פס"ד בתביעות הקשורות למשק חקלאי

שתי תביעות מונחות לפני. האחת, תביעה לפירוק שיתוף בנחלה שהיא חלק מעיזבון וכוללת משק חקלאי, שהגישה התובעת נגד אחיה ואחייניה, וכן נגד רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית ומושב XXXX (תמ"ש 55488-11-21). ביום 26.1.22 ניתנה החלטה המאשרת את בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה באופן זה שהנתבעים 2 -6 יירשמו כתובעים.

השנייה, תביעה נגדית שהגיש הנתבע 1 ביום 7.12.22 (תמ"ש 17581-12-22) לסעד כספי והצהרתי. במסגרת התביעה ביקש הנתבע שני סעדים - שבית המשפט יכריז עליו כיורש 'המוכן והמסוגל' לקיים את המשק לפי סעיף 114 לחוק הירושה, וכן להכיר בכך שזכאי לקזז את השקעותיו במשק לאורך עשרות שנים, לרבות בשווי עבודתו, מהפיצוי שיידרש לשלם ליתר היורשים, ככל שיידרש.

התביעות נדונו במאוחד.

רקע עובדתי ודיוני

הצדדים הם יורשיו עפ"י דין של מר י' מ' ז"ל (להלן: "המנוח" או "י'") מכוח צו ירושה שניתן ביום 11.7.2019. התובעות 1 , 2 הן אחיותיו של המנוח, התובעים 3 – 6 הם ילדיה ויורשיה של ר' א' ז"ל, אחות המנוח שהלכה לעולמה 23.9.2012, והם באים במקומה כיורש אחר יורש. הנתבע 1, מר א' מ' (להלן: "הנתבע"), גם הוא אח המנוח, מתגורר במושב XXXX.

הנתבעים 2 – 4 רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית ומושב XXXX הם נתבעים פורמליים מתוקף ההסכם המשולש.

נחלה XX שנמצאת במוקד המחלוקת ומהווה את עיקר עיזבון המנוח, היא נחלה חקלאית פעילה במושב XXXX, בגוש XXX, חלקה XX הרשומה ע"ש המנוח (להלן: "הנחלה" או "המשק") וכוללת מכסת ביצים פעילה ומטעים. אין מחלוקת כי הנתבע 1 הוא שמפעיל את הנחלה והמשק מזה עשרות בשנים.

את הנחלה קיבל המנוח מהאם ז"ל שנפטרה ביום 26.1.2012. האם המנוחה העבירה את הנחלה לבנה באמצעות מינויו כ'בן ממשיך'.

זה המקום לציין כי המנוח הוכר כבעל נכות רפואית נפשית בשיעור של 100%, כאשר בשנת 2013 הוכרז כאדם שיש למנות לו אפוטרופוס. ביום 3.2.2013 ניתן צו הממנה את הנתבע יחד עם עו"ד אלברטו קופרשמיט, כאפוטרופוס על רכושו וגופו של המנוח לתוקף של שנה (א"פ 18908-10-12). לאחר שנה מונתה "הקרן לטיפול בחסויים" כאפוטרופסית לרכוש עד ליום 3.7.2015 והנתבע כאפוטרופוס לגוף; במהלך שנת 2016 מונתה עו"ד אירה אלקלעי רובין כאפוט' על הרכוש של י' ושימשה כזו עד יום מותו. הנתבע שימש אפוטרופוס לגוף מרגע המינוי ועד לפטירת המנוח.

י' נפטר ביום 13.7.2018 כשהוא רווק וללא ילדים, ומכאן אחיו ואחיותיו הם יורשיו בהתאם לצו הירושה שניתן.

עוד כשהייתה האם בחיים נערך בינה לבין הנתבע הסכם הלוואה מיום 31.10.2011, שבמסגרתו קבעו הצדדים כי האם מקבלת מהנתבע הלוואה בסכום של 1.5 מיליון ₪ בכסף או בעין, המגלם את השקעותיו בנחלה ובתמורה נקבע כי החזר ההלוואה יתבצע באמצעות הפעלת המשק ע"י הנתבע, לרבות הנאה מהפירות המתקבלים ממנה, לתקופה של 20 שנים ועד ליום 31.10.2031 (להלן: "הסכם ההלוואה"). לטענת הנתבע בדרך זו הבטיחה האם את קיום המשק החקלאי ופרנסת האם והאחים שמונה להם אפוטרופוס, ויצוין שחוץ מהמנוח עצמו היו שני אחים נוספים בעלי צרכים מיוחדים.

נוסף על כך, בתאריך 17.2.2019, לאחר פטירת האח י', חתמו כל היורשים זולת התובעת 1 האחות א' (להלן: "התובעת") על הסכם חלוקת עיזבון (להלן: "הסכם חלוקת עיזבון"). הסכם זה בוטל לאחר שלא אושר בבית המשפט שכן לא כל היורשים היו חתומים עליו.

תביעת התובעת הוגשה ביום 23.11.21. כשנה לאחריה הגיש הנתבע תביעתו.

ביום 13.6.2022 הוצע על ידי בית המשפט כי ימונה מנהל עיזבון חיצוני שיפעיל את הנחלה עד למכירתה. לאחר בקשות דחייה רבות הוגשה הודעה משותפת ביום 11.7.22 בה עדכנו הצדדים כי עד לקבלת חוות הדעת מטעם שמאי מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ימשיך המשק להיות תחת תפעולו של הנתבע, לרבות ניהול מכסת הביצים.

חוו"ד שמאי דרור ביתן הוגשה ביום 17.11.2022.

הסוגיות שבמחלוקת

לאחר שהובאו כל הראיות ונשמעו העדים התבהרה התמונה ביחס למחלוקות. איש מהאחים והיורשים, זולת הנתבע עצמו, אינו מבקש לקבל על עצמו את הפעלת הנחלה. הנתבע, שהפעיל את המשק עשרות בשנים, עוד בתקופה שהאם הייתה בחיים טוען כי הוא זה שמוכן ומסוגל להפעיל את המשק. על יסוד עובדה זו צפות ועולות שתי סוגיות הנדרשות להכרעה: