אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> 6 וחצי שנות מאסר למורשע בהסדר טיעון במסירת ידיעות לאויב במטרה לפגוע בבטחון המדינה

6 וחצי שנות מאסר למורשע בהסדר טיעון במסירת ידיעות לאויב במטרה לפגוע בבטחון המדינה

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
תפ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
30930-03-12
12/03/2014
בפני השופט:
1. חני סלוטקי - אב"ד
2. מרדכי לוי
3. אריאל חזק


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלכס דרנבוים
הנתבע:
מחמד אבו עאדרה
עו"ד מוחמד ג'בארין
גזר דין

כללי

1.                  הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות שלהלן, במסגרת שלושה אישומים: חברות ופעילות בהתאחדות בלתי-מותרת, לפי תקנה 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945; שתי עבירות של מסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לו לתועלת, לפי סעיף 111 (חלופה שנייה) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין"); שתי עבירות של הסתננות, לפי סעיף 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954; ו מסירת ידיעה כוזבת, לפי סעיף 243 (חלופה שנייה) לחוק העונשין.

2.                  הודאת הנאשם ניתנה בעקבות הסדר טיעון שהתייחס לתיקון כתב האישום המקורי ולעניין העונש, כפי שיפורט להלן.

3.                  על פי החלק הכללי של כתב האישום המתוקן, ארגון החמאס (להלן: " החמאס") הוכרז ארגון טרוריסטי על-ידי ממשלת ישראל והוכרז התאחדות בלתי-מותרת על-ידי שר הביטחון; "גדודי עז א-דין אלקסאם" הם פלג של החמאס ומהווים זרוע צבאית של החמאס (להלן: " הגדודים"). במועדים הרלוונטיים לכתב האישום לא היה בידי הנאשם אישור כדין להיכנס לתחומי מדינת ישראל או לשהות בה.

על פי האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך חודש פברואר 2011, עבר הנאשם להתגורר בסיני שבמצרים, בביתו של פרג' אלעומנה. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך שהות הנאשם שם, בין החודשים מאי-יוני 2011 או במועד סמוך לכך, יצר רושדי אבו עאדרה, פעיל הגדודים, תושב רפיח שברצועת עזה (להלן: " רושדי"), קשר טלפוני עם הנאשם וביקש להגיע אל הנאשם לסיני על מנת לשוחח עמו. הנאשם הסכים והזמין את רושדי. ימים אחדים לאחר מכן הגיע רושדי אל הנאשם, ובמהלך המפגש ביניהם הציע לנאשם לפעול עמו בגדודים, בביצוע תצפיות על מוצבים של כוחות צה"ל הממוקמים על גבול מצרים-ישראל באזור סיני, על אזור הגבול בטאבה ועל העיר אילת, לאסוף מידע אודותיהם ולצלמם עבור יונס אבו-שלוף, פעיל בגדודים, האחראי על ביצוע תצפיות בגדודים באזור סיני (להלן: " יונס"). הנאשם הסכים. סמוך לאחר מכן נפגשו יונס והנאשם עם רושדי. יונס הסביר לנאשם כי יפעל בתצפיות ובאיסוף מידע נוסף, והשניים הציגו לו, על גבי מפות של אזור סיני, היכן ממוקמים מוצבי צה"ל לאורך הגבול ובאזור העיר אילת. במפגש סוכם כי על הנאשם ועל רושדי להגיע לאזור מוצבים אלו ולאסוף מידע אודותיהם ואודות מיקומים מסוימים בעיר אילת, כשהמטרה היא חטיפת חייל ישראלי בעתיד לצורך מיקוח על שחרור אסירים פלסטינאים השפוטים בישראל וביצוע פיגועים נוספים נגד אזרחי מדינת ישראל. כעבור שבוע, לבקשת יונס, שב הנאשם לסיני על מנת להתחיל את פעילותו. לאחר כשבוע ימים חבר רושדי אל הנאשם, כשהוא נושא עמו שני מכשירי GPS ושתי מצלמות וידאו. רושדי מסר לנאשם כי על פי הנחיית יונס, על כל אחד מהם לצאת בנפרד לאיסוף המידע. השניים סיכמו ביניהם כי משימתו של הנאשם תהיה איסוף מידע וצילום העיר אילת, ואילו משימתו של רושדי תהיה צילום מוצב של כוחות צה"ל שאותו כינו השניים "אלק'רן". בהמשך העביר רושדי לידי הנאשם מכשיר GPS ומצלמת וידיאו והסביר לנאשם כיצד להפעילם. סמוך לאחר מכן יצא הנאשם לכיוון העיר אילת יחד עם חסין אלחיואת, סוחר סמים (שהסיע אותו). הנאשם טען בפני חסין אלחיואת כי הוא מבקש הסעה על מנת לבצע הברחת סמים לתחומי מדינת ישראל. הנאשם נכנס לתחומי מדינת ישראל והתקרב לעיר אילת, לאחר שצעד ברגל כשש שעות. בשלב זה טיפס הנאשם על הר המרוחק כקילומטר וחצי מהעיר אילת, צילם את העיר אילת ואת שדה התעופה, תצפת על בסיס חיל האוויר הסמוך לאילת ועל מוצב צה"ל סמוך לגבול, סימן את מיקומם ב-GPS וצילם במצלמת וידאו. במקביל יצא רושדי לאסוף מידע ולצלם את מוצב "אלק'רן". סמוך לאחר השלמת המשימות שהוטלו על הנאשם ועל רושדי נפגשו השניים. רושדי הציג לנאשם את צילומי המוצב והעביר לידי הנאשם את הנקודה ב-GPS של המוצב. סמוך לאחר מכן הסיע הנאשם את רושדי למסגד "אלנור" ברפיח המצרית, כשהוא נושא עמו את שני מכשירי ה-GPS ושתי מצלמות וידיאו, ומשם עבר רושדי לרצועת עזה והעביר את המידע ואת הצילומים לידי יונס.

במעשיו אלו הצטרף הנאשם כחבר להתאחדות בלתי-מותרת ופעל במסגרתה, נכנס לישראל שלא כדין, ומסר ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת, כשבמעשיו אלו היה כדי לפגוע בביטחון המדינה.

על פי האישום השני בכתב האישום המתוקן, סמוך לאחר המתואר באישום הראשון יצר אדם מכוחות הביטחון הישראליים קשר טלפוני עם הנאשם וערך לנאשם שיחת אזהרה. בסיום השיחה דיווח הנאשם ליונס על תוכנה, ויונס הנחה אותו לשוב מיד לתחומי רצועת עזה. הנאשם נענה להוראותיו ושב לרצועת עזה דרך מנהרת הגדודים, שם המתין לו יונס, והנאשם חזר וסיפר ליונס על אודות שיחת הטלפון עם איש הביטחון הישראלי. למחרת בערב יצר יונס קשר טלפוני עם רושדי ועם הנאשם, וקבע להיפגש עמם. השלושה נפגשו באזור אלמשרוע, ומשם נסעו יחדיו למפקדת הגדודים, הממוקמת סמוך לגבול עם מצרים, שם פגשו בכיר בגדודים ממשפחת אלעטאר, האחראי על האזור הדרומי ברצועת עזה מטעם הגדודים. במהלך המפגש הציגו הנאשם, רושדי ויונס לאלעטאר, במחשב נייד, את הצילומים שצילמו ואת המידע שאספו במכשירי ה-GPS, כמפורט באישום הראשון. אלעטאר ביקש מהנאשם כי ישוב לסיני לאסוף מידע על אזור העיר אילת, ויונס ביקש ממנו לחפש, עם הגיעו לסיני, נקודות נוספות שבהן יושבים כוחות צה"ל על הגבול, והכול במסגרת האירוע שתואר באישום הראשון. לאחר כשבוע שב הנאשם לסיני דרך מנהרת הגדודים. סמוך לאחר מכן ביצע הנאשם לבדו תצפיות על מוצב של כוחות צה"ל באזור כרם שלום. הנאשם הגיע אל המוצב בזחילה, והבחין היכן ממוקם אזור חניית הג'יפים וההאמרים של כוחות צה"ל וכן היכן נקודות התצפית של חיילי צה"ל. נוסף על כך ערך הנאשם תצפיות ואסף מידע על בסיס של צה"ל הממוקם באזור הגבול, מול אלקסימה. את המידע שאסף במהלך ביצוע התצפיות הנ"ל מסר הנאשם ליונס. לאחר מכן סיפר יונס לנאשם כי המצרים ביקשו מהם להפסיק את הפעילות.

במעשיו אלו מסר הנאשם ידיעות לאויב העלולות להיות לו לתועלת, ובמעשיו אלו היה כדי לפגוע בביטחון המדינה.

על פי האישום השלישי בכתב האישום המתוקן, לאחר המועד הרלוונטי לאישום השני רב הנאשם עם יונס והחליט לברוח לישראל. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ימים אחדים לפני מעצרו של הנאשם, בקרבת ביתו של אכרם צופי שברפיח, סיכם הנאשם עם צדאם אבו עאדרה ואשרף אלצופי (להלן: " צדאם" ו" אשרף") להסתנן לתחומי מדינת ישראל. צדאם ואשרף מסרו לנאשם כי כאשר ייעצרו הם ימסרו לחוקריהם ידיעה כוזבת שלפיה הם פעילי "סראיא אלקודס" והם הגיעו לגבול על מנת לבצע תצפיות מטעם הארגון, וזאת על מנת שיישפטו בישראל ולא ישובו לרצועת עזה. בתאריך 20/2/12, בסמוך לשעה 17:00, נפגשו הנאשם, צאדם ואשרף בקרבת ביתו של אכרם צופי, ומשם, בסמוך לשעה 20:00 יצאו לכיוון גדר הגבול בין רצועת עזה לבין מדינת ישראל, בכוונה להסתנן אליה, כשהנאשם ואשרף נשאו עמם סכינים להגנה עצמית. בסמוך לשעה 21:30, עם הגעתם לגדר הגבול, זרק הנאשם את הסכין שנשא עמו ונכנס לישראל שלא כדין. סמוך לאחר שחצה את גדר הגבול נעצרו הנאשם, צדאם ואשרף על-ידי כוחות הביטחון. בחקירתו הראשונה במשטרה מסר הנאשם לחוקר (אונסי חיר-אלדין) ידיעה כוזבת, שלפיה צדאם ואשרף הם פעילי "סראיא אלקודס".

במעשיו אלו נכנס הנאשם לישראל שלא כדין, ומסר ידיעה כוזבת על עבירה מסוג פשע במטרה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין.

עיקרי טענות הצדדים

4.                  באי-כוח הצדדים הסכימו כי התביעה תעתור לעונש של 8 שנות מאסר בפועל (מיום המעצר), ואילו הנאשם יטען לעונש של 5 שנות מאסר בפועל - וזאת ביחס לכל האישומים. ביתר פירוט הסכימו הצדדים כי " התביעה סבורה כי על כל אישום מתחם העונש ההולם הוא כמפורט בטיעוני המאשימה בכתב שהוגשו לביהמ"ש ומכיוון שיש קשר בין האישומים השונים ומדובר בפרשה אחת נמשכת, מתחם העונש ההולם לשיטת המאשימה נע בין 7 ל-8 שנים בפועל לגבי כל העבירות יחד והמאשימה תעתור להשית על הנאשם עונש כולל שהוא ברף העליון של מתחם העונש ההולם וברף העליון של הסכם הטווחים, דהיינו 8 שנים בפועל. לעומת זאת, ההגנה תטען כי מתחם העונש ההולם לשיטתה הוא בין 5 ל-6 שנים בפועל כי העונש [צ"ל: כעונש] כולל על כל האישומים וההגנה תעתור להשית על הנאשם 5 שנים בפועל, שהוא הרף התחתון של מתחם העונש ההולם ושל הסכם הטווחים שאליו הגיעו ב"כ הצדדים" (הפרוטוקול מיום 2/2/14).

5.                  ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש כי הנאשם היה מעורב בפעילות טרור בעלת פוטנציאל קטלני החל מתחילת דרכו, ולא הפסיק את פעילותו מרצונו אלא לבקשת פעילים אחרים. אין מדובר במי שמעורבותו התמצתה באפיזודה חד-פעמית תמורת בצע כסף, אלא במי שפעל מתוך קו אידיאולוגי ברור נגד ביטחון המדינה ונגד תושביה, במספר לא מבוטל של מקרים. הנאשם היה מודע היטב לטיב פעילותו ולמטרתה, ואף לאחר שהוזהר על-ידי כוחות הביטחון הישראליים, הוא לא חדל מפעילותו, בשל רצונו לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחים תמימים. הגם שהנאשם לא פגע בעצמו בחיילים, מעשיו אפשרו פעילות כזו והיה בהם בוודאי כדי להקל על ביצועה על-ידי אחרים מאותו ארגון. ב"כ המאשימה הוסיפה כי באישום הראשון ובאישום השני מדובר אמנם במסכת אירועים, אולם כל אירוע נפרד מקודמו, וריבוי המעשים משמש נסיבה משמעותית לחומרה. על כן הטעימה ב"כ המאשימה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים של ביטחון הציבור והחיילים ושל ריבונות מדינת ישראל היא חמורה, וכי יש למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם.

לעמדת המאשימה, מתחם הענישה בעבירה של פעילות בהתאחדות בלתי-מותרת עומד על 5-3 שנות מאסר בפועל, ובהקשר זה היא הפנתה לתפ"ח (מחוזי ב"ש) 1103/06 מדינת ישראל נ' אבו חאמד (22/10/12).

כמו כן, לעמדת המאשימה מתחם הענישה בעבירה של הסתננות עומד על שנה-שנתיים.

לגבי העבירה של מסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לו לתועלת, טענה ב"כ המאשימה כי מתחם הענישה עומד על 8-5 שנות מאסר בפועל, והיא הפנתה בהקשר זה לפסיקה שלהלן: ע"פ 1244/08 מדינת ישראל נ' עוידאת (18/6/08), שבו החמיר בית המשפט העליון בעונש בגין עבירות של חברות בהתאחדות בלתי-מותרת, עבירות בנשק, אימונים צבאיים אסורים ומסירת ידיעה לאויב העלולה להיות לו לתועלת, והעמידו על שש שנות מאסר בפועל (חלף 3 שנות מאסר בפועל), בהדגישו כי הוא אינו ממצה את הדין עם הנאשם; ע"פ 3834/07 אבו שלוף נ' מדינת ישראל (29/3/09), שבו הקל בית המשפט העליון בעונש בגין עבירות של חברות בארגון טרוריסטי ושל מסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב, והעמידו על 5 שנות מאסר בפועל; פ"ח (מחוזי ב"ש) 1127/07 מדינת ישראל נ' עמור (19/11/08), שבו הוטל עונש של 4.5 שנות מאסר בפועל בגין עבירות של מסירת ידיעות; פ"ח (מחוזי ב"ש) 1041/08 מדינת ישראל נ' שלוף (30/3/09) וע"פ 3883/09 שלוף נ' מדינת ישראל (5/1/10), שבו הקל בית המשפט העליון בעונשו של הנאשם בגין עבירות של קשירת קשר למסור ידיעות לאויב, מסירת ידיעות, קשירת קשר לבצע עוון ומתן אמצעים לבצע פשע, והעמידו על 7 שנות מאסר בפועל.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות טענה ב"כ המאשימה כי הפסיקה קבעה שבעבירות מסוג זה מתגמד משקלן של הנסיבות האישיות, אך עם זאת ציינה כי הנאשם היה "בגיר צעיר" בעת ביצוע המעשים ואת החיסכון בזמן השיפוטי.

6.                  מנגד, ב"כ הנאשם עתר שלא להחמיר עם הנאשם, וטען כי העונש צריך להיות ברף התחתון של טווח הענישה המוסכם, דהיינו 5 שנות מאסר בפועל מיום המעצר. ב"כ הנאשם הדגיש כי בעת ביצוע העבירות היה הנאשם בן 19. פעילי הארגון המבוגרים ממנו: רושדי ויונס, הם שיזמו את פעילותו ודרבנו אותו לפעול. המידע בנוגע למקומות שעליהם תצפת הנאשם (העיר אילת, שדה התעופה ובסיס צה"ל) הוא מידע הנגיש לכל, ניתן להשיגו גם באמצעות רשת האינטרנט, ואין מדובר במידע חיוני. עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי מדובר בפעילות "שקופה" וידועה, שכן כוחות הביטחון ידעו עליה ואף התרו בנאשם שלא יעשה כן. הפעילות אף לא תרמה לארגון החמאס והיא הופסקה מבעוד מועד. הנאשם ניתק קשר עם הארגון ולמעשה ברח ממנו.

לגבי עבירת ההסתננות המיוחסת לנאשם באישום השלישי, הוטעם כי מטרת ההסתננות הייתה להיכנס לכלא הישראלי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ