע ניצל את ייפוי הכוח שניתן לו ואת הצטרפותו כשותף בחשבונות החל משנת 2014 כדי "לרוקן" מאות אלפי שקלים (סכום הנאמד על ידן בכמיליון ש"ח) באמצעות משיכות מזומן, העברות בנקאיות וסחר במניות. מנגד, הנתבע טען כי פעל כשליחם של הוריו וכי כלל הכספים שימשו לצרכיהם המפורשים: מימון מחייתם, תפעול המשק ובניית יחידת דיור מונגשת עבור הסב המנוח בשנים 2017–2018.

194. ייפוי כוח מקים יחסי שליחות, המחייבים את מיופה הכוח (הנתבע) לפעול בנאמנות לטובת השולח (הסבים המנוחים) ולא מתוך ניגוד עניינים. מיופה כוח אינו רשאי לעשות פעולת שליחות עם עצמו, ואינו מוסמך להשתמש בכספי הממנה לצרכיו האישיים או להעבירם לעצמו במתנה, אלא אם כן ניתנה לכך הסמכה מפורשת וברורה.

195. לאחר עיון בטענות הצדדים, התרשמתי כי התובעות לא הצליחו להוכיח כי משיכות הנתבע מחשבונות המנוחים שנעשו בחיי המנוחים בוצעו ללא היתר ושימשו להעשרת כיסו האישי וזאת מהטעמים הבאים:

     • היעדר פירוט המשיכות הנטענות כפסולות. בהחלטתי מיום 21.6.24 התרתי לתובעות גילוי מסמכים בנקאיים לתקופה של 7 שנים טרם פטירת המנוחים. למרות שדפי חשבון הבנק הועמדו לרשותן, התובעות לא הציגו חוות דעת של רואה חשבון חוקר, לא הציגו בעצמן רשימה מסודרת של פעולות לא כשרות, ולא ביקשו למנות כזה ונזכרו לבקש לחקור את הנתבע על המשיכות רק ביום 17.4.24, לאחר כחמישה חודשים, דחיתי בקשתן. דהיינו, טענת התובעות נטענה בצורה כללית, ללא עיגון בנתונים מספריים מוכחים ובשיהוי משמעותי.

     • גרסתו של הנתבע לפיה הכספים שימשו לרווחת המנוחים (ראו עמ' 48 ש' 3-4 לתמליל), לא נסתרה. הנתבע העיד כי בנה עבור אביו יחידת דיור בקומת הקרקע בשל מגבלותיו הפיזיות. עדות זו מתיישבת עם המכתב שכתב הסב המנוח ביום 24.3.09 (נספח 23 לת.מ הנתבע), בו ציין מפורשות כי הנתבע עוזר לו באחזקת המשק ותומך בו "לעת זקנה". התרשמתי כי הנתבע אכן היה הגורם המטפל המרכזי בהוריו בשנותיהם האחרונות והתרשמתי כי הפעולות הכספיות נעשו על דעתם ועבורם. יודגש, בהקשר זה, כי לא צורף שום מסמך לפיו מי מהסבים המנוחים איבד את כשירותו המשפטית או מקצתה לפני פטירתו.

     • עיינתי בבקשת התובעות מיום 4.11.24 ובמסמכים שצרפו אליהן וכן בהעתק דפי חשבונות הבנק שצורפו לתיק ביום 4.11.24, ולא התרשמתי כי סכומי כסף משמעותיים עברו לחשבון של הנתבע, ומעבר לסך בגובה 10,000 ₪ שהועבר לחשבונו שאר ההעברות נעשו לחשבון העסקי ולא לחשבון פרטי של הנתבע.

196. נוכח העובדה כי התובעות 1-7 צורפו כיורשות לירושת הסבים המנוחים, עליהן לקבל את חלקן מהכספים שהיו בחשבונות המנוחים ביום פטירת כל אחד מהם, כך שכספים אלה יהוו חלק מעיזבון המנוחים.

     סוף דבר

197. אני דוחה את תביעת התובעות לראות במנוח ובאלמנה בנים ממשיכים.

198. אני דוחה תביעת התובעות להצהיר כי עסק ה... שהועבר לנתבע יחד עם המשק, היווה שותפות בין האב המנוח לסב המנוח.

199. אני קובעת כי התובעות 1-7 זכאיות לחלקן היחסי מחשבונות הבנק ובניירות הערך של המנוחים, כפי שאלו היו ביום פטירת המנוחים.

200. בידי התובעות מידע על את יתרות כספי הסבים המנוחים נכון למועדי הפטירה, והכספים יחולקו לפי צווי הירושה המתוקנים.

201. התובעות תשלמנה, ביחד ולחוד, לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ עליו כדין. יובהר כי הוצאות משפט אלה נקבעו על הצד הנמוך וזאת בשל היחסים המשפחתיים המורכבים ופערי הכוחות.

202. פסק הדין יהיה מותר לפרסום, לאחר השמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה במידת הצורך, לא לפני 10 ימים ממסירתו לב"כ הצדדים.

     המזכירות תדוור עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

      

     ניתן היום, ט' אייר תשפ"ו, 26 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.