ביה"ד הגדול - העדר ראיה להפסיד את האישה את כתובתה וחיוב הבעל בתשלום הכתובה בתוספת הוצאות משפט

ביום ט' בסיון תשפ"ה (05.06.2025) החליט בית הדין על ניהול מו"מ על הצעת בית הדין לסיום ההליכים. נצטט קטע מההחלטה (ההדגשות לא במקור):

ואכן בית הדין שמע באורך רוח את טענות ומענות הצדדים ועיין בחומר שבתיקים, הכולל תיק בית הדין האזורי והחומר שהמציאו הצדדים בפנינו, ולאחר בחינת טיעוני האיש שנתבקש להמציא ראיות הלכתיות להפסד האשה מכתובתה, ולאחר שיקול דעת ומתוך מטרה לסייע בידי הצדדים הציע לצדדים הצעת פשרה, שעיקרה כדלהלן:

האיש ישלם לאשה בעבור כתובתה סך 120,000 ₪ במקום הסכום הנקוב 150,000 ₪.

הואיל ומתקיים הליך בבית הדין האזורי בנושא הרכוש והזכויות והפנסיוניות ובית הדין התבקש לפני כשבוע למנות רואה חשבון אזי תתקיים הפשרה באופן שלפנינו.

ככל והאיש יצטרך לשלם לאשה בגין הזכויות הפנסיוניות בהתאם לחוק יחסי ממון סך 120,000 ₪ עד 150,000 ₪ כאמור בחוות הדעת האקטוארית ועל פי החלטת בית הדין, אזי יהיה פטור מתשלום שכן הנוהג בבתי הדין שאין כפל זכויות.

ככל והאשה תצטרך לשלם לאיש סכום עד 150,000 ₪ אזי היא לא תשלם לו וזה ייחשב כתשלום על הכתובה.

ככל והיא תצטרך לשלם מעבר לסכום זה אזי היא תשלם רק את היתרה מעבר לסכום 150,000 ₪.

הצדדים וב"כ בקשו פרק זמן של שבעה ימים להמצאת תשובתם ובית הדין נעתר למבוקש.

לאור האמור מחליט בית הדין:

על הצדדים וב"כ להמציא לבית הדין תוך שבעה ימים תשובה להצעה זו וככל שהצדדים יסכימו עליהם להמציא לבית הדין הסכם בהתאם לאמור לחתום על ההסכם גם הצדדים וגם באי כחם ולבקש שבית הדין יתן להסכם תוקף של פסק דין.

בהיעדר הסכמה כל צד ימציא הצעתו להסכם פשרה ובית הדין יתן דעתו בהתאם.

בית הדין ממליץ לצדדים וב"כ לשקול בכובד ראש הצעת פשרה זו שתחסוך מהם עגמת נפש ובזבוז זמן יקר.

המשיבה הסכימה להצעת בית הדין ואילו המערער התנגד.

עתה נותרה לפנינו ההכרעה בערעור לגופן של הטענות.

לתועלת העניין נצטט קטעים מהחלטה קודמת של בית הדין שדן בערעור המקורי של המערער לביטול החלטת בית הדין האזורי מיום 08.10.2023 לחייבו במלוא סכום הכתובה בסך 180,000 ₪.

במסקנת ההחלטה דנן מיום כ"ו בסיון תשפ"ד (02.07.2024), נכתב כדלהלן (ההדגשות לא במקור):

מנגד, ככל שטוען ב"כ המערער שבתוקף הנסיבות טען רק בעניין תקפות ההסכמים אולם יש לו גם עילות נוספות לחייבה בגט ללא כתובה, לא ניתן למנוע ממנו להציג טיעונים הלכתיים המבוססים על נתונים עובדתיים ככל שיציגם בפני בית הדין האזורי שדן בעניינם. עם זאת מהשאלות החוזרות ונשנות של בית דיננו מהן עילותיו הענייניות, לא קיבלנו תשובה מספקת, האם יש כאלה ובפרט אם יהיה ניתן להוכיחן.

אולם מאחר וכבר ניתן לו יומו בביה"ד קמא, והלה לא טען עילות שיש בהם ממש לבית הדין האזורי יש לאפשר למערער לפנים משורת הדין, להעלות טענותיו בפני ביה"ד קמא שלו שיקול הדעת לבחון את הטענות והעילות בהתאם לנתונים העובדתיים שיוצגו בפניו, וכדברי המשנה בסנהדרין (דף ל"א, ע"א) שכל אימת שיביא ראיה יכול לסתור את הדין. אכן עיי"ש שלפעמים אי הבאת העילות בתחילה, יש בה בכדי להעלות חשש שהדברים שאומר אינם אמת.