חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

הרחיקה את האב מבנם ב"שאגת הארי". ביהמ"ש: "לא מקובל"

מאת: עו"ד יהונתן דראל | : | גרסת הדפסה

בקשת האם לקיום זמני השהות בתקופת החירום באופן מקוון נדחתה: "מפגש בזום אינו תחליף לקשר הישיר שבין התינוק לאביו"

אם לתינוק סירבה לקיום מפגשים פיזיים בין הפעוט לאביו בתקופת "שאגת הארי", בין היתר בשל חרדתו מהטילים והאזעקות, המצדיקה, לשיטתה, להותירו בביתה. בתגובה פנה האב לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה בבקשה לחידוש זמני השהות, אותה קיבלה השופטת נאוה גדיש. היא הצרה על התנהלות האם, וחייבה אותה באלפי שקלים הוצאות.

המבקש והמשיבה הם הורי התינוק שבמוקד ההליך, בן כשנה וחצי. באוקטובר אשתקד נקבע שהאב ייפגש עם הבן פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני, כל פעם למשך "מספר שעות". ימים ספורים מפרוץ מבצע "שאגת הארי" פנה האב בבקשתו הדחופה לבית המשפט, במסגרתה סיפר שהאם החליטה על דעת עצמה להפסיק את המפגשים בינו לבין הפעוט, בשל מצב החירום.

בתוך כך סיפר המבקש שזוגתו לשעבר אף דחתה את הצעתו המתחשבת כלפיה - כי זמני השהות יתקיימו בביתה, למשך שעה וחצי בלבד, כאשר במקביל היא תשהה בבית הוריה הסמוך. לדבריו הסכמתה היחידה הייתה לשיחות וידאו עם הפעוט עד לתום המלחמה, אלא שהוא מתעקש לקיום מפגשים פיזיים ומכאן בקשתו.

האם, מצדה, התבצרה בעמדתה שעל זמני השהות להתבצע באופן מקוון עד לתום תקופת החירום, מבלי להוציא את התינוק מביתה – מפני שאזעקות פתאומיות ורעשי נפץ גורמים לו חרדה ובכי. את הצעת האב לקיום המפגשים בביתה כינתה "הזויה".

גם הצעתה מופרכת

אלא שלדברי השופטת גדיש, מדובר דווקא בהצעה מתחשבת מצד האב ה"מלמדת על יכולתו לראות את טובת הקטין והאפשרות שלא לטרטר אותו בתקופה רגישה זו". השופטת הבהירה שאומנם באפשרות האם לסרב לה, ואולם חידדה מנגד שהיא אינה יכולה למנוע מפגשים שוטפים בין התינוק לאביו, אפילו במהלך תקופת החירום.

"מצאתי להצטער על האופן בו בחרה האם להתנהל. מניעת קשר ישיר, אישי ובסיסי בין האב לקטין, אינה מקובלת בשום מקרה. מפגש בזום אינו יכול להוות תחליף לקשר ישיר בין הקטין לאביו, בפרט כשמדובר בתינוק בן שנה וחצי. המצב הביטחוני בישראל אכן מדאיג – ביחס לכלל אזרחי ישראל ובפרט ביחס לילדים – אך אין בו כדי למנוע קשר תקין בין הורה לילדו", נכתב בהחלטה.

אכן, ציינה השופטת, מטענות האם עולה שמדובר בפעוט רגיש וכי היא דואגת באופן כן ואמיתי לשלומו, ואולם לדבריה הפתרון המוצע על-ידה – קיום קשר מקוון בלבד עם האב, שמשמעותו ניתוקו הפיזי בין השניים עד יעבור זעם – אינו מקובל, ואף קיים חשש שהנזק שייגרם לתינוק כתוצאה מכך יעלה בהרבה על התועלת.

לפיכך השופטת קבעה שזמני השהות בין האב לפעוט יחודשו לאלתר ויקוימו במתכונת שנקבעה, כלומר פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני. האם חויבה ב-3,500 שקל הוצאות לטובתו.  

  • ב"כ המבקש: עו"ד דפנה בן דוד
  • ב"כ המשיבה: לא צוין
עו"ד יהונתן דראל עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

פסקי דין קשורים


קטגוריות


שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך

תגובות