-
עניינה של תביעה זו בדירת מגורים בה החזיקה המנוחה א' משנת 1988 ועד שנפטרה בשנת 2022 אך זו לא הייתה מעולם רשומה על שמה. יתרה מזו, היא אף לא הייתה רשומה על שם הבעלים הקודמים והיא רשומה עד היום על שם החברה המשכנת – נתבעת 1. אפרט בקצרה את הנפשות הפועלות בהתאם לטיעון התובעים ואת "גלגולי" הדירה.
-
התובעים הם יורשיה של המנוחה בהתאם לצו ירושה שניתן ביום 18.12.24. נתבעת 1 היא כאמור חברה משכנת הרשומה כבעלת הנכס כולו. נתבעים 2-6 הם יורשי המנוח י' א' ס' ז"ל (להלן – המנוח א') אשר רכש את הדירה מנתבעת 1. נתבע 7 הוא מי שרכש את הדירה מהמנוח א' בשנת 1967 ובשנת 1974 מכר את הדירה לחברת האחים לוי נחום ואלישע בע"מ (להלן – חברת האחים לוי). חברה זו נמחקה מרשם החברות ועל משמעות הדבר לענייננו ידובר בהמשך. בשנת 1976 מכרה חברת האחים לוי את הדירה למר ס' ש' ז"ל אשר נפטר בשנת 1988 (להלן- המנוח ש') ואלמנתו, הגב' ח' ש' ז"ל הוכרזה כיורשתו היחידה (להלן – המנוחה ש'). ביום 19.6.1988 רכשה המנוחה א' את הדירה מהמנוחה ש'. המנוחה ש' נפטרה בשנת 1999 ונתבע 8 הוא היורש היחיד שלה כאמור בצו קיום צוואתה.
-
בכתב התביעה נטען כי המנוחה התגוררה בדירה במשך כ-35 שנים, ממועד רכישתה בשנת 1988 ועד לפטירתה בשנת 2022. עוד נטען כי אין זכר במרשם המקרקעין לעסקאות הקודמות שנעשו בדירה וכאמור המקרקעין רשומים בשלמות על שם נתבעת 1 (הערה: הגם שמדובר במבנה ובו מספר דירות הוא אינו רשום כבית משותף). לכתב התביעה צורפו תצהירי הנתבעים 2-6 (יורשי המנוח א') וכן תצהירו של נתבע 7 בו הצהירו שאין להם כל זכויות בדירה והם אינם מתנגדים לסעד המבוקש. בהמשך צורף גם תצהירו של הנתבע 8 שאף הוא הצהיר כי אינו מתנגד לסעד המבוקש וכי אין לו כל זכויות בדירה. כן הוגשו אישורי מסירה לכל הנתבעים אשר ביקשו שלא להתייצב לדיונים ונעתרתי לבקשה.
-
נתבעת 1 טענה בכתב הגנתה כי לא הוגשו די מסמכים להוכחת העסקאות השונות וכי איש מהרוכשים לא פנה אליה לאורך השנים בטענה כי רכש את הדירה. כן נטען שלא נרשמה הערת אזהרה לטובה המנוחה ובכל מקרה, כאמור, לא הוגשו די ראיות שיש בכוחן לשכנע בטענות התובעים.
-
קיימתי קדם משפט אחד בו נידונו מספר סוגיות, ניתנו הוראות לצדדים ולאחר מכן הוגשו מסמכים נוספים. בין היתר הגישו התובעים שני תצהירים, אחד של שכן שהכיר את המנוחה לאורך השנים; אישור עירייה לגבי תשלום מיסים על ידי המנוחה; ומסמכים הקשורים לחברת האחים לוי. לבקשת התובעים, ביום 10.9.25 ניתן צו בו הוריתי לרשות המיסים להעביר את כל המסמכים הרלוונטיים לשרשרת העסקאות שבנדון, בצירוף תעודת עובד ציבור. רשות המיסים הגישה את מסמכי העסקאות שבין נתבעת 1 למנוח א' (העסקה הראשונה); העסקה שבין נתבע 7 לאחים לוי; העסקה שבין אחים לוי למנוח ש'; והעסקה שבין המנוחה ש' לבין המנוחה א'.
-
לאחר שהוגשו מסמכים אלו הודיעה נתבעת 1 כי היא אינה מתנגדת לסעד המבוקש בתביעה, בכפוף להסדרת תשלומי מיסים כחוק. כן ביקשה שייפסק לטובתה שכ"ט עו"ד והוצאות.
-
התובעים הגישו אף הם הודעה בעקבות הגשת מסמכי רשות המיסים וטענו שכעת "התבהרה והושלמה התמונה בכללותה". ביחס למעורבות האחים לוי הסבירו התובעים כי במסגרת העסקה שבין זו לבין נתבע 7 מכרה חברת האחים לוי לנתבע 7 דירה (שונה מזו בה עסקינן) וזה העביר כחלק מהתמורה את הדירה בה עסקינן, אשר נמכרה בהמשך על ידי האחים לוי למנוח ש'. משכך, ביקשו התובעים שיינתן פסק דין כמבוקש בכתב התביעה. התובעים לא התייחסו לשאלת שכ"ט. עוד אציין שלהערתי על רקע חוסר בהירות בהסכמים השונים, הודיעו הצדדים שהזכויות המועברות הן זכויות הבעלות בדירה המסוימת אך בשל כך שהבית אינו רשום כבית משותף ניתן להורות בשלב זה על רישום הערת אזהרה בלבד. התובעים ביקשו במקביל שיינתן גם סעד הצהרתי כמבוקש וכי נתבעת 1 תנפיק אישור זכויות עדכני כחברה משכנת.
דיון והכרעה
-
לאחר שעיינתי בכתב התביעה, במסמכים שהוגשו, בתעודת עובד הציבור ובמסמכים מטעם משרד האוצר מיסוי מקרקעין חיפה, וכן לאור אי התנגדות הנתבעת 1 כמי שרשומה כיום כבעלת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, ולאחר עיון בתצהירי הנתבעים 2-8, שוכנעתי ברמה הנדרשת שהוכח שרשור העסקאות לאורך השנים אל החוליה האחרונה, שהיא המנוחה א'. אסביר.
-
כאמור, יורשיו של המנוח א', אשר רכש את הדירה לראשונה מהנתבעת, מסכימים לסעד המבוקש ומצהירים שאין להם זכויות בדירה. נתבע 7 (שיבדל לחיים ארוכים) אשר רכש את הדירה מהמנוח א' הגיש תצהיר ובו הסכים אף הוא לסעד והצהיר שמכר את הדירה לאחים לוי עוד בשנת 1974. ממסמכי רשות המיסים עולה שחברת האחים לוי אכן מכרה את הדירה למנוח ש' בשנת 1976. כאמור, יורשיו של המנוח ש' (היינו יורשי המנוחה ש' שירשה את הדירה) מסכימים אף הם לסעד ואינם טוענים לזכות כלשהי בדירה. השרשרת הוכחה אפוא במלואה. לכך יש להוסיף שהמנוחה א' החזיקה בדירה משנת 1988, החזקה ארוכת שנים ללא כל טענה נוגדת ידועה.
-
כאן המקום לציין שחברת האחים לוי מצויה בסטטוס "מחוקה" וזאת החל מיום 17.11.1985. היות שהחברה נמחקה טרם כניסתו לתוקף של חוק החברות, תשנ"ט-1999 ובעת שעמדה בתוקףפקודת החברות[נוסח חדש], תשמ"ג-1983(להלן – פקודת החברות) יש לראותה כחסרת אישיות משפטית (סעיף 368 לפקודת החברות; ת"א (ת"א) 30341-04-14 בנק כרמל למשכנתאות בע"מ נ' מולדר בע"מ (13.1.2019)). שקלתי אפוא אם יש מקום להורות על החייאת החברה לצורך ניהולו של הליך זה ובאתי לכלל מסקנה שאין מקום לכך שכן יהיה בדבר משום הכבדה מיותרת על הצדדים (ועל יורשי בעלי המניות בחברת האחים לוי). למסקנה זו אני מגיע לאור קיומם של מסמכים בדבר מכירת הדירה על ידי החברה אשר ניתן ליתן בהם אמון לאור כך שהיו מצויים במשמרת רשות המיסים עשרות שנים ולכן הם בבחינת תעודה נושנה ומוחזקים כאותנטיים (סעיף 43 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971; ע"א 2576-03 אהובה וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים (21.2.2007)). כמו כן, חלוף שנים כה רבות ללא כל טענה נוגדת ומכירת הדירה גם בהמשך על ידי משפחת ש' והחזקתה ארוכת השנים של המנוחה א', מחזקים את המסקנה לפיה יש להחזיק את המסמכים כמשקפים עסקאות אמת ואין צורך בהחייאת החברה ובקבלת עמדת יורשי בעלי המניות.
-
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומצהיר כי המנוחה, הגב' ל' א' ז"ל רכשה את הדירה ברחוב סוקולוב 64 קריית אתא (קומה שניה) הידועה כגוש 11009 חלקה 28 (בעבר גוש 11010 חלקה 15) וזאת בהתאם להסכם המכר 19.6.1988 וכי יורשיה החוקיים זכאים להירשם במרשם המקרקעין כבעלי הדירה וזאת בכפוף לתשלום אגרות או כל תשלום אחר לפי דין, המצאת כל מסמך נדרש לרבות אישורי מיסים ובכפוף לנהלי הרישום, בין היתר בשים לב שאין מדובר בבית משותף. היות שכאמור אין מדובר בבית משותף, תירשם בשלב זה הערת אזהרה לטובת יורשי המנוחה וכן תמסור נתבעת 1 בידי היורשים אישור זכויות כמקובל.
-
בשאלת ההוצאות הבאתי בחשבון את מהות העניין, היקף המאמץ שנדרש לניהול ההליך, העובדה שהתקיים קדם משפט אחד, ואת התנהגות הצדדים במהלך השנים באי רישום הדירה ובאי שמירת מסמכים, באופן שתרמה לצורך בהליך זה. אני מחליט לחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 60 ימים.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"ו, 07 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.
