1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של חבלה ברשלנות, עבירה על סעיף 341 בחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שבתאריך 18/3/03 ערך הנאשם טקס ברית מילה לנ.א (להלן: "התינוק"). במהלך הטקס חבש הנאשם את איבר מינו של התיק בחוזקה, כך שנגרם לחץ על איבר המין ושינוי צבע לשחור וכן להטלת קושי בהטלת שתן, דבר אשר גרם לתינוק לצרוח במהלך הלילה וגם ביום שלמחרת וכאשר התקשרו הורי התינוק אל הנאשם והסבירו לו את מצוקת בנם, הבטיח שיבוא לבקר למחרת אך לא עשה כן. לכן, נאלצו הורי התינוק לפנות לבית חולים, שם התברר כי כתוצאה ממעשי הנאשם, בטנו של התינוק תפחה והכחילה מהטבור ומטה, הפין הפך לשחור בקצהו והרגליים הפכו לכחולות והתנפחו והתינוק לא יכול היה ליתן שתן באופן עצמאי. לאור כך, נאלצו הרופאים לערוך ניקור סופרהובי של השלפוחית לצורך הוצאת שתן. עוד התגלה כי התינוק התייבש ונגרמה לו אי ספיקת כליות ולכן טופל בתרופות ובנוזלים דרך הוריד. בעקבות כל האמור, נאלץ התינוק לעבור מספר ניתוחים.
2. בהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הוסכם כי המאשימה תעתור להטיל על הנאשם מאסר בפועל שתיבחן האפשרות לרצותו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצוי בסך 10,000 ש"ח להורי המתלונן וקנס בסך 1,000 ש"ח.
3. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה להסדר הטיעון וטענה כי מדובר בנאשם יליד שנת 1960, שזהו תיקו היחיד ומאז לא נפתחו תיקים נוספים, וכי במסגרת עבודתו כמוהל הואשם בפציעת תינוק שכיום הינו בן 6 ומאז האירוע בשנת 2003 עבר 10 ניתוחים והיה מחובר לקטטר והיה צורך לשחזר חלק מאיבר מינו שנגדע באירוע ונמצא עדיין בביקורות מידי 3 חודשים ולא ברור אם יוכל להביא ילדים לעולם. לאור האמור, עתרה לכבד את ההסדר אשר הינו ראוי בנסיבות העניין ויש בו כדי להוות עונש מוחשי בהחלט. עוד טענה כי כיום הנאשם אינו עובד כמוהל ואף הבטיח כי לא יעבוד בתחום זה יותר.
4. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש, עתר לכבד את ההסדר והפנה לכך שמדובר בנאשם כבן 50, נשוי ואב ל-12 ילדים, כאשר לא עבד כמוהל אלא התנדב על בסיס חסד בזמנו הפרטי, אדם חיובי, וכי מדובר במקרה ראשון מסוגו.
5. לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, מחד - הודאתו של הנאשם, גילו, והחיסכון בזמן שיפוטי ומאידך - העבירה החמורה בה הורשע, השלכותיה לעתיד על התינוק שנפגע, החלטתי, לא בלי התלבטות, לכבד את הסדר הטיעון, שכן, מאמינה אני כי המאשימה שקלה את כל השיקולים הצריכים לעניין בהיותה אמונה, בין היתר, גם על האינטרס הציבורי.
אשר על כן, גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל למשך 6 חודשים.
לאחר קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, לפיה, הנאשם יכול לעבוד בכל עבודת שירות ללא מגבלה וניתנת המלצה על ידי הממונה להציב הנדון בעבודת שירות ציבורית, אני מורה כדלקמן:
הנאשם ירצה את עבודות השירות במקום העבודה במועצה הדתית נתיבות בימים א - ה, בין השעות 08:00 - 15:00.
הנאשם הביע את הסכמתו למקום העבודה הנ"ל להמרת המאסר בפועל בעבודות שירות. הריני קובעת, שהנאשם ישא את עונש המאסר שהוטל עליו בתיק זה ולמשך תקופה של 6 חודשים בעבודות שירות.
תחילת ריצוי עבודות השירות ביום 1.12.09 והנאשם יתייצב בשעה 08:00 בפני המפקח על עבודות השרות לצורך קליטה והצבה במפקדת מחוז דרום, ליד כלא באר שבע.
הובהר לנאשם כי עליו לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי אם יחול בכתובת מגוריו, וכי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכל הפרה בעבודות השירות תביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש.
לא יתייצב הנאשם לריצוי המאסר בעבודות שירות - תיחתם פקודת מאסר.
ב. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מהיום על עבירה בה הורשע.
ג. קנס בסך 1,000 ש"ח או 10 ימי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם עד ליום 1/2/10.
ד. פיצוי בסך 10,000 ש"ח, אשר יועבר לאם התינוק, גב' ..., עת/10 עד ליום 1/1/10.
כל סכום שיופקד בקופת בית המשפט ייזקף לראשונה לטובת הפיצוי.
המאשימה תודיע למתלוננת, עת/10, על פסיקת הפיצוי לטובתה.