החלטה בבקשה לקיום צוואה

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש ליתן צו לקיום צוואת המנוחה, משנת 2005 לה נעשו שני עדכונים בשנים 2008 ו-2010. כמו כן, החלטה זו מהווה המשך ישיר של החלטה מיום 26.5.25.

ביום 26.5.25 ניתנה החלטה המפרטת לגבי הקושי שבקיום צוואת המנוחה (לרבות העדכונים לה) וזאת בשל מעורבותו של המבקש מר *****, בנה של המנוחה (להלן: "המבקש") בעריכת הצוואה, העולה כדי מעורבות פסולה כאמור בס' 35 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). על כן, הועברה הבקשה לתגובת יורשי המנוחה (הן בצוואה והן על פי דין).

ביום 3.6.25 הוגשה תגובת היורשים. עיון בתצהירי היורשים, מעלה כי, אין הם מתנגדים לקיום צוואת המנוחה כלשונה, דהיינו, הם אינם מתנגדים לזכייתו של המבקש על אף "מעורבותו" בעריכת הצוואה. עוד באותו היום, הועברה הבקשה לתגובת ב"כ היועמ"ש וזאת, בין היתר, בשל היות אחד היורשים קטין (הוא *****).

ביום 16.6.25 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש, בה הודיעה כי אין מניעה ממתן אישור ע"י אימו של הקטין. כמו כן, על אף הסכמת הזוכים בצוואה והיורשים ע"פ דין, יש להכריע האם קיימת מעורבות של המבקש בצוואה כאמור בס' 35 לחוק, ומה הנפקות של המעורבות.

ביום 18.6.25 הועברה תגובת ב"כ היועמ"ש לתשובת המבקש.

ביום 22.6.25 הוגשה תשובת המבקש. לטענתו, לא התקיימה כל "השפעה בלתי הוגנת" על המנוחה, בעת עריכת הצוואה, לא הוגשה כל התנגדות לקיום הצוואה, ב"כ היועמ"ש הודיע כי אין בכוונתו להתערב בהליכים. המבקש, עותר לקיום הצוואה, ע"פ יחס חלוקה המפורט בס' 4 לתשובתו.

לאחר שעיינתי בבקשה, הודעת ב"כ היועמ"ש, ושאר החומר שהונח לפניי, הגעתי למסקנות שלהלן:

ס' 35 לחוק קובע כי: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה". הוראות אלו קובעות "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, אפילו לא התקיימה השפעה שכזו. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ב עמ"ש (מחוזי מרכז) 17245-07-22 י. ו נ' ר. מ (נבו 30.1.2023):

 "הוראת סעיף 35 לחוק הירושה קובעת חזקה חלוטה לפיה מעת שנהנה ערך את הצוואה בה הוא נהנה או היה מעורב בדרך אחרת בעריכתה הרי שמתקיימת השפעה בלתי הוגנת על המצווה (ע"א 433/77 הררי נ. הררי [פורסם בנבו] (1979), ע"א 99/86 זיידה נ. זיידה [פורסם בנבו] (1986), ע"א 2098/97 בוסקילה נ. בוסקילה [פורסם בנבו] (2001) ועוד רבים אחרים). ודוק, ההוראה מניחה ללא כל אפשרות ערעור את קיומה של השפעה בלתי הוגנת ולפיכך, גם אם הוכח, הלכה למעשה, כי לא הייתה השפעה בלתי הוגנת אין בכך ולא כלום (עניין הררי הנ"ל, ע"א 234/86 אמונה תנועת האישה דתית לאומית נ. בלר [פורסם בנבו] (1988), בע"מ 6349/08 פלוני נ. פלוני [פורסם בנבו] (2009))."

בהחלטה מיום 26.5.25 פורט לגבי אותה "מעורבות" של המבקש, שהוא עצמו הודה בה, ועולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה.

בתצהיר שהגיש המבקש, טען כי הוא "שהעלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב", הן בתחילה והן בעדכונים שנעשו בצוואה (ר' ס' 2, 4-5 לתצהיר):  

כפי שיפורט בהמשך, לא הוגשה כל התנגדות לצוואה. עם זאת, לאור הודאתו של המבקש, הרי שמתקיימת עילת הבטלות הראשונה המוזכרת בס' 35 לחוק "הוראת צוואה... המזכה את מי שערך אותה".

ביחס לעילה זאת נקבע בפסיקה, כי מדובר בפעולה הטכנית של הכנת הצוואה, יצירתו של המסמך, נטילת חלק בניסוחו או כתיבתו. ר' לעניין זה הדברים שנאמרו בע"א 6496/98 מופק בוטו נ' סאמי בוטו, נד(1) 19 (2000):

 "הפרשנות המצמצמת באה לכלל ביטוי גם לעניין פרשנותה של עילת הבטלות הזו. "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה – בטלה" (סעיף 35 לחוק). "עריכת" הצוואה לעניין זה משמעותה "הכנתו הטכנית של המסמך" (ע"א 510/90 הנ"ל [9], בעמ' 225-226). "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך. הווה אומר, העריכה היא פעולה הקשורה ביצירתו, מבחינת התוכן או הצורה, של המסמך הקרוי צוואה" (הנשיא שמגר בע"א 99/86 הנ"ל [7], בעמ' 108). "פעולת עריכת הצוואה אינה מתחילה לפני שעורך-דין או אדם אחר המנסח אותה נכנס לפעולה" (השופט קיסטר בע"א 576/72 הנ"ל [6], בעמ' 378; השופט ברק בע"א 681/77 הנ"ל [3], בעמ' 11)"

מן האמור עולה, כי אפילו נניח שלא הייתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, או מעורבות כלשהי (בהתאם לעילה השלישית בס' 35 לחוק) ועל אף הסכמת היורשים, הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות, מאחר שהמבקש הודה כי "ערך את הצוואה" ומכאן שנוצרה חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת שלא ניתן לערער עליה.

גם אי הגשת התנגדות מצידם, ואף הסכמת היורשים למתן צו קיום צוואה כמו שהיא, אינה יכולה לעמוד בסתירה להוראות הדין (ר' תלה"מ (משפחה קריות) 37373-10-20מ.א.ז נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון(נבו 10.3.2024):