פס"ד בתביעה לביטול עסקת מתנה והשבת דמי שכירות

1.פסק דין זה עניינו הכרעה בשלוש תובענות שהגישו הצדדים, כדלקמן:

 

1.1תביעת הגב' שרה כ' (להלן: "שרה") כנגד הגב' אורנה ק' (להלן: "אורנה") וכנגד הגב' רבקה ר' ז"ל (להלן: "רבקה'" או "האם"), באמצעות האפוטרופוס על רכושה, עו"ד רוני עזרא (להלן: "האפוטרופוס לרכוש") לביטול עסקת מתנה - תמ"ש 33930-12-19.

 

1.2תביעה כספית ע"ס 162,500 ₪, שהגישה הגב' רבקה ר', באמצעות האפוטרופוס לרכוש, כנגד אורנה - תמ"ש 70269-11-21.

 

1.3בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס לרכוש, שהגישה אורנה כנגד האפוטרופוס לרכוש - אפ' 16659-08-21.

 

הערה - יצוין כי כל השמות בנוסח פסק הדין המותר לפרסום הם שמות בדויים.

 

 

2.עיקרי העובדות

 

2.1הגב' רבקה ר' ז"ל, אשר הייתה אלמנה וניצולת שואה, הלכה לעולמה בארה"ב, כשהיא בת 88 שנים. יצוין, כי הודעת אורנה בדבר פטירתה של רבקה הוגשה לתיק ביום 4.1.2026, וזאת לאחר הגשת סיכומי הצדדים בשלוש התובענות שלפניי.

 

2.2שרה ואורנה הן אחיות, בנותיה היחידות של רבקה, אשר נולדו לה מנישואיה למר ש'. יצוין, כי לימים, רבקה התגרשה ממר ש' ונישאה למר צ.ר ז"ל (להלן: "צ'"), שהיה ניצול שואה ערירי.

 

2.3רבקה הייתה עד שנת 2017 בעלת מלוא הזכויות בדירה ברחוב א' x, בר', הידועה כגוש xxxx, חלקה xxx, תת חלקה x (להלן: הדירה").

 

2.4ביום 26.6.2017 חתמו רבקה ואורנה על תצהירי מתנה, שלפיהם רבקה העבירה לאורנה את מלוא זכויותיה בדירה, ללא תמורה (להלן: "עסקת המתנה"). המתנה הושלמה ביום 1.11.2017, עת נרשמו הזכויות בדירה ע"ש אורנה בלשכת רישום המקרקעין.

 

2.5ביום 26.10.2017 הגישה שרה בקשה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש לרבקה. ביום 18.12.2018 מונו שרה ואורנה כאפוטרופסיות זמניות לרכושה של רבקה, אך ביום 5.6.2019 בוטל מינוין, ועו"ד רוני עזרא מונה תחתן כאפוטרופוס חיצוני לרכוש (אפ' 51252-10-17).

 

2.6ביום 12.12.2019 הגישה שרה תביעה לביטול עסקת המתנה ולמתן פסק דין הצהרתי בתיק תמ"ש 33930-12-19.

 

2.7ביום 8.8.2021 הגישה אורנה בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס לרכוש בדבר העברת כספים לצרכי הגב' רבקה ר' בתיק אפ' 16659-08-21.

 

2.8ביום 30.11.2021 הגישה רבקה, באמצעות האפוטרופוס לרכוש, תביעה כספית ע"ס 162,500 ₪ כנגד אורנה להשבת כספי שכירות הדירה בתיק תמ"ש 70269-11-21.

 

 

 

 

3.התביעה לביטול עסקת המתנה - תמ"ש 33930-12-19

 

3.1עסקינן בתובענה שהגישה שרה לביטול עסקת מתנה, שבה העבירה רבקה את זכויותיה בדירה לאורנה, ללא תמורה.

 

3.2טענות שרה

 

3.2.1מאז ילדותה, שרה נטלה על עצמה את האחריות לדאוג לכל ענייניה של אימה והיחסים בין האם ושתי בנותיה היו תמיד טובים והושתתו על אמון מלא. שרה הייתה שותפה בחשבונות האם, טיפלה בענייניה הרפואיים, הכספיים והרכושיים, וזאת אף בשים לב לכך שאורנה התגוררה מאז שנת 1987 בארה"ב. שרה עשתה זאת במסירות ובאהבה ובתיאום מלא עם האם ואורנה.

 

3.2.2בשנת 2017 שרה נדהמה לגלות, כי ללא ידיעתה, מלוא הזכויות בדירת האם בר' הועברו במתנה לאורנה. העברה זו בוצעה בעקבות השפעה בלתי הוגנת מצד אורנה על האם, תוך מרמה, הטעיה וניצול חולשתה של האם הקשישה והבאתה למצב של ניכור חריף. אורנה העבירה את האם מסע הסתה והכפשה חמור כנגד שרה, שבמסגרתו גרמה לה להאמין, כי שרה גנבה, כביכול, את כספה. אורנה בודדה את האם מהעולם החיצון ויצרה אצלה תלות מוחלטת כלפיה, תוך שניצלה את מצבה המוחלש. בעקבות מסע ההסתה וההשתלטות, האם שינתה מקצה לקצה את יחסה כלפי שרה, ילדיה ונכדיה והתנתקה מהם לחלוטין.

 

3.2.3במסגרת מסע ההשתלטות על רכוש האם, אורנה רוקנה את חשבונה של האם, ולאחר מכן, לקחה אותה אליה לארה"ב והשאירה אותה שם במשך כחצי שנה (מחודש נובמבר 2016 ועד חודש מאי 2017). לאחר מכן, אורנה הגיעה עם האם לישראל והתגוררה עמה ביחידת המגורים הקטנה של האם בבית האבות "מ'", במשך כשבעה חודשים נוספים (מחודש מאי 2017 עד חודש נובמבר 2017) - כל זאת, לאחר יותר מ- 30 שנה שבהן אורנה לא גרה בארץ. כל אותה תקופה, אורנה שהתה בצמידות לאם ומנעה משרה את האפשרות לפגוש את האם ולדבר עמה. לשרה נודע בדיעבד, כי במהלך תקופה זו, אורנה החתימה את האם על תצהיר מתנה, שלפיו העבירה לאורנה את דירתה היחידה, במתנה וללא תמורה.

 

3.2.4בזמן ניהול ההליכים בבית המשפט, בחודש אוקטובר 2020, בשיאה של מגפת הקורונה, אורנה חטפה את האם, באופן פתאומי וחד צדדי לארה"ב, מבלי להודיע על כך לאף גורם - לא לבית המשפט, לא למנהלת בית האבות, לא למחלקת הרווחה, לא לאפוטרופוס שמונה לאם ולא לבני משפחת האם. מאז שהתה האם עם אורנה בארה"ב, כשוהה בלתי חוקית, הרחק מכל פיקוח של הגורמים הניטראליים בישראל, שמונו כדי לבדוק את מצבה של האם. רק בעת האחרונה, פעלה אורנה להסדרת שהות האם בארה"ב והודיעה כי לאם ניתן "גרין קארד". כל ניסיונותיה של שרה לפגוש את האם בארה"ב לא צלחו. אורנה המשיכה להעביר את האם הסתה פרועה ונטלה לעצמה את כספי האם.

 

3.2.5יש להורות על ביטול המתנה, היות שמדובר בעסקה שנעשתה, שלא מתוך רצון חופשי וגמרות דעת של האם, אלא מתוך השפעה בלתי הוגנת חריפה בעוצמתה מצדה של אורנה. זאת ועוד, המדובר בעסקת מתנה, שדינה להתבטל, אף מחמת שנעשתה מתוך טעות, הטעייה ועושק, תוך ניצול חולשתה של האם. הדירה בר' היא הנכס היחיד של האם - נכס שנועד להוות עבורה מקור הכנסה בטוח לימי זקנתה.

 

3.3טענות אורנה

 

3.3.1אין מקור המקנה לשרה מעמד משפטי להגשת תביעה זו. במועד הגשת התביעה, היה לאם אפוטרופוס לרכוש, אולם האפוטרופוס לרכוש לא מצא לנכון להגיש את התביעה וסבר, כי אין לה בסיס. האפוטרופוס לרכוש אומנם שינה מאוחר יותר את עמדתו ביחס לתביעה, וזאת מטעמים זרים וללא הסבר, אך יש לקבל את עמדתו, כפי שהייתה בזמן אמת. העובדה, כי האם ובעלה המנוח ערכו צוואות, שנטען, כי הן הדדיות, לא מקנה לשרה זכות להגשת התביעה בעניין הדירה בר' - מה גם שאין המדובר בצוואות הדדיות ושהבית בפ' (שבאמצעות כספי מכירתו מומנה רכישת הדירה בר') והדירה בר' אינם מהווים חלק מהצוואות הנ"ל. שרה ויתרה בסיכומיה על הטענות בדבר זכות העמידה בהליך זה, ומכאן שהיא מנועה מלהעלותן בסיכומי התשובה שמטעמה.

 

3.3.2במקרה דנא, לא הייתה כל השפעה בלתי הוגנת על האם מצדה של אורנה וכלל לא הוכחו המאפיינים של ניכור לעת זקנה. אין כל אמת בטענות שרה, לפיהן אורנה בודדה את האם, הסיתה אותה נגדה וגרמה לה להאמין ששרה גנבה את רכושה. שרה וילדיה הם שניתקו קשר עם האם, וזאת לאחר שנים שבהם הקשר היה רופף. האם כלל לא הייתה תלויה באורנה.

 

3.3.3האם הייתה עם אורנה בחו"ל ולאחר חזרתן ארצה, אורנה התגוררה לא רק עם האם בבית האבות "מ'", אלא גם אצל ילדיה בת' ובר' ואצל גיסתה בפ'. כמו כן, אורנה שכרה דירה למשך חודשיים. כאשר האם שבה לישראל, היא נדהמה לגלות, כי בחשבון הבנק שלה לא נותר כסף וכי שרה "ניקתה" את חשבונותיה, ללא ידיעתה. כאשר שרה איבדה את השליטה על כספי האם ולקחה את כל הכסף שהיה בחשבונות, לא היה לשרה כל עניין וכל אינטרס לקשר כלשהו עם האם.

 

3.3.4בשנת 2020, בעיצומה של תקופת הקורונה, האם לא יכלה לסבול עוד את הסגר והבדידות, ועל כן היא הגיעה לבדה אל אורנה בארה"ב. אורנה רק שילמה את עלות כרטיס הטיסה. האם חיה חיים טובים בביתה של אורנה בארה"ב והביעה רצון להישאר שם. האם התגוררה ביחידת דיור ששופצה עבורה והיא הייתה מוקפת באהבה ממשפחתה.

 

3.3.5האם נתנה במתנה לאורנה את הדירה מרצונה החופשי וביוזמתה, כשהיא מבינה היטב את משמעות המתנה. במועד שבו נחתמו מסמכי המתנה, האם הייתה עצמאית, השתתפה בפעילויות בדיור המוגן, היה לה בן זוג והיא ניהלה חיים פעילים ומלאים. האם פנתה לעו"ד י.י לצורך עריכת מסמכי המתנה ותיקון צוואתה. לפני חתימת על מסמכי המתנה, האם נבדקה על ידי מומחה גריאטר, אשר אישר את כשרותה לחתימה על מסמכים משפטיים. לפיכך, יש להורות על דחיית התביעה לביטול המתנה.

 

3.3.6גם לו הייתה השפעה בלתי הוגנת (ולטענת אורנה לא הייתה כזו), הרי שלאחר שנה ממועד סיום ההשפעה הבלתי הוגנת, האם לא מצאה לנכון לבטל את אותה מתנה, עובדה המצדיקה אף היא את דחיית התביעה.

 

3.4עמדת הגב' רבקה ר' באמצעות האפוטרופוס לרכוש

 

3.4.1האפוטרופוס לרכוש סבור, כי יש להורות על ביטול עסקת המתנה, היות שעסקה זו נעשתה, מתוך סברה מוטעית מצד רבקה, כי בתה שרה גנבה ממנה כספים.

 

3.5ואלה השאלות הטעונות הכרעה בהליך זה:

 

3.5.1האם הוכח קיומו של ניכור לעת זקנה, העולה כדי השפעה בלתי הוגנת מצד אורנה בכל הנוגע לעסקת המתנה?

3.5.2האם לשרה יש מעמד משפטי להגשת התביעה לביטול עסקת המתנה?

3.5.3האם בנסיבות העניין יש להורות על ביטול עסקת המתנה?

 

3.6המתווה המשפטי

 

3.6.1התביעה שלפניי היא תביעה לביטול עסקת מתנה, שבה העבירה רבקה את זכויותיה בדירה בר' לבתה אורנה. ביום 26.6.2017 נחתמו תצהירי העברה, ללא תמורה, של זכויותיה בדירתה בר' לאורנה, וביום 1.11.2017, הועברו זכויותיה בדירה על שמה של אורנה בלשכת רישום המקרקעין, ומכאן שמדובר במתנה שהושלמה.

 

3.6.2על הסכם מתנה חלות שתי מערכות דינים: האחת: הדין המיוחד שבחוק המתנה תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק המתנה") והשנייה, הדין הכללי החל על חוזים, בנושאים שלא הוסדרו על ידי חוק המתנה (ראו תמ"ש (ת"א) 37623-09-14 נ' י' א' נ' ל'-מ' ג' (א') (10.6.2019)).

 

3.6.3היסוד להשתכללותו של הסכם מתנה, כמו כל חוזה אחר, הוא גמירות דעתם של המתקשרים בו, והמבחן להתקיימותה של זו הוא מבחן חיצוני אובייקטיבי הקבוע בדיני החוזים הכלליים, הבוחן את התנהגות הצדדים ואת נסיבות העניין, לפני כריתתו של הסכם המתנה ולאחריו, תוך התאמתו לאופי העסקה - כעסקת מתנה, ולמגמה הכללית בדיני המתנה להגן בעיקר על נותן המתנה - שהרי צד שלא תרם מצדו דבר לעסקה ושכל מה שניתן לו - בחסד ניתן, איננו זכאי לאותה מידה של הגנה, הניתנת למי שתרם לעסקה החוזית. מטעם זה, בעסקת מתנה מתחייבת רמה גבוהה יותר של הוכחת גמירת דעת של הנותן - כי זו ניתנה ברצון חופשי ומתוך הבנה מלאה (דברי כב' השופט נ' פלקס בפסק דינו בתיק תלה"מ (י-ם) 18816-06-20 נ.י נ' י.י (24.8.2022)).

 

3.6.4במקרה שלפניי, שרה טוענת לבטלותו של הסכם המתנה מחמת פגמים ברצונה של רבקה, בשל השפעה בלתי הוגנת מצידה של אורנה ויצירת ניכור חריף כנגד שרה, וזאת תוך מרמה, הטעיה, וניצול חולשתה של רבקה.

 

3.6.5נהוג לייחס למינוח "ניכור הורי" את ההקשר הנוגע למקרים של כשל ביחסי הורה וילד על רקע משבר משפחתי לעת גירושין, המתבטא בדחייה של ההורה על ידי הילד, לעיתים עד כדי ניתוקו המוחלט של הקשר. אולם, תופעה זו של כשל בקשר שבין הורים לילדים, עד כדי ניתוקו המוחלט, קיימת גם כאשר מדובר בהורים זקנים ובילדים בגירים. תופעה זו כונתה בספרות המשפטית –"ניכור לעת זקנה" (ראו ענת ליפשיץ, "ניכור לעת זקנה כהשפעה בלתי הוגנת בעקבות הלכת החוטים השזורים", הארת דין יד 49 (להלן: "מאמרה של ליפשיץ")).

 

3.6.6ההתייחסות הנורמטיבית לניכור לעת זקנה, כסוג של "השפעה בלתי הוגנת", מיושמת, על פי רוב, במצבים הקלאסיים של סכסוכי ירושה - לאחר מות המוריש. סעיף 30(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע, כי "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה". אולם, בספרות המשפטית הובעה הדעה, כי ראוי שההתייחסות לתופעה זו תיושם גם במצבים של מאבקים בין קרובי משפחה ויורשים פוטנציאליים, עוד בחיי המוריש (ראו מאמרה של ליפשיץ, בעמ' 53). ואומנם, הפסיקה המשפטית מכירה יותר ויותר בקיומה של תופעה זו, גם בהליכים משפטיים המתנהלים בחיי המוריש. דוגמאות לכך ניתן למצוא בתיק אפ (פ"ת) 5658-06-20 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב משרדי ממשלה (17.11.2022), בתיק תלה"מ (י-ם) 18816-06-20 נ.י נ' י.י (24.8.2022) ובתיק עמ"ש (ת"א) 12174-10-11 פלונית נ' עזבון המנוחה ד.ל ז"ל (26.1.2014).

 

3.6.7הדעה המקובלת כיום בפסיקה היא, כי יש להחיל את דוקטרינת ה"השפעה הבלתי הוגנת" גם על עסקאות מתנה, אם הצד בעל ההשפעה מנצל את מעמדו ואת תלותו של הצד האחר, באופן שהוא מפיק לעצמו או לצד שלישי יתרון בלתי הוגן, על דרך קבלת דבר בעל ערך, באופן המאפשר את ביטול הפעולה. לעניין זה ראו דברי כב' השופט נ' פלקס בפסק דינו בתיק תלה"מ (י-ם) 18816-06-20 נ.י נ' י.י (24.8.2022), בפסקאות 29 ו- 30 לפסק הדין:

 

"29. גמירות דעת נותן המתנה עלולה להיפגם עת מתקיים פגם ברצונו, מחמת טעות, הטעיה, כפיה, עושק והשפעה בלתי הוגנת. דוקטרינת ההשפעה הבלתי הוגנת חלה בדיני הירושה (סע' 30 (א) לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965), ומשמעותה - ניצול יתרון פסיכולוגי הנעוץ באמון או בתלות של צד אחד במשנהו, באופן המונע מהצד הנתון להשפעה להפעיל שיקול דעת עצמאי. הדעה המקובלת היא, כי יש להחיל דוקטרינה זו אף על עסקאות מתנה, אם הצד בעל ההשפעה מנצל את מעמדו ואת תלותו של הצד האחר, באופן שהוא מפיק לעצמו או לצד שלישי יתרון בלתי הוגן על דרך קבלת דבר בעל ערך (בדרך של מתנה, צוואה או חוזה), ניתנת הפעולה לביטול על ידי הצד שפעל תחת אותה השפעה (במקרה של צוואה מדובר על בטלות גמורה). ראו: תמ"ש (כ"ס) 27977-06-10 מ.י. נ' א.ע. [פורסם בנבו] (2012) (להלן - "עניין מ.י."); ד' פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט (כרך ב', מהדורה שלישית, 2017.) בעמ' 1197 - 1201 (להלן - "פרידמן").

 

30. אמנם, חוק החוזים אינו כולל בין הוראותיו הוראה מפורשת המאפשרת ביטול חוזה עקב "השפעה בלתי הוגנת", והעילה הקרובה ביותר אליה המצויה בחוק זה היא עילת "העושק" (סעיף 18 לחוק החוזים); ואולם כאמור, הדעה המקובלת בפסיקה ובספרות המשפטית היא להכיר בהחלת עיקרון זה אף על דיני החוזים, ובפרט על חוזי מתנה, בהיקש מדיני הצוואות, באשר אף הסכמי מתנה מהווים בעיקרם חוזה חד צדדי, בו מעניק צד דבר למשנהו ללא תמורה, ולמצער, ללא תמורה כלכלית. ראו: ת"א (ת"א) 2114/08 שפיגל נ' שחם - רביצקי [פורסם בנבו] (2015)‏, פסקה 57 לפסה"ד; עניין מ.י., וההפניות בפסקאות 40-41 לפסה"ד; פרידמן, בעמ' 1228; זאת, בפרט בנסיבות בהן מוענקים סכומי כסף גבוהים או מתנות יקרות ערך אחרות על ידי מעניק - עושה המתנה, אשר פיתח תלות משמעותית במקבל המתנה. ראו: ע"מ (ת"א) 1042/04 ס' ש' נ' י' נ' [פורסם בנבו] (2005)‏; וביתר שאת, בנסיבות בהן מדובר בקשישים שהעניקו בערוב ימיהם את עיקר רכושם במתנה לאחר" (ההדגשות אינן במקור - ג.ר.).

 

3.6.8הנטל להוכחת קיומה של השפעה בלתי הוגנת, מוטל על הטוען לקיומה של אותה השפעה. לשם הרמת נטל ההוכחה, על הטוען להציג ראיות משמעותיות בפני בית המשפט (ראו ע"א 245/85 יהודית אנגלמן נ' מרטה קליין, מג (1) 772, 778 (12.6.1989); ע"א 3828/98 רחל מיכקשווילי נ' דוד מחקשווילי, נד (2) 337, 342 (16.3.2000)).

 

3.6.9עם זאת, כאשר נסיבות המקרה מצביעות על תלות אדם אחד בזולתו, שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להניח, כי נשלל רצונו החופשי והבלתי תלוי של אותו אדם בנוגע ליחסים שבינו לבין זולתו, כי אז אפשר לומר שעשיה או פעולה שהיא בעליל לטובת האחרון, היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצדו, אלא אם הוכח היפוכו של דבר. ראו דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש, פ"ד נב(2) 813 (22.6.1998) (להלן: "הלכת מרום").

 

3.6.10בעניין מרום הותוו ארבעה מבחני עזר, שבהתקיימם, קמה חזקה לכאורה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, המעבירה את נטל הבאת הראיות אל הצד שכנגד, ואלו הם מבחני העזר: מבחן העזר הראשון, נוגע לבחינת עצמאותו הגופנית והשכלית של המצווה; מבחן העזר השני הוא מבחן התלות והסיוע בין הזוכה לבין המצווה; מבחן העזר השלישי דן בקשרי המצווה עם אחרים זולת הזוכה על-פי הצוואה; מבחן העזר הרביעי בוחן את נסיבות עריכת הצוואה, לרבות מידת מעורבותו של הזוכה בעריכתה.

 

3.6.11ניתן להסתייע באותם מבחנים שנקבעו בהלכת מרום, על מנת לבחון קיומה של השפעה בלתי הוגנת גם כשמדובר בעסקת מתנה. לעניין זה ראו דברי כב' השופט נ' פלקס בתלה"מ (י-ם) 18816-06-20 נ.י נ' י.י, פסקה 33 לפסה"ד (24.8.2022)):

 

"במקרים בהם מוכחת תלות ששררה בין מקבל המתנה לנותן המתנה, עשויה חובת ההוכחה לעבור לכתפי מקבל המתנה - המבקש לקיימה, ועליו יהיה לסתור את החזקה שקמה בדבר השפעה בלתי - הוגנת מצדו על מעניק המתנה... לבחינת קיומה של התלות האמורה ניתן להסתייע באותם מבחנים שנקבעו בהלכת מרום, הם: תלות ועצמאות, תלות וסיוע, קשרי נותן המתנה עם אחרים, ונסיבות מתן המתנה. ככל שנלמד, כי אכן מתקיימת אותה תלות של נותן המתנה במקבלה, או מתקיימות נסיבות אחרות - לרבות כאלו הנלמדות מהתקיימות המבחנים האמורים, או מקצתם, קמה הנחה, או חזקה, בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת".

 

3.6.12ההכרעה בשאלה האם אומנם קיימת השפעה בלתי הוגנת אינה תמיד קלה. כפי שציין כב' השופט נ' הנדל בפסק דינו בתיק בע"מ 4459/14 פלונית נ' פלוני (6.5.2015), יתכנו מקרים שבהם חוטים שונים של עילות שונות - הגם שלא היה בכוחם לבסס עילה עצמאית - יכולים להישזר יחד לרבדים המחזקים ומבססים את דבר קיומה של השפעה הבלתי הוגנת, העולה עד כדי שלילת הבחירה החופשית. הלכה זו ידועה בכינויה - "הלכת החוטים השזורים" והיא מאפשרת לבית המשפט להיעזר בחוטים השונים כדי להגיע לראייה כוללת המשקפת את מלוא התמונה.

 

3.6.13על רקע הלכה זו, נכתב מאמרה של ד"ר ענת ליפשיץ, "ניכור לעת זקנה כהשפעה בלתי הוגנת בעקבות הלכת החוטים השזורים" (ראו מ"מ לעיל), שבו עמדה ליפשיץ על שלושת מרכיבי היסוד של תופעת הניכור לעת זקנה, שהם הרקע לכל ניכור לעת זקנה העולה כדי השפעה בלתי הוגנת: האחד, סכסוך בין הצאצא המנוכר לבין הגורם שמנכר את הזקן; השני, היווצרות יחסי אמון מיוחדים בין הזקן לגורם שמנכר אותו - יחסי אמון אלה מבוססים פעמים רבות על תלות רגשית, תלות כלכלית, תלות פיזית או כל סיבה אחרת; השלישי, טרם היווצרות יחסי האמון המיוחדים, היו היחסים בין ההורה הזקן לצאצא המנוכר תקינים, אולם לאחר היווצרות התלות, ההורה "נדבק" מהצד המנכר והקשר בינו ובין הצד הנפגע - נפגע (ראו מאמרה של ליפשיץ בעמ' 61).

 

3.6.14ליפשיץ הציעה במאמרה גם מבחני משנה המלמדים על קיומו של ניכור הורי לעת זיקנה: 1. ניסיונות לנתק ולהרחיק את הזקן מהצד המנוכר; 2. בעת מעשה הניכור, הסברים חלשים ולא רציונליים של הזקן או אי נתינת הסברים בכלל; 3. חוסר אמביוולנטיות - הזקן תומך אוטומטית בצד המנכר; 4. הזקן אינו מודע לפעילות הניכור, אלא משוכנע שהסיבה לניכור היא לחלוטין עצמאית ולצד המנכר אין חלק בכך; 5. תמיכה אוטומטית בעמדת הצד המנכר בכל קונפליקט בלי רצון להקשיב למנוכר; 6. אין הכרה במעשיו של הצד המנוכר; 7. קיומם של תרחישים שאולים. ההתבטאויות של הזקן בהקשר של הצד המנוכר שאולות משפתו ומעולמו של הצד המנכר. תחושה שהמנכר מדבר מגרונו של הזקן ואינו משמיע את קולו העצמאי; דחיית המשפחה המורחבת (ראו מאמרה של ליפשיץ בעמ' 61 עד 62).

 

3.6.15מבחן עזר נוסף שהוצע בפסיקה ומיועד לאותם מקרים, שבהם לא ניתן לזהות התקיימותה של השפעה בלתי הוגנת רק בהסתמך על מבחני הלכת מרום, הוא מבחן ה"ניכור בגיל השלישי" או "ניצול הזקן המוחלש" כאמור בפסק דינה של כב' השופטת איריס אילוטוביץ סגל בתיק ת"ע (תל אביב) 40917-10-17 ש' א' נ' ג' ש' (21.9.2020). לפי מבחן זה ייתכנו מצבים שבהם ילד אשר התנדב מיוזמתו לטפל בהורהו במסירות בערוב ימיו, ייתפש כגורם מנכר מקום שבו יוכח, כי פעל מתוך מטרה להשתלט על ההורה ולהרחיק ממנו את בני המשפחה האחרים תוך ניצול חולשתו הפיזית והשכלית.

 

3.6.16במצב דברים, שבו קשישה מעניקה את נכס המקרקעין היחיד שבבעלותה במתנה לאחת מבנותיה, תוך העדפתה על פני בתה האחרת - כמו במקרה שלפנינו - יש להקפיד ולבדוק האם המתנה ניתנה מתוך רצון חופשי, וללא הפעלת השפעות פסולות, המצדיקות את ביטול המתנה.

 

3.6.17לצורך כך, אעמוד תחילה על עובדות המקרה, כפי שהן עולות מהראיות והעדויות שהוצגו בפניי. מובהר, כי כל ההדגשות בציטוטים שיובאו להלן, אינן במקור.

 

3.7העובדות כפי שהן עולות מהראיות והעדויות בתיק

 

3.7.1מהראיות והעדויות שהוצגו בפניי, עולה כי לאורך השנים ועד סוף שנת 2016, מערכת היחסים במשפחת הצדדים הייתה טובה והרמונית. לעניין זה ראו עדות ידיד המשפחה, עו"ד ג.ז, בעמ' 120, ש' 4 עד 25:

 

"...אני מכיר את המשפחה באופן כללי מאמצע שנות ה-80 הכרתי לראשונה את אורנה מכוח העובדה שהיא הייתה בת זוג של חבר של אח שלי... בהמשך הכרתי את רבקה.. בשלבים יותר מאוחרים קיבלתי רישיון כעו"ד והיו אליי פניות, מי שפנתה אלי לראשונה בהיבט המשפטי הייתה שרה בקשר להסכם שכירות כלשהו ובהמשך נתבקשתי לטפל בקרקעות של המשפחה שהיו בר.פ, המכירה הראשונה הייתה קודם ל-99' כי זו מכירה שהייתה בעודי עו"ד שכיר במשרד ו.מ. ובהמשך טיפלתי במכירת שתי חלקות נוספות כאשר זה היה במסגרת הפעולות שלי כעצמאי. בכל מערכת היחסים הזאת (קפיצה בהקלטה) נראית לי משפחה נורמטיבית לחלוטין מערכת יחסים אפילו טובה ומצוינת ככל שהיה צורך היה שיתוף פעולה מצד כל הצדדים, לא היינו צריכים לעשות שם איזשהן פעולות מיוחדות לשכנע מישהו, הכל נעשה בהסכמה".

 

3.7.2גם אורנה תיארה את מערכת היחסים המשפחתית כטובה, לרבות עם אחותה שרה. וכך נכתב בתסקיר מיום 29.7.2018 (נספח כח עמ' 186 לתצהיר שרה): "מערכת היחסים שלה עם אחותה שרה הייתה טובה, כשהיא מדגישה כי הקשר עמה הינו כשל אחות בלבד ולא כחברה. שרה ניהלה את ענייניה הכספיים של האם והיא עודכנה בנעשה ונתנה בה אמון".

 

3.7.3הקשר החם שבין הצדדים והאמון המלא בין שרה לאימה רבקה, בא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שכאשר רבקה ובעלה נזקקו לכספים נזילים לצורך הסדרת שהותם בבית האבות "מ'", שרה נטלה משכנתא מהבנק בסך של 900,000 ₪ על דירתה הפרטית והעבירה את הכספים לבית האבות "מ'" (ראו נספחים ג' עד ז' לתצהיר שרה). מאוחר יותר, כאשר נמכר נכס של רבקה בפ', שרה פרעה את המשכנתא מכספי התמורה והפקידה את יתרת הכספים בחשבונה של רבקה.

 

3.7.4אורנה מתגוררת בארה"ב מאז שנת 1987 (ראו עדות אורנה בעמ' 179, ש' 10), בעוד ששרה התגוררה כל השנים בישראל.

 

3.7.5לאורך השנים, שרה הייתה זו אשר סייעה רבות לרבקה בכל עניין שבו היא נזקקה לעזרתה. שרה סייעה, בין השאר, בהסדרת שהותם של רבקה ובעלה בבית האבות "מ'", במכירת הבית שהיה רשום ע"ש רבקה בפ', במכירת קרקעות חקלאיות של המשפחה ויזמה את רכישת הדירה בר', כנכס מניב עבור רבקה. לעניין זה ראו עדות עו"ד ג.ז בעמ' 121 לפרוט', ש' 14 עד 19, 29 עד 30:

 

"שרה הייתה דמות פה בארץ, היא הייתה בישראל, היא הייתה מעורה בחיי המשפחה, בטיפול בדברים. אם היה צריך משהו נניח וכשהייתי מבין שאני צריך להשיג לקבל כל הדברים האלה דרך אמא דרך חתימות הכל היה דרך שרה, לא היה לי ניידים של צ' או של רבקה למיטב זכרוני, אני חושב שבאיזשהו שלב גם לא היה לי אפילו נייד של אורנה בארצות הברית, הוא היה נייד אמריקאי משהו כזה זאת אומרת הכל היה דרך שרה...

עו"ד מייזלס: האם להתרשמותך שרה הייתה מסורה בת מסורה לאימא שלה?

העד, מר ז': ללא ספק".

 

3.7.6רבקה ובעלה צ' ז"ל ערכו צוואות ביום 5.9.2007. צ' ז"ל, ציווה בצוואתו את מלוא עיזבונו לרבקה, ובמידה שלא תהיה בחיים, לבנותיה שרה ואורנה. רבקה ציוותה בצוואתה את עיזבונה לשרה ואורנה, בחלקים שווים ביניהן. בני הזוג ר' הגבילו בצוואתם את האפשרות לבטל את הצוואה על ידי אחד מהם, וזאת בהתאם להוראות סעיף 8א' לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 (ראו נספח טו' לתצהיר שרה).

 

3.7.7צ' ז"ל נפטר ביום 23.5.2014, וביום 27.4.2015 ניתן צו לקיום צוואתו (ראו נספח טו' לתצהיר שרה).

 

3.7.8מאז פטירתו של צ' ז"ל, ההתנהלות הכספית בעניינה של רבקה הייתה כזו, ששרה שילמה באמצעות כרטיס האשראי שלה ו/או בכסף מזומן ו/או בהעברה בנקאית מחשבונה הפרטי את כל הוצאותיה של רבקה, ולאחר מכן שרה הייתה עורכת התחשבנות ומשיבה לעצמה מחשבון רבקה את הסכומים שהוציאה. יצוין, כי שרה הייתה שותפה בחשבונותיה של רבקה. לעניין זה ראו עדותה של שרה:

 

"שילמתי עבור אימא שלי כי זה היה הנוהל. מה שהיא רוצה אני משלמת עבורה. מהכרטיס אשראי שלי או מכסף מזומן או בהעברה בנקאית למי שצריך או מה שצריך. אני שילמתי עבורה. עו"ד י.א בדק את כל ההתנהלות, מצא שאין פגם בהתנהלות שלי, ההתנהלות שלי ראויה לחלוטין" (עמ' 59 ש' 1 עד 4).

 

"ההתנהלות בינינו הייתה כזאת שאני משלמת עבור אימא שלי, הכל. הכל זה הכל. הכל הכל, הכל. מהכספים שלי, ויש לי הוכחות של כרטיסי אשראי, תדפיסים של כרטיסי אשראי ויש לי הוכחות מהבנק, ויש לי את כל ההוכחות האפשריות שאותן הראיתי לעו"ד אלקיס והוא בדק הכל..." (עמ' 67 ש' 10 עד 13).

 

3.7.9ביום 21.6.2015 נחתם הסכם מכר, שבמסגרתו רכשה רבקה את הדירה בר' בתמורה לסך של 1,680,000 ₪ מבנה וכלתה של שרה, ה"ה ר' ונ' כ' (ראו נספח יג' לתצהיר שרה). דירה זו וההוצאות הנלוות הכרוכות ברכישתה, מומנו באמצעות יתרת כספי פיקדון שהופקד עבור צ' ז"ל בבית האבות "מ'", יתרת כספי מכירת הבית בפ' ומכספים נוספים שהתקבלו ממכירת קרקע חקלאית. מהתכתובות שצורפו לתיק עולה, כי שרה טיפלה בעניינים הנוגעים לרכישת הדירה ולהשכרתה לצד ג' וכי היא שיתפה את אורנה בפרטים הנוגעים לכך (ראו נספח טז' לתצהיר שרה).

 

3.7.10הדירה הושכרה לצד ג' ודמי השכירות שהתקבלו בגינה, הופקדו בחשבונה של רבקה בבנק דיסקונט, מס' חשבון xxx (ראו נספח יט' לתצהיר שרה).

 

3.7.11בסוף שנת 2016, אורנה הגיעה לישראל ושהתה בארץ כחודשיים. בעת שהותה בישראל, ביום 17.11.2016, נמשך פיקדון בסך של כ-70,000 ₪ מחשבון הבנק של רבקה בבנק הפועלים (חשבון מס' xxx) ומכספים אלה נרכש מט"ח, אשר הועבר לחשבונה של אורנה בארה"ב. כמו כן, באותו יום נמשכו סכומים נוספים מחשבונה של רבקה, שהועברו לבנה של אורנה, מר ע.ק (ראו נספח כ' עמ' 69 ו- 70 לתצהיר שרה).

 

3.7.12בתום ביקורה של אורנה בישראל בחודש נובמבר 2016, אורנה טסה יחד עם רבקה לארה"ב, והן שהו שם יחד במשך כחצי שנה, וזאת עד לחודש מאי 2017.

 

3.7.13בחודש מאי 2017, אורנה ורבקה חזרו לישראל. אורנה התגוררה עם רבקה ביחידת המגורים שלה בבית האבות "מ'", עד סוף חודש נובמבר 2017 (סה"כ כשבעה חודשים), וזאת על אף שבהסכם שעליו חתמה רבקה עם בית האבות "מ'" נכתב במפורש, כי נאסר על רבקה לאפשר מגוריו של אדם אחר ביחידת המגורים שלה (ראו סעיף 5.2 להסכם עם מ' מיום 23.11.2011, מוצג ת/1). במהלך תקופה זו, אורנה הייתה צמודה אל רבקה ולא אפשרה לשרה ומשפחתה ולגורמים נוספים לפגוש את רבקה ביחידות, כשהלכה למעשה היא פעלה, על מנת לבודד את רבקה מסביבתה. על כן, שרה פנתה אל ידיד המשפחה, עו"ד ג.ז וביקשה את סיועו המקצועי בפניה אל בית האבות "מ'" לצורך התערבותם בנושא. תימוכין לכך, ניתן למצוא במכתביו של עו"ד ז' לגב' א.ו, מנהלת "מ'" ר.א, מתאריכים 6.8.2017 ו- 31.8.2017 (מוצג ת/1). וכך נכתב בסעיפים 8 עד 13 למכתבו של עו"ד ז' מיום 6.8.2017:

 

"8. בסמוך לחודש ספטמבר 2016 הגיעה אורנה לישראל, באצטלה של דאגה לרבקה החלה אורנה בנקיטת פעולות אשר בסופו של דבר הביאו את המצב לידי כך שרבקה הפכה לתלויה בה בכל היבט אפשרי, כאשר אורנה מתגוררת עמה ומקבלת עבורה החלטות.

 

9. עובדת מטעם הביטוח הלאומי, אשר הגיעה לסייע לרבקה 3 פעמים בשבוע גורשה על ידי אורנה ללא כל נימוק מתקבל על הדעת וללא מציאת מחליפה.

 

10. במהלך חודש נובמבר 2016, מספר ימים לאחר שמרשתי נסעה לחופשה בחו"ל, משכה אורנה סך של 93,000 ₪ מחשבונה של רבקה וטסה עמה לארה"ב למשך 6 חודשים.

 

11. בסמוך ליום 3.5.2017, כאשר אשרת השהייה המוגבלת ל-6 חודשים בארה"ב עמדה להסתיים שבו לארץ רבקה ואורנה.

 

12. החל ממועד שובן לארץ ובמשך יותר משלושה חודשים, אורנה מתגוררת בדרך קבע בבית האבות בחדרה של רבקה, וזאת בניגוד להוראות סעיף 5.2 להסכם...

 

13. המדובר ביחידת דיור בת חדר אחד, אשר אין זה סביר כי יעשה בה שימוש על ידי מי שאינו צד לחוזה ואף איננו בחזקת אורח נוטה ללון ללילה אחד. מדובר במגורים של קבע, אשר הינם מעבר לזמן סביר, כאשר מעשה זה גרם להשתלטות של אורנה על אמה, בכל מובן אפשרי, תוך שהיא אינה מאפשרת לה להיפגש עם בני משפחתה של מרשתי בפרטיות, מדירה אותה מאירועים משפחתיים, ובסופו של דבר משתלטת על חשבונות הבנק שלה..."

 

3.7.14וראו גם דברי עו"ד ז' בחקירתו בבית המשפט, אשר הייתה אמינה בעיני והתיישבה היטב עם הראיות שבתיק:

 

"העד, מר ז': למעשה שרה מתארת לי מצב שהיא לא יכולה להיכנס ליחידה שלא נותנים לה להיכנס, מגיעה לבקר כפי שהיא הייתה רגילה לבקר אבל אין מצב, אורנה לא נותנת לה להיכנס.

עו"ד מייזלס: מי נמצא בתוך היחידה בשלב הזה?

העד, מר ז': אורנה ורבקה.

עו"ד מייזלס: לא הבנתי אורנה עברה לגור עם רבקה?

העד, מר ז': כן, אורנה עברה לגור עם רבקה, זה תיאור המכתב. למעשה כשאני פונה לו' מנהלת בית האבות אני פונה בבקשה אנא מכם תוציאו את אורנה.

עו"ד מייזלס: רק אני אבין, אורנה בעצם,

העד, מר ז': אורנה הופכת להיות דיירת בבית האבות לפרק זמן של חודשים, לא ימים לא שבועות, גם בית אבות אני בסופו של דבר גם מתקשר עם בית האבות ואני מוודא את זה שהמכתב התקבל ואני מוודא את זה שיהיה טיפול ואני רושם לי תרשומות שהדבר בטיפול. זאת אומרת אף אחד בבית האבות לא אומר לי תשמע אין שחר לדברים" (עמ' 123 ש' 30 עד עמ' 124 ש' 11).

 

"עו"ד מייזלס: אתה יכול להקריא לי למשל מה התרשומת שכתבת כאן לעצמך באוגוסט 2017?

העד, מר ז': "שוחחתי עם ו', היא מנסה לגרום לאורנה לצאת, אורנה מתחמקת ממנה היא הבטיחה לעדכן אותי כשתצליח" (עמ' 129 ש' 18 עד 21, ראו גם ת/1).

 

"אני יכול להגיד לך שלבית האבות היא מנעה ממנה להיכנס, מנעה ממנה לשבת בחופשיות אם אני זוכר נכון, לא הייתה לשרה אפשרות להיפגש עם אימא שלה לבדה בלי שאורנה נוכחת" (עמ' 136 ש' 19 עד 21).

 

3.7.15העובדה, כי אורנה פעלה על מנת לבודד את רבקה, עולה גם מעדותה של גב' מ.ס, אחייניתה של רבקה (בת אחיה). גב' ס', העידה כי היא מתגוררת בקנדה, וכי בחודש אוקטובר 2018, הגיעה לביקור משפחתי בישראל. במהלך שהותה בארץ, היא ביקרה את דודתה בבית האבות "מ'". לדבריה, לאחר אותו ביקור, אורנה התקשרה אליה ו"ביקשה שאני לא אבקר יותר את אימא מכיוון שיש בעיות משפחתיות" (עמ' 111, ש' 25 עד 29). "היא אמרה לי למעשה לא לחזור ולא להיות איתה בקשר (עמ' 113, ש' 21 עד 22).

 

3.7.16לאחר שהותה הממושכת של אורנה בצמידות לרבקה, חל שינוי קיצוני ביחסה של רבקה לבתה שרה וילדיה. מהראיות והעדויות עולה, כי שינוי זה נבע מכך, שרבקה סברה, כי שרה גנבה ממנה כספים. לעניין זה ראו דברי האפוטרופוס לרכוש בחקירתו, בעמ' 149 ש' 26 עד עמ' 150 ש' 12:

 

"העד, עו"ד עזרא: כן אחרי שהגשתי את הדו"ח היא אמרה לי ששרה גנבה לה את הכסף כי אני ניסיתי גם שהיא כן תפגוש אותה, ניסיתי גם ששתי האחיות תדברנה ותפגשנה, במסגרת זה ניסיתי לשכנע את רבקה שתפגוש את שרה והיא אמרה לי אני לא רוצה לפגוש אותה היא גנבה לי את הכסף".

 

3.7.17וראו גם האמור בתסקיר מיום 29.7.2018 (נספח כח עמ' 183 ו-184 לתצהיר שרה), שם נכתב, כי רבקה "דיברה בחריפות נגד בתה שרה" וכי היא "התלוננה רבות כי שרה בתה לקחה ממנה כספים".

 

3.7.18ביום 26.6.2017, רבקה חתמה על תצהיר מתנה, שלפיו העבירה לבתה אורנה את מלוא זכויותיה בדירה בר', ללא תמורה. מתצהירה של עו"ד י.י, אשר טיפלה בעסקת המתנה עולה, כי רבקה חתמה על תצהיר המתנה על רקע סברתה, כי שרה גנבה את כספיה. עו"ד י' תיארה בסעיף 6 לתצהירה את פגישתה הראשונה עם רבקה ואורנה, בחודש יוני 2017, באופן הבא:

 

"בפגישה הראשונה שהתקיימה במשרדי מסרה לי רבקה כי לאחר שחזרה מחו"ל משהות של מספר חודשים, גילתה שאופן מפתיע כי בתה שרה משכה מחשבונות הבנק שלה שבהם בתה שרה היתה שותפה יחד איתה, כספים ורוקנה אותם ללא רשותה וכשדרשה ממנה להשיב אותם בתה שרה הכחישה את נטילת הכספים ומתנהגת אליה בצורה מחפירה. עוד הוסיפה וסיפרה לי אודות היחסים הקרובים עם בתה אורנה לעומת היחסים הקרירים והמרוחקים עם בתה שרה. רבקה מסרה לי כי היא מבקשת לתת במתנה לבתה אורנה דירה בבעלותה ברח' א' בעיר ר'".

 

3.7.19גם לאחר שתצהירי המתנה נחתמו, אורנה לא היססה לעשות שימוש בכספיה של רבקה כדי לשפץ את הדירה. לעניין זה ראו עדותה של אורנה בעמ' 210, ש' 14 עד עמ' 211 ש' 21:

 

"עו"ד עזרא: טוב עכשיו בין החודשים יולי עד אוקטובר 18' הדירה הייתה בשיפוץ נכון?

העדה, גב' אורנה: נכון. לא זוכרת תאריכים אבל אני יודעת שהיא הייתה בשיפוץ לפני שהיא נכנסה להשכרה כן".

...

העדה, גב' אורנה: אני לא בטוחה שאמא שלי שילמה. אני יודעת שבתי ד' כתבה את זה, אני לא בטוחה שאימא שלי, אני לא זוכרת מי שילם. אם ד' כתבה שאימא שלי אז אימא שלי.

עו"ד עזרא: בהנחה שאימא שלך, מדוע הכסף של השיפוץ היה צריך לצאת מחשבונה של אימא שלך אם הדירה היא שלך?

העדה, גב' אורנה: שאלה טובה.

עו"ד עזרא: ומה התשובה?

העדה, גב' אורנה: אין לי".

 

3.7.20ביום 3.7.2017 הגיעה שרה לבית האבות "מ'" בניסיון לבקר את רבקה. בהעדרה של אורנה, הסכימה רבקה לפגוש את שרה והן שוחחו. באותה שיחה, רבקה ציינה, כי רצונה הוא שרכושה יחולק שווה בשווה בין בנותיה וכי היא "צריכה לחשוב" איך לעשות את זה. השיחה הוקלטה ותומללה, ואלו הדברים שנאמרו באותה שיחה (נספח כא' לתצהיר שרה):

 

"...

שרה: לא הבנתי, מה זה הכל שווה בשווה? מאיזו בחינה?

רבקה: מבחינה שלך ושל אורנה.

שרה: מה צריך להיות שווה בשווה?

רבקה: הכל.

שרה: מה זה הכל?

רבקה: מה שיש לי, זה צריך להיות שווה שלכן, שווה בשווה,

שרה: אוקי, אז, אז צריך לחשוב איך עושים את זה. נכון?

רבקה: כן, אז זה מה שאני אמרתי לה גם, שאני צריכה לחשוב.

שרה: כי אני בטוחה שבאמת כמו שאת אומרת עכשיו, שזה מה שהיית רוצה שיהיה,

רבקה: נכון.

...

שרה: כל מה שאני מבקשת זה שתהיי עצמאית במחשבות שלך, שתחשבי באמת בהיגיון. אפשר לבקש ממך דבר כזה?

רבקה: תראי, אני אמרתי לך עכשיו לפני זה בדיוק, לפני פחות מדקה, שאני צריכה להיכנס למחשבות שלי,

שרה: כן,

רבקה: ...אני צריכה להיות, לחזור ולהיות מה שאני. מה שהייתי עד עכשיו ועכשיו. ולמנוע כל דבר ש-זה לא נכון... הדברים שיהיה לשתיכן,

שרה: נכון,

רבקה: זה הכל. סך הכל,

שרה: בצורה הכי הוגנת, שזה הכי הוגן,

רבקה: ברור, ברור.

...

"רבקה: כן. טוב, אני נכנסת,

שרה: בסדר, גם אני נכנסת.

רבקה: אליי את לא יכולה להיכנס אני לא רוצה שיהיה עכשיו בלגן שלם אם היא ישנה.

שרה: לא יהיה בלגן. אני רק אגיד לה שאנחנו החלטנו ליישר את ההדורים, אפשר להגיד לה דבר כזה?

רבקה: כן".

 

3.7.21בהמשך אותה שיחה, שרה נכנסה עם רבקה לבית האבות "מ'" ופגשה שם את אורנה. אורנה הגיבה בעוינות כלפי שרה, האשימה אותה, כי גנבה את כספי האם, והביעה כעס כלפי האם על כך שאמרה ששרה לא עשתה לה שום דבר רע. להלן תוכן שיחתן, אשר יובא להלן במלואו בשל חשיבותו:

 

"שרה...באתי רק להגיד ש-יישרנו את ההדורים והכל בסדר,

אורנה: זה ממש לא מעניין אותי...

שרה: אה, לא מעניין אותך?

אורנה: כאן את לא יכולה לישר שום הדורים אחרי מה שעשית.

שרה: אחרי מה שעשיתי או אחרי מה שאת עשית?

ד': אמרנו שלא נריב, נכון אמא?...

אורנה: את לא יכולה ליישר שום הדורים,

שרה: אמרנו שלא נריב, אמרנו שלא נריב, נכון אמרנו שלא נריב? אמרנו שלא נריב. כן.

אורנה: אני עשיתי לך משהו רע?

רבקה: מה פתאום,

אורה: לא, יפה מאוד.

שרה: אני עשיתי לה משהו רע?

אורנה: כן.

רבקה: לא

אורנה: לא?

שרה: לא. בבקשה, לא

אורנה: לא? אמא? אמא?

רבקה: אחרי שדיברתי עם שרה,

אורנה: אחרי שדיברת עם שרה? אחרי שדיברת עם שרה? כן? אחרי שהגעת ולא הייתה לך אגורה בחשבון? במשך שמונה חודשים אנחנו ה-ה-מסדרים את ה-ה-את אצלנו, ואת פה מגיעה ואין לך כסף ואני ממשיכה (צוחקת) לקנות לחם וחלב כי אין לך אגורה? (צוחקת) לא, לא, אבל בסדר, אני בסדר. העיקר עכשיו הכל יכנס לך לחשבון ואין מה לדאוג.

שרה: טוב, אני לא מתכוונת לענות. את שמעת מה שיש לי להגיד וזה הכל...".

 

3.7.22במסגרת חקירתה, אורנה היתממה וציינה, כי לרבקה נודע על "גניבת" כספיה, כאשר פנתה אל הבנק ("עו"ד מייזלס: ואת בעצם זו שמגלה לאימא ששרה גנבה? העדה, גב' אורנה: אני הרגע אמרתי שאמא שלי הלכה לבנק וגילתה שאין לה כספים", עמ' 176 לפרוט', ש' 29 עד ש' 30). אולם, השיחה המוקלטת הנ"ל אינה מותירה כל ספק, כי אורנה היא זו שגרמה לאם לחשוב, כי שרה גנבה, כביכול, את כספה.

 

3.7.23יצוין, כי לא נעלמה מעיני טענת אורנה בסעיפים 44 ו- 45 לסיכומיה, כי יש לפסול את תמליל השיחה הנ"ל בשל אופן הגשתו. עם זאת, בנסיבות העניין לא מצאתי לפסול את התמליל או להורות על הוצאתו מהתיק. המדובר בתמליל שיחה, אשר אורנה לקחה בה חלק. אורנה נחקרה על אותה שיחה, ולא הכחישה את דבריה בשיחה זו. אורנה לא העלתה כל טענה כנגד התמליל בדיון ההוכחות. יתרה מזו, המגמה הרווחת בפסיקה, היא של מעבר מקבילות הראייה למשקל הראייה, והדבר אף עולה מהוראות תקנה 28(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 הקובעת, כי "בית המשפט רשאי לקבל כראיה כל עדות שהובאה לפניו, אף אם אינה קבילה בבית משפט אחר". בנסיבות המקרה דנא, האמור בתמליל מתיישב היטב עם יתר הראיות והעדויות שהציגה שרה וקבלתו נדרשת אף מטעמי צדק, כאמור בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.

 

3.7.24ביום 26.10.2017, שרה הגישה בקשה למינוי אפוטרופוס חיצוני לגופה ולרכושה של רבקה, בתיק אפ' 51252-10-17. שרה ציינה בבקשתה, כי קיים חשש ממשי, שאורנה תנצל את מצבה הקוגניטיבי של רבקה ותגזול את כספה ורכושה.

 

3.7.25ביום 1.11.2017, זכויותיה של רבקה בדירה הועברו על שמה של אורנה בלשכת רישום המקרקעין. עוה"ד י.י, אשר טיפלה בעסקת המתנה, העידה, כי היא כלל לא הייתה מודעת לכך, שעוד בטרם הושלם הליך רישום הדירה על שם אורנה, נפתח הליך אפוטרופסות בעניינה של האם. לדבריה, אילו הייתה יודעת על כך, הייתה פונה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בטרם השלמת רישום הדירה על שם אורנה (ראו דבריה בעמ' 229, ש' 22 עד ש' 25).

 

3.7.26במסגרת ההליכים שהתנהלו בתיק אפוטרופסות 51252-10-17, בית המשפט מינה את עו"ד יורם אלקיס, כמומחה מטעמו, לצורך בדיקת תנועת הכספים שאותם ניהלה שרה עבור רבקה (להלן: "המומחה"). מחוות הדעת שהגיש המומחה בתיק האפוטרופסות עולה, כי לא נפל כל רבב בהתנהלותה הכספית של שרה בכספי האם וכי אין כל יסוד לטענה ששרה גנבה ממנה כספים. המומחה ציין בחוות דעתו, כי הסכום ששרה הוציאה מחשבונה של האם, במהלך השנים לאחר פטירת מר ר' ז"ל, מסתכם בסך של 249,370 ₪ - סכום הזהה כמעט לזה שהוצהר על ידי שרה לצורך הוצאותיה של האם, שמימנה מחשבונה הפרטי.

 

3.7.27אורנה טוענת, כי שרה משכה סך של כ- 80,000 ₪ מחשבון רבקה, בעת שרבקה שהתה עם אורנה בארה"ב. אולם, המומחה בדק משיכת כספים זו, במסגרת בדיקת כלל חשבונותיה של רבקה ומצא, כי הסכומים ששרה משכה מחשבון רבקה תואמים את הסכומים שמימנה מכיסה. לעניין זה ראו גם עדות האפוטרופוס לרכוש, עו"ד עזרא, בעמ' 143, ש' 32 עד עמ' 144 ש' 4 - "..אני פניתי לעו"ד אלקיס הצגתי לו את השאלה הזו והוא ענה לי חד משמעית ששרה לא צריכה להשיב כלום והיא לא לקחה כלום". יצוין, כי לאורנה טענות כלפי מסקנות המומחה בחוות דעתו. אולם, טענות אלה אין מקומן בהליך זה - וזאת בשים לב לכך שחוות דעת המומחה הוגשה בתיק האפוטרופסות.

 

3.7.28למרות תוצאות בדיקתו של המומחה, אורנה עדיין מחזיקה כיום בדעה, כי שרה גנבה כספים מרבקה. ראו עדותה בעמ' 188, ש' 1 עד ש' 9:

 

"עו"ד מייזלס: עכשיו אני רוצה לשאול אותך את עצמך, לא אימא, את, את חושבת ששרה גנבה את אימא?

העדה, גב' אורנה: זה בית המשפט יחליט.

עו"ד מייזלס: שאלתי אותך מה את חושבת, את חייבת לענות.

העדה, גב' אורנה: אני חייבת לענות?

עו"ד מייזלס: כן.

העדה, גב' אורנה: אני חושבת ששרה השתמשה בחשבונות של אימא שלי בצורה לא נאותה והיא גרמה לאימא שלי להרגיש מאוד מזלזלת, ממש לעג ממש לעג. בלי להודיע בלי להגיד בלי לבוא לשאול מה קרה ללכת ולקחת כספים..."

 

3.7.29ביום 8.8.2018 הוגש לתיק אפ' 51252-10-17, תסקיר העו"ס בעניינה של רבקה (תסקיר מיום 29.7.2018, נספח כח לתצהיר שרה). בשיחתה עם העו"ס, סיפרה רבקה, כי דירתה ממוקמת בר.ג, הגם שהדירה נמצאת בעיר ר'. כמו כן, רבקה התקשתה למסור פרטים על מקורות הכנסותיה ואת הסכומים שהיא מקבלת והתקשתה לתת מידע אודות מצבה הכלכלי. וכך נכתב בתסקיר:

 

"כיסוי צרכים

הגב' רבקה ר' מתגוררת כאמור בדירתה בגפה, עצמאית בתפקוד יומיומי אישי, אינה עצמאית בניהול ענייני רכושה...

 

מצב כלכלי ורכוש

כפי שנמסר לנו ע"י רבקה:

הכנסות שוטפות: התקשתה למסור את כל מקורות הכנסותיה והסכומים שמקבלת.

חסכונות ופקדונות: לא ידעה למסור פרטים

נכסים: נתנה במתנה לבתה אורנה דירה שהייתה בבעלותה בר.ג.

הגב' רבקה ר' התקשתה מאד לתת את המידע לגבי מצבה הכלכלי".

 

3.7.30בתסקיר הנ"ל, הובאו ממצאי בדיקתו של ד"ר איליה גורביץ מיום 29.11.2017 בעניינה של רבקה, מהם עולה, כי רבקה נמצאת בשלבים ראשונים של הליך דמנציה ולוקה בקשיים שונים. וכך נכתב בתסקיר:

 

"בבדיקה נמצאה עדות ברורה לקושי שכלי המתבטא באיטיות החשיבה, קושי שפתי, קשיי ריכוז וסימני אקלקוליה (קושי לבצוע פעולות חשבון). להערכתי מדובר בסימנים ראשונים של דמנציה לא ספציפית (מהלך לא הפיך שצפוי להתקדם עם השנים) הגעתי למסקנה כי גב' רבקה ר' לא מסוגלת לנהל את ענייני הכספים שלה וזקוקה למינוי אפוטרופוס לרכוש. התקשתה להציג עמדה הגיונית לגבי סוגיית האפוטרופסות. לנוכח נגלקט (אינה מודעת להפרעה) וטוענת כי מתנהלת כלכלית לבד, אך בפועל אינה מסוגלת לעשות זאת. אינה מבינה את הצורך בהתנהגות כלכלית מבוקרת". 

 

3.7.31לפיכך, המלצת התסקיר הייתה למנות לרבקה אפוטרופוס חיצוני לרכוש, זאת למרות התנגדותן של רבקה ואורנה לכך.

 

3.7.32ביום 18.12.2018 שרה ואורנה מונו כאפוטרופסיות זמניות על רכושה של אימן, וביום 5.6.2019 בוטל מינוין, ועו"ד רוני עזרא מונה תחתן כאפוטרופוס חיצוני על רכושה של רבקה.

 

3.7.33ביום 12.12.2019, שרה הגישה את תביעתה לביטול עסקת המתנה בתיק זה, ובחודש אוקטובר 2020 - בעיצומה של תקופת הקורונה, ובעת שההליכים בתביעה לביטול המתנה תלויים ועומדים - רבקה עזבה את הארץ לארה"ב. עובדה זו נודעה לאפוטרופוס לרכוש ולבית המשפט רק בדיעבד, בעת שרבקה כבר שהתה אצל אורנה בארה"ב. לעניין זה ראו דברי האפוטרופוס לרכוש בעמ' 145, ש' 10 עד 13: "עובדת סוציאלית אמרה לי שאורנה אחרי שכבר רבקה הייתה בארצות הברית הודיעה לה שהיא נמצאת בארצות הברית. אני לא קיבלתי מידע בזמן אמת וגם לא אחרי שהיא הגיעה לארצות הברית".

 

3.7.34יצוין, כי רבקה אומנם פנתה אל האפוטרופוס לרכוש וביקשה לעבור להתגורר יחד עם אורנה בארה"ב, קודם לנסיעתה זו. על כן, האפוטרופוס לרכוש פנה לבית המשפט ביום 8.7.2020 בבקשה למתן הוראות בעניין (תיק אפ' 17097-07-20). ביום 14.9.2020 ניתנה בתיק הנ"ל החלטה המורה על הזמנת תסקיר לשם מתן המלצות בעניין הבקשה. אולם, עוד בטרם הוגש התסקיר ובטרם ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה, רבקה עזבה לארה"ב.

 

3.7.35שרה טוענת, כי רבקה נחטפה על ידי אורנה לארה"ב, בעוד שאורנה מכחישה טענה זו. לטענת אורנה, רבקה לא יכלה לסבול עוד את הסגר והבדידות בתקופת הקורונה, ועל כן היא הגיעה אל אורנה בארה"ב. אולם, אני מתקשה להאמין כי רבקה הגיעה לארה"ב, ללא כל סיוע מצד אורנה (או מי מטעמה). מהראיות שהוצגו איני מתרשמת, כי רבקה הייתה מסוגלת לעשות בעצמה את כל הפעולות הנדרשות לצורך הסדרת נסיעתה לארה"ב, ובפרט בתקופת מגפת הקורונה, שבה היה עליה לעבור בדיקת קורונה ולהציג את תוצאותיה בטרם תוכל לעלות למטוס. מהעדויות והראיות שהוצגו לפניי עולה, כי רבקה לא הייתה עצמאית בניהול עניינים מסוג זה. הדבר עולה מדברי שרה בחקירתה - הנתמכים, בחוות דעתו הרפואיות של ד"ר גורביץ (נספח כה' לתצהיר שרה) ובאמור בתסקיר מיום 29.7.2018 (נספח כח', עמ' 183-184 לתצהיר שרה). לעניין זה ראו דברי שרה בחקירתה (עמ' 97, ש' 11 עד 28):

 

"...אני מכירה את אימא שלי אימא שלי לא ידעה ללכת פרט לר.א לשכונה המסוימת הזאת שהיא הייתה בה, ששם היא כן ידעה לאן ללכת ואיך, היא לא ידעה לנסוע לתל אביב לבד. היא לא ידעה. היא מעולם לא עשתה את זה, תמיד או אני לקחתי אותה או אורנה לקחה אותה כשהיא הייתה פה. תמיד לא היה דבר כזה שהיא נסעה לבד. אז לנסוע לבדיקת קורונה, להזמין בדיקת קורונה, לדעת בכלל שצריך להזמין, לנסוע לבדיקת קורונה, לקבל את בדיקתה את תוצאות בדיקת הקורונה בטלפון נייד שאז כבר לא היה לה, ולעלות על מטוס, לנסוע לשדה התעופה, לעלות על מטוס לעשות את כל הצ'ק אין ואת הסקיוריטי, לעלות על מטוס ולהגיע לאורנה, אין מצב שהיא עשתה את זה לבד,

עו"ד מייזלס: זאת אומרת,

העדה, גב' שרה: אין מצב".

 

3.7.36זאת ועוד, האופן שבו הושארה יחידת המגורים של רבקה בבית האבות "מ'", מלמדת שנסיעתה של רבקה לארה"ב לא תוכננה מראש - או לכל הפחות, נועדה להסתיר, כי היא עומדת לעזוב את הארץ לצמיתות. עובדה זו נלמדת מהתמונות שצילם האפוטרופוס לרכוש ביחידת הדיור של רבקה (נספח א' לתצהיר שרה), שבהן נראית הדירה שבה נותרו ירקות במקרר וכביסה במכונת הכביסה. לעניין זה ראו לדברי האפוטרופוס לרכוש בחקירתו (עמ' 145, ש' 23 עד ש' 32):

 

"זה היה אם אני זוכר נכון בעקבות פניה של בית האבות אלי שעולה ריח אני חושב עוד פעם אני שעולה ריח לא טוב מהדירה ואז ביקשתי שיבואו ויפתחו ובאתי ופתחו ואז ראיתי וצילמתי את התמונות של בעצם דירה שלא עולה ממנה שמישהו תכנן לקום וללכת.

עו"ד מייזלס: מי אתה חושב שתכנן,

העד, עו"ד עזרא: אני לא יודע מי תכנן אני אומר מי שמתכנן לנסוע לא משאיר עגבניות מקרר ולא משאיר ירקות במקרר ולא משאיר בגדים במכונת כביסה אם אני זוכר ככה מהתמונות.

עו"ד מייזלס: עכשיו היחידת דיור הזאת תאשר לי זה דירה של זה חדר וחצי משהו כזה?

העד, עו"ד עזרא: כן, דירה קטנה".

 

ובהמשך (עמ' 170 ש' 5 עד 25):

 

"כשרבקה נסעה נלקחה לארצות הברית הייתה תלויה ועומדת בקשה שלי לבית משפט האם לאפשר את נסיעתה לחו"ל. בית משפט מינה אפילו ביקש שיינתן תזכיר (צ"ל תסקיר – ג.ר.) ועו"ד שדמי הגיש בקשה לעיון מחדש בעניין התזכיר שזה היה באוקטובר, אני מדבר על אוקטובר 20'. אני חושב, זו דעתי כמובן, שזה לא היה ראוי שרבקה תיסע לחו"ל בלי שמישהו מהבית אבות יודע, בלי שהעו"ד של אורנה יודע, שדמי לטענתו לא ידע, בלי שאני אדע ובוודאי בלי שיבקשו רשות של בית משפט. זו דעתי".

 

3.7.37אורנה עצמה מציינת, בסעיף 43 לסיכומיה בתביעתה בתיק אפ' 16659-08-21, כי רבקה התחננה אליה "שתקח אותה לחיות עמה ועם משפחתה, בפלורידה, ארה"ב". וכך היא אומרת בעמ' 218 לפרוט', ש' 8 עד ש' 31:

 

"עו"ד עזרא: לא שאלתי. האם עו"ד שדמי בא כוחך הקודם ידע על-כך שאת מתכוונת לקחת את אימא שלך להתגורר איתך בחו"ל?

העדה, גב' אורנה: קודם כל אני לא התכוונתי לקחת אותה, היא צלצלה אלינו יום אחד, אני עונה לך, היא צלצלה אלי יום אחד בוכה שאם לא בוכה שאם לא נקנה לה כרטיס אנחנו נמצא אותה מתה תוך יומיים 3 יודיעו לנו שהיא מתה בחדר.

...

עו"ד עזרא: מדוע לא הגשת בקשת לבית המשפט לאפשר לך את יציאת אימך אלייך לארצות הברית?

העדה, גב' אורנה: למה היא צריכה? אין לה אפוטרופוס לגוף,"

 

3.7.38מאז חודש אוקטובר 2020 ועד לפטירתה, רבקה התגוררה עם אורנה ומשפחתה בארה"ב. שהותה של רבקה בארה"ב לא הוסדרה באופן חוקי, והיא הייתה שם על תקן של "שוהה בלתי חוקית" (ראו דברי ב"כ אורנה בעמ' 21 לפרוט', ש' 22 עד 25). רק בדיון שהתקיים בתיק זה ביום 26.3.2025, אורנה הודיעה, כי שהותה של רבקה בארה"ב הוסדרה חוקית וכי רבקה קיבלה גרין קארד (ראו גם האמור בסעיף 45 לסיכומיה באפ' 16659-08-21). עם זאת, יצוין, כי אורנה לא הציגה כל אסמכתה המלמדת על כך.

 

3.7.39שרה העידה, כי בחודש נובמבר 2021, היא נסעה עם בן זוגה לארה"ב וניסתה לפגוש שם את רבקה. אולם, לדבריה, אורנה לא אפשרה לה להיכנס לביתה. ראו עדותה של שרה בעמ' 99 לפרוט' ש' 20 עד עמ' 100 ש' 5:

 

"עו"ד שרגיל: ... את טוענת שנסעת עם בן הזוג שלך לארצות הברית ורצית לפגוש את אימא שלך.

העדה, גב' שרה: כן.

עו"ד שרגיל: מה באת ככה? התקשרת קודם הודעת שאת באה?

העדה, גב' שרה: לא.

עו"ד שרגיל: ככה באת, דפקת בדלת אמרת אני פה?

העדה, גב' שרה: כן.

עו"ד שרגיל: ומה?

העדה, גב' שרה: ורציתי לראות את אימא שלי.

עו"ד שרגיל: או-קיי.

העדה, גב' שרה: ואורנה עמדה,

עו"ד שרגיל: מתי זה היה?

העדה, גב' שרה: נובמבר 2021. אורנה עמדה בדלת, בפתח הדלת,

עו"ד שרגיל: זה היה אחרי שהגשת את התביעות כן, את התביעה כן.

העדה, גב' שרה: אורנה עמדה בפתח הדלת ולא נתנה לנו להיכנס. אנחנו עמדנו שם 25 דקות בן זוגי ואני.. התחננו לפניה שתיתן לנו להיכנס להגיד שלום לאימא שלי, והיא לא, היא לא הסכימה בשום פנים ואופן".

 

3.7.40ואומנם, אורנה אישרה בחקירתה, כי היא לא אפשרה לשרה לפגוש את רבקה, כאשר שרה הגיעה לביתה של אורנה בארה"ב וניסתה להיפגש עמה שם. ראו דברי אורנה בחקירתה בעמ' 207 לפרוט' ש' 17 עד עמ' 208 ש' 23:

 

"העדה, גב' אורנה: אני זוכרת שהיא הפתיעה דפקה לי בדלת,

עו"ד מייזלס: מעולה.

העדה, גב' אורנה: כן. כשאדם מגיע מדרך כזאת ארוכה הוא מצלצל מראש ולבדוק בכלל אם האנשים בבית. היא הגיעה את כל הדרך מהעיר ה' למיאמי לא תתקשרי לשאול,

עו"ד מייזלס: בגלל שהיא לא התקשרה להגיד לך אז לא פתחת לה את הדלת?

העדה, גב' אורנה: למה לא פתחתי? בוודאי שפתחתי לה את הדלת.

עו"ד מייזלס: ולמה לא נתת לה לראות את אימא?

העדה, גב' אורנה: אמא שלי לא רצתה לראות אותה פשוט מאוד. אימא שלי עמדה והכינה שם יחד איתי עמדנו והכנו מרק עוף ואימא שלי בדיוק חתכה ירקות ואמרתי לה אימא זאת שרה עוד עמדתי עם שתי צמות נראיתי משהו זוועה, אמרתי לה אימא זו,

עו"ד מייזלס: הכנסת את שרה הביתה?

העדה, גב' אורנה: לא בשביל מה בשביל מה להכניס אותה? היא הכניסה אותי אליה הביתה?..

...

עו"ד מייזלס: האם זה נכון ששרה הגיעה לארצות הברית רצתה לראות את אימא ואת לא הכנסת אותה הביתה?

העדה, גב' אורנה: אני לא יודעת אם היא רצתה לראות את אימא שלי, אני אמרתי לה הנה אימא היא עומדת במטבח קראתי לאימא שלי אימא את רוצה לדבר עם שרה היא אמרה לי לא היא עשתה ככה עם היד, אני עוד זוכרת את התנועה, לא. ואמרתי לה אימא זו שרה תסתובבי ותבואי.

עו"ד מייזלס:  למה לא הכנסת אותה אם זה מה שאמרת?

העדה, גב' אורנה: כי שרה לא הכניסה אותי אליה הביתה זה הכל אין לי יותר מזה מה להגיד לך".

 

3.7.41נוכח האמור לעיל, ניתן לומר ללא כל ספק, כי העדויות והראיות שהוצגו לפניי סותרות לחלוטין את טענתה של אורנה, שלפיה שרה היא שניתקה את הקשר עם רבקה ואת טענתה, כי אילו רצתה שרה להיות בקשר עם האם, היא הייתה יכולה להיות עמה בקשר, ללא כל קושי. ויודגש, כי עדותה של שרה בדבר עובדות המקרה הייתה קוהרנטית, התיישבה היטב עם הראיות והעדויות שבתיק והייתה אמינה ומהימנה בעיני - וזאת בניגוד לעדותה של אורנה, שהייתה מתחמקת ופתלתלה.

 

3.7.42עתה, משנפרסו בפניי עובדות המקרה, יש לבחון האם בנסיבות המקרה דנא הוכח קיומו של ניכור לעת זקנה, העולה כדי השפעה בלתי הוגנת מצד אורנה בכל הנוגע לעסקת המתנה.

 

3.8השאלה הראשונה - האם הוכח קיומו של ניכור לעת זקנה, העולה כדי השפעה בלתי הוגנת מצד אורנה בכל הנוגע לעסקת המתנה?

 

3.8.1בעניין מרום הותוו, כאמור, ארבעה מבחני עזר, אשר בהתקיימם, קמה חזקה לכאורה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, המעבירה את נטל הבאת הראיות אל הצד שכנגד. להלן אבחן האם מבחנים אלה מתקיימים במקרה שלפנינו.

 

3.8.2מבחן העצמאות הגופנית והשכלית - מהראיות שהוצגו בפניי עולה, כי במועד עסקת המתנה, רבקה הייתה עצמאית מבחינה גופנית. אולם, מחוות דעתו של ד"ר גורביץ, מיום 29.11.2017 (נספח כה' לתצהיר שרה) עולה, כי רבקה סבלה במועד הבדיקה מדמנציה התחלתית או מהפרעה קוגניטיבית קלה, אשר באה לביטוי ביכולתה הנמוכה לבצע פעולות חשבון פשוטות. מטעם זה, המומחה הגיע למסקנה, כי רבקה אינה מסוגלת לנהל את ענייניה הכספיים וזקוקה לאפוטרופוס לרכוש. לכן, בכל מה שנוגע להתנהלות בענייני כספים ורכוש, רבקה לא הייתה עצמאית.

 

3.8.3מבחן התלות והסיוע - במועד עסקת המתנה, רבקה הייתה תלויה באורנה, אשר טיפלה בענייניה השוטפים. שהותה של רבקה עם אורנה בארה"ב העמיקה את תלותה באורנה, שהרי רבקה העידה כי היא אינה דוברת היטב את השפה האנגלית (ראו דברי רבקה בדיון מיום 21.11.2022 עמ' 24, ש' 16). תלות זו נמשכה עד למועד פטירת רבקה, היות שרבקה נותרה ללא רכוש וללא דמי שכירות, וכל אימת שנזקקה לכספים, היא נדרשה לפנות לאורנה לצורך כך (ראו בעניין זה דברי אורנה בחקירתה בעמ' 187, ש' 7 עד 32).

 

3.8.4קשרי הגב' רבקה ר' עם אחרים - כפי שפורט ארוכות לעיל, מהראיות שהוצגו לפניי, עולה בבירור, כי אורנה פעלה, באופן שיטתי, על מנת להרחיק את שרה ואחרים מרבקה. אורנה נסעה עם רבקה לארה"ב למשך חצי שנה. לאחר מכן, אורנה חזרה עם רבקה לישראל והתגוררה עמה ביחידת המגורים הקטנה שלה בבית האבות "מ'", במשך מספר חודשים, תוך שמנעה משרה ובני משפחתה להיכנס ליחידת מגורים זו. אורנה אסרה על הגב' ס' לשוב ולבקר את רבקה בבית האבות "מ'", וגם את עובדת הביטוח הלאומי היא גרשה. אורנה לא בחלה בשום אמצעי, על מנת לבודד את האם, ואף גרמה לכך שהאם נסעה אליה, בחטף, לארה"ב - ומאז, רבקה המשיכה להתגורר עמה שם עד למועד פטירתה. אורנה טוענת כיום, כי רבקה הייתה בודדה בבית האבות "מ'" ולכן נסעה אליה לארה"ב. אולם, מי שיצר את תחושת הבדידות הזו, הייתה אורנה, אשר הרחיקה מרבקה את כל מי שיכלה.

 

3.8.5מבחן נסיבות עריכת עסקת המתנה ומעורבות מקבלת המתנה - מעדותה של עו"ד י.י עולה, כי רבקה הופנתה אליה על ידי בן זוגה של רבקה באותה עת, מר ע.ט, וכי אורנה התלוותה אל רבקה לפגישתה הראשונה עם עו"ד י', שבה דובר על עסקת המתנה, ולפגישה השלישית שבה נחתמו תצהירי המתנה. רבקה לא נתנה כל הסבר הגיוני מדוע מצאה לנכון להעביר לאורנה את הנכס היחיד והמניב שיש לה.

 

3.8.6די ביישום ארבעת מבחני העזר שנקבעו בהלכת מרום, כדי להקים בנסיבות החריגות של המקרה שלפנינו, חזקה לכאורה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מצדה של אורנה. יחד עם זאת, על מנת להסיר כל ספק בעניין, אראה להלן, כי גם מבחני העזר שהוצגו במאמרה של ליפשיץ, מלמדים בצורה ברורה וחד משמעית, על קיומה של השפעה בלתי הוגנת מצד אורנה בכל הנוגע לעסקת המתנה.

 

3.8.7מהראיות והעדויות שהוצגו בפניי, לרבות עדותה של רבקה עצמה עולה, כי רבקה ניתקה את הקשר עם בתה שרה וגילתה התנגדות נחרצת לקיומו של כל קשר עמה. לעניין זה ראו דברי רבקה בדיון מיום 14.7.2024 בעמ' 32, ש' 9 עד ש' 29 (ההדגשה אינה במקור - ג.ר.):

 

"עו"ד מייזלס: ... כמה בנות יש לך?

העדה, גב' רבקה: כמה בנות?

עו"ד מייזלס: כן.

העדה, גב' רבקה: אחת עכשיו.

עו"ד מייזלס: איך קוראים להן?

העדה, גב' רבקה:אורנה.

עו"ד מייזלס: מה עם הבת הנוספת שלך?

העדה, גב' רבקה: בבקשה?

עו"ד מייזלס: מה עם הבת הנוספת שלך?

העדה, גב' רבקה: אין לי קשר איתה ואני לא רוצה"

 

3.8.8וראו גם דברי רבקה בעמ' 36, ש' 33 עד עמ' 37, ש' 2:

 

"עו"ד מייזלס: מה עם שרה הבת שלך שרה? למה את כועסת עליה?

העדה, גב' רבקה: תשאלי אותה.

עו"ד מייזלס: למה את כועסת עליה?

העדה, גב' רבקה: אני אין לי איתה קשר".

 

3.8.9מהראיות והעדויות שהוצגו לפניי עולה, כי שלושת מרכיבי היסוד לקיומו של ניכור הורי לעת זיקנה, מתקיימים במקרה שלפנינו:

 

(א)בין אורנה לשרה קיים סכסוך. עובדה זו באה לידי ביטוי ביחס העוין שגילתה אורנה כלפי שרה בשיחה שתומללה, שבה נשמעה אורנה אומרת לשרה "כאן את לא יכולה לישר שום הדורים אחרי מה שעשית". קיומו של סכסוך כאמור, עולה גם מסירובה של אורנה לאפשר לשרה להיכנס לביתה בארה"ב ומהעויינות שגילתה כלפי שרה לאורך כל ההליך.

 

(ב)בין רבקה לאורנה היו יחסי אמון מיוחדים. סבורני, כי אין צורך להכביר במילים בדבר יחסי התלות והאמון המוגברים אשר וודאי שררו בין רבקה לאורנה. רבקה אמרה בדיון בבית המשפט, כי אורנה היא זו שדואגת לה (עמ' 34 לפרוט', ש' 21 עד 22). לדבריה, "אני מנהלת לי את החיים ואני רוצה לחיות ליד אורנה או עם אורנה" (עמ' 36 לפרוט', ש' 10 עד 11). כמו כן, רבקה פנתה במכתב בכתב ידה לבית המשפט ביום 17.4.2022 (צורף כנספח לתצהיר אורנה, עמ' 322), שם ציינה: "אני לא רוצה לתבוע את הבת שלי אורנה. היא היחידה שדואגת לי ושומרת עלי". גם עו"ד י' העידה, כי רבקה סיפרה לה על היחסים הקרובים עם בתה אורנה.

 

(ג)טרם היווצרות יחסי האמון המיוחדים שבין רבקה לאורנה, היו היחסים בין רבקה לשרה תקינים. עובדה זו עולה הן מדברי אורנה, כפי שנכתבו בתסקיר מיום 29.7.2018, והן מעדותו של עו"ד ז'.

 

3.8.10גם מבחני המשנה שהציעה ליפשיץ במאמרה, לצורך איתור קיומו של ניכור הורי לעת זיקנה, מתקיימים בצורה מובהקת במקרה שלפניי: אורנה פעלה על מנת לנתק ולהרחיק את רבקה משרה - ניתוק פיזי ורגשי (והדברים פורטו באריכות לעיל); הסבריה של רבקה לנתק מבתה שרה אינם רציונליים. רבקה מאשימה את שרה בגניבה כספה, הגם שעניין זה נבדק ע"י מומחה מטעם בית המשפט אשר מצא, כי שרה לא גנבה מרבקה דבר; חוסר אמביוולנטיות של רבקה, שתמכה אוטומטית בבתה אורנה ולא הייתה מוכנה לקבל את מסקנות בדיקת המומחה, כי שרה לא גנבה ממנה דבר; רבקה לא הייתה מודעת לפעולת הניכור מצדה של אורנה והייתה משוכנעת שהסיבה לניכור היא עצמאית וכי לאורנה אין כל חלק בכך; רבקה תמכה אוטומטית בעמדתה של אורנה, בלי רצון להקשיב לשרה; רבקה כלל לא הכירה במעשיה של שרה; התבטאויותיה של רבקה בהקשר של שרה היו שאולות משפתה ומעולמה של אורנה. גם כיום, למרות הבדיקה היסודית שנערכה, אורנה ממשיכה להאשים את שרה בגניבת כספה של רבקה - והאשמה זו עלתה גם מפיה של רבקה. התחושה היא שאורנה היא זו שדיברה מגרונה של רבקה וכי רבקה לא השמיעה את קולה העצמאי; רבקה ניתקה את הקשר, לא רק עם שרה, אלא גם עם ילדיה של שרה ונכדיה, הגם שלא נטען, כי קיימת סיבה רציונלית לכך.

 

3.8.11זאת ועוד, במקרה שלפניי, קשה להבין מה היה המניע של רבקה בהעברת רכושה היחיד - נכס מניב שנועד לממן צרכים רפואיים/סיעודיים עתידיים - לבתה אורנה. עובדה זו עולה מחוות דעתו הרפואיות של ד"ר גורביץ מיום 29.11.2017, נספח כה' עמ' 171 לתצהיר שרה, שם נכתב, כי "המניע למכור את הבית באופן דחוף או להעביר אותו לבעלות של אורנה כרגע לא היה ברור לי והנבדקת התקשתה להסביר לי אותו. לשאלה, מה תעשה אם תאבד הבעלות על הבית המושכר ותצטרך לגייס כספים לצורך טיפול סיעודי עתידי או טיפולי בריאות אחרים, התקשתה לענות".

 

3.8.12מהראיות והעדויות שהוצגו לפניי, עולה בבירור, כי בנסיבות שבהן אורנה הייתה צמודה אל רבקה, יצרה עמה יחסי אמון מיוחדים וסייעה לה בפעולות היומיומיות, הייתה רבקה, בעל כורחה, כר נוח להשפעה פסולה ולמניפולציה מצד אורנה. אורנה ניצלה את זקנתה וחולשתה של רבקה, את מצבה הקוגניטיבי המתדרדר ואת תלותה בה והסיתה את רבקה כנגד שרה, תוך שגרמה לה לחשוב, כי שרה גנבה את כספה. אורנה פעלה מתוך מטרה להשתלט על רבקה, ולהרחיק ממנה את שרה ואת בני המשפחה האחרים. אורנה פגעה בטובתה של רבקה וביכולתה להיות בקשרים מיטיבים עם שרה, נכדיה וניניה.

 

3.8.13אשר על כן, מכלול הראיות מביא למסקנה ברורה וחד משמעית, כי שרה עמדה בנטל המוטל על כתפיה והוכיחה קיומם של ניכור לעת זקנה ושל השפעה בלתי הוגנת חמורה ומתמשכת מצדה של אורנה בכל הנוגע לעסקת המתנה.

 

3.9השאלה השנייה - האם לשרה יש מעמד משפטי להגשת התביעה?

 

3.9.1אורנה טוענת, כי לשרה אין מעמד משפטי לצורך הגשת התביעה לביטול עסקת המתנה, וזאת בשים לב לכך שבמועד הגשת התביעה, לרבקה היה אפוטרופוס לרכוש, אשר לא מצא לנכון להגיש את התביעה בעצמו וסבר, כי לתביעה אין בסיס.

 

3.9.2שרה מכחישה טענתה זו של אורנה וטוענת, כי הדיון בסוגיית המעמד המשפטי הפך לתיאורטי בלבד, וזאת משעה שבית המשפט מצא לנכון לברר את טענותיה לגופן ומעת שאורנה לא הגישה, מלכתחילה, בקשה לסילוק התביעה על הסף.

 

3.9.3הגם שאורנה לא הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, אורנה טענה בסעיף 8 לכתב הגנתה, כי לשרה אין זכות עמידה בהליך זה, ועל כן לא ניתן להתעלם מטענה זו ויש לבחון האם לשרה יש מעמד משפטי להגשת התביעה.

 

3.9.4בנסיבות המקרה דנא, מצאתי, כי לשרה אכן יש מעמד משפטי להגשת התביעה לביטול עסקת המתנה, והכל כפי שיפורט להלן.

 

3.9.5ראשית יצוין, כי מעמדה של שרה לצורך הגשת התביעה נשאב מכוח היותה יורשת פוטנציאלית של רבקה (בין בירושה על פי דין ובין על פי צוואת רבקה מיום 5.9.2007).

 

3.9.6יתרה מזו, סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, קובע כי "בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו או לבקשת צד מעונין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לַדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו".

 

3.9.7שרה היא בתה של רבקה, ועל כן היא בגדר "צד מעוניין", הרשאית לנקוט באמצעים לשמירת ענייניה הרכושיים של אמה רבקה.

 

3.9.8אין זה סביר לצפות משרה, כי תעמוד מנגד ולא תנקוט בכל פעולה משפטית, במצב דברים שבו אחותה מנצלת את חולשתה ואת מצבה הקוגניטיבי המתדרדר של אמן, נצמדת אל האם, מבודדת אותה מסביבתה, מרחיקה אותה משרה וממשפחתה, ומפעילה על האם מניפולציות והשפעות פסולות, תוך השתלטות על רכושה היחיד, אשר נועד לספק לה אמצעים כספיים למימון צרכים רפואיים/סיעודיים עתידיים.

 

3.9.9אומנם, במועד הגשת התביעה היה לרבקה אפוטרופוס לרכוש, אשר לא מצא לנכון להגיש בעצמו את התביעה לביטול עסקת המתנה. אולם, יש לזכור, כי האפוטרופוס לרכוש היה צד להליך בתיק דנא וכי גם הוא בדעה, כי יש לבטל את עסקת המתנה, היות שזו נובעת ממחשבה מוטעית של רבקה, כי שרה גנבה את כספה. לעניין זה, ראו דברי האפוטרופוס לרכוש בעמ' 153 לפרוט', ש' 24 עד ש' 28 :

 

"עכשיו אני הסברתי ואני מסביר שוב, באותה נקודת זמן שהגשתי את הדו"ח ואמרתי מה שאמרתי לא הבנתי או כמו שאמרתי לא ירד לי האסימון שבעצם גברת רבקה ר' הוטעתה או טעתה לחשוב ששרה גנבה לה את הכסף ובעצם זה מה שגרם לה לעשות את מה שהיא עשתה".

 

3.9.10זאת ועוד, המדובר במתנה שהושלמה ברישום, בעת שבעניינה של רבקה הייתה תלויה ועומדת בקשה למינוי אפוטרופוס. עו"ד י', אשר טיפלה בעסקת המתנה, העידה כי אורנה לא עדכנה אותה, כי בעניינה של רבקה נפתח תיק אפוטרופסות (ראו דבריה בעמ' 230 ש' 5). כמו כן, עו"ד י' העידה כי היא כלל לא ידעה, בעת העברת הזכויות בדירה על שם אורנה, כי בעניינה של רבקה מתנהל תיק אפוטרופסות. לדבריה, אילו הייתה יודעת על כך, היא הייתה נמנעת מלהשלים את הפעולה. לעניין זה ראו דברי עו"ד י' בעמ' 229 ש' 22 עד ש' 25:

 

"אם הייתי יודעת אם הייתי יודעת שיש איזשהו סיכון או סיכוי או איזשהו הליך שמתנוסס על ראשה של רבקה שהיא הופכת להיות חסויה לא הייתי משלימה את פעולת הרישום. והייתי מסבירה את זה גם לגברת רבקה ר' וגם לגברת אורנה".

 

3.9.11במקרה שלפניי, היה זה מחובתה של אורנה ליידע את עו"ד י' אודות הליך האפוטרופסות המתנהל בעניינה של רבקה, עוד בטרם השלמת המתנה ברישום. אורנה לא עשתה כן – וברי, כי היא אינה יכולה להסתתר כיום בהליך זה מאחורי הטענה בדבר "העדר מעמד משפטי", כשהתשתית העובדתית מצביעה על התנהלות פסולה מצידה וכדרך להכשיר את מעשיה החמורים.

 

3.9.12למותר לציין, כי סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מקנה לבית המשפט את הסמכות לנקוט, אף מיוזמתו, באמצעים לשמירת ענייניו של אדם שמונה לו אפוטרופוס, וברי, כי נסיבות המקרה דנא חמורות דין באופן המצדיק את התערבות בית המשפט - ובפרט שמדובר באירוע שהתרחש, בזמן אמת, לנגד עיני בית המשפט.

 

3.9.13אשר על כן, אני קובעת כי לשרה יש מעמד משפטי להגשת התביעה לביטול עסקת המתנה.

 

3.10השאלה השלישית - האם יש להורות על ביטול עסקת המתנה?

 

3.10.1עסקת מתנה מחייבת רמה גבוהה ביותר של הוכחת גמירות דעת ויש לוודא ולהקפיד, כי המתנה ניתנה מתוך רצון חופשי והבנה מלאה.

 

3.10.2כפי שקבעתי לעיל, במקרה דנא הוכח, כי עסקת המתנה היא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת מצדה של אורנה, תוך ניצול מצבה המוחלש של רבקה ויצירת ניכור לעת זקנה.

 

3.10.3עוד קבעתי לעיל, כי לשרה יש מעמד משפטי לצורך הגשת התביעה לביטול עסקת המתנה.

 

3.10.4ביטוי לרצונה האמיתי והאותנטי של רבקה בכל הנוגע לרכושה, ניתן למצוא בדברי רבקה בשיחתה עם שרה (נספח כא' לתצהיר שרה), שם אמרה: ""מה שיש לי, זה צריך להיות שווה שלכן, שווה בשווה... אני צריכה להיות, לחזור ולהיות מה שאני. מה שהייתי עד עכשיו ועכשיו. ולמנוע כל דבר ש-זה לא נכון... הדברים שיהיה לשתיכן".

 

3.10.5בנסיבות שבהן המתנה אינה מבטאת את רצונה האוטונומי והאמיתי של רבקה, אלא היא פרי המניפולציה וההשפעה הבלתי הוגנת שהפעילה עליה אורנה, הרי שביטול עסקת המתנה יהווה ביטוי אותנטי לרצונה האמתי של רבקה ולכוונותיה המקוריות, כפי שהיו בטרם הופעלה עליה המניפולציה מצד בתה המנכרת.

 

3.10.6עובדות המקרה דנא, כפי שפורטו לעיל, הן חריגות במיוחד. רק לעיתים רחוקות בית המשפט נחשף, בזמן אמת, להפעלת השפעה בלתי הוגנת ופסולה על זקן מוחלש ולהשתלטות על רכושו, המתרחשת לנגד עיניו. במצב דברים זה, אל לו לבית המשפט לעמוד מנגד ולהמתין, עד לאחר פטירת הזקן המוחלש, לשם בירור המחלוקת כ"סכסוך ירושה" בתיק עזבון. על בית המשפט להתערב, בזמן אמת, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים לשמירת ענייניו של הזקן המוחלש, עוד בימי חייו.

 

3.10.7אשר על כן, אני קובעת כי דין עסקת המתנה להתבטל.

 

3.11התוצאה

 

3.11.1מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, התביעה לביטול עסקת המתנה - מתקבלת.

 

3.11.2אני מורה על ביטול עסקת המתנה, כך שמלוא הזכויות בדירה ברחוב א' x בר', הידועה כגוש xxxx, חלקה xxx, תת חלקה x, תועברנה בחזרה על שמה של הגב' רבקה ר' ז"ל ותהיינה חלק מעיזבונה.

 

3.11.3שרה תגיש בתוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו פסיקתא לחתימת בית המשפט בדבר ביטול עסקת המתנה והשבת מלוא הזכויות בדירה על שמה של הגב' רבקה ר' ז"ל.

 

4.התביעה הכספית שהגישה הגב' רבקה ר' באמצעות האפוטרופוס לרכוש - תמ"ש 70269-11-21

 

4.1ביום 30.11.2021 הגישה רבקה, באמצעות האפוטרופוס לרכוש, תביעה כספית כנגד אורנה להשבת כספי שכירות הדירה. ואלה הם הסעדים המבוקשים בכתב התביעה:

 

4.1.1לחייב את אורנה להפקיד בחשבון הבנק של רבקה סך כולל של 162,500 ₪ בגין דמי שכירות עבור התקופה שבין חודש 7/2018 ועד לחודש 11/2021.

 

4.1.2לחייב את אורנה להפקיד בחשבון הבנק של רבקה סך של 4,900 ₪ לחודש החל מחודש 12/2021 ואילך.

 

4.2טענות הגב' רבקה ר' באמצעות האפוטרופוס לרכוש

 

4.2.1על פי הנטען בכתב הסיכומים שהגיש האפוטרופוס לרכוש, רבקה זכאית לקבל מאורנה, מידי חודש בחודשו, את דמי השכירות החודשיים המתקבלים בגין הדירה, ללא כל קשר לשאלה אם התביעה לביטול המתנה תתקבל. זכאותה זו נובעת מכוח הסכמה שהושגה בין רבקה לאורנה, בשנת 2017, שלפיה אורנה תמשיך להעביר לרבקה את דמי השכירות המתקבלים בגין הדירה, על אף העברת הזכויות בה לאורנה. לפיכך, יש לחייב את אורנה להעביר לחשבון רבקה, המנוהל על ידו, סך כולל של 417,780 ₪ בגין דמי השכירות המגיעים לרבקה עבור הדירה. כמו כן, יש לחייב את אורנה להמשיך ולהעביר את דמי השכירות, בהתאם לחוזה השכירות מיום 1.8.2025 ואילך.

 

4.3טענות שרה

 

4.3.1דינה של עסקת המתנה להתבטל, כך שממילא גם דמי השכירות שייכים לרבקה. כמו כן, דמי השכירות שייכים לרבקה, אף בשל העובדה, כי רבקה סברה, כי היא תמשיך לקבל את דמי השכירות המתקבלים בגין הדירה, למרות העברת הזכויות בדירה על שם אורנה. אורנה הציגה לבית המשפט מצג שווא, כאילו היא מעבירה לרבקה את דמי השכירות, אך בפועל שלשלה לכיסה את דמי השכירות. לפיכך, יש להורות על השבת דמי השכירות לרבקה, באמצעות האפוטרופוס לרכוש.

 

4.4טענות אורנה

 

4.4.1אין בסיס לתביעה הכספית שהוגשה באמצעות האפוטרופוס לרכוש. אורנה היא הבעלים של הדירה, אשר ניתנה לה ע"י אימה רבקה במתנה, ללא תנאי, ומתנה זו הושלמה.

 

4.4.2אין כל התחייבות חוזית, שלפיה כספי השכירות יועברו לרבקה. אמירותיה של האם כי היא מקבלת את דמי השכירות המתקבלים בגין הדירה אינן יוצרות חובה משפטית. לאורנה נתונה זכות מלאה לגבות לידיה את דמי השכירות, ולא להעבירם לרבקה.

 

4.4.3אורנה מימנה את רבקה, דאגה לכל צרכיה ואף התחייבה להמשיך לעשות כן. כאשר רבקה נזקקה לכספים, אורנה העבירה לה את דמי השכירות. האפוטרופוס לרכוש מוטה משיקולים זרים ורואה ברבקה "צד שכנגד", ולא מי שהוא מונה לשמש כאפוטרופוס עליו.

 

4.5דיון והכרעה

 

4.5.1משניתן פסק הדין המקבל את תביעת שרה לביטול עסקת המתנה ונקבע, כי מלוא הזכויות בדירה בר' תועברנה בחזרה על שם רבקה ז"ל, הרי שעל אורנה להשיב לעיזבונה של רבקה את דמי השכירות שגבתה לידיה, מאז הועברה הדירה על שמה. עם זאת, כבבחינת למעלה מן הנדרש, אראה להלן, כי על אורנה להשיב את כספי השכירות לעיזבון רבקה, אף ללא כל קשר לתוצאות התביעה לביטול עסקת המתנה.

 

4.5.2מהראיות והעדויות שהוצגו לפניי עולה, כי בין רבקה לבתה אורנה הייתה הסכמה, כי רבקה תמשיך לקבל את דמי השכירות, למרות העברת הזכויות בדירה על שם אורנה. לעניין ראו עדות רבקה מיום 20.11.2017 בעמ' 3, ש' 1 עד 8, בתיק אפ' 51252-10-17 (נספח 4 לתצהיר עדות ראשית של האפוטרופוס):

 

"ש. והיום על מי היא רשומה?

ת. אני נתתי אותה, מסרתי אותה לבת שלי, אורנה.

ש. למה?

ת. מפני שהיא תנהל את זה.

ש. כשאת אומרת שמסרת אותה שתנהל זה בשביל שהיא תשכיר את הדירה ותקבל דמי שכירות עבורך?

ת. כן, היא מוסרת לי את כל השכירות".

 

4.5.3ובהמשך, בעמ' 3, ש' 33 עד עמ' 4, ש' 6, רבקה העידה:

 

"ש. אם אגיד לך שאורנה העבירה את הדירה הזאת על השם שלה, זה מה שרצית?

ת. כן.

ש. למה?

ת. כי אני יודעת שאורנה, מאורנה אני בטוחה שאני אקבל את התשלום".

 

4.5.4וראו גם דברי רבקה בפרוט' הדיון מיום 21.11.2022 בתיק זה עמ' 24, ש' 19 עד 28:

 

"ביהמ"ש:

שאלה נוספת – דמי השכירות מהדירה בר' את מקבלת? למי הם שייכים?

 

גב' רבקה:

אני נתתי מתנה לבת שלי כי היא אפשרה לי להמשיך לחיות כמו בן אדם.

 

ביהמ"ש:

את נותנת לה את הכסף במתנה אבל זה שלך במקור?

 

גב' רבקה:

זה שלי".

 

4.5.5ואומנם, במסגרת ההליכים בתיק האפוטרופסות 51252-10-17, אורנה הצהירה, כי למרות העברת הדירה על שמה, היא ממשיכה להעביר לרבקה את דמי השכירות וכי דמי השכירות נועדו לשמש לצרכי רבקה. כך למשל, בתגובה שהגישה אורנה לבקשתה של שרה למינוי אפוטרופוס ולבקשתה לרישום הערת אזהרה, אורנה ציינה: "המשיבה מסכימה, בשלב זה, להותרת הערת אזהרה על דירתה על כנה, לאור העובדה שאין כל כוונה לממש את הדירה ויש רצון להבטיח המשך תשלום דמי השכירות לטובת האם".

 

4.5.6גם בתסקיר העו"ס מיום 29.7.2018, שהוגש בתיק אפ' 51252-10-17 (נספח 2 לתצהיר האפוטרופוס לרכוש) נכתב, כי אורנה הצהירה בפני העו"ס, כי למרות שקיבלה את הדירה במתנה ללא תמורה, היא "מוצאת לנכון למסור לאימה את כספי שכר הדירה".

 

4.5.7בסעיף 38 לכתב ההגנה שהגישה אורנה בתביעה לביטול מתנה היא ציינה: "...הנתבעת, הגם שהדירה רשומה בשמה, מעבירה לאמה את דמי השכירות המתקבלים מהדירה, למן היום הראשון!".

 

4.5.8ובחקירתה בבית המשפט, בעמ' 186, ש' 3 עד 12, אורנה ציינה: "היא בהתחלה אמרה שהיא נותנת לי את הדירה, אני אמרתי לה שאני נותנת לה את השכירות...".

 

4.5.9אורנה טענה אומנם בסעיפים 40 ו- 52 לתצהירה, כי העבירה לאימה את דמי השכירות מטוב ליבה וללא כל סיכום או התחייבות מצדה לעשות כן. אולם, הדבר אינו עולה מדברי רבקה, אשר העידה, כאמור, כי דמי השכירות הם שלה.

 

4.5.10אורנה אישרה בתצהירה ובחקירתה, כי מאז חודש יולי 2019, היא אינה מעבירה לרבקה את דמי השכירות החודשיים וכי דמי השכירות מופקדים בחשבונה של אורנה. אורנה נימקה זאת בכך שהאפוטרופוס לרכוש אינו מעביר לרבקה כספים. לעניין זה, ראו עדותה של אורנה בעמ' 220, ש' 26-30:

 

"עו"ד עזרא: בלבלתי אותך אז אני אחזור. מיולי 19' את כתבת בתצהיר שלך שבשלב מסוים לאחר שאני הבנת שאני לא מעביר לאימא שלך כספים, את דמי השכירות את לא הפקדת לחשבון של אימא שלך אלא הפקדת לחשבון שלך ואת קלקלת (ת"ל – "כלכלת", ג.ר.) את אימא שלך נתת לה כספים זה נכון?

העדה, גב' אורנה: זה נכון מאוד".

 

4.5.11ובהמשך, אורנה העידה בעמ' 180, ש' 3 עד 12:

 

"עו"ד מייזלס: האם זה נכון שמשנת 2019 את לא מעבירה לאימא את דמי השכירות?

העדה, גב' אורנה: אם את אומרת כנראה זה נכון, אני לא זוכרת תאריכים יש לי בעיה עם תאריכים אומרת שנה ראשונה של השכירות שאני דאגתי, השנה הראשונה שאני דאגתי לשכירות אני העברתי לאימי את דמי השכירות.

כב` הש` רון: ואחר כך הפסקת?

העדה, גב' אורנה: לא היה צורך ואימא שלי לא רצתה ולא היה צורך.

עו"ד מייזלס: איפה הדמי שכירות האלה איפה הם?

העדה, גב' אורנה: הדמי שכירות האלה משולמים עבור אימא שלי בארצות הברית.

עו"ד מייזלס: לאן הם נכנסים, לחשבון בנק על שם מי?

העדה, גב' אורנה: על שמי".

 

4.5.12גם האפוטרופוס לרכוש מאשר בחקירתו, כי דמי השכירות הועברו לרבקה עד לחודש יוני 2019 (כולל). ראו דבריו בעמ' 163, ש' 1 עד 3.

 

4.5.13לפיכך, על אורנה להשיב לעיזבון הגב' רבקה ז"ל את דמי השכירות שהתקבלו בגין התקופה שהחל מחודש יולי 2019 ואילך.

 

4.5.14עתה, יש לבחון מהו הסכום שעל אורנה להשיב לעיזבון רבקה ז"ל בגין דמי השכירות. יצוין, כי אורנה לא צרפה לכתב הגנתה ולתצהיר העדות הראשית שמטעמה את הסכמי השכירות בקשר לדירה בר', וזאת חרף בקשות האפוטרופוס לרכוש בעניין זה (ראו דברי האפוטרופוס לרכוש בעמ' 143, ש' 6 עד 25).

 

4.5.15ביום 26.3.2025 התקיים דיון, שבו נחקרה עו"ד י.י, אשר טיפלה בעסקת המתנה וערכה את הסכמי השכירות בקשר לדירה. באותו דיון, ניתנה החלטה המורה לעו"ד י' להמציא לתיק את כל הסכמי השכירות שערכה.

 

4.5.16ביום 23.4.2025 הגישה באת כוחה של אורנה את הסכמי השכירות מהשנים 2020 עד 2025, כשפרטי השוכרים הושחרו בהם. הסכמי השכירות לתקופה שמיום 2017 עד 2019 לא צורפו. כמו כן, בשלב זה לא ידוע מהם דמי השכירות שהתקבלו בגין הדירה בתקופה שמיום 1.8.2025 ואילך (חוזה השכירות בגין תקופה זו אינו מצוי בידי ביהמ"ש).

 

4.5.17מההסכמים שצורפו עולה, כי אלה דמי השכירות ששולמו עבור הדירה בגין התקופות שלהלן:

 

תקופת השכירות	גובה דמי השכירות החודשיים
1.8.2020 עד 31.7.2021	5,040 ₪
1.8.2021 עד 31.7.2022	5,040 ₪
1.8.2022 עד 31.7.2023	5,700 ₪
1.8.2023 עד 31.7.2024	5,700 ₪
1.8.2024 עד 31.7.2025	5,985 ₪

 

 

4.5.18מהסכמי השכירות הנ"ל עולה, כי הסכום הכולל שהתקבל משכירות בגין התקופה שמיום 1.8.2020 עד 31.7.2025 הוא 329,580 ₪ לפי הפירוט הבא: בגין התקופה 1.8.2020 עד 31.7.2021 סך של 60,480 ₪ (5,040 ₪ * 12 חודשים), בגין התקופה 1.8.2021 עד 31.7.2022 סך של 60,480 ₪ (5,040 ₪ * 12 חודשים), עבור התקופה 1.8.2022 עד 31.7.2023 סך של 68,400 ₪ (5,700 ₪ * 12 חודשים), עבור התקופה 1.8.2023 עד 31.7.2024 סך של 68,400 ₪ (5,700 ₪ * 12 חודשים) ועבור התקופה 1.8.2024 עד 31.7.2025 סך של 71,820 ₪ (5,985 ₪ * כפול 12 חודשים).

 

4.5.19אורנה לא צרפה לתיק את הסכמי השכירות לתקופה שמחודש יולי 2019 ועד 31.7.2020, ועל כן אחשב את דמי השכירות על פי הסכם השכירות לתקופה הסמוכה ביותר אשר הוצג בפניי - ההסכם לתקופה שמיום 1.8.2020 עד 31.7.2021, שלפיו דמי השכירות החודשיים עמדו על 5,040 ₪. המדובר בתקופה של 13 חודשים, ועל כך הסכום הכולל לתקופה זו עומד על 65,520 ₪.

 

4.5.20אולם, יש לזכור, כי האפוטרופוס לרכוש העמיד את סכום התביעה על סך של 162,500 ₪ בגין התקופה שמחודש 7/2018 ועד חודש 11/2021 ועוד סך של 4,900 ₪ לחודש, החל מחודש 12/2021 ואילך.

 

4.5.21לפיכך, הסכום שעל אורנה להשיב לעיזבון רבקה ז"ל בגין דמי השכירות שהתקבלו לידיה בתקופה שמיום 1.7.2019 ועד ליום 31.3.2026 הוא 400,960 ₪ לפי החישוב הבא: סך של 146,160 ₪ בגין התקופה שמחודש 7/2019 ועד חודש 11/2021 [בגין התקופה שמיום 1.7.2019 ועד ליום 31.7.2020 - סך כולל של 65,520 ₪ (ראו התחשיב לעיל); בגין התקופה שמיום 1.8.2020 ועד יום 31.7.2021 – סך כולל של 60,480 ₪ (ראו התחשיב לעיל); בגין התקופה שמיום 1.8.2021 ועד יום 30.11.2021 – סך כולל של 20,160 ₪ (סך של 5,040 ₪ * 4 חודשים]. סך של 254,800 ₪ בגין התקופה שמחודש 12/2021 ועד ליום 31.3.2026 [4,900 ₪ * 52 חודשים].

 

4.5.22כמו כן, על אורנה להשיב לעיזבון רבקה ז"ל את דמי השכירות שהתקבלו/יתקבלו לידיה, החל מחודש אפריל 2026 ואילך, בסך של 4,900 ₪ לחודש.

 

4.5.23אשר על כן, התביעה הכספית מתקבלת, והכל בהתאם למפורט להלן:

 

א.אורנה תשיב לעיזבון הגב' רבקה ר' ז"ל את דמי השכירות לתקופה שמיום 1.7.2019 ועד ליום 31.3.2026 בסך של 400,960 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים, שאם לא כן יצורפו לו דמי פיגורים כחוק ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

 

ב.אורנה תשיב לעיזבון הגב' רבקה ר' ז"ל את דמי השכירות שהתקבלו/יתקבלו לידיה בגין הדירה, החל מחודש אפריל 2026 ואילך, בסך של 4,900 ₪ לחודש.

 

5.הבקשה למתן הוראות לאפוטרופוס לרכוש - תיק אפ' 16659-08-21

 

5.1ביום 8.8.2021 הגישה אורנה בקשה למתן הוראות לאפוטרופוס לרכוש, שבמסגרתה ביקשה להורות לאפוטרופוס לרכוש להעביר לרבקה כספים למימון צרכיה.

 

5.2נוכח פטירתה המצערת של רבקה ז"ל, הרי שהסעד המבוקש בבקשה זו התייתר.

 

5.3למעלה מן הנדרש יצוין, כי לא מצאתי להורות על מתן הסעד המבוקש, אף ככל שהוא נוגע לתקופת העבר (קרי, ממועד הגשת הבקשה למתן הוראות ועד למועד פטירת רבקה ז"ל), וזאת הן בשל העובדה, כי אורנה לא הוכיחה מהם הסכומים שהיו דרושים לרבקה ז"ל והן מטעמי מדיניות משפטית ראויה.

 

5.4אורנה טענה, על בסיס בדיקה שערכה בצ'אט GPT, כי ההוצאות הסבירות של אדם במיאמי ארה"ב, ללא הוצאות דיור, ביטוח רפואי ועוזרת בית, עומדות על סך שנע בין 730 ל- 1,750 $, וכי מטעם זה על האפוטרופוס לרכוש להעביר לידיה, באופן שוטף, את כל ההכנסות הפנויות של רבקה. ואולם, תביעה כספית טעונה הוכחה באסמכתאות ממשיות, ולא ניתן לבססה על תוצאות בדיקה בצ'אט GPT.

 

5.5לא נעלם מעיני, כי אורנה אומנם צרפה אסופת קבלות לשם תמיכת תביעתה. אולם, לא ניתן להבין מאוסף הקבלות שצורפו מה היו הוצאותיה של רבקה ז"ל - וממילא שגם לא ניתן להבין מהן האם אומנם מדובר בהוצאות שהוצאו עבור רבקה ז"ל. אורנה כלל לא צרפה תדפיסי כרטיסי אשראי בדבר הוצאות רבקה ז"ל, וההסבר שנתנה לכך בבית המשפט אינו מניח את הדעת. לעניין זה ראו דברי אורנה בעמ' 216 לפרוטוקול:

 

"עו"ד עזרא: ... אני רוצה בכל זאת שתסבירי, צירפת 300 קבלות שקשה מאוד לראות במה מדובר, מדוע לא צירפת כרטיס אשראי, פירוט של כרטיס אשראי שממנו ניתן היה ללמוד כמה ההוצאות עבור מה ההוצאות, כדי שנדע באמת מה את מוציאה עבור אימא שלך.

העדה, גב' אורנה: אני אענה לך, שתי תשובות יש לי לענות לך בזה. 1,

עו"ד עזרא: אבל שאלתי שאלה אחת.

העדה, גב' אורנה: אבל יש לי שתי תשובות לעניין הזה יש שני כובעים. תשובה 1 זה ש-א' לא חשבתי על זה באמת לא חשבתי זה בכלל לא עלה לי בראש, דבר שני אם הייתי חושבת על זה יש בעיה טכנית בארצות הברית. פתאום האשראי לא עובד ואז אתה מגיע לבנק ואז אתה קורא את הכרטיס ונותנים לך במקום ולא כמו פה,

כב` הש` רון: לא מקבלים פלט של כל ההוצאות בכרטיס אשראי?

עו"ד עזרא: היא אומרת,

העדה, גב' אורנה: לא חשבתי הוא אומר את הכרטיס אשראי עצמו,

עו"ד עזרא: היא מוציאה מזומן אז השאלה הבאה שלי,

העדה, גב' אורנה: אמרתי שהכרטיס לפעמים הוא לא עובד ואז אני הולכת עם זה לבנק, יש בעיה טכנית ואז על המקום הם חותכים את הכרטיס ועל המקום נותנים לי כרטיס חדש אז המספר שלו כבר שונה..." 

 

5.6זאת ועוד, יש לזכור, כי אורנה עשתה דין לעצמה, כאשר דאגה לכך שרבקה תגיע אליה, בחטף, לארה"ב ותשתקע שם לצמיתות - וזאת מבלי ליידע בכך מראש את צוות בית האבות "מ'", את האפוטרופוס לרכוש, את שרה ומבלי לקבל היתר לכך בית המשפט. בכל הכבוד הראוי, מי שעושה דין לעצמו ופועל במחטף, ללא קבלת אישור בית משפט, אינו זכאי לקבל סעד מבית המשפט.

 

5.7מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, בקשת אורנה למתן הוראות בדבר העברת כספים לצרכי הגב' רבקה ר' - נדחית.

 

6.סיכום

 

6.1לאור האמור לעיל, תביעת שרה לביטול עסקת המתנה - מתקבלת ויחול בעניין האמור בסעיף 3.11 דלעיל; תביעת הגב' רבקה ר', באמצעות האפוטרופוס לרכוש, להשבת דמי השכירות - מתקבלת ויחול בעניין האמור בסעיף 4.5.23 דלעיל; בקשת אורנה למתן הוראות לאפוטרופוס לרכוש - נדחית.

 

6.2הוצאות משפט

 

6.2.1משניתן פסק דין בשלוש התובענות, יש להידרש לשאלת ההוצאות.

 

6.2.2תקנה 151(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א") קובעת כי תכלית חיוב בעל דין בהוצאות היא "לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין". הבסיס לפסיקת הוצאות אינו עונשי או נזיקי, אלא חיוב מכוח הדין המקנה שיקול דעת לבית המשפט. נקודת המוצא היא פסיקת הוצאות ריאליות לצד הזוכה כדי לשפות אותו על הוצאותיו. הדבר נועד למנוע חיסרון כיס של הצד הזוכה, להרתיע תובעים בכוח מנקיטת הליכי סרק ולעודד נתבעים בכוח להימנע מהתגוננות סרק מפני תביעה ראויה (ע"א 9648/16 אורהייטק GIS בע"מ נ' חן אביטן משרד עורכי דין, פסקה 67 (28.2.2018)).

 

6.2.3תקנה 152 לתקנות סד"א קובעת, כי "בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור". כלומר, ברירת מחדל היא חיוב בהוצאות, כאשר על בית המשפט להצביע על טעמים מיוחדים על מנת שלא לעשות כן.

 

6.2.4גם פסיקת הוצאות בשיעור ריאלי כפופה להיותן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך. הדרישה לסבירות ומידתיות ההוצאות באה למנוע מצב, שבו הוצאות גבוהות יתר על המידה שיוטלו, יביאו להרתעת יתר של בעלי הדין, ליצירת חוסר שוויון, ייקור של ההליכים המשפטיים ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות (ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 612 (2005)). פסיקת הוצאות משפט מיועדת, אפוא, לאזן בין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין (ראו תקנה 151(ב) לתקנות סד"א). על כן, שיעור ההוצאות הראוי, נקבע תוך בחינת כל מקרה לגופו. יש להתחשב במספר נתונים, וביניהם: אופן ניהול ההליך; היחס בין הסעד שנתבקש והסעד שנתקבל לבין שיעור ההוצאות; מורכבות התיק וחשיבותו; היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך ושכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו (ראו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10 נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391, 395 (2005).

 

6.2.5במקרה שלפניי, התובענה שהגישה שרה לביטול עסקת המתנה והתובענה הכספית שהגישה רבקה באמצעות האפוטרופוס לרכוש - התקבלו, בעוד שהבקשה שהגישה אורנה למתן הוראות להעברת כספים, נדחתה.

 

6.2.6בנסיבות אלה ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים כמפורט לעיל, מהות ההליכים והיקפם והעובדה, כי מדובר בתובענות שראשיתן בשנת 2019, היקפם הרב של כתבי בי-דין והבקשות בתיקים, העובדה, כי התקיימו בתיקים אלה 6 דיונים, התנהלות הצדדים לאורך ניהול ההליכים (לרבות חוסר שיתוף פעולה של אורנה במסירת מידע ועיכוב מתמשך במסירת הסכמי השכירות), ומנגד, העובדה, כי דחיית הדיון אשר היה קבוע ליום 5.12.2024, לבקשת באת כוחה של שרה, הסבה לאורנה הוצאות הכרוכות בביטול כרטיסי טיסה והזמנת כרטיסי טיסה חדשים, נחה דעתי, כי הסכום הסביר והמידתי שיש לפסוק בנסיבות העניין כהוצאות משפט הוא סך של 35,000 ₪ שישולם לשרה וסך של 15,000 ₪ שישולם לעיזבון הגב' רבקה ר' ז"ל.

6.2.7לפיכך, אני מחייבת את אורנה לשלם את הוצאותיה המשפטיות של שרה בסך של 35,000 ₪ ואת הוצאותיה המשפטיות של הגב' רבקה ר' ז"ל בסך של 15,000 ₪ (שישולם לעיזבונה).

6.3פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים.

6.4המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את כל התיקים.

 

ניתן היום, י"ט ניסן תשפ"ו, 06 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.