החלטה בבקשה להבהרת זמני השהות שנקבעו בין אב לקטין בתקופת החירום - פסקדין

לפניי בקשה דחופה שהגיש אביו של הקטין, להבהרת זמני השהות שנקבעו בינו לבין הקטין, בתקופת החירום.

רקע

1. הצדדים הם הורי הקטין ומנהלים לפניי הליכים, בין היתר בעניינו.

    

2. ביום 28.10.25 קבעתי את זמני השהות בין האב לקטין, במסגרת החלטה שניתנה כהחלטה ארעית, כדי לא לגרום לנתק ארוך מדי בין הקטין לבין האב, לאחר שלדברי האב, האם מנעה ממנו לראות את הקטין באופן מסודר.

    

3. בהתאם להחלטה זו נקבעו זמני השהות באופן מצומצם, פעמיים בשבוע למספר שעות ומפגש

   נוסף, אחת לשבועיים, בשבת למספר שעות.

   בהמשך נעתרתי לבקשת האב להחליף את ימי שבת לימי שישי, היות והוא שומר שבת (כך בהחלטה מיום 5.3.26, במסגרת בקשה מס' 13).

    

4. ביום 4.3.26 הגיש האב בקשה זו וטען כי האם החליטה להפסיק את זמני השהות המצומצמים שנקבעו, בשל מצב החירום.

   טענות הצדדים

    

5. האב טען כי משהחל מצב החירום במדינה, בעקבות מבצע "שאגת הארי", הוא פנה לאם והציע שהוא ישהה עם הקטין בזמני השהות המצומצמים שנקבעו לו, בביתה, למשך שעה וחצי בלבד.

   האב ביקש כי במהלך שהות זו, האם לא תשהה בבית (וזאת בשים לב לכך שהיא מתגוררת עם הקטין ביחידת דיור הצמודה לבית הוריה ויכולה לשהות בביתם).

    

6. האב טען כי האם סירבה לבקשתו והודיעה לו כי היא מסכימה שיקיים עם הקטין שיחות וידאו, עד לתום המלחמה.

    

7. בתגובתה טענה האם כי לא ניתן "לעבור לסדר היום שעה שנתגלתה קופסא מוסלקת השייכת לאב המכילה חומר החשוד כקנאביס" ולטעמה יש לה חשש כבד לשהותו של הקטין עם האב.

    

8. האם טענה כי במקרה זה יש להורות שזמני השהות של הקטין עם האב יהיו בפיקוח וכי האב יחויב בבדיקות תקופתיות, כתנאי לקיומם של זמני השהות.

    

9. האם הוסיפה וטענה כי הקטין רגיש מאוד ל"רעשים חזקים או פתאומיים" ו"למגע מיותר", לפיכך, לטענתה, בזמן החירום וכל זמן שיש אזעקות פתאומיות ורעשי נפץ, העלולים לגרום לקטין לחרדה ולבכי, אין להוציא את הקטין מביתה ולטענתה, "התעקשות האב" לעשות כן מהווה "רשלנות רבתי, חסרת תקנה".

    

10. האם הבהירה שאינה מוכנה להצעת האב שהוא ישהה בביתה יחד עם הקטין וללא נוכחותה וציינה שמדובר ב"דרישה הזויה הפוגעת בזכות הקניין של הוריה, חורגת מכל הסדר שהות מקובל ואינה מעוגנת בהחלטות בית המשפט".

     

11. האם טענה כי כל זמן שקיימים אזעקות וטילים יש לקבוע "סדרי שהות בין האב לקטין באמצעות זום/וידאו".

     

    הכרעה

     

12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי להצטער על האופן בו בחרה האם להתנהל.

    מניעת קשר ישיר, אישי ובסיסי בין האב לקטין, אינה מקובלת בשום מקרה.

13. מפגש בזום אינו יכול להוות תחליף לקשר ישיר בין הקטין לאביו, בפרט כשמדובר בתינוק בן שנה וחצי.

     

14. המצב הביטחוני בישראל אכן מדאיג, ביחס לכלל אזרחי ישראל ובפרט ביחס לילדים, אך אין בו כדי למנוע קשר תקין בין הורה לילדו.

     

15. ברי כי כל אחד מההורים ידאג לקטין, עת הקטין ישהה עימו.

     

16. הצעת האב כי יקיים את המפגשים בבית בו מתגורר הקטין עם האם, דווקא מלמדת על יכולתו לראות את טובת הקטין והאפשרות שלא לטרטר אותו בתקופה רגישה זו, יחד עם זאת, צודקת האם בטענתה כי לא ניתן לחייבה להסכים לכך. יחד עם זאת, המסקנה אליה מבקשת האם כי אגיע, בדמות הפסקת המפגשים של הקטין עם אביו עד לסיום המלחמה, אינה מקובלת בשום מקרה.

     

17. אינני מקבלת את טענות האם לעניין שימוש בסמים.

    טענות אלו נדחו על ידי האב מכל וכל (שציין כי לא ברור הקשר בין הקופסה שלטענתה נמצאה בביתה לבינו, מקום שהוא אינו שוהה שם כבר למעלה משנה).

    ככל שיש לאם טענות בעניין זה, ניתן יהיה לבדוק אותן במסגרת ההליך, אך אין די בטענתה באשר לקופסה שמצאה, כדי לגרום לנתק (חדש ונוסף) בין הקטין לבין האב.

     

18. אינני מתעלמת מטענות האם כי הקטין הוא ילד רגיש ומהדאגה הכנה לשלומו, אולם הפתרון שהציעה, שמשמעותו לנתק את הקטין מאביו אינו מקובל וקיים חשש כי הנזק שייגרם לקטין מנתק כזה יעלה בהרבה על התועלת.

    מצאתי כי יש בהצעה זו כדי להתעלם מטובת הקטין, בפרט לאחר שסוף סוף החל להתחדש הקשר

    בינו לבין האב (כפי שעולה מדיווח האפו' לדין מיום 16.11.25).

     

19. אין לי אלא לחזור על המובן מאליו, שקיבל ביטוי גם בעמדת האפו' לדין כי "נוכחות שני ההורים בחיי הקטין חשובה וקריטית להמשך התפתחותו" (סעיף 26 להמלצותיה, ההדגשה שלי, נ.ג).

     

    לאור כל האמור אני מורה כדלקמן:

     

     

20. זמני השהות בין האב לקטין יתקיימו, בשלב זה, במועדים שקבעתי (פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ ובכל יום שישי, אחת לשבועיים).

    באחריות האב לאסוף את הקטין ולשהות עימו במקום/מקומות בטוחים, אם כשיש אזעקות ואם

    בין אזעקה לאזעקה ולהשיבו לבית האם בתום כל ביקור.

     

21. כולי תקווה כי מצב החירום יסתיים בקרוב והשגרה תשוב לחייו של הקטין ולחיי כולם.

     

22. מובהר כי זמני שהות אלה הם ממילא זמניים ולשם קבלת המלצות מקצועיות, מצאתי להורות על הזמנת תסקיר סעד ממחלקת הרווחה בעיריית L, במסגרתו תידרש העו"ס לזמני שהות, גם בתקופת החירום וגם בתקופות שגרה, תתייחס לחשיבות הקשר של הקטין עם כל אחד מההורים ותיתן דעתה לחוסר האמון שבין הצדדים.

    כמו כן מבוקש לקבל המלצות טיפוליות.

    העומס המוטל על רשויות הרווחה ידוע וברור ובכל זאת מבוקש לקבל את התסקיר בתוך 90 יום, בשים לב לגילו הרך של הקטין ולחוסר היכולת של ההורים להגיע להבנות.

    למען הסר ספק, עד לקבלת החלטה אחרת, שאפשר ותינתן לאחר קבלת התסקיר, יפעלו הצדדים בהתאם להחלטה הנ"ל, אלא אם תהיינה הסכמות אחרות ביניהם, מראש ובכתב.

     

23. ככל שתהיינה מחלוקות נקודתיות בענין זמני השהות, יפנו הצדדים לעו"ס וזו תוכל לסייע בהתאם לסמכויות שהנני מעניקה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפרוטרופסות.

    תוקף ההסמכה הינו למשך 24 חודשים.

    מובהר כי כל המלצה של העו"ס, לשינוי מהותי בזמני השהות, שלא תהיה מוסכמת על שני ההורים, תועבר להכרעה שיפוטית, לפני שתחייב את הצדדים.

     

    לאור התוצאה אליה הגעתי, בשים לב לנתק שנגרם למבקש מהקטין מזה שבוע, אני מחייבת את המשיבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 3,500 ₪.

     

    ניתנה היום, ה' ניסן תשפ"ו, 23 מרץ 2026, בהעדר הצדדים.