ההחלטה בבקשה לאסור על עו"ד לייצג מבקש קיום צוואה

 לפניי בקשת המבקשים (המתנגדים למתן צו קיום צוואה), לאסור על עוה"ד ב' ו-ו' ק' ו/או מי ממשרדם לייצג את המשיב (מבקש הקיום) בהליכים בעניין קיום צוואת המנוחה וההתנגדויות שהוגשו.

רקע עובדתי וטענות הצדדים 

1. המנוחה ע"ה הלכה לעולמה ביום 00.00.2021 בגיל 87 (ילידת 1933), כאשר היא לא הותירה אחריה בעל או ילדים.

    

2. למנוחה היו 3 אחים –

    

   אח המנוחה ש.ר – נפטר בשנת 1997 (המשיב הוא בנו והמתנגדת 4 היא אחותו).

   אחות המנוחה מ.פ – נפטרה בשנת 2021 לפני פטירת המנוחה (המתנגדים 1-3 הם ילדיה).

   אח חורג בשם ** ז"ל.

    

3. אחיינה של המנוחה (המבקש 1) הגיש בקשה למתן צו ירושה ולפיו 11 אחייניה של המנוחה יורשים אותה (36574-02-22).

    

4. אחיינה של המנוחה (המשיב) הגיש בקשה לקיום צוואה משנת 2003 שלפיה הוא היורש היחיד של המנוחה (36682-02-22).

    

5. אחותו של המשיב (המתנגדת 4) הגישה התנגדות לצוואה (36733-0-2-22) ובהמשך הוגשה התנגדות נוספת (37013-02-22) מטעם שלושה אחיינים נוספים (ילדיה של אחות המנוחה מ.פ. ז"ל) – הם המשיבים בהליך זה.

    

6. במסגרת הצוואה שנערכה ונחתמה בפני עוה"ד ו' וב' ק', ציוותה המנוחה את כל רכושה לאחיינה האהוב המשיב "לאור העובדה שהמשיב משמש לי כעמוד תווך בחיי..." וכן צוין כי "לא מצאתי לנכון להוריש דבר לאחייני האחרים, שלא טרחו לסייע לי, לא ב'רה ולא בהתעניינות".

    

7. עו"ד ק' מייצג כיום את הזוכה היחיד מכוח הצוואה – המשיב, והשיב בהתאם לטענות שהועלו בהתנגדויות השונות.

    

8. נטען כי המנוחה הייתה כשירה לחלוטין בעת עריכת הצוואה, כי היא היתה מטופלת בגין ההפרעה הדו קוטבית ממנה סבלה, והייתה אישה בריאה ופעילה, אשר התגוררה לבד וניהלה חיים מלאים ועשירים.

   כן נטען כי היא ניהלה את רכושה באופן עצמאי לחלוטין.

    

9. צוין כי הצוואה נערכה ביום 5.9.2003 ובמועד זה המנוחה היתה כשירה קוגניטיבית וצלולה לחלוטין, והצוואה אף נערכה בנוכחות רופאת המנוחה – ד"ר פ' ר', שאף ערכה תעודת רופא ביום 7.9.2003 לאחר שבדקה אותה ועל בסיס היכרות ארוכת השנים.

    

10. כן נטען כי מעמד חתימת הצוואה הוסרט במלואו על-ידי עורך הצוואה (היינו עו"ד ק') – סרט באורך 42 דקות שמוכיח לכאורה שהיא היתה צלולה ואת כל מהלך חייה ורצונה הברור, וכי עוד עולה מן ההסרטה כי טרם הפגישה העבירה המנוחה בפקס לעורך הצוואה – צוואה בכתב ידה, שבה פירטה את מה שברצונה שיירשם בצוואה זאת בנוסף לשיחת טלפון שניהלה עימו והיא אף שילמה את שכ"ט עורכי הצוואה (צורפה חשבונית).

     

11. כאמור בפי המתנגדים טענות שונות בנוגע לפגמים בצוואה (נטען כי אין תאריך על-גבי אישורי העדים לצוואה ובהעדר תאריך, ייתכן שהצוואה נערכה או אושרה על-ידי העדים לאחר גריעת כשרותה המשפטית של המנוחה עת הפכה לחסויה), טענות להעדר כשרות (המורישה לא היתה כשירה לצוות את רכושה במצבה הרפואי והקוגניטיבי), זיוף חתימתה, כי הצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת, מעורבות המשיב בעריכת הצוואה, הצוואה נעשתה מחמת טעות, פגמים בצורת הצוואה המעלים ספקות לגבי נסיבות עריכת הצוואה, הוכחת הצוואה טעונה מקור.

     

12. על רקע האמור, טענו המתנגדים עוד במסגרת ההתנגדות שהוגשה כי אין מקום לייצוגו של עו"ד ק' את המשיב משעה שהוא זה שערך את הצוואה והיה עד לחתימת המנוחה והוא יידרש להעיד בכל הנוגע לנסיבות עריכת הצוואה וחתימת המנוחה עליה.

     

    טענות המשיבים

     

13. ביום 16.8.2022 אף הגישו המתנגדים בקשה נפרדת בעניין הייצוג האמור, בה חזרו על הטענה כי עו"ד ק' הוא אשר ערך את הצוואה נשוא ההתנגדות, וכי הוא היה אף עד לצוואה יחד עם אשתו עו"ד ו' ק', ומשכך הם יידרשו (כמקובל בהליכים כגון דא ובשים לב לטענות המתנגדים בהתנגדויות שהוגשו) ליתן עדות לגבי נסיבות עריכת הצוואה וחתימת המנוחה עליה, שהרי משעה שהמנוחה אינה בין החיים, עסקינן בעדות מרכזית לצורך הכרעה בסוגיות הנוגעות לכשרות המצווה, נסיבות עריכת הצוואה וקיומה של מעורבות והשפעה בלתי הוגנת מצד מבקש הקיום.

     

14. המשיבים מפנים לכלל 36 לכללי האתיקה המקצועית האוסר על עורך דין לייצג לקוח מקום בו הוא צפוי להיות עד מהותי בהליך.

     

    תגובת עו"ד ק' 

     

15. עו"ד ק' מתנגד לבקשה וטוען כי עסקינן בצוואה שנערכה ביום 5.9.2003 לפני כ-20 שנים לערך, וכי לו ולאשתו "יש אפס זיכרון מכל מה שקשור לעריכת הצוואה", ומשכך אין בכוונתם להעיד, אין כל ערך או חשיבות לעדותם, בפרט כאשר קיימת הקלטה של הליך עריכת הצוואה, ומשכך אף אם יזומנו לעדות הרי שמדובר בעניין טכני חסר חשיבות שאינו נכנס תחת גדר הוראת סעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986.

     

    דיון והכרעה

     

16. לאחר דיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

     

17. עורך דין המייצג בהליך אינו מעיד, ותפקידו להביא את גרסת מרשו. יחד עם זאת, במקום שבו עורך דין עורך צוואה ואף משמש כעת לעריכתה, הרי שעם הגשת ההתנגדות, הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד מאותו מארג עובדתי שיש לבחון לכל אורכו של ההליך, בסוגיות רבות הקשורות אליו ישירות (כעד ולא כמייצג) כגון אופן יצירת הקשר עם המצווה, המפגש עימה, הבעת רצונה, מעורבות והשפעה בלתי הוגנת, בחינת כשרותה, אופן ניסוח הצוואה ואישור העדים, תשלום שכר הטרחה וכיוצא בזה.

     

    נוכח האמור, עו"ד ק' ורעייתו יצטרכו מן הסתם להיחקר ו/או להעיד בקשר לנסיבות עובדתיות רחבות החורגות מד' אמות העריכה והחתימה על הצוואה, ולא ניתן להסתפק בהקלטה או בטענה לגבי "אפס זיכרון".

     

18. על רקע האמור כבר נפסק לא אחת, כי יש לפעול בהתאם להוראות כלל 36 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית),התשמ"ו–1986, ולא לאפשר לעורך דין לייצג בהליכים משפטיים שבהם הוא צפוי להעיד.

     

19. יצוין כבר עתה כי לעניין זה לא מצאתי כל נפקות לשאלה מי יזמין את עוה"ד ק' להעיד, או האם די בעובדה שעוה"ד לכאורה אינם זוכרים דבר, כדי לאפשר את הייצוג, וכבר נפסק כי הוראות אלה חלות אף מקום בו נדרשת העדות מצד המתנגד לצוואה, וכפי שכר ציינתי מדובר בעדות בסוגיות עובדתיות רחבות מאוד, כאשר על פי הפסיקה יש לבחון את הטענות לגבי מעורבות והשפעה בלתי הוגנת "לאורכו ולרוחבו של כל תהליך עשיית הצוואה למן הולדתה של היוזמה לעשות צוואה ועד לשלבים שלאחר עשייתה". ראו למשל – דברי כבוד השופט שוחט, בתמ"ש 108880/03 מיום 12.2.2006, וכן ע"א 48/96 בקשי נ' סלמן,פ"ד נג (1) 843, ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו, פ"ד נד (1) 19.

     

20. "תקלה" (המשך הייצוג ומתן עדות במקביל) זו, תשליך לכל אורך בירור ההליך, כאשר במידה ועוה"ד לא יחדלו מלייצג, ייתכן שהוא ורעייתו יצטרכו להגיש תצהירי עדות ראשית, להיחקר בחקירה נגדית ועוד.

     

21. בכל הנוגע לטענת עו"ד ק' בתגובתו כי הוא ורעייתו אינם זוכרים דבר, מצאתי לקבל עמדת המבקשים כי הצהרה זו במסגרת התגובה לבקשה, מהווה עדות כשלעצמה אשר הוגשה ללא תצהיר, כשעו"ד ק' אף מצהיר בשמו ובשם אשתו.

     

22. כמו כן הצהרה זו רחוקה מלהיות הצהרה טכנית, שהרי יש ממש בטענה כי ייתכן ויהיה מקום לתת לה משקל ראייתי ממשי שיפעל לחובת המשיב, בשים לב למשל לעובדה כי מדובר בצוואה של אישה שסבלה ממחלת נפש, טופלה בתרופות פסיכיאטריות ואף אושפזה במוסדות, הצוואה נערכה ביום שיש במרפאה של הרופאה הפסיכיאטרית (ולא במשרדו של עו"ד ק' כמקובל), כאשר עוה"ד ב' ו-ו' ק' נסעו במיוחד למרפאה כאמור באזור ירושלים, וגם במהלך אותן 42 דקות ארוכות של ההסרטה שבוצעה ע"י עו"ד ק' (כאשר המשיבים אף טוענים כי מדובר בהסרטה חלקית בלבד), נאמרו מצד המנוחה דברים רבים שמצריכים בירור עובדתי מעמיק שלא ניתן לפטור בלא כלום או בטענה כי עברו 20 שנה והם אינם זוכרים כלום.

     

23. די בכך שקיימת פסיקה המייחסת משקל ראייתי לטענות כגון דא של אפס זיכרון, והימנעות של עו"ד עורך צוואה מלהעיד, כדי לקבוע כבר בשלב זה, שאין להתיר לעוה"ד ק' ומשרדם את הייצוג של מבקש הקיום בהליכי ההתנגדות ביחס לצוואה שנערכה על ידם ונחתמה נוכחותם כעדי קיום.

     

24. לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות ואף החובה לפעול לקיום הליך יעיל וענייני, והנגזרת של האמור היא היכולת ליתן הוראות כבר בשלב זה של ההליך, בכל הנוגע לסוגיית הייצוג כאמור, ולא מצאתי במקרה דנן כל הצדקה לסטות מהוראות כלל 36 לכללי האתיקה המקצועית, ולפסיקה הענפה לפיה על בית המשפט לאסור את הייצוג של עורך הדין אשר ערך את הצוואה בתיקי התנגדות לצוואה, התנהלות שאינה אפשרית בנסיבות תיק זה, ובשים לב לטענות שעלו בהתנגדות.

     

25. אסיים בכך, כי התרת המשך הייצוג תפגע באותו צורך אקוטי לקיים חיץ דיוני וחזותי, ואין לאפשר לעורך דין לייצג ולהפוך לבעל דין פעיל, כאשר שוכנעתי כי לצורך הבירור העובדתי של מכלול טענות ההתנגדות, עדותם של עוה"ד ב' ו-ו' ק' נחוצה בסוגיות רבות המשתרעות על פני תקופה רחבה משמעותית מאותן 42 דקות שבמהלכן הוסרטה המנוחה, ומדובר בעדות מהותית וחיונית שאינה טכנית כלל וכלל.

     

26. סוף דבר – אני נעתרת לבקשה ומורה כי עוה"ד ב' ו-ו' ק' ו/או מי ממשרדם לא ייצגו את המשיב בהליכי ההתנגדות לצוואה.

     

     

     

     

     

     

     

    ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"ו, 09 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.