השפעת סרבנות קשר על תשלום מזונות

הקדמה

1. בפני בית המשפט תובענה לביטול חיוב מזונות קטינה, שהינה ילידת 15/9/97 (במועד הגשת התביעה היתה הקטינה כבת 13.5 שנים ובעת מתן פסק הדין היא כבת 17.5 שנים).

לטענת התובע, הבקשה לביטול החיוב הוגשה עקב התנהלות הקטינה, אשר מתנכרת אליו ומסרבת להיפגש עמו או ליצור עמו קשר.

2. למען שלמות התמונה יצוין, כי התובע הגיש 2 תביעות נוספות שעסקו בנושא הסדרי הראיה בינו לבין הקטינה:

א.         ביום 4/1/10 הגיש התובע תביעה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון ביהמ"ש (תמ"ש 40764-12-09) במסגרתה הוא עתר לאכוף על האם את קיומם של הסדרי הראייה.

ב.         ביום 28/4/11 הגיש התובע תביעת נזיקית כספית ע"ס 200,000 ₪ עקב אי קיומם של הסדרי הראייה (תמ"ש 27071-04-11) ואולם התביעה נמחקה ביום 1/12/14, בהתאם לבקשת התובע.

מאחר שהתביעה הוגשה כנגד האם והבת, תכונה האם להלן: "הנתבעת" והבת תכונה להלן: "הקטינה".

3. הוריי הקטינה נישאו כדמו"י ביום 26/12/78 והתגרשו זה מזו בחודש אפריל 2004, לאחר שחתמו על הסכם גירושין.

מנישואי ההורים נולדו 2 בנות, האחת ילידת 8/3/86 והשניה הקטינה נשוא פסק דין כאמור לעיל ילידת 15/9/97.

4. בטרם הגירושין, ובמסגרת הסכם גירושין, הסדירו ההורים את הסדרי הראייה בין התובע לקטינה כמפורט בסעיף 5 להסכם:

            "הבעל זכאי לקבל את הילדים לביקורים אצלו כדלקמן:

בכל יום ג' בשבוע בין השעות 17:00 -20:00.

בכל שבת שנייה בביתו החל מיום ו' בשעה 16:00 ועד ליום למחרת בשעה 16:00.